מבוא
מכירים את התחושה שבה מגיעים "עם הלשון בחוץ" לסוף השבוע?
משקיעים הרבה אנרגיה ועובדים קשה, אך התוצאות לא תואמות את רמת ההשקעה?
רשימת המטלות רק גדלה ובפועל אתם לא מספיקים דבר?
האם גם לכם קרה שבאתם לשיחה חשובה עם כוונה ממש טובה אבל לא הבינו אתכם נכון?
האם נתקלתם במצבים שחוזרים על עצמם וגורמים לתחושת תקיעות?
הספר הזה מוקדש לכל אדם הרוצה ליצור יותר תוצאות עם מגוון כלים ותובנות ליישום.
בין אם אתם מתחברים לשאלות או לחלקן, או פשוט רוצים להעשיר את הידע ולקבל כלים פרקטיים ליצירת תוצאות — הספר הזה הוא עבורכם.
בצעירותי, הייתי שקועה עמוק ב"מרוץ העכברים" הקלאסי. בדיוק הפכתי לאמא טרייה לבתי, הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיי. האימהות הייתה משאת נפשי מאז שאני זוכרת את עצמי. באותם ימים כיהנתי בתפקיד בכיר כמנהלת הדרכה ארצית במותג בינלאומי וכשהגיע הזמן לחזור לעבודה, לא ידעתי איך אהיה מסוגלת לעשות זאת עם תינוקת כה קטנה, בת שלושה חודשים בסך הכול. הייתי חתומה על סעיף בהסכם העבודה שמשמעותו הייתה שאם אאריך את חופשת הלידה אצטרך לשלם קנס גבוה ולהסתכן באיבוד מקום העבודה לצמיתות. נקרעתי מבפנים. כאדם יצירתי, ניסיתי להבין איך אפשר להספיק יותר בפחות זמן, להספיק להיות יותר עם הילדה שלי, להספיק יותר משימות בעבודה, ובאופן כללי להרוויח יותר זמן למה שחשוב לי באמת. ניסיתי להבין איך מתנהלים נכון עם כל הכדורים האלו באוויר בלו"ז צפוף וחשבתי שהמצאתי את הגלגל באמצעות צמצום שעות שינה... מכיוון שהינקתי לא ידעתי שינה רציפה מהי ובכל זאת קמתי מוקדם מדי בוקר על מנת להביא את הבת לפעוטון כדי להימנע מהפקקים, אך בכל זאת נקלעתי אליהם מדי יום והגעתי ליום עבודה אינטנסיבי, שבסופו הרגשתי שלא משנה כמה אני עושה, זה עדיין לא מספיק, סוג של Lose-Lose. חשבתי שאם אגביר את הקצב ואעבוד קשה יותר בכל החזיתות, אלך לישון מאוחר יותר, אקום מוקדם יותר, התוצאות יהיו טובות יותר. נדמה היה שזה עובד לתקופה, אבל עד מהרה, תופעת הלוואי לא איחרה להגיע — הייתי מותשת.
***
התקופה המודרנית רוויה בגירויים בלתי פוסקים. יש לנו הצפת מידע תמידית, עודף מטלות לביצוע, ונדמה כי החיים הם מרוץ, ללא התחלה או סוף. הכול מסביבנו הומה וגועש, אנחנו נעים במהירות ממטלה אחת לאחרת, ותוך כדי עונים לטלפונים ולמיילים במחשב או בנייד, מציצים בפייסבוק, באינסטגרם, בטוויטר ובלינקדאין, מקיימים פגישות בזום, והרשימה עוד ארוכה. רובנו מרגישים שאנו כורעים תחת העומס ובעיקר שלא משנה מה או כמה נעשה — זה לעולם לא מספיק.
הריצה הזו בין משימה למשימה מייצרת תחושה של לחץ ואובדן שליטה, שלא לדבר על ההשלכות הבריאותיות שיש להתנהלות הזו — ואין תג מחיר בעולם ששווה את הבריאות שלנו. אנחנו לא צריכים לחכות שמשהו יקרה כדי להעריך מחדש את החיים שלנו, את הבריאות שלנו, את המשפחה שלנו. אין שום הצדקה לחוות כאב כדי להעריך את הטוב, יש דרכים רבות כל כך להתעורר וליצור שינוי. קריאת ספר זה למשל יכולה להיות קריאת השכמה מצוינת ונטולת כאבים. כל שנדרש הוא ליישם. להחליט שזה מספיק חשוב ולצאת לדרך כבר עכשיו.
