הקדמה
בשנים האחרונות רואים תופעה של אנשים שמפסיקים לקרוא ספרים. חשבתי שאם אכתוב ספר ריק ללא טקסט זה יקל עליהם לקרוא אותו.
גם אם לא אכתוב ספר עדיין אוכל לכתוב לו הקדמה מתוך סקרנות איך תראה הקדמה לספר שלא נכתב. עדיין לא ראיתי דבר כזה בספרים שקראתי וזה חידוש ספרותי. הספר לא יהיה כפוף לחוקי המציאות כי הוא פועל בעולם ספרותי שבו הכל אפשרי. לכן הספר לא יהיה מדעי כי במדע לא הכל אפשרי.
גם אם אשבר ואכתוב את הספר בסופו של דבר, מכיוון שאנשים הפסיקו לקרוא ספרים לא ימצא מי שיגיד שהספר נכתב.
קריאה בספר הזה עשויה להחשב לאנשים מסוימים כישיבה במושב לצים. כל מי שמקפיד לא לשבת במושב לצים ולהיות מאושר מוזמן לדלג על ההמשך כמאמר תהילים: אשרי האיש אשר במושב לצים לא ישב.
אם אתם עשויים לחוש מדי פעם חוסר הגיון בדברים שנאמרים – זה טבעי לגמרי ואל תבהלו זה לא אתם זה הספר. חוסר ההגיון שבספר אותי מהנה אז אולי תהנו גם אתם. אם לא - תוכלו לקפץ קדימה אל קרקע יותר בטוחה.
אם חשבתם שאין בספר דבר מלבד חוכא ואטלולא והודעות מפוברקות (fake news) וזה מפריע למהלך חייכם – דלגו הלאה וחייכם יסתדרו להפליא. אפשרות זו לבדה אמורה לעודד אתכם להתחיל לקרוא בספר ומיד לדלג הלאה. יש קטעים שנראים שטותיים כי נכתבו כך – זה לא אתם זה באמת ככה ואין אזהרת ספוילר. אבל לפעמים יש להם כוונה נסתרת להציג הרהורים, תהיות ובהיות עם לוגיקה מגוחכת כי אני אוהב להציג דברים מגוחכים על ידי הבאתם לידי אבסורד.
אני מודיע לקורא הנבון (המבוא מיועד רק לקורא הנבון ונציגיו לפי בחירתו) שאין שום קשר בין רוב הספר לבין המציאות. כמו כן במבט ראשון חלק נכר מהטקסט עשוי להראות במבט ראשון הזוי. במקרה כזה מבט שני לא ישפר את המצב. אם במקרה הקורא (הנבון, הנ"ל) מוצא שיש בספר דמיון למציאות, אני מצהיר בזה שהדבר נובע רק מפנטזיתו של הקורא שהרי הספר לא נכתב. כשלון של המנעות מהפנטזיה הנ"ל עשויה לגרום לקורא תקלות מתקלות שונות. אני הכי חושש ממצבים שבהם הקורא יתקע במצב של פנטזיה ולא יוכל לחזור למציאות שלו. אני מצהיר שאין כל ביטוח צד ג' (דברתי עם סוכן הביטוח שלי) למקרים בהם הקורא נתקע בפנטזיה ואיננו יכול להשתחרר ממנה והקורא מתבקש להביא זאת בחשבון לפני שהוא מתחיל לקרוא. לא תהיה אזהרה נוספת.
לנוחיותכם אני אשתמש בשם המקוצר לספר: "הספשל" (קיצור של "הספר שלא נכתב") כשאתיחס אליו. וגם כי "ספשל" מצלצל יפה באנגלית.
אין משמעות לסדר הפרקים, אין מוקדם ומאוחר בספשל ואין קשר עמוק מאד בין שמות הפרקים לבין תוכנן.
אנשים מבקשים לדעת מה ניתן לעשות עם הספשל. ובכן כשירות לשואלים הנה מספר שימושים מובנים מעליהם:
• אפשר לתת אותו באריזת מתנה צבעונית למי שחושב שכבר יש לו הכל. אחרי שיקבל את הספשל יוכל להגיד "עכשיו באמת כבר יש לי הכל, מספיק, אל תביאו יותר מתנות אף פעם".
