להבעיר את המים באש
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
להבעיר את המים באש
הוספה למועדפים

להבעיר את המים באש

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

נעם פרתום

נעם פרתום (נולדה ב-10 בפברואר 1986) היא משוררת, פרפורמרית, עיתונאית ומנחת סדנאות כתיבה וספוקן וורד. פרתום היא בוגרת מסלול הכתיבה היוצרת באוניברסיטת תל אביב, כיתת השירה של הליקון ובית-הספר למוזיקה רימון. כותבת ב"עכבר העיר". שיריה של פרתום התפרסמו במספר כתבי עת, בהם מעין, העוקץ‏, הארץ‏, ynet‏, מגזין ערב רב‏ ועוד. בראיון למיה סלע אמרה פרתום: "בסופו של דבר הכתיבה שלי יותר מחוברת למסורת עתיקות של שירה, שאינן מחפשות לבטא את מה שאינו בר-ביטוי, אלא רוצות לומר את מה שהכי חשוב להגיד ולומר את זה הכי צלול והכי ברור, להדהד בעוצמה. איכשהו הכתיבה שלי היא מאוד לפרצוף"‏.

פרתום נולדה בתל אביב, ומתגוררת בה יחד עם בן זוגה, האמן אלעד רוזן.

תקציר

ספר הביכורים של נעם פרתום הוא התפרצות הר געש של עוצמות לשונית, רגשיות ואינטלקטואליות.

פרתום מחברת כתיבה פופית, פרפורמטיבית או בימתית, שמצטיינת במוזיקה סוחפת, עיצוב דרמטי מוקפד והומור עצמי חודר, עם מסורות עשירות ומורכבות הלקוחות מתולדות השירה, ובעיקר עם מסורת שירת הנשים העברית במאה העשרים.

נעם פרתום (1986) נולדה וחיה בתל-אביב. משוררת, פרפורמרית, עיתונאית ומנחת סדנאות כתיבה וספוקן וורד.

בוגרת מסלול הכתיבה היוצרת באוניברסיטת תל-אביב, כיתת השירה של הליקון ובית-הספר למוזיקה רימון. עומדת מאחורי פרויקט השירה המצולמת ברשת, פואטיוב. זהו ספרה הראשון.

פרק ראשון

בלתי ניתנת לעצירה

 

כְּשֶׁאֲנִי אִתְּךָ הָרִצְפָּה שְׁבִירָה

וַאֲנִי בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לַ עֲ צִי רָה סוּסִים

מְזַנְּקִים מֵהַבָּלָטוֹת וּמִתַּמְּרִים בִּדְהָרָה

וַאֲנִי מִסְתַּלְסֶלֶת אִתָּם כְּעָשָׁן וּמַעֲלָה גֵּרָה

וְקֶצֶף יָם לָבָן נִגָּר מִפִּי בְּרִגְשָׁה אַדִּירָה

קֶצֶפְיָמְלָבָן מִפִּי מְדַבֵּר שִׁירָה:

בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לַ עֲ צִי רָה

אַתָּה עוֹלֶה כְּמוֹ עֵץ מֵהַמִּדְרֶכֶת, כָּל שֹׁרֶשׁ הוּא זְרוֹעַ יְשָׁרָה

מוֹפִיעַ לְפָנַי עִם אוֹ בְּלִי צוּרָה

וַאֲנִי מִתְפָּרֶצֶת מִתּוֹכִי בִּצְרָחָה מְהִירָה

וְתוֹךְ רֶגַע הוֹפֶכֶת עִם אוֹ בְּלִי בְּחִירָה

בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לַ עֲ צִי רָה

הַיָּמִים רוֹקְעִים עַל פֶּתַח בֵּיתִי, נְקִישָׁתָם סְדוּרָה

וַאֲנִי יוֹדַעַת כָּל הַזְּמַן מָה אֲנִי אֲמוּרָה וְלֹא אֲמוּרָה

אַךְ כְּשֶׁאַתָּה אִתִּי רַק סְדוֹם וַעֲמֹרָה

אֵשׁ וְגָפְרִית בְּסִחְרוּר מַמְטֵרָה

אַתָּה תּוֹפֵס בְּמָתְנַי, אֲנִי חֲדוּרָה כְּמוֹ קְעָרָה

אֲנִי נְצִיב שֶׁל מֶלַח וַאֲנִי בְּעֵרָה

אֲנִי זַעַם שָׁמַיִם וְעֶבְרָה וְצָרָה

אֲנִי נְקִיַּת כַּפַּיִם וּצְחוֹרָה וּבָרָה

אֲנִי מַלְאַךְ הַחַבָּלָה וְהַבְּשׂוֹרָה

הוֹ, אֲנִי, צַדִּיקָה אֲרוּרָה

בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לַ עֲ צִי רָה

אֲנִי מִתְגַּבַּהַת, מִתְגַּדֶּלֶת - נַחְשׁוֹל נְהָרָה

וְהָאֲדָמָה נִשְׂרֶפֶת כְּמוֹ פִילְם בַּחֲשִׂיפָה קְצָרָה

שֶׁמֶשׁ בְּגַבִּי וּבְפָנַי שׁוֹקַעַת, מַזְהִירָה

עָבָר וְעָתִיד נִפְרָסִים בְּאִבְחָה בְּהִירָה:

אֲנִי הָאֵם הַפּוֹרָה שֶׁאָסוֹן הָרָה

אֲנִי לְשׁוֹן הָרַע וַאֲנִי טְהוֹרָה

אֲנִי הַגְּזֵרָה וַאֲנִי מְכוֹרָה

אֲנִי גַּן הָעֵדֶן שֶׁאֵין אֵלָיו חֲזָרָה

בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לַ עֲ

צִי

רָה

נעם פרתום

נעם פרתום (נולדה ב-10 בפברואר 1986) היא משוררת, פרפורמרית, עיתונאית ומנחת סדנאות כתיבה וספוקן וורד. פרתום היא בוגרת מסלול הכתיבה היוצרת באוניברסיטת תל אביב, כיתת השירה של הליקון ובית-הספר למוזיקה רימון. כותבת ב"עכבר העיר". שיריה של פרתום התפרסמו במספר כתבי עת, בהם מעין, העוקץ‏, הארץ‏, ynet‏, מגזין ערב רב‏ ועוד. בראיון למיה סלע אמרה פרתום: "בסופו של דבר הכתיבה שלי יותר מחוברת למסורת עתיקות של שירה, שאינן מחפשות לבטא את מה שאינו בר-ביטוי, אלא רוצות לומר את מה שהכי חשוב להגיד ולומר את זה הכי צלול והכי ברור, להדהד בעוצמה. איכשהו הכתיבה שלי היא מאוד לפרצוף"‏.

פרתום נולדה בתל אביב, ומתגוררת בה יחד עם בן זוגה, האמן אלעד רוזן.

עוד על הספר

להבעיר את המים באש נעם פרתום

בלתי ניתנת לעצירה

 

כְּשֶׁאֲנִי אִתְּךָ הָרִצְפָּה שְׁבִירָה

וַאֲנִי בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לַ עֲ צִי רָה סוּסִים

מְזַנְּקִים מֵהַבָּלָטוֹת וּמִתַּמְּרִים בִּדְהָרָה

וַאֲנִי מִסְתַּלְסֶלֶת אִתָּם כְּעָשָׁן וּמַעֲלָה גֵּרָה

וְקֶצֶף יָם לָבָן נִגָּר מִפִּי בְּרִגְשָׁה אַדִּירָה

קֶצֶפְיָמְלָבָן מִפִּי מְדַבֵּר שִׁירָה:

בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לַ עֲ צִי רָה

אַתָּה עוֹלֶה כְּמוֹ עֵץ מֵהַמִּדְרֶכֶת, כָּל שֹׁרֶשׁ הוּא זְרוֹעַ יְשָׁרָה

מוֹפִיעַ לְפָנַי עִם אוֹ בְּלִי צוּרָה

וַאֲנִי מִתְפָּרֶצֶת מִתּוֹכִי בִּצְרָחָה מְהִירָה

וְתוֹךְ רֶגַע הוֹפֶכֶת עִם אוֹ בְּלִי בְּחִירָה

בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לַ עֲ צִי רָה

הַיָּמִים רוֹקְעִים עַל פֶּתַח בֵּיתִי, נְקִישָׁתָם סְדוּרָה

וַאֲנִי יוֹדַעַת כָּל הַזְּמַן מָה אֲנִי אֲמוּרָה וְלֹא אֲמוּרָה

אַךְ כְּשֶׁאַתָּה אִתִּי רַק סְדוֹם וַעֲמֹרָה

אֵשׁ וְגָפְרִית בְּסִחְרוּר מַמְטֵרָה

אַתָּה תּוֹפֵס בְּמָתְנַי, אֲנִי חֲדוּרָה כְּמוֹ קְעָרָה

אֲנִי נְצִיב שֶׁל מֶלַח וַאֲנִי בְּעֵרָה

אֲנִי זַעַם שָׁמַיִם וְעֶבְרָה וְצָרָה

אֲנִי נְקִיַּת כַּפַּיִם וּצְחוֹרָה וּבָרָה

אֲנִי מַלְאַךְ הַחַבָּלָה וְהַבְּשׂוֹרָה

הוֹ, אֲנִי, צַדִּיקָה אֲרוּרָה

בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לַ עֲ צִי רָה

אֲנִי מִתְגַּבַּהַת, מִתְגַּדֶּלֶת - נַחְשׁוֹל נְהָרָה

וְהָאֲדָמָה נִשְׂרֶפֶת כְּמוֹ פִילְם בַּחֲשִׂיפָה קְצָרָה

שֶׁמֶשׁ בְּגַבִּי וּבְפָנַי שׁוֹקַעַת, מַזְהִירָה

עָבָר וְעָתִיד נִפְרָסִים בְּאִבְחָה בְּהִירָה:

אֲנִי הָאֵם הַפּוֹרָה שֶׁאָסוֹן הָרָה

אֲנִי לְשׁוֹן הָרַע וַאֲנִי טְהוֹרָה

אֲנִי הַגְּזֵרָה וַאֲנִי מְכוֹרָה

אֲנִי גַּן הָעֵדֶן שֶׁאֵין אֵלָיו חֲזָרָה

בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לַ עֲ

צִי

רָה