קונפוציוס אמר, "בני אדם מאבדים את בריאותם — כדי לצבור כסף, ואז הם מאבדים את כספם — כדי להציל את בריאותם. בשל מחשבותיהם על העתיד — הם שוכחים את ההווה, וכך, אינם חיים — לא למען ההווה ולא למען העתיד. בה בשעה שהם חיים — כאילו לעולם לא ימותו, הם מתים — כאילו מעולם לא חיו.״
בספר זה בחרתי לשתף אתכם בדרך, בתובנות, בכלים שעזרו לי במסע האישי שלי לצאת ממרוץ העכברים. לאחר שנים של חיפוש, לימוד, ניסוי, טעייה, כישלונות והצלחות מהם למדתי וממשיכה ללמוד. במהלך המסע שלי גיליתי עולם והתאהבתי בתחום החשיבה התוצאתית ששינתה את חיי. בספר תוכלו למצוא כלים ושיטה שעזרה לי, ולהרבה אנשים שפגשתי בדרך. כיום אני פועלת כדי להעביר את זה הלאה.
אני מאמינה כי כל אדם יכול ליצור שינוי בחייו. הדבר הראשון הוא לרצות את השינוי ולאחר מכן לבחור את הדרך והכלים המתאימים על מנת להתקדם מרצון לעשייה — שתוביל להשגת יעדים ותוצאות רצויות.
***
הספר מחולק לארבעה חלקים:
חלקו הראשון של הספר מתחיל מהדרך בה אנו חושבים. אסטרטגיית החשיבה שלנו מתמקדת בחשיבה תוצאתית. אסטרטגיית חשיבה זו פרקטית, מתמקדת בעיקר והיא פרודוקטיבית מאוד. כל הזוטות ומה ששולי הופך ללא רלוונטי וממקד אותנו בליבה, במה שחשוב באמת. היא מאפשרת לנו להתחיל מהתוצאה וממנה לגזור צעדים שיוכלו לקדם אותנו בדרך הטובה ביותר.
חלקו השני עוסק ברגש שיכול לשים לנו מקלות בגלגלים או להוות מנוע חזק ביותר לעשייה. חלק זה סוקר את נפלאות המוח הרגשי. החסמים שלנו נמצאים שם, התשוקות, המאוויים והפחדים. חשוב שנבין אותו לעומק ובכך נרתום אותו לעבוד איתנו ולא נגדנו.
החלק השלישי מתמקד בתורת היישום — השלב בו הדברים קורים הלכה למעשה. רוב האנשים אלופים בכל מה שקשור לחשיבה ותכנון, אבל כשזה מגיע ליישום, התירוצים מתחילים להגיע בזה אחר זה. בחלק זה אתמקד בשלוש אסטרטגיות יישום שמתאימות לאנשים ולפרויקטים שונים באופן שמגדיל את הסיכויים לגרום לדברים לקרות.
גם אם יהיה לנו את הרעיון הטוב ביותר בעולם אך לא נדע לתקשר אותו עם המשקיעים, הבוסים, היזמים, העובדים, בני הזוג ואפילו עם הילדים, זה לא באמת יעבוד. לכן בחלק הרביעי אתמקד בתקשורת תוצאתית המאפשרת להעביר את המסרים באופן המצמצם ולעיתים מונע אי־הבנות, ומצליח לקדם תוצאות ותהליכים באופן מיטבי.
מאחלת לכם קריאה מהנה, וזכרו: מחשבה, רגש, פעולה ותקשורת הם אבני היסוד של יצירת תוצאות.
ספר זה יגלה לכם כיצד תוכלו להיעזר בהם באופן מקדם ויצירתי ואני מקווה שתיהנו ותפיקו ממנו מקסימום תובנות וערך.
שלכם באהבה,
שרון אייזן
חלק 1.
חשיבה תוצאתית
הדרך בה אנחנו חושבים קובעת את ההבדל בין כישלון להצלחה
פרק 1.
