אדם במעגל טכנולוגי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אדם במעגל טכנולוגי

אדם במעגל טכנולוגי

2 כוכבים (2 דירוגים)

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי ניב
  • תאריך הוצאה: ינואר 2023
  • קטגוריה: עיון, מדע ורפואה
  • מספר עמודים: 146 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 26 דק'

ד"ר אלון הסגל

ד"ר אלון הסגל משמש כיום ראש התוכנית למערכות מידע B.Sc במכללה האקדמית רמת גן ויו"ר מרכז החדשנות בלשכה לטכנולוגיות מידע בישראל. בעברו: נשיא איגוד האינטרנט בישראל.
יזם, מייסד ודירקטור בחברות הזנק (סטארטאפ,) סא"ל במיל.

תקציר

עוד מתחילת דרכנו כחברה אנושית, התייחסנו לטכנולוגיה כ"פתרון לכול." כפתרון להישרדותנו מול איתני הטבע, לשליטה בסביבה, להעלאת תוחלת החיים ואיכותם.

במאה ה-21, הפיתוח וההתחדשות הטכנולוגית מואצים בקצב שלא נראה כמותו בעבר, והשפעתם על החברה האנושית מהירה ומשמעותית. במהלך הדרך התברר שתהליך אימוץ החדשנות הטכנולוגית על ידי האדם הוא תהליך מורכב שחוזר על עצמו כספירלה מעגלית.

בספר נעקוב אחר הצורך האנושי בפיתוח חדשנות טכנולוגית לאורך הדורות ואחר אותה ספירלה מעגלית מורכבת, המלווה את האנושות בניסיון להטמיע חדשנות טכנולוגית זאת. ספירלה המתחילה בהתנגדות ומסתיימת בהשפעה התנהגותית עמוקה עד שאלו הראשונים שכבר אימצו ויישמו את אותה חדשנות טכנולוגית כבר יחשבו למובילי דעה, לאליטה חדשה. כך נולדו אימפריות, תאגידים ואייקונים חברתיים.

בהמשך, נתמודד עם שאלות מהותיות הנוגעות להתפתחות הטכנולוגיה: האם ההתחדשות הטכנולוגית המתרחשת לאורך כל חיינו היא באמת הפתרון? האם בידי הטכנולוגיה לעזור לנו להתמודד עם כל האתגרים? או אולי היא עצמה תהפוך לאיום? ומדוע אנחנו בוחרים שלא להתמקד בכוחו הטבעי של מוחנו המופלא?

ד"ר אלון הסגל משמש כיום ראש התוכנית למערכות מידע B.Sc במכללה האקדמית רמת גן ויו"ר מרכז החדשנות בלשכה לטכנולוגיות מידע בישראל. בעברו: נשיא איגוד האינטרנט בישראל.
יזם, מייסד ודירקטור בחברות הזנק (סטארטאפ,) סא"ל במיל.

פרק ראשון

הקדמה - מדוע טכנולוגיה?

תקופה זו שאנו חיים בה, קריטית למין האנושי. תקופה שבה הטכנולוגיה מתחילה לעבור ממצב של כלי עזר לאדם, למצב שבו יש לה כמעט קיום אוטונומי, משל עצמה.

ממצב שבו המין האנושי החל לפתח את הטכנולוגיה כדי להתמודד עם אתני הטבע, למצב שבו הטכנולוגיה מפתחת את עצמה ומשנה את הסביבה, החברה והתרבות.

המאה ה־21 מאופיינת בהתפתחות כה מהירה של טכנולוגיה שברובה מופנית לקידום חברת האדם אף יותר מאשר התמודדות האדם עם הסביבה הטבעית.

בספר, אנסה לתאר את התפתחות הטכנולוגיה, את השפעה הספירלית על המין האנושי ואת יחסי הגומלין בין האדם לטכנולוגיה ובינו לבין הסביבה המלאכותית המתהווה.

