הסוד שמאחורי ההכרויות והדייטים

הקדמה

בעולם התקשורת, השיח הציבורי נקבע על פי מה שמעניין, לא תמיד על פי מה שחשוב. לעומת זאת, בעולם יצירת התוכן של סופרים וכותבים עצמאיים להגברת מודעות והתייחסות לבעיות בוערות, הציבור הכללי הוא המשפיע העיקרי על תוכן החומרים שאתה מייצר.

את הציבור צריך להכיר, לחיות אותו ולהקשיב לו.

בשנים האחרונות, בהן אני עוסק בייעוץ זוגי מיני ואישי לאחר שהוסמכתי לכך רשמית, וגם מרצה על מערכות יחסים ברחבי הארץ, פגשתי מאות גברים ונשים, גיליתי מה מעניין אותם יותר ומה פחות, הקשבתי לנושאים הבוערים שעליהם הם ביקשו תשובות ופתרונות ועל פיהם הייתי בוחר את הנושאים עליהם כתבתי במדורים הקבועים שלי בעיתונות המקומית, ובסדרת הספרים שחיברתי על מערכות יחסים.

לאחר שעסקתי בכתיבתי בנושאי הבנת הגבר, הבנת האישה, כללי הזוגיות המודרנית בעידן החדש, פרידות וגירושים וקינחתי בספר מיוחד על סקס, הגעתי ליותר ויותר קהלים של גברים ונשים סקרניים הצמאים ליידע ושמאוד רוצים למצוא אהבה, להצליח בזוגיות, ולהיות מאושרים. אך בשביל ליהנות מזוגיות ואהבה ולדעת כיצד לשמר אותם, צריכים קודם כל את נקודת הפתיחה, שהיא ההכרות. נקודת הפתיחה הזאת היא לא עניין קל בעבור רבים. עולם ההיכרויות כיום עלול להיות מורכב, ארוך ומייאש ואף מלא בתסכולים רבים.

התוודעתי לכך שגברים ונשים רבים "נתקעים" כבר בהתחלה של שלבי ההיכרויות בגלל תפיסות עולם שגויות ואי קריאת המפה נכון.

זו הסיבה שבגינה החלטתי להקדיש את הספר השישי שלי להצצה על עולם ההיכרויות והדייטים, אך לאו דווקא מההיבט הפרקטי של מה לומר, איך לשבת, ומה ללבוש, אלא בהיבט העמוק יותר של להסתכל למציאות בעיניים, להבין את המורכבויות של העידן שלנו ולהסביר איזה פרדיגמות מוטעות נמצאות אצלנו בראש עוד לפני שאנחנו יוצאים להכיר, שתוקעות אותנו במקום.

יצא לי ללוות גברים ונשים רבים בעולם הדייטים וההיכרויות, מכלל המגזרים והחוגים, העדות והמעמדות החברתיים, כולל בסוכנות דוגמנות במרכז הארץ. גם מהמגזר הערבי יצא לי להכיר אנשים מדהימים. כל אלו סיפרו לי על חוויותיהם והלכו אחר עצותיי.

נקודת הפתיחה של ההיכרות, יכולה להוביל לנקודת הסיום הכואבת של הפרידה. בתור אדם שעבר גם פרידות כואבות בחייו, יצא לי לחקור לעומק את כאב הפרידה ובמקביל לפתח דרכי התמודדות על סמך שינוי תפיסתי. אך את חיי האישיים אני בדרך כלל לא מביא לפרונט, מה חיי חשובים לעומת השפע של החיים המעניינים שלכם.

אתם בטח כבר סקרנים לגלות את הסוד שמאחורי האהבה, ההיכרויות והדייטים...

מוכנים? בואו נצא לדרך!

פרק א
החיפוש אחר האהבה

מדוע אנו מחפשים אהבה?