נקודת מפנה
זה קרה יום אחד כאשר הייתי בדרך הביתה מהעבודה, מחכה לראות את בתי, מחכה לחבק אותה. תוך כדי נסיעה התחלתי להרגיש את העייפות. עשיתי כל מה שידעתי שנכון לעשות במצבים האלו: פתחתי את החלון, שתיתי מים, הגברתי את המוזיקה, אפילו שרתי בקול רם, אבל אז באיזשהו שלב בדרך לקחתי פנייה, שאני לא זוכרת שלקחתי. מימיני היה בית קברות, ומשמאלי נתיב, שלמזלי היה פנוי... התעוררתי עם פעימות לב מואצות, נשימות מהירות ושטוחות, ניסיתי לעצור אבל לא היה איפה. המשכתי בנהיגה זהירה ואיטית עד שהסדרתי את הנשימה. מהר מאוד הבנתי שנרדמתי על ההגה. זה היה עניין של שבריר שנייה בה יכולתי לסיים את חיי טרם זמנם והמחשבה הראשונה שעברה לי בראש הייתה הבת שלי. יש לי עוד כל כך הרבה לתת לה, אני רוצה להיות שם עבורה, ויש לי עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה להספיק בחיים האלה! הבנתי שיש משהו שם למעלה שאוהב אותי מספיק כדי להחליט שלא סיימתי את השליחות שלי, שמאמין בי. בנקודה הזו הבנתי שאני לא מחכה לפעם הבאה.
שם, באותו הרגע, החלטתי ליצור שינוי, להעז, להקשיב ללב ולהגשים את עצמי.
הצעד הראשון שעשיתי היה לחבק אותה חזק ברגע שחזרתי הביתה ולהכיר תודה על ההזדמנות שקיבלתי. החלטתי להוריד מהעומס, להשלים שעות שינה, ולכתוב על דף נייר רשימת פעולות שאני מתחייבת ליישם כדי ליצור את השינוי המיוחל. חשבתי מה אני באמת רוצה, ורשמתי מה הם הצעדים שעליי לעשות כדי להגיע לשם. השינוי לא קרה מיד או למחרת. זה היה תהליך ממושך ולקח זמן. חזרתי להשקיע בעצמי, בהתפתחות האישית שלי, אזרתי אומץ לעזוב זוגיות לא מיטיבה, להתחבר למה שאני אוהבת כמו ריקוד, מוזיקה וקריאה, ליהנות מהאימהות לבת שלי כמו שתמיד רציתי, ליצור איזון ולדייק את דרכי בעולם.
הבנתי שאני צריכה לשנות את הדרך, והנקודה הזו הייתה נקודת המפנה האישית שלי. לקחתי את המקרה הזה כסימן שמשהו חייב להשתנות, הבטחתי לעצמי שאני לאותו בית קברות לא חוזרת בשמונים שנה הקרובות לפחות, כל עוד זה תלוי בי, ולא לפני שאני מרגישה שאני חיה את החיים שאני באמת רוצה לחיות.
שינוי והסימנים שבדרך
השינוי והדיוק שהתחלתי באותו ערב היו לחיפוש ומסע של הגשמה שהתרחשו בהדרגה.
באותם ימים כיהנתי בתפקיד סמנכ"לית בהייטק. אך ככל שהמשכתי להשקיע בהתפתחות האישית שלי ולהרחיב את ארגז הכלים המקצועי, השליחות שלי החלה להיות ברורה יותר ויותר. היה זה הצעד השני של השינוי, בו החלטתי להתפטר מהעבודה ולהיות ממוקדת מטרה. הרחקתי לקצה השני של העולם כדי ללמוד מהטובים ביותר, עזבתי את אזור הנוחות הכלכלי והתעסוקתי, כשכל הסובבים אותי המליצו בחום שלא אעשה זאת. "כל כך מעט מהעסקים שורדים, למה לקחת את הסיכון?" ו"איך את יכולה?" אבל לא הקשבתי, זה בער בתוכי. כאמא, רציתי להראות לבת שלי שהיא לא חייבת להיכנע לתכתיבים או דפוסים חברתיים כי "ככה צריך", ושאם יש לה חלום — עליה לנסות ולהגשימו. ידעתי שלהחלטות שלי יש מחיר שיהיה עליי לשלם: ויתור על חופש כלכלי ותעסוקתי והליכה בדרך לא סלולה שיהיה עליי לפלס בעצמי — אך חלק מהתהליך שעברתי היה להתמודד עם הפחד פנים אל פנים. היה זה מבחן אומץ שבדק את הרצון והנחישות שלי ללכת בעקבות החלום.