הספר מיועד לכל אדם המעוניין להבין את התפתחות הטכנולוגיה ואת השפעתה על חיינו החברתיים. הנחת הבסיס שלנו היא שהתנהגות אנושית, כמו ההתנהגות של כל אורגניזם אחר בטבע, משרתת את הצורך לשרוד בצורה האיכותית והיעילה ביותר למול אתגרי הטבע. לכן, בספר זה נבחן את הרעיון שבו הטכנולוגיה הופכת להיות כלי העזר המרכזי שלנו מול איתני הטבע, ובמקביל הופכת להיות אחד הגורמים המשמעותיים בעיצוב ההתנהגות האנושית, בהשפעתה על אורחות חיינו, שיטות התקשורת, סדרי העבודה, מסחר ועסקים. מתוך זה נבחן את ההשערה שקהילת אנשים בעלי ידע ויכולת טכנולוגית ייחודית, תהיה שונה בכוחה החברתי מקהילות אחרות, אך גם בהתנהגותה. חברי הקהילה יהיו שונים בתגובותיהם כלפי הסביבה או אפילו כלפי הקהילות האחרות. אך עם זאת, בעולם גלובלי שבו אותן טכנולוגיות מתפשטות לכולם, היא גם הופכת את דרכי התקשורת, המסחר והעסקים, התרבות והחינוך לגלובליים ואת אלו המשתמשים באותן טכנולוגיות, לקהילה מגובשת אחת.

אלא שעם היתרונות המוכחים של הטכנולוגיה עלינו להבין שעלולות להיות לה השפעות ארוכות טווח. הטכנולוגיה ממכרת, שימוש אינטנסיבי ורציף בטכנולוגיות עלול לקבע דרכי חשיבה והתנהגות שאולי מתאימות לנו במצב מסוים, אבל אינן מתאימות לסיטואציות אחרות או לקהילות אנושיות אחרות. ארגון המאמץ כלי לחימה המתקדמים מאוד טכנולוגית ומשתמש בהם בזמן צורך, עלול להגיע למצב בעייתי כאשר מצב הלחימה נגמר ואותן טכנולוגיות הופכות להיות חלק מהשגרה היומית. ראו את לובי הנשק בארה"ב, המנסה לקבע את השימוש בכלי נשק בשגרת היום יום ולא רק באזורי מלחמה. אלא שכלי נשק בשגרת היום יום עלולים להיות חלק מיצירת בעיה חמורה אחרת שתוצאותיה הן למעלה מ־1,000 בני נוער שנהרגו מכלי נשק בארה"ב בשנת 2021.

הטרנספורמציה הטכנולוגית מתרחשת ללא הפסק מתחילת דרכה של האנושות ולא פחות מכך, את הסדר החברתי שנוצר בכל פעם מחדש, שמחייב שינוי התנהגותי שכאמור מעלה צרכים חדשים ומצריך שוב התפתחות טכנולוגית מתאימה וחוזר חלילה. בימינו, טרנספורמציה זו נעשית כל כך מהר, עד שאנחנו חווים בכל מספר שנים שינוי תרבותי בין מבוגרים לצעירים, בין אלה שנולדו לפני המצאת טכנולוגיה מסוימת לאלו שנולדו לאחר אותו שינוי טכנולוגי מהותי.

מחקרים מלמדים שהשפעתה של הטכנולוגיה תלך ותגבר מאוד בעתיד הקרוב, עד כדי כך שהיא עלולה לשנות את אופייה של האנושות כולה. מחקרים שונים חקרו לאורך השנים את השפעת הטכנולוגיה על המין האנושי. הממצאים שלהם מלמדים על ההשפעה המהותית של הטכנולוגיה על בני האדם. הטכנולוגיה מקדמת את היכולות של האדם, מקנה לו בעלות על משאבים, משדרגת איכות חיים ואף מגדילה את תוחלת החיים.

לכן נדמה שהיכולת לחשוב "טכנולוגית", "חדשנית", היא כל כך חשובה.