• אפשר לקרוא אותו כשנמצאים ברגעי חיים בהם לא יודעים מה לעשות עם הזמן הפנוי.
• אפשר להבחן עליו בבחינות הבגרות כספר רשות תוך ציטוט מהקטעים הלא כתובים.
• אפשר להשאיל אותו לחברים ולראות איך יתמודדו בקריאת ספר ללא טקסט.
• אפשר להשתמש בו כספר לפתיחת מועדון הקוראים שלכם.
• הספר מתאים במיוחד למי שאינו זוכר את הפרק הקודם כי הקשר בין הפרקים רופף.
ולמי שלא שאל אותי מה ניתן לעשות עם הספשל אין לי תשובה ברורה. עליכם להחליט לפעמים החלטות קשות בעצמכם. אבל ארמוז שהוא עוזר למדע לחלק את האנושות לשתי קטגוריות: למי שקרא ולמי שלא קרא את הספשל ומכאן גדולתו בהבחנה דקה בין אנשים.
אם תחשבו שהספר הולך ומדרדר לאורך הפרקים, יתכן שאתם צודקים כי התחלתי לכתוב אותו כשהיתי עדיין צעיר ונמרץ. אחת הסיבות שהפסקתי לכתוב בסוף הספר היא כדי לא לקלקל יותר.
עליכם גם לשים לב למחקרים שהתפרסמו לאחרונה על תשישות כתוצאה מחשיבה מאומצת. אם תרגישו בתשישות כזאת כתוצאה מהתעמקות בספשל עליכם להתנתק ממנו מיד ולקחת שבוע חופשה. לא בררתי אם ביטוח לאומי יקבל פתק בענין זה.
אזהרת ספוילר: אין בחינה בסוף הספר ואין צורך לכתוב סיכומים.
פרק 1 זיהום אויר ואינפורמציה עם זכרון
ראיתי בעיתון שאנשים עשירים אינם מתענינים כמה פחמן ( בצורת CO2) הם משאירים אחריהם לדורות הבאים כתוצאה מהזיהום שהם מיצרים. לאחר התעמקות הבנתי ששובל הפחמן שמאחורי האנשים האלה הוא בעצם סמל סטטוס. אם כן אני מציע ליצר מזוודת סטטוס כאביזר נלווה, שבה כל אחד ישמור דוגמה מפחמנו ויוכל להציג את מזוודת פחמנו לראווה (יהיה לה צג זוהר של התוכן ושירות לוויני נגד גנבה) ויקח אותה עמו באשר ילך. המזוודה תקבל מעמד חוקי של חיית מחמד (כלומר ניתן יהיה להוריש לה ולרשת אותה). ההוכחה להצלחת פרויקט המזוודה תהיה כאשר יתפרסם בעיתון שמבקשים את עזרת הציבור במציאת מזוודת פחמן שנעלמה והיא בעלת ערך סנטימנטלי לבעליה כי עברה בירושה ומבקשים שלא לפגוע בה כי היא רגישה.
הסטטוס שבמזוודת הפחמן מתודלק ע״י הסקרים המתפרסמים מדי פעם על 1000 הכי עשירי העולם וכדומה והמזוודה אמורה לענות על צורך זה. היא צריכה להיות בנויה בצורה סטנדרטית כך שבכל העולם יזהו אותה והסטטוס ישמר גם בטיול יכטות בחו״ל ובעל המזוודה יוכל להתהלך זקוף ראש.
סטטוס הוא יותר בסיסי מכסף. עובדה, לבעלי חיים אין כסף אבל יש סטטוס. האם ברדיפה אחר סטטוס יש רצון חפשי שמאפשר להתעלם ממנו? האם בן אדם (בתור יצור חי) יכול להחליט מתוך רצון חפשי שהוא אינו עוסק בסטטוס ולהתנתק מהעולם? מה יקרה אם יפגשו יחדיו שניים כאלה שויתרו לכאורה על הסטטוס? האם יבחנו איש את חוסר סטטוס רעהו או ימשיכו הלאה כאילו אין סטטוס בעולם כפי שהבטיחו?
