שירים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • שם במקור: Poems
  • תרגום: דוד וינפלד
  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 424 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 39 דק'

תקציר

הנה זביגנייב הרברט הפולני במיטבו – בתרגום עברי של דוד וינפלד במיטבו. לא כל משורר זוכה למתרגם כמוהו, ואני מדבר מתוך ניסיון אישי.

הנה אחד מגדולי שירת העולם בימינו. מי שכבר זכה לקבל מאיתנו, קוראיו, את פרס נובל, גם אם טרם הוכתר על־ידי ועדת הביקורת הספרותית־פוליטית בשטוקהולם.

הנה המשורר השם קץ, בתורו, למהפכנות. שהרי כל משורר במעלתו גם מהפך בה בשירה, בתרבות, וגם קובע בהן עובדות שרירות וקיימות ששום מהפכה לא תוכל להן.

הנה מי שלמד משפטים, כלכלה ופילוסופיה. איש העולם. גלה לברלין ב־1968. עם תחילת מאבקה של תנועת "סולידאריות" חזר לפולין. בשנות הדיקטטורה הצבאית הודפסו והופצו שיריו במחתרת.

הנה משם, מפולין, הוא ממריא למסעותיו – פעמים ליוון העתיקה, או לזו בת ימינו, פעמים לספולטו שבאיטליה, לפרארה לעת שקיעה, לצרפת, פעמים לאיים ההיברידיים ופעמים לכוכבים. משוררי פולין תמיד אהבו את צרפת, איטליה ויוון – ואת הכוכבים.

הנה משורר שחי בתוך ההיסטוריה, כל ההיסטוריה כולה. "ברגע הפחות מתאים". אבל האם יש רגע מתאים לחיות בתוך ההיסטוריה? בעיקר זו "שלחמה נגד האלימות."

הנה משורר מפוכח, רזיגנאטיבי, אינטלקטואל בכל רמ"ח אבריו. מומחה ללשון ההמעטה, בעל אירוניה אבל גם פאתוס יבש, חסכוני. מר קוגיטו פקוח־עין במסעות על־פני האימפריות של השירה, ההגות, העולם.

הנה "עולם בדוי / חם כמו לחם / זהוב כמו תפוח עץ". הנה הוא מספר לנו, לעת זִיקנה, "מעשיות שלא היו ולא נבראו / נוגע בפנים / באצבעות עיוורות של בכי".

האם ניתן לבקש יותר מזה. רגישות שהיא מעבר לכל חכמת ערומים. 

נתן זך
רגע, קונטרס לשירה, 1996

פרק ראשון

מתוך
מיתר האור
1956

שתי טיפות

"כשיערוֹת עולים באש לא עת חמוֹל על שושנים". (יוּליוּש סלובַצקי)

יְעָרוֹת עָלוּ בָּאֵשׁ

אֲבָל הֵם

קָלְעוּ יָדַיִם עַל צַוָּאר

כְּמוֹ זֵרֵי וְרָדִים

אֲנָשִׁים נָסוּ לַמִּקְלָטִים -

הוּא אָמַר כִּי לְרַעְיָתוֹ שֵׂעָר

בּוֹ אֶפְשָׁר לְהִסְתַּתֵּר

מְכֻסִּים בִּשְׂמִיכָה אַחַת

לָחֲשׁוּ מִלִּים חַסְרוֹת בּוּשָׁה

מִזְמוֹר הַנֶּאֱהָבִים

כְּשֶׁהָיָה רַע מְאֹד

קָפְצוּ אֶל הָעֵינַיִם שֶׁמִּנֶּגֶד

וְסָגְרוּ אוֹתָן חָזָק

כָּל־כָּךְ חָזָק שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ בָּאֵשׁ

אֲשֶׁר הִגִּיעָה עַד הָרִיסִים

עַד הַסּוֹף אַמִּיצִים

עַד הַסּוֹף נֶאֱמָנִים

עַד הַסּוֹף דּוֹמִים

כְּמוֹ שְׁתֵּי טִפּוֹת

שֶׁנֶּעֶצְרוּ בִּקְצֵה הַפָּנִים

הערות

יערות עלו באש – מתוך הטרגדיה של יוּליִוּש סלוֹבצקי "לִילָה וֶנֶדָה". את המוטו הוסיף המשורר צ'סלב מילוש בתרגום השיר לאנגלית. סלוֹבצקי (1803-1849) הוא מגדולי שירת הרומנטיקה הפולנית. [כל ההערות הן של המתרגם].