במילים אחרות, היכולת המהותית להצטרף לחברה ולכלכלה החדשה המתפתחות, היכולת לפתח טכנולוגיה רלוונטית או להשתתף ביזמות של חברות טכנולוגיות רלוונטיות, היכולת להשתמש בטכנולוגיות אורבניות, תחבורתיות, תעשייתיות, מסחריות ובעצם בכל טכנולוגיה בכל תחום בחיים לטובת קידום עצמי; היכולת להשתמש בטכנולוגיות חדשניות, לרבות משחקים, ולהשתתף בתקשורת החברתית החדשה באמצעות רשתות חברתיות המתפתחות ללא הרף - כל היכולות האלה מחייבות הבנה מהותית של דרכי השימוש בטכנולוגיה, קרי "אוריינות טכנולוגית". אבל אלו כשלעצמן אינן מספיקות. יש צורך להבין איך לגייס יתרונות אלה לטובת צרכינו המיידיים, להכיר מגוון אפשרויות, להבין הבנה מהותית את ההשפעות של הטכנולוגיה על התנהגותנו ועל ההחלטות שלנו, ולדעת מה ההתאמות הנדרשות מאיתנו בבואנו להשתמש בטכנולוגיות המתפתחות במהירות, בד בבד עם הפעילות היומית שלנו.

אחד הממצאים המעניינים שהתגלו במחקר ארוך טווח [שנפרס על פני כ 4000 שנה] היה הקשר שנמצא, בין התפתחות הידע הטכנולוגי האנושי לבין בעלות על משאבים ולבין תוחלת חיים [=אותה צפייה אנושית למהלך חיים איכותי וארוך] . עוד נמצא במחקר התפתחות הבדלי המעמדות שנוצרו מתוך ניצול בלעדי של משאבים טכנולוגיים. אותם יחידים שהיו בעלי הידע המתאים לייסד ולהנהיג אימפריות רחבות היקף, שלטו על המוני בני אדם והשמידו תרבויות אחרות. לפי המחקר, אותם אמצעים וידע טכנולוגי שהיו אצל אותם מנהיגי האימפריות הפכו אותם לא רק למושלים רבי כוח, אלא "לכאורה" לבעלי יכולות "אלוהיות", ומשם גם נבע כוחם למשול באופן אבסולוטי.

מחקר זה מצביע על העובדה שכבר מתחילת המאה ה־21, קצב התפתחות הטכנולוגיה משתנה במהירות רבה עוד יותר ומשנה במהירות לא רק את סביבת המחייה אלא גם את הסביבה החברתית האנושית, בכל כמה שנים. בשנים האחרונות קפצו מדדי צמיחת האוכלוסייה וצמיחת ההון שבידי הציבור באופן משמעותי, בהתאמה לקפיצה במדד החדשנות הטכנולוגית. במצב זה הפערים החברתיים רק מחמירים, והפערים הטכנולוגיים בין תרבויות ואומות הופכים למשמעותיים עד כדי הישרדות, מה שהופך את תהליך ההסתגלות של בני האדם לשינויים הטכנולוגיים והחברתיים במקביל, למציאות מורכבת וקשה שבעתיים. גם דוח Human developmentי1 מלמד על שינוי מהותי בהתנהגות האנושית בעקבות התפתחות מואצת ביותר של הטכנולוגיה. על פי דוח זה, ההתפתחות הטכנולוגית דורשת מאנשים הסתגלות מהירה לשינויים מהותיים בסביבה שלהם בפרקי זמן מתקצרים והולכים (ראו בגרף).

ההתפתחות הטכנולוגית משפיעה על כל תחומי החיים, ואלה שיבינו את מהות הטכנולוגיה ידעו גם להעצים את היכולות שלהם בכל תחומי החיים.