הכמיהה לזוגיות קיימת אצל רוב בני האדם. לפחות בשלב הראשון של החיים, כשהתמימות עוד נמצאת בקרבנו טרם עברנו חוויות כואבות של קשרים שלא צלחו ואהבות נכזבות. כשנשאל בני אדם, מדוע אתם מחפשים זוגיות? נגלה שלרוב התשובה תכיל בתוכה את המילה אהבה. כולנו רוצים להיות נאהבים, החל מגיל הינקות, בהמשך בגיל הילדות — מההורים, הגננת, המורים והחברים, וכלה בבגרותנו מבני המין השני, שעל ידו אנו חפצים להרגיש נחשקים ומוערכים. העולם הרודף אחר מערכת יחסים זוגית, לא תמיד עוצר לחשוב מהו בכלל המניע לרדיפה זאת.

יצא לי כמה פעמים לדבר עם אנשים במעגלים חברתיים נרחבים, שציינו בפניי תשובות ב'שלוף' לשאלה — מדוע אנחנו מחפשים זוגיות? שדיברו על כך שזה מנהג העולם! כלומר, דרכו של העולם היא לחפש אחר זוגיות, כך עשו דורות לפנינו וכך כנראה גם אנו צריכים לעשות.

ישנו הגיל הזה, שעולה בו המחשבה: "זהו זה, אני צריכ/ה להתחתן, צריכים להקים משפחה, בעל, אישה, ילדים, כולם עושים את זה, אז גם אני צריך..."

אך האמת היא שהדחף המניע לקשרים עם בני המין השני הוא כנראה עמוק יותר. בדתות השונות, החיפוש אחר בן זוג מוגדר כחיפוש אחר ה'חצי השני', חיפוש אחר הנשמה האבודה שלנו, המשלימה אותנו, המוטמעת עמוק עמוק בין בני האדם השונים. ביהדות ישנם ביטויים המבטאים חוסר מצדו של הגבר — השרוי בלא אישה שרוי בלא שמחה, בלא טובה ואפילו בלא תורה — עד כדי כך!

ברובד העמוק ביותר, הטבע צריך לתת בנו את הכמיהה לזוגיות על מנת להביא ילדים לעולם, אך זהו הרובד הסופי שהוא באמת טכני לגמרי, נטול עומק רגשי.

אם נחפש את העומק הרגשי בדרך האמצע, נגלה דבר מעניין; בתוכנו שוררים שני רצונות סמויים — הצורך לתת והצורך לקבל. ההורות ממלאת אצל רובנו המוחלט את העונג הצרוף של הנתינה, למרות שיחסי הורים — ילדים, הם יחסי נתינה וקבלה לא סימטריים, אך כבר אמרו גדולים ממני שיותר ממה שהנותן צדקה עושה חסד עם העני, העני עושה חסד עם נותן הצדקה, משום שעצם המילוי של החוסר אצל האחר, ממלא אותנו בחזרה בהרגשה של סיפוק ואושר.

אמנם, במערכת יחסים עם אדם בוגר, אנחנו מצפים להדדיות סימטרית פחות או יותר. כיף לנו להשקיע באדם האהוב לנו כדי לראות אותו מאושר ומסופק, וכיף לנו בחזרה להרגיש נאהבים ונערכים על ידי בן הזוג שלנו. לפי מדרשי התורה וגם לפי תורת הקבלה, האדם הראשון וחווה זוגתו נבראו מחוברים ממש, ואז הגיע 'סוד הנסירה', שהבורא ניסר והפריד אותם לשניים. הדביקות השורשית של הגבר והאישה הראשונים, היו כוחות של נתינה וקבלה מעורבים בגוף אחד.

ניכר, שהתפיסה שלנו בתת המודע, מכוונת אותנו לחיפוש אחר בן זוג, קשר רציני, אוהב, מכבד וחברי, משום שעם האדם שקרוב לנו ביותר, ניתן בייתר קלות ובאופן תדיר, להביא את הכמיהה הכמוסה שלנו לתת ולקבל. לגרום אושר לאחרים על ידי נתינה ולהרגיש ראויים, שווים ומוערכים, בזכות הקבלה ממנו.

האם האהבה שאנו מחפשים היא מטרה או אמצעי?

כיום, קשרים רבים, לאו דווקא הקשרים הזוגיים, הפכו לסוג של עסק, סחר חליפין. החתירה לקשר עמוק ואינטימי, כמה שהוא יהיה מלווה באהבה מטורפת המעוררת אמביציה ומוטיבציה להשקיע האחד בשני/ה, היא בעצם אשליה לתועלת הדדית אישית סמויה של הנפשות הפועלות. מדובר באנוכיות מוסווית.

