אורה וקשת הרגשות

אוֹרָה יַלְדָּה רְגִישָׁה וּבַעֲלַת דִּמְיוֹן פּוֹרֶה. 
בְּכֹל יוֹם הִיא מְסַפֶּרֶת לְאִמָּא עַל קוֹרוֹתֶיהָ בַּגַּן וְנֶעֱזֶרֶת בִּצְבָעִים לְתָאֵר אֶת רִגְשׁוֹתֶיהָ. אִמָּא מַצִּיעָה לָהּ פַּרְשָׁנוּת מִשֶּׁלָּהּ לְכֹל צֶבַע, כְּדֶרֶךְ לְהַבִּיט עַל הַמַּצָּב מִנְּקֻדַּת מַבָּט שׁוֹנָה, חִיּוּבִית. 

הַסֵּפֶר מְלַמֵּד אֶת הַיְּלָדִים לָתֵת בִּטּוּי לָרֶגֶשׁ. גַּם אִם חָווּ דָּבָר עָצוּב אוֹ כּוֹאֵב, תָּמִיד אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם בְּפָן חִיּוּבִי יוֹתֵר.

הָאִיּוּרִים בַּסֵּפֶר מַרְהִיבִים וּמַצִּיתִים אֶת הַדִּמְיוֹן. 

"אוֹרָה וְקֶשֶׁת הָרְגָשׁוֹת" הוּא סֵפֶר הַבִּכּוּרִים שֶׁל יְהוּדִית גְּרִיסָרוֹ. 
אֶת הָאִיּוּרִים צִיְּרָה בְּיַד אָמָּן בִּתָּהּ אוֹר.