טכנולוגיה, אם כך, מאפשרת יתרון משמעותי ביותר בסיטואציה מסוימת של האנושות, כמו ביגוד מיוחד לארצות הקור, כמו תהליכי האוטומציה בתחילת המאה ה־20, פיצוח הגנום בסוף המאה ה־20 או שימוש בטלפונים החכמים בתחילת המאה ה־21 ומיד אחריהם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו. כל אירוע טכנולוגי שכזה משפר את היכולת האנושית, אך במקביל עלול לתת תחושת ביטחון מלאה, ודבר זה יוביל לעיוורון ביכולת להתמודד עם קטסטרופה סביבתית שעדיין אין לה פתרון טכנולוגי.

בהמשך, נגלה שתהליך אימוץ טכנולוגיה חדשנית מתרחשת בתהליך ספירלי. התהליך יתחיל כמעט תמיד בהתנגדות של קבוצות שונות. אלו ישמיעו את התנגדותם בכל מקום שאפשר, גם אם לא חוו את הטכנולוגיה ואת יתרונותיה. מולם ימשיך תהליך חברתי של בחירת אלטרנטיבה לטכנולוגיה רלוונטית המהווה פתרון ישים לצורך אישי, חברתי או תעשייתי. לאחר האימוץ של אותה טכנולוגיה על ידי רוב האוכלוסיה מתרחש תהליך הפוך. כי מהרגע שהתחלנו לעשות שימוש מעשי בשגרת היום יום, באותה טכנולוגיה נקלע לסוג של עיוורון. ברוב המקרים, פשוט נתעלם מאלטרנטיבות אחרות, נבטל את ההתנהגות "הקודמת", זו שהתפתחה לחר שימוש בטכנולוגיה "ישנה" ונפסיק להפעיל חשיבה ביקורתית כלפי ההתנהגות החדשה שאימצנו. שהרי לכאורה "אין ברירה", אנחנו חייבים להתאים את ההתנהגות לשימוש יעיל באותה טכנולוגיה מתקדמת, חדשנית. להתאמה זו קוראים "אוריינות דיגיטלית" והיא אחת מהתכונות הנחשבות כמיומנויות המאה ה 21 במערכת החינוך. יתברר לנו שכאשר רוב הקהילה האנושית שסביבנו אימצו את הטכנולוגיה, ההתנהגות החברתית תשתנה, ובאותו רגע אנחנו כבר לא יכולים בלעדיה ולא מבינים איך אפשר לחזור אחורה. הטכנולוגיה אומנם עזרה לנו להתמודד עם תנאים סביבתיים קשים, אך במקביל יצרה מציאות חברתית חדשה על חשבון אלו שנשארו מאחור ללא הטכנולוגיה העכשווית, אלו שחייהם "נעצרו", או התעכבו, אלו שכבר לא מבינים את הסדר החדש ולכן לא יוכלו לאסוף משאבים נדרשים, לשפר את איכות חייהם ולהשפיע. הסדר החדש כבר כאן וצריך להבין אותו, לפני... לפני שתתפתח טכנולוגיה חדשה שתאפשר לשנות שוב את הסדר החברתי.

1 http://hdr.undp.org/sites/default/files/2015_human_development_report.pdf

ד"ר אלון הסגל

ד"ר אלון הסגל משמש כיום ראש התוכנית למערכות מידע B.Sc במכללה האקדמית רמת גן ויו"ר מרכז החדשנות בלשכה לטכנולוגיות מידע בישראל. בעברו: נשיא איגוד האינטרנט בישראל.
יזם, מייסד ודירקטור בחברות הזנק (סטארטאפ,) סא"ל במיל.

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי ניב
  • תאריך הוצאה: ינואר 2023
  • קטגוריה: עיון, מדע ורפואה
  • מספר עמודים: 146 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 26 דק'
אדם במעגל טכנולוגי ד"ר אלון הסגל

הקדמה - מדוע טכנולוגיה?

תקופה זו שאנו חיים בה, קריטית למין האנושי. תקופה שבה הטכנולוגיה מתחילה לעבור ממצב של כלי עזר לאדם, למצב שבו יש לה כמעט קיום אוטונומי, משל עצמה.