כשאני מציג את המודל הידוע והנפוץ של "זוגיות אינטרסנטית", אני מדבר על יסוד עמוק הטבוע בנו, שאנחנו מחפשים זוגיות, לא באמת בשביל לחפש מישהו להיטיב לו ולעשותו מאושר, אלא כדי להיטיב לעצמנו ולעשות אותנו מאושרים, אך מכורח המציאות, אנחנו "נאלצים", או מבינים שצריך להשקיע גם בצד השני ולדאוג לעשות אותו מאושר, על מנת שהוא יהיה במצב רוח מתאים כדי לעשות אותנו מאושרים.

במילים אחרות, אנו עלולים למצוא את עצמנו יוצאים לדייטים, בחיפוש אחר הזוגיות, ונכנסים למערכות יחסים בשביל ה"מטרה" הנקראת — אנחנו, על ידי ה"אמצעי", שנקרא בן או בת הזוג.

ברור שזה לא הדבר הרצוי, אלא המצוי וזה לא הדבר הנכון אלא הכפוי. תת המודע שלנו, מושפע מההשפעה החברתית המחלחלת לנו לראש, מושפע מתרבות השפע ומחשש מתחושת החמצה.

מה שמפליא אותי יותר מניסיוני בשטח, הוא שלמרות שכיום גברים ונשים מבקשים ללמוד איך להיות טובים יותר, זוגיים ורומנטיים יותר, טובים יותר במיטה, זה לא תמיד קורה מהסיבות הנכונות. יש כיום חתירה של רבים ללמוד מניפולציות רגשיות, טקטיקות, שליטה באחר דרך רגשות וריצוי שלו, וזה מעצבן ברמות על חלל, ומדוע? כי בסופו של דבר — כל זה הוא "פייק" התנהגותי אחד גדול! אותם אלו שרוצים ללמוד כיצד להיות טובים יותר מהסיבות הלא נכונות, מונעים מהמחשבה העמוקה אצלם, שהתקשורת שלהם כלפי העולם לוקה בחסר, שהם לא מקבלים אהבה וכבוד בגלל שהם לא יודעים לתת. וכשהם מצליחים בסופו של דבר לשפר את מערכות היחסים שלהם, הם מניחים הנחה מוטעית שהבעיה עד עכשיו הייתה שלקח להם זמן רב ללמוד כיצד לבצע את ה"המסחר" הבינאישי בצורה הנכונה.

ננסה לחשוב לרגע בצורה שונה; מהו עולם ערכים ורגשות אמיתיים? לעשות משהו כי הוא נכון מבלי לצפות לקבל תמורה. אינני מדבר על חוסר סימטריות בעליל, שתתנו ותעניקו אהבה לעולם ותסכימו לקבל יריקה בפרצוף חזרה, ותתרצו לעצמכם שכנראה ירד טל מהשמיים — לא בזה עסקינן. אדם שלא יודע לאהוב ולכבד את עצמו, גם לא יידע לכבד ולאהוב אחרים. אני מדבר על מתן רגשות חיוביים לאחרים מבלי לצפות לתמורה. להפוך את האחר למטרה ולא לאמצעי אישי. כך יוצרים חיבור אמיתי, וזוהי אהבה אמיתית!

אם אתה אוהב מישהו כדי לקבל תמורה, זאת איננה אהבה אמיתית. אותו דבר לגבי כבוד לאחר, וכן הוא הדבר לגבי יושרה ואמון. אני יודע שזה קשה, ולפעמים אף בלתי נסבל באווירה האגוצנטרית שאנחנו חיים בה כיום! קשה כיום לפעול באופן בלתי מותנה! אך כשתהיה אדם ששם את אהבת בני האדם למטרה ולא לאמצעי, תוכל לאהוב גם תחת הסיכון שאתה עלול שלא לקבל אהבה בחזרה, תעשה זאת למרות הכול. (מכירים את זה ביחסי ההורים ילדים...?) אתה תוכל לתת באדם אמון (זהיר אמנם, אבל אמון...) גם כשאתה מבין שיש סיכוי כלשהו שתיפגע מכך. אמון הוא דבר מוכרח, גם אם יש בו סיכון של כאב, ואם תמנע מעצמך את הכאב על ידי אי נתינת אמון, אתה לוקח סיכון של הימצאות בקשר זוגי שאתה לא באמת תהנה ממנו, כי מי נהנה להיות מסוגר בהגנות וחיישני בטיחות כל הזמן???

