1
יוסף עמיזדה נולד בשנת 1953 בטהרן, בן בכור למשפחה מסורתית אמידה ללא זיקה ציונית. אביו של יוסף שהיה רופא בעל מוניטין ומקורב לחצר השאה מוחמד רזא פהלווי, שלח את בנו בן ה-18 ללמוד רפואה באוניברסיטה של טהרן.
יוסף, צעיר ומרדן שאינו הולך בתלם הבורגני שהכתיבו לו הוריו. בהשראת עלי, בן גילו, בנם של השכנים, משפחה מוסלמית שיעית עימה יש למשפחת עמיזדה קשרי ידידות ארוכת שנים – מצטרף עמיזדה ל"תא" אוניברסיטאי של פעילים מוסלמים שיעים המתנגדים לשלטון השאה.
ב- 1979, כאשר פורצת מהפיכת חומייני, יוסף – עכשיו כבר רופא צעיר ומבריק – שקוע עמוק בעבודתו במחלקה האונקולוגית בבית-החולים המרכזי של טהרן. כרופא מוכשר ואמביציוזי, הוא מתקדם ומגיע לדרגת מנהל המחלקה. הוא יוזם, פותח, ומנהל מעבדה לחקר הסרטן הפועלת בתחום בית החולים.
בשנת 1983, מתחתן יוסף עם רחל, בת הקהילה היהודית, אשר – לא כמוהו – באה מבית יהודי מסורתי. בין בני הזוג קיימים יחסי אהבה וכבוד הדדי מצד אחד, ומצד שני – מתח שאינו ניתן לגישור הנובע מהפער ביחסם לזהות היהודית. יוסף מתרחק מזהותו היהודית אותה הוא רואה כמכשול בדרך ליצירת הקשרים עם השלטון השיעי, בעוד שרחל מעוניינת בקיום בית יהודי עם זיקה למסורת, לשבת, לחגים, לבית-הכנסת ולשמירה על קשר עם הקהילה היהודית.
כעבור שנה נולד בנם הבכור של יוסף ורחל, רג'י, וכעבור שנה נוספת באה לעולם בתם ריטה.
יוסף מניח לרחל את גידול וחינוך הילדים, בעוד שהוא משקיע את רוב זמנו ומרצו בקדום הקריירה הרפואית/מחקרית שלו.
עם חלוף השנים, קשריו של יוסף עם השלטון השיעי הולכים ומתהדקים. הוא הופך להיות אחד האישים המקורבים ביותר לשלטון המהפכה.
יוסף ממשיך לשמור על קשר קרוב עם ידידו עלי, שבינתיים הקים גם הוא משפחה. שתי המשפחות מתגוררות בשכנות. בנו של עלי – חוסיין – מיודד עם בן גילו, רג'י, בנו של יוסף.
2
בתחילת שנות ה-90, לאחר מותו של חומייני שהתנגד מטעמי דת לפיתוח הגרעין, מתחיל השלטון האיראני לקדם באופן חשאי את חזון הגרעין שלו, על בסיס תכנית שבפיתוחה הוחל עוד בימי השאה – בשנות השישים.
במסגרת התוכנית, מוקם בית-חולים חדש הפועל ומתפקד כבית חולים לכל דבר, אך מתחת לפני הקרקע, בעומק של עשרות מטרים, פועל מכון מחקר המכין את התשתיות להקמת מפעלי הסרקזות והכורים הגרעיניים.
ראשי התוכנית הגרעינית מחפשים מועמד לתפקיד מנהל בית-החולים. עלי, ידידו של יוסף, הנמצא כבר בצמרת משמרות המהפכה ומקורב לשלטון האייתולות, ממליץ על יוסף כמי שיוכל למלא את התפקיד בהצלחה, כאשר יהדותו משמשת "אליבי" וכיסוי טוב לפעילות החשאית. יוסף נקרא למפגש ב"חלונות הגבוהים", הוא מתמנה כמנהל בית-החולים החדש ומוצא את עצמו מגויס לטובת מפעל הגרעין האיראני, מבלי שהוא מודע לדבר – באותו שלב.
