1
פעם, כשהייתי בן שש, ראיתי ציור נהדר בספר על יערות־העד שנקרא 'סיפורים שהיו'. היה זה ציור של נחש בריח שבולע חיית־פרא. הנה העתק הציור:
בספר נאמר כך: "נחשי־הבריח בולעים את טרפם בשלמותו, מבלי ללעוס אותו. אחר־כך הם אינם מסוגלים לזוז יותר, והם ישנים במשך ששת חודשי העיכול שלהם."
הרהרתי אז ארוכות בהרפתקאות הג'ונגל, ובתוך כך הצלחתי, בעזרת עיפרון צבעוני, לצייר את ציורי הראשון, ציור מס' 1. זה נראה כך:
הראיתי את יצירת המופת שלי לגדולים ושאלתי אם הציור שלי מפחיד אותם.
הם ענו לי כך: "איך יכולה מגבעת להפחיד?"
הציור שלי לא מתאר מגבעת. זהו ציור של נחש־בריח המעכל פיל. לכן ציירתי את תוכו של נחש־הבריח, כדי שגם הגדולים יוכלו להבין. הם תמיד זקוקים להסברים. ציור מס' 2 נראה כך:
הגדולים יעצו לי לחדול מציור נחשי־בריח פתוחים או סגורים, ולהתעניין קצת יותר בהיסטוריה, בגיאוגרפיה, בדקדוק ובחשבון. כך קרה שוויתרתי, בגיל שש, על קריירה נהדרת של צייר.
התייאשתי מכישלונם של ציור מס' 1 ושל ציור מס' 2 שלי. הגדולים אף־פעם לא מבינים כלום בעצמם, וזה מעייף, לילדים, לתת להם הסברים כל הזמן.
היה עלי, אפוא, לבחור במקצוע אחר, וכך למדתי להטיס מטוסים. טסתי כמעט לכל מקום בעולם, ולימודי הגיאוגרפיה באמת הועילו לי מאוד. למדתי להבחין בקלות בין סין לאריזונה. זה מועיל ביותר, כשאתה מאבד את דרכך בשעות הלילה.
כך פגשתי, במהלך חיי, לא מעט אנשים רציניים. זמן רב חייתי במחיצתם של הגדולים. ראיתי אותם מקרוב. זה לא שיפר את דעתי עליהם.
כשהייתי פוגש באחד מהם שנראה לי בר־דעת למדי הייתי מנסה אותו בעזרת ציור מס' 1 שלי שהיה שמור איתי תמיד. רציתי לדעת אם הוא באמת היה מסוגל להבין. אך תמיד נעניתי: "זוהי מגבעת." אחר־כך לא דיברתי איתו על נחשי־בריח, ולא על יערות־העד, ולא על כוכבים. התאמתי את עצמי ליכולת ההבנה שלו. שוחחתי איתו על ברידג', על גולף, על פוליטיקה ועל עניבות. והוא, מצידו, היה שבע־רצון ביותר על שפגש אדם כה נבון.
1
פעם, כשהייתי בן שש, ראיתי ציור נהדר בספר על יערות־העד שנקרא 'סיפורים שהיו'. היה זה ציור של נחש בריח שבולע חיית־פרא. הנה העתק הציור:
בספר נאמר כך: "נחשי־הבריח בולעים את טרפם בשלמותו, מבלי ללעוס אותו. אחר־כך הם אינם מסוגלים לזוז יותר, והם ישנים במשך ששת חודשי העיכול שלהם."
הרהרתי אז ארוכות בהרפתקאות הג'ונגל, ובתוך כך הצלחתי, בעזרת עיפרון צבעוני, לצייר את ציורי הראשון, ציור מס' 1. זה נראה כך:
הראיתי את יצירת המופת שלי לגדולים ושאלתי אם הציור שלי מפחיד אותם.
הם ענו לי כך: "איך יכולה מגבעת להפחיד?"
הציור שלי לא מתאר מגבעת. זהו ציור של נחש־בריח המעכל פיל. לכן ציירתי את תוכו של נחש־הבריח, כדי שגם הגדולים יוכלו להבין. הם תמיד זקוקים להסברים. ציור מס' 2 נראה כך:
הגדולים יעצו לי לחדול מציור נחשי־בריח פתוחים או סגורים, ולהתעניין קצת יותר בהיסטוריה, בגיאוגרפיה, בדקדוק ובחשבון. כך קרה שוויתרתי, בגיל שש, על קריירה נהדרת של צייר.
התייאשתי מכישלונם של ציור מס' 1 ושל ציור מס' 2 שלי. הגדולים אף־פעם לא מבינים כלום בעצמם, וזה מעייף, לילדים, לתת להם הסברים כל הזמן.
היה עלי, אפוא, לבחור במקצוע אחר, וכך למדתי להטיס מטוסים. טסתי כמעט לכל מקום בעולם, ולימודי הגיאוגרפיה באמת הועילו לי מאוד. למדתי להבחין בקלות בין סין לאריזונה. זה מועיל ביותר, כשאתה מאבד את דרכך בשעות הלילה.
כך פגשתי, במהלך חיי, לא מעט אנשים רציניים. זמן רב חייתי במחיצתם של הגדולים. ראיתי אותם מקרוב. זה לא שיפר את דעתי עליהם.
כשהייתי פוגש באחד מהם שנראה לי בר־דעת למדי הייתי מנסה אותו בעזרת ציור מס' 1 שלי שהיה שמור איתי תמיד. רציתי לדעת אם הוא באמת היה מסוגל להבין. אך תמיד נעניתי: "זוהי מגבעת." אחר־כך לא דיברתי איתו על נחשי־בריח, ולא על יערות־העד, ולא על כוכבים. התאמתי את עצמי ליכולת ההבנה שלו. שוחחתי איתו על ברידג', על גולף, על פוליטיקה ועל עניבות. והוא, מצידו, היה שבע־רצון ביותר על שפגש אדם כה נבון.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