מטרה היא דבר שאתה רוצה וחותר אליו לשם הדבר עצמו. זה הגורם המניע המגדיר את החלטותיך ואת התנהגויותיך. יש דברים שאנחנו אוהבים לעשות, והם מטרה. יש דברים שנאהב לעשות ממילא, ואנחנו עושים אותם כי זה חשוב לבני הזוג שלנו, ואז הם הופכים ל'אמצעי' ובן הזוג ל'מטרה' — לעשות אותו מאושר. ויש דברים שאנחנו רוצים להשיג לעצמנו על ידי הפיכת בני הזוג שלנו למאושרים, ושוב הפכנו אותם לאמצעי, ואת אותו דבר שאנחנו רוצים מהם — למטרה! (שיסכימו שנצא, נקנה, נתחיל משהו חדש, נשכב, נעבור דירה... וכו').

הזמן הטוב ביותר למנוע גירושים הוא לפני הנישואים

הרעיון הסובב את המשברים בקשרים רבים הוא הנתון המדאיג שאיננו מתבוננים לעומק על משמעותה של חברות אמת. בד בבד, איננו מבינים עד כמה חשוב המרחב האישי והפרטי שלנו לבין של בן זוגנו. ההבנה העמוקה של שני היסודות הללו, יוכלו לאפשר לנו ביתר קלות לחיות עם בני הזוג שלנו בשמחה של ה"יחד" מבלי להרגיש הרגשת החמצה או להרגיש רגשות רעים בקשר.

הבעיה היא, שרובנו מתעוררים לרצות להשכיל וללמוד על הצלחה במערכות יחסים במהלך הקשר עצמו, בדרך כלל בעקבות משברים, ולא בטרם התחלנו לצאת ולהכיר. אדם חכם אחד אמר: "הזמן הטוב ביותר למנוע גירושים הוא לפני הנישואים". למה להיכנס מראש למצב בעייתי ואז לחפש דרכים לפתור אותו???

מה היא בעצם חברות אמת? אחרי שעברנו את שלב המשיכה הבסיסית, עלינו להבין שמדובר רק בנקודת התחלה שבהמשכה אנחנו צריכים לשאוף לחתור לחברות אמת — זאת היושבת בלב, זאת הגורמת ליושרה, פתיחות, הגינות ואמון הדדי. כל הדברים הנפלאים הללו הינם השלכות ישירות של האהבה, לא סתם אהבה אלא אהבת אמת. כששני בני הזוג מסתירים דברים אחד מהשנייה, לא מדברים בגלוי על הכאבים שלהם ועל דברים שמפריעים להם, ומרגישים צורך לשקר לפעמים, יש כאן אולי קשר, אבל זהו שקר של קשר. יש כאן שני אנשים הקשורים זה לזה מבחינת הסטטוס החברתי היבש של מערכת יחסים, אבל אין כאן באמת חיבור חברי שורשי.

לא חסר כאלה שהתחתנו או ניהלו קשרים מהסיבות הלא נכונות — גברים או נשים, שהתחתנו עם האחר בגלל כסף, אגו הנובע בעיקר ממחשבה של "מה יגידו עלי?", מראה חיצוני, סטטוס חברתי, וכיוצא בזה... כלומר, לא מדובר כאן בחיבור לאדם עצמו אלא למעטפת שלו. מתחתנים ויוצרים קשר עם המארז במקום תוכנו. כשהבסיס הוא מניע חיצוני הסובב את האדם, קשה מאד להיקשר לאדם עצמו. גם האהבה שאנחנו נעיד שקיימת כלפי אותו אדם הנמצא במעמד מסוים, לפרקים תתגלה כשקר גס והדחקה בהקשר לניתוק הרגשי הקיים בפועל.