הסטטוס למרות שמו איננו סטטי (פירסום ועדכון תקופתי של 1000 עשירי העולם הוא דוגמה). שנת בעלי הסטטוס נודדת שמא הוא יתכווץ להם בשינה והם משכימים קום לבדוק שהוא עדיין שם.
האם למכשיר בעל אינטליגנציה מלאכותית יש סטטוס? ברור שכן, כי מי שמגדיר סטטוס הוא לא בעל הסטטוס. בעל הסטטוס רק מתאמץ כדי שאחרים יסטטסו אותו. למשל בעליו של שואב אבק אינטליגנטי (להלן השואב) יכול להשוויץ בו כמו בבנו המוצלח וכך לשפר את סטטוסו בקרב המאזינים וכן בקרב השואבים הפשוטים. מאזין שהבין את פוטנציאל הסטטוס שבשואב החכם ירוץ מיד למחרת לקנות שניים. אזהרת ספוילר: שואב אבק חכם מדי שמצויד בפיקוד באינטרנט עלול להכניס הביתה פורצים כפי שכבר קרה.
כל זה הינו רקע לעלילות הגיבור הספרותי של הספשל בשם חרבוליי. חרבוליי הגיע מארץ רחוקה (לא ניתן להגיע אליה ברכב חשמלי כי אין מטענים בדרך). חרבוליי עובד כקופאי במכירת כרטיסים למופעי אמנות חילוניים וכל פעם שהוא שומר כרטיסים לחבריו סטטוסו מתעדכן.
באחד מהבקרים של ימי שלישי האחרונים, התעורר חרבוליי רענן יותר מהרגיל, התגלח במרץ ואץ אל אופניו החשמליים שיביאו אותו לקופת הכרטיסים. בעלות על אופניו איפשרה לו להסתובב עם מזוודת פחמן קטנה וגם אותה היה ״שוכח״ מדי פעם בבית כשחשב שאינה שימושית. באותו יום שלישי הוחלט בהנהלת מכירות הכרטיסים להוציא את העובדים לטיול מאורגן בספארי הקרוב כדי ללמוד ולחוות מקרוב את הסטטוס הטבעי שקיים בקרב האריות וגם ללמוד מאחרים איך הם מוכרים כרטיסים. חרבוליי עלה לאוטובוס הטיול והתישב ליד חברו הטוב מישה שתפס מקום מצוין ליד החלון.
״מישה״ אמר חרבוליי. ״אני מתרגש לקראת האריות״
״גם אני״ אמר מישה. ״התישבתי ליד החלון. אולי יתנו לי ללטף אריה דרך החלון״.
״לא יתנו לך ללטף כי זה עשוי לפגוע לאריה בסטטוס שלו בקרב חבריו כאשר אריות אחרים יראו שמלטפים אותו״ אמר חרבוליי שהבין בסטטוס. ״אבל בוודאי יתנו לנו לראות איך מוכרים כרטיסים בספארי״.
״גם זה שווה את הטיול״ ענה מישה.
האוטובוס התמלא ויצא לדרך תוך שירה מסורתית מזה דורות רבים של ההמנון של מוכרי הכרטיסים:
אנו מוכרים כרטיסים
בלילות אפלים
מאירים את פני הצופים בהופעות
שישאו את עיניהם אל הבמה
ותבוא השמחה בליבם במהרה
״אני כל כך נהנה מהשיר״ אמר מישה ולא הזכיר שהשיר מזכיר לו פרסומת שכן ידע שפרסומות נפסלות מלהכלל בספשל כי אין בהן אמת.
״כן, אני מרגיש אתו כאילו אני מתכרבל בקופת הכרטיסים״ ענה חרבוליי.
הזמן עבר בנעימים, שערי הספארי נפתחו והאוטובוס נכנס לחניה להסדרת הכרטיסים.
״חברים, בואו לראות איך מוכרים את הכרטיסים בספארי״ אמר המנהל.