בשנת 2002 נחשפת לראשונה, ע"י גולים איראנים, התוכנית האיראנית להעשרת אורניום. בזמן הזה כבר נמצא יוסף עמיזדה עמוק בעניינים. הוא כבר יודע ומבין שהוא משמש בתפקיד כפול, ומעורבותו בפרויקט הסמוי הולכת וגוברת. את עובדת היותו מעורב בתוכנית הגרעין הוא מסתיר מבני משפחתו ולמעשה הוא חי בשקר.
3
חוסיין, בן גילו וידידו של רג'י, מאוהב בסתר בריטה הצעירה ממנו בשנה. חוסיין ורג'י משתייכים לחבורה של בני טובים שחייהם נעים, בין השאר, סביב בילויים ומסיבות המתקיימות בסתר. הן אצל רחל, אימו של רג'י, והן במשפחתו של חוסיין, יש חוסר שביעות רצון מהקשר בין השניים.
באחד הלילות מתקיימת בחורשה מחוץ לעיר מסיבה חשאית של בני החוג הגבוה. רג'י מצליח לשכנע את ריטה אחותו בת השמונה-עשרה להצטרף. יש שתיה חריפה. הצעירים משתכרים. חבריו של חוסיין, שחיבתו ל"יהודיה" לא נסתרה מעיניהם, לוחצים עליו לשכב עם ריטה. הוא מנסה להתנגד אבל תחת לחץ חבריו ובהשפעת האלכוהול הוא גורר אותה לאזור חשוך ואונס אותה. רג'י, גם הוא שיכור כלוט, מוצא את אחותו בוכייה והמומה וגורר אותה הביתה.
מאותו רגע נתון יוסף בין הפטיש והסדן. מצד אחד מחויבותו לשלטון, ומצד שני המצוקה של בתו. ברור לו שהוא לא יוכל להתלונן על בנו של עלי רב העוצמה, ומצד שני ריטה אינה יכולה לחזור לשגרת החיים. יוסף מחליט לנסות ולהבריח את ריטה מחוץ לאיראן.
בצר לו, מתקשר יוסף עם ידיד, רפאל שיראזי, יהלומן עשיר המתגורר בקנדה ומקיים קשרים כלכליים גם בטהרן. לרפאל יש קשרים גם עם המוסד. רפאל נחלץ לעזרת יוסף ומבצע סדרת פניות לאנשים הנכונים.
4
שבועיים לאחר אירוע האונס יוצא יוסף לקונגרס בין-לאומי לחקר הסרטן בציריך שבשווייץ.
המוסד, ששמו של יוסף כבר מופיע אצלו כיעד מודיעיני, ולאחר הפנייה של רפאל, מזהה את ההזדמנות ושולח את בני הירש במטרה לגייס את יוסף לשורותיו.
יוסף מקבל הצעה שאי אפשר לסרב לה. לעבוד בשירות המוסד בתמורה להצלת הבת. המשימה המוטלת עליו היא להחדיר "תולעת" למערכת הממוחשבת של תכנית הגרעין.
חודשיים לאחר מקרה האונס ריטה "נעלמת". היא משאירה מכתב התאבדות. כל הסימנים מצביעים על כך שריטה קפצה אל מותה מאחד הסכרים הממוקמים באזור טהרן. ארנק עם חפציה האישיים נמצא באגם הסמוך לסכר. גופתה לא נמצאה.
כול המשפחה – למעט יוסף הנמצא בסוד העניינים – מתאבלת על ריטה.
בפועל – ריטה מוברחת לישראל.
5
כאשר ריטה מגיעה לישראל לוקח אותה בני הירש תחת חסותו. מונפקת לריטה תעודת זהות ישראלית בזהות חדשה. שמה מעתה הוא רינה. רינה משתלבת באולפן לעברית הפועל בקיבוץ, ובני מאמץ אותה ביחד עם אשתו כבת המשפחה.