מדובר כאן לא רק בשקר זוגי אלא גם בשקר עצמי, זוג מתחזה שמעמיד פנים אולי כלפי חוץ שקורה כאן משהו טוב, אבל רק הלבבות של שני הצדדים, לפעמים של צד אחד, יודעים את האמת.

גם בעניין המרחב האישי הפרטי, ישנו לפעמים שקר עצמי, דמיון וסיפור שאנחנו מדמיינים או מספרים לעצמנו שאינו עומד במבחן המציאות, הגורם לנו להיכנס לקשרים שאינם טובים עבורנו.

אלו המחפשים קשרים בשביל ביטחון אישי, בעבור הרגשת הצלחה וניצחון, בגלל לחץ חברתי, או רק בשביל לא להרגיש בודדים, מבלי להבין את מהות החיבור, עלולים למצוא את עצמם מתחרטים על עצם הקשר בהווה ואף סולדים ממנו.

אין אדם שאינו יכול להגיע להצלחה, עושר, מעמד, שמחה, בריאות נפשית, וסיפוק בזכות עצמו. אמנם הדברים הללו שייכים לז'אנר אחר בעולם הטיפול המחזק, המדבר על העצמה אישית, אך עדיין, הם בנמצא, ורבים וטובים שעשו זאת יעידו על כך.

אם בסופו של דבר קורה מצב שהאדם עסק בהגשמה והעצמה אישית ועדיין מרגיש שמשהו חסר לו, הוא בעצם נוגע בסוג העצמה אישית אחר שחסרה לו, שהיא החברות האמיתית המחברת את הלבבות, אך אותו אדם לא מגיע למקום הזה של לרצות למלא את החסר על ידי גבר או אישה בחייו ממקום של נזקקות ורצון לתיקון עצמי על ידי האחר, אלא הוא מגיע מהמקום השלם ביותר שהוא יכול היה להגיע בזכות עצמו ועכשיו יש ביכולתו להיות פנוי רגשית, להכיל ולקבל, להעניק ולהשפיע על אדם אחר הקרוב לו ביותר, בייתר קלות.

כשמניעי הקשר הם לא מניעים של חיפוש חבר אמיתי, אלא חיפוש אחר דברים צדדיים כמו אלו שציינו לעיל, חבירות האמת לא תוכל לבוא לידי ביטוי משום שאין הבטחה לשום דבר שהוא יהיה לנצח. יופי משתנה, עשירים ירדו מנכסיהם, כוכבים שעלו וכיכבו נפלו והתאדו, המשפחה שלחצה להתחתן המשיכה בחייה, והחברים לא תמיד נשארים אלא מתחלפים. וכבר אמרו חכמים ממני: "בטל הדבר בטלה האהבה".

את כל הדברים הללו עלינו לקחת בחשבון מראש, עוד לפני שאנו מחפשים מישהו לקשר רציני. עלינו לברר היטב עם עצמינו מה המניעים שלנו, ולהבין היטב מה היא חברות אמת.

אם מראש אתם נכנסים לקשר בהנחת עבודה שיש לכם מה להסתיר, או שהתמסרות זאת סכנה גדולה לאני שלכם, שכל מי שנתן אמון נפגע לבסוף, ושאהבה לא באמת קיימת מלבד בסרטים, כנראה שתמשכו אליכם בני זוג לא ראויים לחייכם שהחיים לצידם יהיו סוג של סיוט שרק תחכו שיגמר...

מה לא עובד היום???

בשנים האחרונות אני מקבל יותר ויותר פניות מאנשים מיואשים, שטוענים שקשה להם מאד למצוא זוגיות, לשמור על זוגיות קשה להם לא פחות ולחזור למסלול אחרי זוגיות שנסתיימה הוא אתגר מפרך. מרגיש לכולנו שקורה כאן משהו, שדברים לא בדיוק עובדים כמו שצריך. למה כל כך קשה בתקופה הנוכחית למצוא ולשמור על זוגיות נורמאלית?

רבים מרגישים שמערכות יחסים קשות היום, שהם נכשלים במציאת ושמירת אהבה בכל פעם, למרות מאמציהם הרבים. פתאום רבים מרגישים שבני אדם לא מסוגלים לגרום למערכות יחסים להימשך. נראה ששכחנו איך לאהוב, או גרוע מכך, שכחנו מהי אהבה.