אל מַרקוּס אוֹרֶליוּס

לפרופסור הֶנריק אֶלְזֶנְבֶּרְג

לֵיל מְנוּחָה מַרְקוּס כַּבֵּה אֶת הַמְּנוֹרָה

וּסְגֹר אֶת הַסֵּפֶר מִמַּעַל לָרֹאשׁ נִשָּׂא כְּבָר

אוֹת אַזְעָקָה כָּסוּף שֶׁל הַכּוֹכָבִים

אֵלֶּה הַשָּׁמַיִם שֶׁדּוֹבְרִים בִּלְשׁוֹן נֵכָר

זוֹ צַעֲקַת הַחֲרָדָה שֶׁל הַבַּרְבָּרִים

שֶׁאֵין הַלָּטִינִית שֶׁלְּךָ יוֹדַעַת

זֶה הַפַּחַד הַקַּדְמוֹן הַפַּחַד הָאָפֵל

מַתְחִיל לְהַכּוֹת בְּיַבֶּשֶׁת הָאָדָם הַשְּׁבִירָה

וְהוּא יְנַצֵּחַ הֲתִשְׁמַע אֶת הָרַחַשׁ

זוֹ הַגֵּאוּת זֶרֶם אֵיתָנִים שֶׁאֵין לַעֲמֹד בְּפָנָיו

יַהֲרֹס אֶת אוֹתִיּוֹתֶיךָ

עַד קְרֹס אַרְבָּעָה קִירוֹת תֵּבֵל

וְלָנוּ מַה נּוֹתָר - לִרְעֹד בָּרוּחַ

וְשׁוּב לִנְשֹׁב בְּעָפָר וָאֵפֶר לְעַרְבֵּל אֶת הָאֶתֶר

לְכַרְסֵם אֶת הָאֶצְבָּעוֹת לְבַקֵּשׁ מִלִּים רֵיקוֹת

לִגְרֹר מֵאֲחוֹרֵינוּ אֶת צֵל הַנּוֹפְלִים

זְנַח אֵפוֹא מִשָּׁלוֹם נַפְשְׁךָ מַרְקוּס מוּטָב כָּךְ

וְיָד הוֹשֵׁט מֵעַל לַחֲשֵׁכָה

שֶׁתִּרְעַד בְּהַכּוֹת יְקוּם עִוֵּר בַּחוּשִׁים הַחֲמִשָּׁה

כְּמוֹ בְּלִירָה רָפָה

הֵם יִבְגְּדוּ בָּנוּ הַיְקוּם הָאַסְטְרוֹנוֹמְיָה

חֶשְׁבּוֹן הַכּוֹכָבִים חָכְמַת הָעֵשֶׂב

וּגְדֻלָּתְךָ הַכַּבִּירָה יוֹתֵר מִדַּי

וּבִכְיִי חֲסַר הָאוֹנִים מַרְקוּס

הערות

"שאין הלטינית שלך יודעת" – הרברט היה מוּדע לעובדה כי מרקוס אורליוס כתב את "הרהורים" ביונית ולא בלטינית. במכתב אל הנריק אלזנברג (ראה עמ' 320 במבחר זה) שצורף לשיר הוא מתיחס לכך בנימה היתולית ובלי לפרש את טעמיו. "מקטע זה משתמע שמחברנו מכיר את מ. אורליוּס רק משמועה, שהרי ה"הרהורים" שלו נכתבוּ, כידוע, ביונית והן נושאות את השם 'Eis heauton'".