״הם עושים את זה מוזר״ אמר חרבולי. ״איך אפשר לזכור את כל השלבים שלהם?!״ ומיד הרגיש שהסטטוס של כרטיסן הספארי גבה לעומת שלו. ״מזל שהטיול יסתיים ונחזור לקופותינו״ חשב.
״ועכשיו לאריות״ הכריז המנהל והאוטובוס נסע אל מתחם האריות.
בדרך החליפו החברים חוויות על הכרטיסנים של הספארי. ״ראית איך הם תולשים את ספח הכרטיס?״ שאל אברהם וכולם הנהנו בהסכמה שאכן ראו. עד עכשיו הסיור הצליח מאד.
״לסגור את החלונות״ אמר המנהל. ״נכנסים למתחם האריות, אין להאכיל או ללטף את האריות שזה הינו הך״ התבדח המנהל שגם לו היה חוש הומור דק.
משפחת האריות רבצה בעשב היבש בנימנום משועמם.
״הבטיחו לנו שהם יעמדו בשורה לפי דרגת הסטטוס״ אמר מישהו מהצד השני של האוטובוס.
״למה לא מעירים להם?״ שאל מישהו אחר.
״הם כל כך אפתיים שאין טעם לגשת אליהם ולברר״ אמר הכרטיסן משורה 4 באוטובוס.
אבל אז האריה הגדול פיהק. ״סוף סוף מתיחסים אלינו״ אמר מישה ששם לב שהאריות מפהקים לפי סדר מסוים, כנראה אקראי, ואין שניים שמפהקים ביחד. ״מענין איך הם מחליטים מי יפהק בכל רגע״ חשב מישה בקול רם.
״זהירות, הפיהוקים מדביקים.״ הזהיר המדריך. ״קל להבחין בין פיהוק לשאגה שקטה״ הסביר המדריך. ״אריה מפהק עוצם עניים כדי שלא ידבק מעצמו בפיהוקים וימשיך לפהק לנצח״.
פיהוק האריות היה מדבק וכולם באוטובוס התחילו לפהק ומיד עצמו עיניים כדי לא להדביק אחרים. כל אחד פיהק בתורו כאשר האריה ״שלו״ פיהק.
״האם סדר הפיהוקים מעביר אינפורמציה בין האריות?״ חשב חרבוליי. ״האם זוהי תשובה לדרוג הסטטוס של האריות ששאלנו לגביו? אם כן אינפורמציה זו הועברה אלינו לאוטובוס בצורה מדויקת כי כולם מפהקים באותו הסדר בו פיהקו האריות. אבל מה משמעותה?״ ההדבקה בפיהוקים פגעה בתפיסת הרצון החופשי של חרבוליי. אריה יכול לכפות עליו פיהוק! ״האם גם האריה ידבק בפיהוק כשיראה אותי מפהק או שזה חד כיווני״ תהה לעומק. ״אם אפהק בקופה האם אוכל להעביר לקונה את המסר איזה כרטיסים מועדפים?״ תהה חרבוליי שהיה מעשי וחיפש את הישום בכל רעיון. ״האם יזכרו אותי כמי שפיתח את תקשורת הפיהוקים במכירת כרטיסים וכך נתעלה בסטטוסינו מעל כרטיסני הספארי?״ התרגש חרבוליי. ״אעבוד על הרעיון ורק אחר כך אציג למנהל״ חשב חרבוליי שידע שאין להציג רעיונות בטרם עת. כאן המקום להרגיע את הקורא שהתחיל לפהק שבסך הכל המסר מהאריות עבר גם אליו והרצון החופשי שלו נפגע רק במעט וכבונוס הוא מיודע עכשיו לגבי מדרג סטטוס האריות.
זמן רב אחרי הביקור בספארי כשהיה חרבוליי נזכר בפיהוקי האריות היה מתחיל לפהק שוב. ״זוהי אינפורמציה עם זיכרון״, זיהה חרבוליי מספרי הלימוד של תורת האינפורמציה. ״מסר האריות עדיין מופץ במדויק ומשתלט על הרצון החופשי שלנו בכל פעם שאנחנו מפהקים ולכן זוהי אינפורמציה עם זכרון שאינו נמחק״.
