חיי היומיום של האדם הקדמון, שחי באזורנו לפני כ־ 20,000 שנים, מתוארים בסיפור הווי והרפתקאות, הכתוב בלשון בהירה והפונה אל ילדים בגיל 9-5. במוקד העלילה סיפורם של שלושה ילדים, המתגוררים עם הוריהם ועם בני שבט נוספים, במערה שבמצוק הררי, סמוך לנחל הנשפך אל הים. עם בוא עונת החורף נודדים בני השבט מזרחה, אל מחנה אחר, מוגן יותר, שעל גדת אגם.
העלילה נשענת על תגליות ארכאולוגיות בעלות חשיבות עולמית, בשני אתרים פרהיסטוריים בישראל – אתר נחל מערות שבכרמל ואתר אהלו II שעל החוף הדרומי־המערבי של אגם הכנרת. ארבע המערות שבנחל מערות, שבהן נחשפו עדויות המייצגות 500,000 שנים של התפתחות אנושית, הוכרו על ידי ארגון אונסק"ו כ"אתר מורשת בעל ערך אוניברסלי יוצא מן הכלל לחקר התפתחות האדם".
במחנה המגורים של דייגים-ציידים-לקטים מלפני 23,000 שנים (שלהי תקופת הקרח האחרונה), אשר על גדת הכנרת, נחשפו ממצאים ייחודיים: שרידי סוכות, אפר מדורות, קבר, כלים ושרידי מזון המאפשרים לשחזר את אורחות החיים במחנה.
עפרה גורי־רימון היא ארכאולוגית, ניהלה ואצרה את מוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה (2015-1989 ). בין השאר, הקימה במוזיאון מרכז למידה, המציע פעילויות מגוונות לילדי גן ותלמידי בתי־ספר. ב־ 2002 יזמה והפיקה את התערוכה "אהלו II: מחנה דייגים-ציידים-לקטים בן 23,000 שנה על חוף הכנרת". בשנים 2015-2010 היתה חברה במועצת רשות העתיקות ומאז 2009 חברה במועצה לישראל יפה.