אמא

חָשַׁבְתִּי:

הִיא לֹא תִּשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם

תָּמִיד תְּחַכֶּה

בְּשִׂמְלָה לְבָנָה

וְעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת

עַל סַף הַדְּלָתוֹת כֻּלָּן

תָּמִיד תְּחַיֵּךְ

בְּעָנְדָהּ אֶת הַמַּחֲרֹזֶת

עַד שֶׁפִּתְאֹם

נִתַּק הַחוּט

כָּעֵת חוֹרְפוֹת הַפְּנִינִים

בְּסִדְקֵי הָרִצְפָּה

אִמָּא אוֹהֶבֶת קָפֶה

קָמִין חַם

שַׁלְוָה

יוֹשֶׁבֶת

מְתַקֶּנֶת אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם

עַל אַף חַד

קוֹרֵאת שִׁיר שֶׁלִּי

שׁוֹלֶלֶת אוֹתוֹ בְּרֹאשׁ שֵׂיבָה

זֶה שֶׁנָּפַל מִבִּרְכֶּיהָ

חוֹשֵׁק שְׂפָתַיִם שׁוֹתֵק

אִם כֵּן שִׂיחָה לֹא מַרְנִינָה

מִתַּחַת לַמְּנוֹרָה מְקוֹר הַמְּתִיקוּת

צַעַר כָּבֵד מִנְּשׂא

מֵאֵילוּ בְּאֵרוֹת הוּא שׁוֹתֶה

בְּאֵיזֶה דְּרָכִים הוּא הוֹלֵךְ

הַבֵּן שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לַחֲלוֹמוֹת

הֵינַקְתִּי בְּחָלָב מַרְגִּיעַ

אוֹתוֹ שׂוֹרֵף אִי שֶׁקֶט

רְחַצְתִּיו בְּדָם חַם

יָדָיו קָרוֹת מְחֻסְפָּסוֹת

הַרְחֵק מֵעֵינַיִךְ

הַנְּקוּבוֹת בְּאַהֲבָה עִוֶּרֶת

קַל יוֹתֵר לָשֵׂאת אֶת הַבְּדִידוּת

כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ

בְּחֶדֶר קַר

בְּגָרוֹן מְכֻוָּץ

אֲנִי קוֹרֵא אֶת מִכְתָּבָהּ

בַּמִּכְתָּב הַזֶּה

נִצָּבוֹת הָאוֹתִיּוֹת בְּנִפְרָד

כְּמוֹ לְבָבוֹת אוֹהֲבִים

משל על המלך מידַס

סוֹף כָּל סוֹף עֲרֵבָה שְׁנַת

צְבִי הַזָּהָב בְּקָרַחַת הַיַּעַר

וּשְׁנַת שְׂעִירֵי הַבָּר

רֹאשָׁם שָׁעוּן עַל אֶבֶן

הַתְּאוֹ חַד הַקֶּרֶן הַסְּנָאִי

וְכָל הַחַי לְמִינֵהוּ

חַיּוֹת טֶרֶף וְחַיּוֹת בַּיִת

וְכֵן כָּל צִפּוֹר כָּנָף

הַמֶּלֶךְ מִידַס לֹא יוֹצֵא לָצוּד

פַּעַם עָלָה בְּדַעְתּוֹ

לָצוּד סִילֶן

שְׁלשָׁה יָמִים רָדַף אַחֲרָיו

עַד שֶׁלְּבַסּוֹף לְכָדוֹ

וְאַחֲרֵי שֶׁהִנְחִית מַהֲלֻמַּת אֶגְרוֹף

בֵּין עֵינָיו שָׁאַל:

- אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם

צָהַל הַסִּילֶן

וְאָמַר:

- לִהְיוֹת אַיִן

- לָמוּת

שָׁב הַמֶּלֶךְ מִידַס הָאַרְמוֹנָה

אֲבָל אֵין לִבּוֹ הַמְאֻדֶּה בְּיַיִן

שֶׁל הַסִּילֶן הֶחָכָם

עָרֵב לְחִכּוֹ

מִתְהַלֵּךְ הוּא אָנֶה וָאָנָה מוֹרֵט זְקָנוֹ

וְשׁוֹאֵל אֶת הַזְּקֵנִים

- תּוֹחֶלֶת חַיֵּי הַנְּמָלָה מַהִי

- מַדּוּעַ מְיַבֵּב כֶּלֶב לִפְנֵי מוֹתוֹ

- מַה יְּהֵא גֹּבַהּ הָהָר

שֶׁיֵּעָרֵם מֵעַצְמוֹת

כָּל הַחַיּוֹת וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אֵי פַּעַם

אַחַר כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא בְּפָנָיו אָדָם

שֶׁמְּצַיֵּר עַל אֲגַרְטָלִים אֲדֻמִּים

בְּנוֹצָה שְׁחוֹרָה שֶׁל שְׂלָו

חֲתֻנּוֹת תַּהֲלוּכוֹת וּמִרְדְּפֵי צַיִד

וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלוֹ מִידַס

עַל שׁוּם מָה הוּא מַנְצִיחַ אֶת חַיֵּי הַצְּלָלִים

מֵשִׁיב הַלָּה:

- מִפְּנֵי שֶׁצַּוָּאר שֶׁל סוּס דּוֹהֵר

יָפֶה הוּא

וּבְגָדִים שֶׁל נְעָרוֹת מְשַׂחֲקוֹת בְּכַדּוּר

כְּמוֹ פֶּלֶג זוֹרֵם הֵם מְלֵאֵי חַיִּים

וּבִלְתִּי נִשְׁנִים

הַרְשֵׁה לִי לָשֶׁבֶת לְיָדְךָ

מְבַקֵּשׁ צַיָּר הָאֲגַרְטָלִים

נְשׂוֹחֵחַ עַל בְּנֵי אָדָם

שֶׁטּוֹמְנִים בָּאֲדָמָה

בִּרְצִינוּת תְּהוֹמִית גַּרְעִין אֶחָד

וְאוֹסְפִים עֲשָׂרָה

הַמְתַקְּנִים סַנְדָּל וְרֶפּוּבְּלִיקָה

מוֹנִים מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים וְלָאוֹבּוֹלוֹסִים

מְחַבְּרִים פּוֹאֶמוֹת וּמִתְכּוֹפְפִים

לְהָרִים מִן הַחוֹל תִּלְתָּן שֶׁנִּשְׁמַט

נִלְגֹּם מְעַט

וְנִתְפַּלְסֵף מְעַט

וְאֶפְשָׁר כִּי שְׁנֵינוּ

הַקְּרוּצִים מִדָּם וְאַשְׁלָיָה

נִשְׁתַּחְרֵר לְבַסּוֹף

מִן הַקַּלּוּת הַמְּעִיקָה שֶׁל מַרְאִית הָעַיִן

הערות

אובּוֹלוס - מטבע קטנה ביוון העתיקה, שווה פרוטה. תמורתה היה כארון מעביר את נשמתו של המת אל הגדה השניה של הסטיקס.

עוד על הספר

  • שם במקור: Poems
  • תרגום: דוד וינפלד
  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 424 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 39 דק'
שירים זביגנייב הרברט

מתוך
מיתר האור
1956

שתי טיפות

"כשיערוֹת עולים באש לא עת חמוֹל על שושנים". (יוּליוּש סלובַצקי)