הקדמה
בשנים האחרונות רואים תופעה של אנשים שמפסיקים לקרוא ספרים. חשבתי שאם אכתוב ספר ריק ללא טקסט זה יקל עליהם לקרוא אותו.
גם אם לא אכתוב ספר עדיין אוכל לכתוב לו הקדמה מתוך סקרנות איך תראה הקדמה לספר שלא נכתב. עדיין לא ראיתי דבר כזה בספרים שקראתי וזה חידוש ספרותי. הספר לא יהיה כפוף לחוקי המציאות כי הוא פועל בעולם ספרותי שבו הכל אפשרי. לכן הספר לא יהיה מדעי כי במדע לא הכל אפשרי.
גם אם אשבר ואכתוב את הספר בסופו של דבר, מכיוון שאנשים הפסיקו לקרוא ספרים לא ימצא מי שיגיד שהספר נכתב.
קריאה בספר הזה עשויה להחשב לאנשים מסוימים כישיבה במושב לצים. כל מי שמקפיד לא לשבת במושב לצים ולהיות מאושר מוזמן לדלג על ההמשך כמאמר תהילים: אשרי האיש אשר במושב לצים לא ישב.
אם אתם עשויים לחוש מדי פעם חוסר הגיון בדברים שנאמרים – זה טבעי לגמרי ואל תבהלו זה לא אתם זה הספר. חוסר ההגיון שבספר אותי מהנה אז אולי תהנו גם אתם. אם לא - תוכלו לקפץ קדימה אל קרקע יותר בטוחה.
אם חשבתם שאין בספר דבר מלבד חוכא ואטלולא והודעות מפוברקות (fake news) וזה מפריע למהלך חייכם – דלגו הלאה וחייכם יסתדרו להפליא. אפשרות זו לבדה אמורה לעודד אתכם להתחיל לקרוא בספר ומיד לדלג הלאה. יש קטעים שנראים שטותיים כי נכתבו כך – זה לא אתם זה באמת ככה ואין אזהרת ספוילר. אבל לפעמים יש להם כוונה נסתרת להציג הרהורים, תהיות ובהיות עם לוגיקה מגוחכת כי אני אוהב להציג דברים מגוחכים על ידי הבאתם לידי אבסורד.
אני מודיע לקורא הנבון (המבוא מיועד רק לקורא הנבון ונציגיו לפי בחירתו) שאין שום קשר בין רוב הספר לבין המציאות. כמו כן במבט ראשון חלק נכר מהטקסט עשוי להראות במבט ראשון הזוי. במקרה כזה מבט שני לא ישפר את המצב. אם במקרה הקורא (הנבון, הנ"ל) מוצא שיש בספר דמיון למציאות, אני מצהיר בזה שהדבר נובע רק מפנטזיתו של הקורא שהרי הספר לא נכתב. כשלון של המנעות מהפנטזיה הנ"ל עשויה לגרום לקורא תקלות מתקלות שונות. אני הכי חושש ממצבים שבהם הקורא יתקע במצב של פנטזיה ולא יוכל לחזור למציאות שלו. אני מצהיר שאין כל ביטוח צד ג' (דברתי עם סוכן הביטוח שלי) למקרים בהם הקורא נתקע בפנטזיה ואיננו יכול להשתחרר ממנה והקורא מתבקש להביא זאת בחשבון לפני שהוא מתחיל לקרוא. לא תהיה אזהרה נוספת.
לנוחיותכם אני אשתמש בשם המקוצר לספר: "הספשל" (קיצור של "הספר שלא נכתב") כשאתיחס אליו. וגם כי "ספשל" מצלצל יפה באנגלית.
אין משמעות לסדר הפרקים, אין מוקדם ומאוחר בספשל ואין קשר עמוק מאד בין שמות הפרקים לבין תוכנן.
אנשים מבקשים לדעת מה ניתן לעשות עם הספשל. ובכן כשירות לשואלים הנה מספר שימושים מובנים מעליהם:
• אפשר לתת אותו באריזת מתנה צבעונית למי שחושב שכבר יש לו הכל. אחרי שיקבל את הספשל יוכל להגיד "עכשיו באמת כבר יש לי הכל, מספיק, אל תביאו יותר מתנות אף פעם".