היום, בדיעבד, אני יודעת שמה שגרם לי לעשות את השינוי זו הדרך בה חשבתי.
זו הייתה חשיבה תוצאתית.
ראיתי את היעד הסופי והייתי ממוקדת בו. "הפחד מגיע כשאתה מסיט את עיניך מהמטרה", אמר הנרי פורד ואכן, אילו הייתי נותנת למילים ולמחשבות של הפחד מקום בקדמת הבמה הייתי עוצרת עוד לפני שהתחלתי, הייתי הולכת אחורה בכל פעם שדברים לא הסתדרו כמו שרציתי או חשבתי (וזה קרה לא מעט). כמובן שהפחד כן הצליח מדי פעם להתגנב ובעקבותיו הטעויות. איש חכם אמר לי שמי שלא עושה, לא טועה, והחלטתי להמשיך ולעשות. הבנתי שכל עוד אני לומדת מהכישלונות ונשארת עם "למה" מספיק חזק — אוכל לצלוח כל "איך" (ניטשה). הדרייב והרעב שלי היו גדולים. המניע שלי מעולם לא היה כסף, תהילה, או הכרה, אלא ייעוד, ושליחות שבוערת בי.
הבנתי שמה שעושה את ההבדל הוא האופן שבו אנו חושבים.
אל תתעלמו מהסימנים שבדרך — אלו ״האבנים הצהובות" לארץ עוץ הפרטית שלכם
לחיות בלי חרטות
מטפלת אוסטרלית בשם ברוני וור שליוותה אנשים שהיו על ערש דווי בשבועות האחרונים לחייהם, ניהלה שיחות עם מטופליה ושאלה אותם אם יש משהו שהם מתחרטים עליו. היא תיעדה את דבריהם בבלוג "השראה וצ'אי" ולאחר שזכה להצלחה רבה, הוציאה ספר בשנת 2012 בשם "חמש החרטות המובילות של הגוססים".
ברוני מאפשרת לנו הצצה למה שבאמת חשוב בחיים ועל מה חשוב לשים דגש כבר עכשיו כדי לא להגיע לרגע בו נתחרט על כך. אנחנו יודעים שאנחנו כאן לפרק זמן קצוב, אך איש מאיתנו לא יודע מה אורכו. למי מאיתנו שנותן את כל כולו קודם לאחרים, כשהוא במקום האחרון, חשוב מאוד עבורו וגם עבורם, לשנות זאת בהקדם. ניקח לדוגמה את המצב הבא: בכל פעם שאנחנו במטוס, לפני ההמראה, הדיילת עושה הדגמה על דרך התנהלות במצבי חירום חלילה. ההנחיה ברורה מאוד: לשים את מסכת החמצן קודם כול על עצמנו ולא על הילדים. זה אמנם נוגד את האינסטינקט ההורי אבל יש לכך הסבר: חלון הזמן לאיבוד הכרה הוא קצר מאוד. על כן, חשוב שנהיה במיטבנו כדי שנוכל לעזור לאחרים. דאגה לעצמנו אינה ממקום נרקיסיסטי או אגואיסטי אלא מתוך ראיית התמונה הגדולה, כי כך אנחנו הופכים לחיוניים באופן בו אנו יכולים לעזור לאחרים ולתת מעצמנו יותר.
התנהלות זו נכונה לא רק למצבי חירום וסכנה אלא גם למצבי שגרה.
הגיע הזמן להפוך את המשוואה, ובכך שאנחנו דואגים לעצמנו תהיה לנו יותר אנרגיה לתת את המיטב לאחרים. חשבו, מה חשוב עבורכם? מה מחזק וממלא אתכם? הקפידו על טקס קטן מדי יום שימלא לכם את המצברים, זה לא על חשבון איש מלבדכם. אל תחכו לרגע בו יהיה מאוחר לפעול. כדי להתמקד בתוצאה הרצויה נחזור לעבודתה מעוררת ההשראה של ברוני וור, שזיהתה חמש "חרטות" עיקריות הנוגעות בעיקרי הדברים הבאים:
הישארו נאמנים לעצמכם.
אל תעבדו כל כך קשה.
בטאו את הרגשות האמיתיים שלכם.
