ביון בלוס אנג'לס

וילפרד ביון, מן הדמויות הבולטות בפסיכואנליזה לאחר פרויד, נענה להזמנה לבקר בלוס אנג'לס ולתת סדרת הרצאות משולבת בהדרכה בפני קהילת האנליטיקאים המקומית. ביקור זה הוליד את עקירתו מלונדון לארה"ב. דבריו של ביון בסמינרים התקבלו ברגשות מעורבים, ועוררו אהדה והתפעלות אך גם תרעומת והתנגדות. 
ספר זה מביא במלואו את תמליל הסמינרים וההדרכה. ביון, שחיבוריו נחשבים לעתים סתומים וקשים לפענוח, מתגלה כאן כמרצה קומוניקטיבי המדבר 'בגובה העיניים'. הוא חושף את רגעי חוסר האונים שלו כמטפל ומתאר בבהירות מושגים פסיכואנליטיים מופשטים כגון: הזדהות השלכתית, O, מכל / מוכל עוד; בקריאת ההרצאות אנו עדים גם לתהליך גיבוש רעיונותיו בדבר הוויתור הנדרש מצד המטפל, בתחילת כל פגישה מחדש, על הנטייה להיזכר בתולדות חיי המטופל, על ההישענות על התיאוריה ועל תאוות הריפוי.
לראשונה בעברית, מובא בספר זה מאמרו המכונן של ביון "הערות על זיכרון ועל תשוקה", בליווי תגובותיהם של אנליטיקאים בכירים למאמר ותשובתו להם. למהדורה העברית מצורפים מבוא מאת המתרגם והעורך המדעי משה ברגשטיין ואחרית דבר מאת עמית פכלר.