ממצב שבו המין האנושי החל לפתח את הטכנולוגיה כדי להתמודד עם אתני הטבע, למצב שבו הטכנולוגיה מפתחת את עצמה ומשנה את הסביבה, החברה והתרבות.

המאה ה־21 מאופיינת בהתפתחות כה מהירה של טכנולוגיה שברובה מופנית לקידום חברת האדם אף יותר מאשר התמודדות האדם עם הסביבה הטבעית.

בספר, אנסה לתאר את התפתחות הטכנולוגיה, את השפעה הספירלית על המין האנושי ואת יחסי הגומלין בין האדם לטכנולוגיה ובינו לבין הסביבה המלאכותית המתהווה.

הספר מיועד לכל אדם המעוניין להבין את התפתחות הטכנולוגיה ואת השפעתה על חיינו החברתיים. הנחת הבסיס שלנו היא שהתנהגות אנושית, כמו ההתנהגות של כל אורגניזם אחר בטבע, משרתת את הצורך לשרוד בצורה האיכותית והיעילה ביותר למול אתגרי הטבע. לכן, בספר זה נבחן את הרעיון שבו הטכנולוגיה הופכת להיות כלי העזר המרכזי שלנו מול איתני הטבע, ובמקביל הופכת להיות אחד הגורמים המשמעותיים בעיצוב ההתנהגות האנושית, בהשפעתה על אורחות חיינו, שיטות התקשורת, סדרי העבודה, מסחר ועסקים. מתוך זה נבחן את ההשערה שקהילת אנשים בעלי ידע ויכולת טכנולוגית ייחודית, תהיה שונה בכוחה החברתי מקהילות אחרות, אך גם בהתנהגותה. חברי הקהילה יהיו שונים בתגובותיהם כלפי הסביבה או אפילו כלפי הקהילות האחרות. אך עם זאת, בעולם גלובלי שבו אותן טכנולוגיות מתפשטות לכולם, היא גם הופכת את דרכי התקשורת, המסחר והעסקים, התרבות והחינוך לגלובליים ואת אלו המשתמשים באותן טכנולוגיות, לקהילה מגובשת אחת.

אלא שעם היתרונות המוכחים של הטכנולוגיה עלינו להבין שעלולות להיות לה השפעות ארוכות טווח. הטכנולוגיה ממכרת, שימוש אינטנסיבי ורציף בטכנולוגיות עלול לקבע דרכי חשיבה והתנהגות שאולי מתאימות לנו במצב מסוים, אבל אינן מתאימות לסיטואציות אחרות או לקהילות אנושיות אחרות. ארגון המאמץ כלי לחימה המתקדמים מאוד טכנולוגית ומשתמש בהם בזמן צורך, עלול להגיע למצב בעייתי כאשר מצב הלחימה נגמר ואותן טכנולוגיות הופכות להיות חלק מהשגרה היומית. ראו את לובי הנשק בארה"ב, המנסה לקבע את השימוש בכלי נשק בשגרת היום יום ולא רק באזורי מלחמה. אלא שכלי נשק בשגרת היום יום עלולים להיות חלק מיצירת בעיה חמורה אחרת שתוצאותיה הן למעלה מ־1,000 בני נוער שנהרגו מכלי נשק בארה"ב בשנת 2021.

הטרנספורמציה הטכנולוגית מתרחשת ללא הפסק מתחילת דרכה של האנושות ולא פחות מכך, את הסדר החברתי שנוצר בכל פעם מחדש, שמחייב שינוי התנהגותי שכאמור מעלה צרכים חדשים ומצריך שוב התפתחות טכנולוגית מתאימה וחוזר חלילה. בימינו, טרנספורמציה זו נעשית כל כך מהר, עד שאנחנו חווים בכל מספר שנים שינוי תרבותי בין מבוגרים לצעירים, בין אלה שנולדו לפני המצאת טכנולוגיה מסוימת לאלו שנולדו לאחר אותו שינוי טכנולוגי מהותי.