הדור היום הוא דור מורכב. את "הדו"ח שלי" על המצב הלא פשוט השורר היום בניתי על סמך מקרים רבים שאליהם התוודעתי. התוצאות לפניכם; בני אדם כיום מפחדים להיות קורבנות, בוחרים להימנע מפשרות, ובורחים ממושגים כמו: "אהבה ללא תנאים". יש כיום פחות מוטיבציה להשקיע במה שצריך, כדי לגרום לזוגיות לעבוד. הפכנו לדור של אינסטנט, שהכל צריך להיות קל. הפחד להיות קורבן וליפול למערכת יחסים בעייתית גורם לכך שכל מה שצריך זה מכשול או טעות אחת כדי לגרום לזוגיות שלנו להתפורר ולאבד את ערכו של האדם שסומן כבן זוג.

לצערנו, זוגות רבים לא משקיעים מספיק זמן איכות לתיבול האהבה שלהם, ורבים מתייאשים ו"משחררים" מהר מדי.

האם באמת בני אדם מחפשים אהבה היום? לאלה שטוענים שכן, נסו רגע לחשוב לעומק.

יתכן מאד שזאת לא האהבה שאנחנו מחפשים, אלא רק ריגוש רגעי בחיים, אך לא יצירת זיכרונות ובניית חיים משותפים מהנים יחד. האם יתכן שאנחנו פשוט רוצים שהחיים לא יהיו משעממים??? האם באמת אנו מחפשים בן זוג לכל החיים, או רק מישהו שיכול לגרום לנו להרגיש חיים ברגע זה ממש??? ומה קורה כשההתרגשות מתפוגגת, אנחנו מגלים שאף אחד לא הכין אותנו באמת לחיים האמיתיים. האם יתכן שאנחנו לא עסוקים בבניית חזון של עתיד מכיוון שאנחנו מסונוורים מדי מהריגוש שבהרפתקה???

האם בכלל יש לנו זמן לאהוב, וסבלנות להתמודד עם מערכות יחסים??? כשאנחנו עסוקים ברדיפה אחר חלומות חומריים אין מקום ליצור חלומות רגשיים רוחניים. רבים מחפשים מערכות יחסים שהן לא יותר מאשר נוחות.

הדור הנוכחי שלנו מחפש הכל בגדול. יש שמעדיפים לבלות ימים רבים עם מאה אנשים, מאשר לבלות יום עם אדם אחד. הרשתות החברתיות הפכו אותנו לאנשים "חברתיים' אבל אליה וקוץ בה. רבים מחפשים יותר את המפגש עם האנשים מאשר את ההיכרות איתם. יש כאלו שאינם מסופקים תמידית. רוצים להנות מכל העולמות, נכנסים למערכת יחסים שקיימת בה משיכה התחלתית, ובורחים ברגע שמדמיינים שקיים מישהו טוב יותר. כיום, פחות קיים הרצון להוציא את המיטב מהאדם האחד הזה שאיתנו בקשר. אנשים מחפשים שלימות ולכן הם לא מוותרים בקלות ולא סלחנים לטעויות. יש שיוצאים עם המון אנשים וכמעט שלא נותנים לאף אחד מהם סיכוי אמיתי ובמקביל אותם בני אדם מאוכזבים מכולם וחווים תחושת ריקנות. "מרוב עצים לא רואים את היער", אלא נשארים בקרחתו לבד.

הטכנולוגיה קירבה בין בני האדם, לפעמים עד כדי חנק ושיעבוד. הנוכחות הפיזית מוחלפת בהודעות טקסט, הודעות קוליות, ושיחות וידאו. גם החבילות הסלולריות הן ללא הגבלת זמן ובזיל הזול, ואז, יש לנו יותר מדי אחד את השני, גם כשלא נמצאים יחד. כשכבר נפגשים פיזית, לא נשאר על מה לדבר והפה עסוק בלאכול, כי דייטים לרוב הם בקונוטציה של מסעדות ובתי קפה.

הדור שלנו מתאפיין ב'נוודות', שלא נשארים במקום אחד יותר מדי זמן. רבים מפחדים מהמילה "מחויבות". מאמינים שהם לא מיועדים למערכות יחסים ואפילו המחשבה על זה לפעמים מעוררת בהם חלחלה. יש כאלה שאינם יכולים לדמיין את הרעיון של להיות עם אדם אחד בלבד למשך שארית חייהם ובזים לקביעות.