רינה/ריטה, נערה פקחית ובוגרת, בעלת אישיות חזקה, מבינה מהר מאוד שעליה לשים את העבר מאחוריה ולשקם את חייה ע"י השתלבות בחברה הישראלית. היא מתמסרת ללימודי השפה והתרבות הישראלית. כעבור חצי שנה של שיפור השפה העברית באולפן היא מתגייסת, תחת פיקוחו וסיועו של בני הירש, ליחידת תקשוב ומועסקת בהאזנה לאמצעי התקשורת האיראניים.
6
ככל שחולף הזמן, הולכים חייו של יוסף בטהרן ומסתבכים. רג'י, אכול מוסר כליות על מה שאירע באשמתו לאחותו, עוזב את הבית. רחל המתאבלת על ריטה הולכת ומתכנסת בתוך עצמה, ויוסף שחי עד עכשיו חיים כפולים, עובר עתה לחיות מה שניתן לכנות כחיים משולשים.
על פני הדברים הוא רופא מכובד ומוערך המנהל בית חולים חדש, מודרני, ועתיר תקציב. הוא זוכה במשכורת חודשית ורמת-חיים של העשירון העליון באיראן. הוא מקורב לשלטון וזוכה לכל הכיבודים הכרוכים במעמד זה.
ברובד אחר ואפל יותר של חייו, מעורב יוסף בפרויקט הגרעין האיראני, וככל שהזמן עובר הוא מוצא את עצמו לא רק חלק מסיפור הכיסוי אלא גם פעיל במחקר עצמו.
וברובד עמוק ואפל אף יותר, פועל יוסף בשרות המוסד.
השילוב המסוכן של שלושת הרכיבים האלה גורר וסוחף את יוסף למצב נפשי גבולי. בסופו של דבר, בשלהי שנת 2007, יוסף קרוב להתמוטטות עצבים. הוא פונה שוב לרפאל שיראזי בבקשה שיבריח אותו, את אשתו ואת הבן לישראל. אלא שהמוסד אינו יכול להרשות לעצמו לוותר על יוסף כנכס אסטרטגי בשלב כה קריטי שבו האיראנים מעשירים אורניום ומפתחים טכנולוגיה המקרבת אותם לפצצה גרעינית. המוסד מפעיל על יוסף לחץ להמשיך במשימה.
7
ואז קורית "הפָשְלה" שחושפת את יוסף לביון הנגדי האיראני.
אביב שנת 2008. כמדי שנה, למחרת סדר הפסח, חוגגים בקיבוץ הצפוני את חג העומר "ראשית קציר חיטים". רינה המשרתת עדיין ביחידה 8200 - עכשיו כבר כקצינה בצבא קבע, השתלבה באופן מושלם בחיי הקיבוץ. היא רוקדת על הבמה את ריקוד המאלמות – "שִבּוֹלת בשדה" על פי מלים ולחן של המשורר העממי מתתיהו שלם.
טקס החג מצולם על ידי בנו של בני במצלמת חובבים. הבן שאינו יודע דבר וחצי דבר על עיסוקיו של אביו ועל קורותיה של רינה/ריטה, מעלה בתום-לב ל"קיר" הפֵייס-בוּק שלו, קטע מריקוד שבולת בשדה המהווה את לב הטקס – כולל "קלוז-אפ" של רינה.
בדרך עקלתון של "שיתופים", מגיע הקטע המצולם לאתר הפייס-בוק של אחד מחברי הקהילה היהודית בטהרן, בן גילה של ריטה.
לתדהמתו הוא מזהה בוודאות את ריטה שאירוע התאבדותה התפרסם ומוכר לכול. "התגלית המוזרה" עוברת בלחישה בין חברי הקהילה ומגיעה גם לאזני "המשרד למודיעין וביטחון לאומי" ה-"VEVAK", המבצע כדבר שבשגרה האזנות סתר לגורמים שונים בקהילה היהודית.