מחקרים מלמדים שהשפעתה של הטכנולוגיה תלך ותגבר מאוד בעתיד הקרוב, עד כדי כך שהיא עלולה לשנות את אופייה של האנושות כולה. מחקרים שונים חקרו לאורך השנים את השפעת הטכנולוגיה על המין האנושי. הממצאים שלהם מלמדים על ההשפעה המהותית של הטכנולוגיה על בני האדם. הטכנולוגיה מקדמת את היכולות של האדם, מקנה לו בעלות על משאבים, משדרגת איכות חיים ואף מגדילה את תוחלת החיים.

לכן נדמה שהיכולת לחשוב "טכנולוגית", "חדשנית", היא כל כך חשובה.

במילים אחרות, היכולת המהותית להצטרף לחברה ולכלכלה החדשה המתפתחות, היכולת לפתח טכנולוגיה רלוונטית או להשתתף ביזמות של חברות טכנולוגיות רלוונטיות, היכולת להשתמש בטכנולוגיות אורבניות, תחבורתיות, תעשייתיות, מסחריות ובעצם בכל טכנולוגיה בכל תחום בחיים לטובת קידום עצמי; היכולת להשתמש בטכנולוגיות חדשניות, לרבות משחקים, ולהשתתף בתקשורת החברתית החדשה באמצעות רשתות חברתיות המתפתחות ללא הרף - כל היכולות האלה מחייבות הבנה מהותית של דרכי השימוש בטכנולוגיה, קרי "אוריינות טכנולוגית". אבל אלו כשלעצמן אינן מספיקות. יש צורך להבין איך לגייס יתרונות אלה לטובת צרכינו המיידיים, להכיר מגוון אפשרויות, להבין הבנה מהותית את ההשפעות של הטכנולוגיה על התנהגותנו ועל ההחלטות שלנו, ולדעת מה ההתאמות הנדרשות מאיתנו בבואנו להשתמש בטכנולוגיות המתפתחות במהירות, בד בבד עם הפעילות היומית שלנו.

אחד הממצאים המעניינים שהתגלו במחקר ארוך טווח [שנפרס על פני כ 4000 שנה] היה הקשר שנמצא, בין התפתחות הידע הטכנולוגי האנושי לבין בעלות על משאבים ולבין תוחלת חיים [=אותה צפייה אנושית למהלך חיים איכותי וארוך] . עוד נמצא במחקר התפתחות הבדלי המעמדות שנוצרו מתוך ניצול בלעדי של משאבים טכנולוגיים. אותם יחידים שהיו בעלי הידע המתאים לייסד ולהנהיג אימפריות רחבות היקף, שלטו על המוני בני אדם והשמידו תרבויות אחרות. לפי המחקר, אותם אמצעים וידע טכנולוגי שהיו אצל אותם מנהיגי האימפריות הפכו אותם לא רק למושלים רבי כוח, אלא "לכאורה" לבעלי יכולות "אלוהיות", ומשם גם נבע כוחם למשול באופן אבסולוטי.

מחקר זה מצביע על העובדה שכבר מתחילת המאה ה־21, קצב התפתחות הטכנולוגיה משתנה במהירות רבה עוד יותר ומשנה במהירות לא רק את סביבת המחייה אלא גם את הסביבה החברתית האנושית, בכל כמה שנים. בשנים האחרונות קפצו מדדי צמיחת האוכלוסייה וצמיחת ההון שבידי הציבור באופן משמעותי, בהתאמה לקפיצה במדד החדשנות הטכנולוגית. במצב זה הפערים החברתיים רק מחמירים, והפערים הטכנולוגיים בין תרבויות ואומות הופכים למשמעותיים עד כדי הישרדות, מה שהופך את תהליך ההסתגלות של בני האדם לשינויים הטכנולוגיים והחברתיים במקביל, למציאות מורכבת וקשה שבעתיים. גם דוח Human developmentי1 מלמד על שינוי מהותי בהתנהגות האנושית בעקבות התפתחות מואצת ביותר של הטכנולוגיה. על פי דוח זה, ההתפתחות הטכנולוגית דורשת מאנשים הסתגלות מהירה לשינויים מהותיים בסביבה שלהם בפרקי זמן מתקצרים והולכים (ראו בגרף).