כשאתה חי בדור המגדיר את עצמו — 'משוחרר מינית', קשה להבדיל בין סקס לאהבה, לפחות כך יש כאלה שנוטים לבלבל בין השניים. הסקס בא בקלות, הנאמנות קשה להשגה. המיניות כיום הפכה לגמול אישי אינטרסנטי. לא כולם מקיימים יחסים עם אדם אחר בגלל שהם אוהבים אותו, אלא בגלל שהם רוצים להרגיש טוב עם עצמם.

מערכות היחסים בדורות שלנו כבר קיבלו הגדרות רבות והם מזמן כבר הפכו ללא כל כך פשוטות. יש מערכות יחסים פתוחות, יחסים חד מיניים, זוגיות ללא חתונה, חתונה ללא זוגיות, קשר למיניות בלבד, ידידות שהיא קשר ללא מיניות, קשר מיני ללילה אחד, והאהבה??? היא מחפשת בלעדיות... כנראה שיושבת בצד ובוכה...

הפחד היום הוא מניע מרכזי, מניע משתק. יש פחד להתאהב, פחד להתחייב, פחד ליפול, פחד להיפגע, פחד משיברון לב. המקצינים, לא מאפשרים לאף אחד להיכנס, וגם לא יוצאים החוצה ולא אוהבים אף אחד ללא תנאי. אנחנו אורבים מאחורי חומות שיצרנו בעצמנו, הפחד גורם לכך שגם אלו שמחפשים אהבה — בורחים ברגע שהם באמת מוצאים אותה — 'לא יכולים להתמודד עם זה', כלשונם. ומכיוון שאנחנו לא רוצים להיות פגיעים, אנחנו גם לא רוצים לחשוף את הנשמה שלנו לאף אחד, אנו עוטים שריון על עצמנו, לפעמים אפילו ללא ידיעתנו.

רבים כיום לא מעריכים מערכות יחסים, הם אלו ששחררו אנשים נפלאים בשביל 'הדגים האחרים בים'. אף אחד לא חסין...

הבנת והגדרת המצב הן שורש הפתרון. כשאתה מבין ממה דברים נובעים אתה לומד ממה להימנע.

הפתרון הוא הרבה יותר פשוט ממה שתעלו על דעתכם והוא מתמקד במשפט: תפסיקו לסבך ולהסתבך בכל דבר.

הפתרון לא בהכרח נמצא בקבלה, במיסטיקה, או בעבודה על הדימוי העצמי שלכם, הוא לא נמצא במשפטים מפוצצים של גורל, מזל, או במשפטים כמו: "אני מושך אלי דווקא את הלא ראויים לי", "דומה מושך דומה", "שונה מושך דומה", "משהו מושך משהו...", וכל המשפטים האלה... שהם יפים מאד לכשעצמם, אך הם חלק מסובך יותר שלא בהכרח צריך להגיע אליו.

אדם צריך להפסיק לפחד לנסות, ובשום שלב אסור לו להתייאש מלנסות. לא תוכלו להתקדם לשום מקום משמעותי בחייכם אם לא תנסו, גם אם יש בכך איזשהו סיכון.

אחרי פרידה כואבת, או מערכת יחסים כושלת שאולי אף הביאה לגירושים, קל להישאר באזור המוכר והבטוח למשך שארית חייך — לנהל, אם בכלל, מערכת יחסים קרה, צינית, חשדנית, מבלי לפתוח את הלב ולתת אמון יתר על המידה. אתה יכול מבחירה, להשליט את המח על הלב כדי לא לקחת סיכונים ובכך להימנע מלהתאהב ולהתאכזב שוב. יש כאלה שיימנעו מסיכון של שיברון לב, על חשבון האושר של יצירת קשר של אהבה. יש שילכו רחוק יותר ויימנעו לגמרי מלהיכנס למערכת יחסים חדשה כדי לא להיפגע.