• אפשר לקרוא אותו כשנמצאים ברגעי חיים בהם לא יודעים מה לעשות עם הזמן הפנוי.
• אפשר להבחן עליו בבחינות הבגרות כספר רשות תוך ציטוט מהקטעים הלא כתובים.
• אפשר להשאיל אותו לחברים ולראות איך יתמודדו בקריאת ספר ללא טקסט.
• אפשר להשתמש בו כספר לפתיחת מועדון הקוראים שלכם.
• הספר מתאים במיוחד למי שאינו זוכר את הפרק הקודם כי הקשר בין הפרקים רופף.
ולמי שלא שאל אותי מה ניתן לעשות עם הספשל אין לי תשובה ברורה. עליכם להחליט לפעמים החלטות קשות בעצמכם. אבל ארמוז שהוא עוזר למדע לחלק את האנושות לשתי קטגוריות: למי שקרא ולמי שלא קרא את הספשל ומכאן גדולתו בהבחנה דקה בין אנשים.
אם תחשבו שהספר הולך ומדרדר לאורך הפרקים, יתכן שאתם צודקים כי התחלתי לכתוב אותו כשהיתי עדיין צעיר ונמרץ. אחת הסיבות שהפסקתי לכתוב בסוף הספר היא כדי לא לקלקל יותר.
עליכם גם לשים לב למחקרים שהתפרסמו לאחרונה על תשישות כתוצאה מחשיבה מאומצת. אם תרגישו בתשישות כזאת כתוצאה מהתעמקות בספשל עליכם להתנתק ממנו מיד ולקחת שבוע חופשה. לא בררתי אם ביטוח לאומי יקבל פתק בענין זה.
אזהרת ספוילר: אין בחינה בסוף הספר ואין צורך לכתוב סיכומים.
פרק 1 זיהום אויר ואינפורמציה עם זכרון
ראיתי בעיתון שאנשים עשירים אינם מתענינים כמה פחמן ( בצורת CO2) הם משאירים אחריהם לדורות הבאים כתוצאה מהזיהום שהם מיצרים. לאחר התעמקות הבנתי ששובל הפחמן שמאחורי האנשים האלה הוא בעצם סמל סטטוס. אם כן אני מציע ליצר מזוודת סטטוס כאביזר נלווה, שבה כל אחד ישמור דוגמה מפחמנו ויוכל להציג את מזוודת פחמנו לראווה (יהיה לה צג זוהר של התוכן ושירות לוויני נגד גנבה) ויקח אותה עמו באשר ילך. המזוודה תקבל מעמד חוקי של חיית מחמד (כלומר ניתן יהיה להוריש לה ולרשת אותה). ההוכחה להצלחת פרויקט המזוודה תהיה כאשר יתפרסם בעיתון שמבקשים את עזרת הציבור במציאת מזוודת פחמן שנעלמה והיא בעלת ערך סנטימנטלי לבעליה כי עברה בירושה ומבקשים שלא לפגוע בה כי היא רגישה.
הסטטוס שבמזוודת הפחמן מתודלק ע״י הסקרים המתפרסמים מדי פעם על 1000 הכי עשירי העולם וכדומה והמזוודה אמורה לענות על צורך זה. היא צריכה להיות בנויה בצורה סטנדרטית כך שבכל העולם יזהו אותה והסטטוס ישמר גם בטיול יכטות בחו״ל ובעל המזוודה יוכל להתהלך זקוף ראש.
סטטוס הוא יותר בסיסי מכסף. עובדה, לבעלי חיים אין כסף אבל יש סטטוס. האם ברדיפה אחר סטטוס יש רצון חפשי שמאפשר להתעלם ממנו? האם בן אדם (בתור יצור חי) יכול להחליט מתוך רצון חפשי שהוא אינו עוסק בסטטוס ולהתנתק מהעולם? מה יקרה אם יפגשו יחדיו שניים כאלה שויתרו לכאורה על הסטטוס? האם יבחנו איש את חוסר סטטוס רעהו או ימשיכו הלאה כאילו אין סטטוס בעולם כפי שהבטיחו?