הישארו בקשר עם החברים שלכם.
אפשרו לעצמכם להיות מאושרים יותר.
(Bronnie Ware, The Top 5 Regrets of the Dying, Hay House)
מודל החשיבה התוצאתית
מודל החשיבה התוצאתית TED)C) — ראשי תיבות של Think, Emotions, Do, Communicate — הינו כלי שיוכל לשמש אותנו בכל זמן ומול כל אתגר כדי ליצור תוצאות רצויות. ספר זה יעסוק בפירוט בארבעת חלקיו של המודל ויספק ארגז כלים תואם.
הנה האופן שבו עובד המודל:
1. חשיבה
נתחיל מהאופן בו אנחנו חושבים.
כבר בגן מלמדים אותנו לחשוב מנקודת ההתחלה ומשם להתקדם לעבר המטרה — מה שמכונה "חשיבה תהליכית" — מלשון תהליך, יש סדר מובנה מנקודת ההתחלה עד לתוצאה המיוחלת. זו גישה המיושמת במוסדות החינוך, מלמדים אותנו שיש להתחיל תמיד מנקודת ההתחלה. ההסתברות לאבד כיוון או לצאת מהמסלול עולה משמעותית, וצורת חשיבה זו לא בהכרח תוכל לייצר לנו נקודת יתרון וכבר אינה מתאימה לעולם חדשני ומתקדם.
הדבר הראשון שעלינו לשנות הוא את אסטרטגיית החשיבה לכזו ש"תראה את הנולד" ותאפשר לנו להשיג נקודת יתרון משמעותית על פני המתחרים. עלינו להדביק את הפער כדי לא למצוא את עצמנו מאחור. החדשנות, היזמות והמהירות בה הקִדמה משנה את המוכר והידוע, מהירה יותר מאי־פעם הודות לטכנולוגיה ולמדע. הסוד לתוצאות טובות טמון בסדר. במקרה זה סדר החשיבה, והוא הפוך מהאופן בו רוב האנשים חושבים. בהיפוך סדר החשיבה מהסוף להתחלה, מהתוצאה לדרך — כל מה שאינו רלוונטי לתוצאה ואינו משרת אותה, משתחרר באופן טבעי ומפנה מקומו למה שמדויק ומקדם אותנו לעברה.
אופן חשיבה זה יעודד אתכם לחשוב בצורה יצירתית, "כאילו" כבר הגעתם ליעד, ולהוסיף ערך שלא הייתם מעלים על דעתכם באופן החשיבה המסורתי: גמישות מחשבתית והסתגלות מהירה לשינויים. על מנת להגיע לתוצאות בכל זמן עלינו להביא בחשבון את השינוי כחלק אינטגרלי מהתהליך (שינוי בתקציב, שינוי בכוח אדם, שינוי במשאבים, שינוי מצב או נסיבות). חלק בלתי נפרד מהחשיבה התוצאתית הוא לתרגל חשיבה גמישה ממוקדת תוצאות, ולהימנע מקיבעון מחשבתי שאינו תורם ואף עלול להזיק.
2. רגש
הרגש מצוי בחלקים מסוימים במוח, במה שמכונה "המוח הרגשי". בכוחו להיות קטליזטור — קרש קפיצה משמעותי להשיג כל מה שאנחנו רוצים או חסם שמכשיל אותנו ועומד בינינו לבין ההצלחה, בין אם בפן האישי או המקצועי. הרגשות וההרגלים שלנו, הטובים והפחות טובים, התנגדויות לשינויים, תקיעויות וחסמים, והסיבה לכך שגם אם רוצים להשיג תוצאה שחשובה לנו מאוד, לא תמיד נצליח.
חלק משמעותי מהסיבה להצלחה או חוסר הצלחה בהשגת התוצאה טמונה במוח הרגשי. כדי לרתום את המוח הרגשי לטובתנו, חשוב שנכיר כיצד הוא פועל מבפנים וכך להקנות לו את מה שהוא צריך כדי לדחוף אותנו קדימה בדרך המיטבית, ולא לעצור או לקחת אותנו לאחור. חלק זה חושף איפה כל רגש גר במוח, כיצד הוא משפיע על ההתנהלות השוטפת, ובאילו אופנים הוא יכול להיות קטליזטור למה שחשוב לנו לקדם או חסם שעומד בינינו לבין התוצאה הרצויה.