האמיצים יותר, מבינים שאהבה זאת סוג של מניה (כמו מניות בבורסה), שאמנם עלולים לחוות שיברון לב אם היא לא צולחת, אך כשהיא עובדת, זהו עונג עילאי.

אי אפשר ליצור חיבור רגשי עתידי אם הרגש שלנו חסום בעקבות טראומות עבר, אולי נרגיש טוב עם עצמנו כשיש לנו הגנות ומחסומים השומרים עלינו מפני גברים או נשים בעייתיים, אך מאידך, אנו גם חוסמים מראש את אלו שיתכן מאד שיגרמו לנו אושר.

אין הכוונה שעליכם להתמסר ולתת 'אמון עיוור' בכל איזה דייט 'שעושה לכם את זה', המודעות וחיישני האזהרה שלכם צריכים להיות פעילים כל הזמן, אך מאידך צריך לבוא בראש פתוח מבלי לחסום מראש את הלב בטענות כזב של: "אין אהבה היום, כל הגברים/הנשים אותו דבר, חבל לנסות להיכנס למערכת יחסים זה מתכון בטוח לאכזבות..."

מי שלא מסתכן — לא ירוויח, מי שמסתכן — עלול להפסיד, אך רק מי שיודע לקחת סיכון מחושב יצליח להרוויח בגדול!

אם נרצה לשנות תפיסה יסודית בראש, עלינו להפנים את המשפט הבא: בדרך ל־בן הזוג שלכם, עוברים הרבה "דגים" שהם אינם בני הזוג שלכם! המשפט הזה הוא מאד פשוט, והוא יסוד היסודות.

פשוט תירגעו, תנשמו עמוק וצאו מנקודת הנחה שיש דברים שלוקחים זמן. ובעיקר, אל תפסיקו לנסות ולחפש, אם אתם רוצים קשר רציני ומחפשים אהבה כמובן.

כימיה ומשיכה הן דברים בלתי נשלטים, הקליק צריך לקרות בצורה טבעית. אתם לא באמת רוצים להיכנס לקשר ממקום מתפשר של: "נו זה מה יש, הוא בחור טוב בסך הכל...", "היא בחורה עם ראש על הכתפיים ונעים לי איתה...", רובכם יעדיף כנראה את אלו ש'תרגישו אותם'. את בני הזוג האמיתיים והראויים שלכם לא תבינו במוח אלא תרגישו בלב! אתם בטוח מבינים שהתאמה מושלמת היא לא דבר פשוט וקל. בני אדם שונים זה מזה, אוהבים דברים שונים, אוהדים קבוצות כדורגל שונות, נהנים מבילויים שונים, יש להם דעות פוליטיות ותחומי עניין שונים. הם באים ממנטליות של משפחות שונות, כל המרקם האישיותי שלנו נבנה ומתעצב במשך השנים בגלל גורמים שונים ומשתנים.

אתם מחפשים מישהו שיתאים לכם, שיהיה לכם כיף לצידו, שיוכל להכיל את מה שאתם, ושגם אותו אתם תוכלו לאהוב — לא רק לחיות לצידו! אתם מיוחדים, כל אחד מאיתנו מיוחד! וכדי להתאים מישהו למישהו אחר שמיוחד אף הוא, זה דורש זמן. יש הנמשכים להומור, יש לחוכמה, יש להצלחה, כמובן שמראה חיצוני הוא גם אינדיבידואלי — המון פרמטרים משתנים.

כדאי שתגדירו לעצמכם טוב טוב בראש — מה אתם בעצם מחפשים בקשר, למה אתם בכלל רוצים קשר? אם קשה לכם להגדיר לבד, פנו לחבר או חברה טובה ותגדירו את רצונותיכם בעזרתם, זה אפילו מומלץ כשיש לך גורם מכוון. עם ההבנה הזאת של מה אתם מחפשים בעצם, תתקדמו הלאה ותתחילו לצאת ולהכיר.

נכון שכשאתם מגדירים את הדברים בצורה מדויקת יותר, כך יותר ויותר 'דייטים' לא יתאימו לכם, אבל בסופו של דבר, כל מה שאתם צריכים זה רק דייט אחד, גבר או אישה אחד או אחת שיתאימו הכי קרוב למה שאתם מחפשים. וכשזה יקרה — אתם תרגישו את זה!