הסטטוס למרות שמו איננו סטטי (פירסום ועדכון תקופתי של 1000 עשירי העולם הוא דוגמה). שנת בעלי הסטטוס נודדת שמא הוא יתכווץ להם בשינה והם משכימים קום לבדוק שהוא עדיין שם.
האם למכשיר בעל אינטליגנציה מלאכותית יש סטטוס? ברור שכן, כי מי שמגדיר סטטוס הוא לא בעל הסטטוס. בעל הסטטוס רק מתאמץ כדי שאחרים יסטטסו אותו. למשל בעליו של שואב אבק אינטליגנטי (להלן השואב) יכול להשוויץ בו כמו בבנו המוצלח וכך לשפר את סטטוסו בקרב המאזינים וכן בקרב השואבים הפשוטים. מאזין שהבין את פוטנציאל הסטטוס שבשואב החכם ירוץ מיד למחרת לקנות שניים. אזהרת ספוילר: שואב אבק חכם מדי שמצויד בפיקוד באינטרנט עלול להכניס הביתה פורצים כפי שכבר קרה.
כל זה הינו רקע לעלילות הגיבור הספרותי של הספשל בשם חרבוליי. חרבוליי הגיע מארץ רחוקה (לא ניתן להגיע אליה ברכב חשמלי כי אין מטענים בדרך). חרבוליי עובד כקופאי במכירת כרטיסים למופעי אמנות חילוניים וכל פעם שהוא שומר כרטיסים לחבריו סטטוסו מתעדכן.
באחד מהבקרים של ימי שלישי האחרונים, התעורר חרבוליי רענן יותר מהרגיל, התגלח במרץ ואץ אל אופניו החשמליים שיביאו אותו לקופת הכרטיסים. בעלות על אופניו איפשרה לו להסתובב עם מזוודת פחמן קטנה וגם אותה היה ״שוכח״ מדי פעם בבית כשחשב שאינה שימושית. באותו יום שלישי הוחלט בהנהלת מכירות הכרטיסים להוציא את העובדים לטיול מאורגן בספארי הקרוב כדי ללמוד ולחוות מקרוב את הסטטוס הטבעי שקיים בקרב האריות וגם ללמוד מאחרים איך הם מוכרים כרטיסים. חרבוליי עלה לאוטובוס הטיול והתישב ליד חברו הטוב מישה שתפס מקום מצוין ליד החלון.
״מישה״ אמר חרבוליי. ״אני מתרגש לקראת האריות״
״גם אני״ אמר מישה. ״התישבתי ליד החלון. אולי יתנו לי ללטף אריה דרך החלון״.
״לא יתנו לך ללטף כי זה עשוי לפגוע לאריה בסטטוס שלו בקרב חבריו כאשר אריות אחרים יראו שמלטפים אותו״ אמר חרבוליי שהבין בסטטוס. ״אבל בוודאי יתנו לנו לראות איך מוכרים כרטיסים בספארי״.
״גם זה שווה את הטיול״ ענה מישה.
האוטובוס התמלא ויצא לדרך תוך שירה מסורתית מזה דורות רבים של ההמנון של מוכרי הכרטיסים:
אנו מוכרים כרטיסים
בלילות אפלים
מאירים את פני הצופים בהופעות
שישאו את עיניהם אל הבמה
ותבוא השמחה בליבם במהרה
״אני כל כך נהנה מהשיר״ אמר מישה ולא הזכיר שהשיר מזכיר לו פרסומת שכן ידע שפרסומות נפסלות מלהכלל בספשל כי אין בהן אמת.
״כן, אני מרגיש אתו כאילו אני מתכרבל בקופת הכרטיסים״ ענה חרבוליי.
הזמן עבר בנעימים, שערי הספארי נפתחו והאוטובוס נכנס לחניה להסדרת הכרטיסים.
״חברים, בואו לראות איך מוכרים את הכרטיסים בספארי״ אמר המנהל.