3. פעולה
יישום הוא עקב אכילס של המין האנושי. על פי רוב אנשים יודעים מה צריך לעשות ולא עושים. יודעים שלא בריא לעשן, ובכל זאת מעשנים, יודעים שלא בריא לאכול מאכלים מסוימים, ולמרות זאת מתפתים, יודעים שלא רצוי לאחר, ולמרות זאת מאחרים פעם אחר פעם. יש אין ספור דוגמאות של דפוסים שחוזרים על עצמם, שלא מקדמים אותנו, ולמרות זאת אנחנו לא נוקטים בפעולות מקדמות. למה זה קורה? ובכן, כך בנוי הגנום האנושי. יש לכך מגוון הסברים: הפחד מהצלחה, מכישלון, ממה יגידו, הפחד לקבל החלטה שמא לא תהיה נכונה, כך שהרבה מהאנשים בוחרים במודע או שלא במודע לשבת על הגדר ולא לעשות. סיבה נוספת טמונה בכך שהמוח שלנו לא אוהב שינויים, ולכן ינסה לעשות הכול, כולל כל המניפולציות האפשריות, כדי להשאיר אותנו בתבניות הקיימות. כדי ליצור שינוי, כדי ליצור תוצאות — חייבים להתחיל בפעולה. בלי לדחות, בלי להתמהמה, פשוט לעשות. בחלק זה נבחן אסטרטגיות פעולה שעובדות הלכה למעשה. שלוש דרכים שונות ליישום מיטבי לפי התאמה לאופי ולצרכים של כל אדם, וכמובן אילו כלים נוספים חשוב שניישם כדי שזה יעבוד.
4. תקשורת
חלק משמעותי דרכו ניתן להעביר את הדברים או להכשיל אותם על הסף. תקשורת תוצאתית מורכבת מהקשבה, שפה והעברת מסרים ממוקדי תוצאות. אנחנו לא חיים בוואקום אלא בחברה (בין אם מדובר בתא המשפחתי, סביבת העבודה, חברים ובקהילה), ולכן חשוב להבין שגם אם אנחנו פועלים בשלושת המישורים הקודמים באופן מקיף, לא נוכל ליצור תוצאות ללא תקשורת ממוקדת תוצאות. הכוונה היא שגם אם יש בידינו את המיזם/הרעיון הטוב ביותר — לא נוכל להצליח איתו, אם לא נתקשר אותו נכון לקהל היעד (אם אין ביקוש — אין קונים). אם יהיה לנו רעיון מעולה וישים, ולא נצליח לתקשר אותו נכון בסביבת העבודה, סביר להניח שהוא ייכשל או לא יגיע בכלל לשלב ביצוע. אותו הדבר בתא המשפחתי — גם אם יהיה לנו מסר חשוב ככל שיהיה לקרובים לנו ביותר, אם לא נדע לתקשר אותו נכון, אנו עלולים למצוא את עצמנו באי־הבנות מיותרות גם כשהכוונה שלנו הכי טובה בעולם. התקשורת התוצאתית היא למעשה השלב האחרון בשרשרת, אך משמעותי לא פחות באופן בו אנחנו מתקשרים אותו לעולם ואף מול עצמנו. האם אנחנו ברורים מספיק? האם המסר עובר באופן מיטבי? שילוב של הקשבה, דיבור והעברת מסרים הוא מיומנות חשובה מאין כמותה ברשתות החברתיות, בערוצי המדיה השונים כמו גם במפגשים מול קהל ומצלמה, ואף בפגישות אישיות.
על מנת להצליח עם תוצאה שהגדרתם לעצמכם, חשוב ללמוד לתקשר אותה נכון.
ארבעת חלקי המודל — כל אחד בפני עצמו וכולם יחד מהווים חלק בלתי נפרד ביצירת הפסיפס של התוצאות שלנו. חשוב שנכיר אותם מקרוב ואת האופן בו תחומים אלו מנוהלים בחיינו. חשוב שנשאל את עצמנו: האם הם מנהלים אותנו או אנחנו אותם? דרכו של האדם במסע החיים דרך השיפור והלימוד היא אינסופית. תמיד יש מה ללמוד ותמיד יש מה לשפר. עצם המודעות הזו תוביל אותנו ליצירת תוצאות רצויות בכל תחום שנבחר.