ההתפתחות הטכנולוגית משפיעה על כל תחומי החיים, ואלה שיבינו את מהות הטכנולוגיה ידעו גם להעצים את היכולות שלהם בכל תחומי החיים.

טכנולוגיה, אם כך, מאפשרת יתרון משמעותי ביותר בסיטואציה מסוימת של האנושות, כמו ביגוד מיוחד לארצות הקור, כמו תהליכי האוטומציה בתחילת המאה ה־20, פיצוח הגנום בסוף המאה ה־20 או שימוש בטלפונים החכמים בתחילת המאה ה־21 ומיד אחריהם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו. כל אירוע טכנולוגי שכזה משפר את היכולת האנושית, אך במקביל עלול לתת תחושת ביטחון מלאה, ודבר זה יוביל לעיוורון ביכולת להתמודד עם קטסטרופה סביבתית שעדיין אין לה פתרון טכנולוגי.

בהמשך, נגלה שתהליך אימוץ טכנולוגיה חדשנית מתרחשת בתהליך ספירלי. התהליך יתחיל כמעט תמיד בהתנגדות של קבוצות שונות. אלו ישמיעו את התנגדותם בכל מקום שאפשר, גם אם לא חוו את הטכנולוגיה ואת יתרונותיה. מולם ימשיך תהליך חברתי של בחירת אלטרנטיבה לטכנולוגיה רלוונטית המהווה פתרון ישים לצורך אישי, חברתי או תעשייתי. לאחר האימוץ של אותה טכנולוגיה על ידי רוב האוכלוסיה מתרחש תהליך הפוך. כי מהרגע שהתחלנו לעשות שימוש מעשי בשגרת היום יום, באותה טכנולוגיה נקלע לסוג של עיוורון. ברוב המקרים, פשוט נתעלם מאלטרנטיבות אחרות, נבטל את ההתנהגות "הקודמת", זו שהתפתחה לחר שימוש בטכנולוגיה "ישנה" ונפסיק להפעיל חשיבה ביקורתית כלפי ההתנהגות החדשה שאימצנו. שהרי לכאורה "אין ברירה", אנחנו חייבים להתאים את ההתנהגות לשימוש יעיל באותה טכנולוגיה מתקדמת, חדשנית. להתאמה זו קוראים "אוריינות דיגיטלית" והיא אחת מהתכונות הנחשבות כמיומנויות המאה ה 21 במערכת החינוך. יתברר לנו שכאשר רוב הקהילה האנושית שסביבנו אימצו את הטכנולוגיה, ההתנהגות החברתית תשתנה, ובאותו רגע אנחנו כבר לא יכולים בלעדיה ולא מבינים איך אפשר לחזור אחורה. הטכנולוגיה אומנם עזרה לנו להתמודד עם תנאים סביבתיים קשים, אך במקביל יצרה מציאות חברתית חדשה על חשבון אלו שנשארו מאחור ללא הטכנולוגיה העכשווית, אלו שחייהם "נעצרו", או התעכבו, אלו שכבר לא מבינים את הסדר החדש ולכן לא יוכלו לאסוף משאבים נדרשים, לשפר את איכות חייהם ולהשפיע. הסדר החדש כבר כאן וצריך להבין אותו, לפני... לפני שתתפתח טכנולוגיה חדשה שתאפשר לשנות שוב את הסדר החברתי.

1 http://hdr.undp.org/sites/default/files/2015_human_development_report.pdf