״הם עושים את זה מוזר״ אמר חרבולי. ״איך אפשר לזכור את כל השלבים שלהם?!״ ומיד הרגיש שהסטטוס של כרטיסן הספארי גבה לעומת שלו. ״מזל שהטיול יסתיים ונחזור לקופותינו״ חשב.
״ועכשיו לאריות״ הכריז המנהל והאוטובוס נסע אל מתחם האריות.
בדרך החליפו החברים חוויות על הכרטיסנים של הספארי. ״ראית איך הם תולשים את ספח הכרטיס?״ שאל אברהם וכולם הנהנו בהסכמה שאכן ראו. עד עכשיו הסיור הצליח מאד.
״לסגור את החלונות״ אמר המנהל. ״נכנסים למתחם האריות, אין להאכיל או ללטף את האריות שזה הינו הך״ התבדח המנהל שגם לו היה חוש הומור דק.
משפחת האריות רבצה בעשב היבש בנימנום משועמם.
״הבטיחו לנו שהם יעמדו בשורה לפי דרגת הסטטוס״ אמר מישהו מהצד השני של האוטובוס.
״למה לא מעירים להם?״ שאל מישהו אחר.
״הם כל כך אפתיים שאין טעם לגשת אליהם ולברר״ אמר הכרטיסן משורה 4 באוטובוס.
אבל אז האריה הגדול פיהק. ״סוף סוף מתיחסים אלינו״ אמר מישה ששם לב שהאריות מפהקים לפי סדר מסוים, כנראה אקראי, ואין שניים שמפהקים ביחד. ״מענין איך הם מחליטים מי יפהק בכל רגע״ חשב מישה בקול רם.
״זהירות, הפיהוקים מדביקים.״ הזהיר המדריך. ״קל להבחין בין פיהוק לשאגה שקטה״ הסביר המדריך. ״אריה מפהק עוצם עניים כדי שלא ידבק מעצמו בפיהוקים וימשיך לפהק לנצח״.
פיהוק האריות היה מדבק וכולם באוטובוס התחילו לפהק ומיד עצמו עיניים כדי לא להדביק אחרים. כל אחד פיהק בתורו כאשר האריה ״שלו״ פיהק.
״האם סדר הפיהוקים מעביר אינפורמציה בין האריות?״ חשב חרבוליי. ״האם זוהי תשובה לדרוג הסטטוס של האריות ששאלנו לגביו? אם כן אינפורמציה זו הועברה אלינו לאוטובוס בצורה מדויקת כי כולם מפהקים באותו הסדר בו פיהקו האריות. אבל מה משמעותה?״ ההדבקה בפיהוקים פגעה בתפיסת הרצון החופשי של חרבוליי. אריה יכול לכפות עליו פיהוק! ״האם גם האריה ידבק בפיהוק כשיראה אותי מפהק או שזה חד כיווני״ תהה לעומק. ״אם אפהק בקופה האם אוכל להעביר לקונה את המסר איזה כרטיסים מועדפים?״ תהה חרבוליי שהיה מעשי וחיפש את הישום בכל רעיון. ״האם יזכרו אותי כמי שפיתח את תקשורת הפיהוקים במכירת כרטיסים וכך נתעלה בסטטוסינו מעל כרטיסני הספארי?״ התרגש חרבוליי. ״אעבוד על הרעיון ורק אחר כך אציג למנהל״ חשב חרבוליי שידע שאין להציג רעיונות בטרם עת. כאן המקום להרגיע את הקורא שהתחיל לפהק שבסך הכל המסר מהאריות עבר גם אליו והרצון החופשי שלו נפגע רק במעט וכבונוס הוא מיודע עכשיו לגבי מדרג סטטוס האריות.
זמן רב אחרי הביקור בספארי כשהיה חרבוליי נזכר בפיהוקי האריות היה מתחיל לפהק שוב. ״זוהי אינפורמציה עם זיכרון״, זיהה חרבוליי מספרי הלימוד של תורת האינפורמציה. ״מסר האריות עדיין מופץ במדויק ומשתלט על הרצון החופשי שלנו בכל פעם שאנחנו מפהקים ולכן זוהי אינפורמציה עם זכרון שאינו נמחק״.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