8
יוסף עמיזדה מוזמן לפגישה עם "מנהל המשרד". שם מראים לו את הקטע עם הקלוז-אפ של ריטה!!! עמיזדה המופתע נשבר. הוא מודה בהברחתה של ריטה לישראל ומוצא את עצמו במרתפי החקירה של "מחלקה-1" האחראית על ביטחון הפנים של המשטר.
תוך זמן קצר, ועם תוספת של מספר עצמות שבורות ואף מרוסק (שישתנה ללא הכר בעקבות ניתוח פלסטי), מספר יוסף לחוקריו על הברחתה של ריטה לישראל, על בִּיום ההתאבדות, ועל קשריו החשאיים עם המוסד.
9
עובדת חשיפתו ומעצרו של עמיזדה מגיעה כמובן למוסד. "באופן טבעי", מטיל המוסד על מפעילו של עמיזדה – בני – לבדוק מה גרם לחשיפה.
בני בודק את הנושא דרך קשריו בקהילה. הוא נכנס להלם רציני כאשר מתבררת לו ה"פשלה".
בני קרוע בינו לבין עצמו. הוא מקבל החלטה חריגה ביותר. הוא מורה לבנו למחוק מיד מהאתר שלו את "הפוסט" עם הקטע הכולל את ריטה. ההסבר שהוא מספק לבן הוא שמכיוון שריטה משרתת במחלקה סודית ב-8200 – דבר הידוע לבן – אסור לפרסם את תמונתה. ההסבר נשמע לבן הגיוני לחלוטין והוא מוחק את הפוסט "המרשיע".
בני מספק לממונים עליו במוסד הסבר המהווה תשעים אחוז מהאמת, לפיו חשיפת עמיזדה קשורה בכך שבדרך לא ברורה התגלה לאיראנים שהבת ריטה/רינה שנחשבה כמתה, נמצאת בישראל. הם הזמינו את עמיזדה לתחקור בעניין – והוא נשבר. ההסבר מתקבל כסביר והמוסד אינו חופר לעומק.
יחד עם זאת, הנושא – לא הפשלה שנעשתה בתום לב, אלא השקר העומד בניגוד מוחלט ל"חינוך המוסדי" – מכרסם עמוק בחזהו של בני, שמרגע זה כבר "אינו אותו אדם". בשלב מאוחר יותר יתוודה בני בפני ראש המוסד על הפשלה ויתפטר מהשרות.
10
עמיזדה עומד למשפט בזק ונדון למוות, אלא שגזר הדין מתמהמה. האיראנים מבינים שיוסף הוא נכס חשוב עבורם מכדי להרוג אותו. אי-שם במרתפי סוכנות הבּיון של משמרות המהפכה, ובתיווכו של הידיד – עלי, (תמיד עם רגשי אשם על אשר עולל בנו חוסיין לריטה, בִתו של ידידו הטוב) נרקמת תכנית מתוחכמת שמטרה לסייע במימוש החלום של הכרזת ג'יהאד על האויב הציוני, והפיכת איראן למנהיגת העולם המוסלמי.
התוכנית המורכבת מדברת בביצוע פיצוץ חלקי ומבוקר במסגד אל-אקצה שעל הר הבית בירושלים, וכפועל יוצא – יצירת מלחמת ג'יהד כלל עולמית ערבית/מוסלמית נגד ישראל והציונות.
ביצוע התוכנית דורש קיומם של שני תנאים. האחד, פיצוץ בעוצמה המספיקה לגרום הד תקשורתי משמעותי (אך לא הרס של המסגד המקודש), והשני, החשוב אף יותר: שהמפגע יהיה יהודי. האירנים מאמינים שיוסף עמיזדה, העצור באשמת ריגול וממתין לביצוע גזר- דין מוות, הוא האיש הנכון לביצוע המשימה המורכבת. מרגע שהם מגיעים לתובנה זו, הם נכנסים לפעולה.
*המשך העלילה בספר המלא*