יְעָרוֹת עָלוּ בָּאֵשׁ

אֲבָל הֵם

קָלְעוּ יָדַיִם עַל צַוָּאר

כְּמוֹ זֵרֵי וְרָדִים

אֲנָשִׁים נָסוּ לַמִּקְלָטִים -

הוּא אָמַר כִּי לְרַעְיָתוֹ שֵׂעָר

בּוֹ אֶפְשָׁר לְהִסְתַּתֵּר

מְכֻסִּים בִּשְׂמִיכָה אַחַת

לָחֲשׁוּ מִלִּים חַסְרוֹת בּוּשָׁה

מִזְמוֹר הַנֶּאֱהָבִים

כְּשֶׁהָיָה רַע מְאֹד

קָפְצוּ אֶל הָעֵינַיִם שֶׁמִּנֶּגֶד

וְסָגְרוּ אוֹתָן חָזָק

כָּל־כָּךְ חָזָק שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ בָּאֵשׁ

אֲשֶׁר הִגִּיעָה עַד הָרִיסִים

עַד הַסּוֹף אַמִּיצִים

עַד הַסּוֹף נֶאֱמָנִים

עַד הַסּוֹף דּוֹמִים

כְּמוֹ שְׁתֵּי טִפּוֹת

שֶׁנֶּעֶצְרוּ בִּקְצֵה הַפָּנִים

הערות

יערות עלו באש – מתוך הטרגדיה של יוּליִוּש סלוֹבצקי "לִילָה וֶנֶדָה". את המוטו הוסיף המשורר צ'סלב מילוש בתרגום השיר לאנגלית. סלוֹבצקי (1803-1849) הוא מגדולי שירת הרומנטיקה הפולנית. [כל ההערות הן של המתרגם].

אל מַרקוּס אוֹרֶליוּס

לפרופסור הֶנריק אֶלְזֶנְבֶּרְג

לֵיל מְנוּחָה מַרְקוּס כַּבֵּה אֶת הַמְּנוֹרָה

וּסְגֹר אֶת הַסֵּפֶר מִמַּעַל לָרֹאשׁ נִשָּׂא כְּבָר

אוֹת אַזְעָקָה כָּסוּף שֶׁל הַכּוֹכָבִים

אֵלֶּה הַשָּׁמַיִם שֶׁדּוֹבְרִים בִּלְשׁוֹן נֵכָר

זוֹ צַעֲקַת הַחֲרָדָה שֶׁל הַבַּרְבָּרִים

שֶׁאֵין הַלָּטִינִית שֶׁלְּךָ יוֹדַעַת

זֶה הַפַּחַד הַקַּדְמוֹן הַפַּחַד הָאָפֵל

מַתְחִיל לְהַכּוֹת בְּיַבֶּשֶׁת הָאָדָם הַשְּׁבִירָה

וְהוּא יְנַצֵּחַ הֲתִשְׁמַע אֶת הָרַחַשׁ

זוֹ הַגֵּאוּת זֶרֶם אֵיתָנִים שֶׁאֵין לַעֲמֹד בְּפָנָיו

יַהֲרֹס אֶת אוֹתִיּוֹתֶיךָ

עַד קְרֹס אַרְבָּעָה קִירוֹת תֵּבֵל

וְלָנוּ מַה נּוֹתָר - לִרְעֹד בָּרוּחַ

וְשׁוּב לִנְשֹׁב בְּעָפָר וָאֵפֶר לְעַרְבֵּל אֶת הָאֶתֶר

לְכַרְסֵם אֶת הָאֶצְבָּעוֹת לְבַקֵּשׁ מִלִּים רֵיקוֹת

לִגְרֹר מֵאֲחוֹרֵינוּ אֶת צֵל הַנּוֹפְלִים

זְנַח אֵפוֹא מִשָּׁלוֹם נַפְשְׁךָ מַרְקוּס מוּטָב כָּךְ

וְיָד הוֹשֵׁט מֵעַל לַחֲשֵׁכָה

שֶׁתִּרְעַד בְּהַכּוֹת יְקוּם עִוֵּר בַּחוּשִׁים הַחֲמִשָּׁה

כְּמוֹ בְּלִירָה רָפָה

הֵם יִבְגְּדוּ בָּנוּ הַיְקוּם הָאַסְטְרוֹנוֹמְיָה

חֶשְׁבּוֹן הַכּוֹכָבִים חָכְמַת הָעֵשֶׂב

וּגְדֻלָּתְךָ הַכַּבִּירָה יוֹתֵר מִדַּי

וּבִכְיִי חֲסַר הָאוֹנִים מַרְקוּס

הערות

"שאין הלטינית שלך יודעת" – הרברט היה מוּדע לעובדה כי מרקוס אורליוס כתב את "הרהורים" ביונית ולא בלטינית. במכתב אל הנריק אלזנברג (ראה עמ' 320 במבחר זה) שצורף לשיר הוא מתיחס לכך בנימה היתולית ובלי לפרש את טעמיו. "מקטע זה משתמע שמחברנו מכיר את מ. אורליוּס רק משמועה, שהרי ה"הרהורים" שלו נכתבוּ, כידוע, ביונית והן נושאות את השם 'Eis heauton'".

אמא

חָשַׁבְתִּי:

הִיא לֹא תִּשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם

תָּמִיד תְּחַכֶּה

בְּשִׂמְלָה לְבָנָה

וְעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת

עַל סַף הַדְּלָתוֹת כֻּלָּן

תָּמִיד תְּחַיֵּךְ

בְּעָנְדָהּ אֶת הַמַּחֲרֹזֶת

עַד שֶׁפִּתְאֹם

נִתַּק הַחוּט

כָּעֵת חוֹרְפוֹת הַפְּנִינִים

בְּסִדְקֵי הָרִצְפָּה

אִמָּא אוֹהֶבֶת קָפֶה

קָמִין חַם

שַׁלְוָה

יוֹשֶׁבֶת

מְתַקֶּנֶת אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם

עַל אַף חַד

קוֹרֵאת שִׁיר שֶׁלִּי

שׁוֹלֶלֶת אוֹתוֹ בְּרֹאשׁ שֵׂיבָה

זֶה שֶׁנָּפַל מִבִּרְכֶּיהָ

חוֹשֵׁק שְׂפָתַיִם שׁוֹתֵק

אִם כֵּן שִׂיחָה לֹא מַרְנִינָה

מִתַּחַת לַמְּנוֹרָה מְקוֹר הַמְּתִיקוּת

צַעַר כָּבֵד מִנְּשׂא

מֵאֵילוּ בְּאֵרוֹת הוּא שׁוֹתֶה

בְּאֵיזֶה דְּרָכִים הוּא הוֹלֵךְ

הַבֵּן שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לַחֲלוֹמוֹת

הֵינַקְתִּי בְּחָלָב מַרְגִּיעַ

אוֹתוֹ שׂוֹרֵף אִי שֶׁקֶט

רְחַצְתִּיו בְּדָם חַם

יָדָיו קָרוֹת מְחֻסְפָּסוֹת

הַרְחֵק מֵעֵינַיִךְ

הַנְּקוּבוֹת בְּאַהֲבָה עִוֶּרֶת

קַל יוֹתֵר לָשֵׂאת אֶת הַבְּדִידוּת

כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ

בְּחֶדֶר קַר

בְּגָרוֹן מְכֻוָּץ

אֲנִי קוֹרֵא אֶת מִכְתָּבָהּ

בַּמִּכְתָּב הַזֶּה

נִצָּבוֹת הָאוֹתִיּוֹת בְּנִפְרָד

כְּמוֹ לְבָבוֹת אוֹהֲבִים

משל על המלך מידַס

סוֹף כָּל סוֹף עֲרֵבָה שְׁנַת

צְבִי הַזָּהָב בְּקָרַחַת הַיַּעַר

וּשְׁנַת שְׂעִירֵי הַבָּר

רֹאשָׁם שָׁעוּן עַל אֶבֶן

הַתְּאוֹ חַד הַקֶּרֶן הַסְּנָאִי

וְכָל הַחַי לְמִינֵהוּ

חַיּוֹת טֶרֶף וְחַיּוֹת בַּיִת

וְכֵן כָּל צִפּוֹר כָּנָף

הַמֶּלֶךְ מִידַס לֹא יוֹצֵא לָצוּד

פַּעַם עָלָה בְּדַעְתּוֹ

לָצוּד סִילֶן

שְׁלשָׁה יָמִים רָדַף אַחֲרָיו

עַד שֶׁלְּבַסּוֹף לְכָדוֹ

וְאַחֲרֵי שֶׁהִנְחִית מַהֲלֻמַּת אֶגְרוֹף

בֵּין עֵינָיו שָׁאַל:

- אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם

צָהַל הַסִּילֶן

וְאָמַר:

- לִהְיוֹת אַיִן

- לָמוּת

שָׁב הַמֶּלֶךְ מִידַס הָאַרְמוֹנָה

אֲבָל אֵין לִבּוֹ הַמְאֻדֶּה בְּיַיִן

שֶׁל הַסִּילֶן הֶחָכָם

עָרֵב לְחִכּוֹ

מִתְהַלֵּךְ הוּא אָנֶה וָאָנָה מוֹרֵט זְקָנוֹ

וְשׁוֹאֵל אֶת הַזְּקֵנִים

- תּוֹחֶלֶת חַיֵּי הַנְּמָלָה מַהִי

- מַדּוּעַ מְיַבֵּב כֶּלֶב לִפְנֵי מוֹתוֹ

- מַה יְּהֵא גֹּבַהּ הָהָר

שֶׁיֵּעָרֵם מֵעַצְמוֹת

כָּל הַחַיּוֹת וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אֵי פַּעַם

אַחַר כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא בְּפָנָיו אָדָם

שֶׁמְּצַיֵּר עַל אֲגַרְטָלִים אֲדֻמִּים

בְּנוֹצָה שְׁחוֹרָה שֶׁל שְׂלָו

חֲתֻנּוֹת תַּהֲלוּכוֹת וּמִרְדְּפֵי צַיִד

וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלוֹ מִידַס

עַל שׁוּם מָה הוּא מַנְצִיחַ אֶת חַיֵּי הַצְּלָלִים

מֵשִׁיב הַלָּה:

- מִפְּנֵי שֶׁצַּוָּאר שֶׁל סוּס דּוֹהֵר

יָפֶה הוּא

וּבְגָדִים שֶׁל נְעָרוֹת מְשַׂחֲקוֹת בְּכַדּוּר

כְּמוֹ פֶּלֶג זוֹרֵם הֵם מְלֵאֵי חַיִּים

וּבִלְתִּי נִשְׁנִים

הַרְשֵׁה לִי לָשֶׁבֶת לְיָדְךָ

מְבַקֵּשׁ צַיָּר הָאֲגַרְטָלִים

נְשׂוֹחֵחַ עַל בְּנֵי אָדָם

שֶׁטּוֹמְנִים בָּאֲדָמָה

בִּרְצִינוּת תְּהוֹמִית גַּרְעִין אֶחָד

וְאוֹסְפִים עֲשָׂרָה

הַמְתַקְּנִים סַנְדָּל וְרֶפּוּבְּלִיקָה

מוֹנִים מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים וְלָאוֹבּוֹלוֹסִים

מְחַבְּרִים פּוֹאֶמוֹת וּמִתְכּוֹפְפִים

לְהָרִים מִן הַחוֹל תִּלְתָּן שֶׁנִּשְׁמַט

נִלְגֹּם מְעַט

וְנִתְפַּלְסֵף מְעַט

וְאֶפְשָׁר כִּי שְׁנֵינוּ

הַקְּרוּצִים מִדָּם וְאַשְׁלָיָה

נִשְׁתַּחְרֵר לְבַסּוֹף

מִן הַקַּלּוּת הַמְּעִיקָה שֶׁל מַרְאִית הָעַיִן

הערות

אובּוֹלוס - מטבע קטנה ביוון העתיקה, שווה פרוטה. תמורתה היה כארון מעביר את נשמתו של המת אל הגדה השניה של הסטיקס.