אם בוקעת בדרכה

לקחת רגע להירגע

הספר הזה מתחיל בהרגעה. לא הרגעה כמו בבדיחה על ספר בישול למרוקאיות, שבהקדמה שלו כתוב: "קודם כול תירגעי!" ההרגעה בספר הזה מקבלת את כל מה שעולה בך. כן, גם את התחושות שאולי את חושבת שכל מטרתן היא לחבל לך במלאכת הרגיעה.

באימהוּת אנחנו מרגישות לפעמים שאנחנו לא בסדר, כי אנחנו לחוצות, מכוּוצות, לא רגועות. אנחנו מרגישות לא בסדר כי יש בנו חלק שיודע שלחץ עלול לגרום לכך שהחלב לא יזרום או שהתינוק ירגיש שאנחנו עצבניות ויהיה לא רגוע בעצמו. אנחנו מכוּוצות מהכיווץ ובאופן כללי נמצאות בלופ שלעיתים קשה לנו מאוד לצאת ממנו.

אז בואי נתחיל, קחי לעצמך רגע ושימי לב לקולות שעולים בך עכשיו מעצם השהות שלך עם עצמך בשקט. את מוזמנת לכתוב או רק לסמן לעצמך את הדברים שעולים.

שאלי את עצמך, למשל:

• איך התעוררת הבוקר?

• את זוכרת אם צחצחת שיניים?

• האם את עדיין בפיג'מה?

• מה אכלת ושתית מאז שהתעוררת?

• אולי בכלל את ערה מהלילה? הצלחת לישון קצת?

• הספקת לדבר עם מישהו מהבוקר או שלא מתאים לך לדבר עם אף אחד?

אם נזכרת במשהו שחשוב לך לזכור, כתבי לעצמך, שלא תשכחי.

שימי לב למצב הכתפיים, לאופן שבו הראש מונח, למרווחים שבין שאיפה לנשיפה, לקצב פעימות הלב. בדקי אם מתאים לך להעביר תשומת לב לכפות הרגליים. אם כפות הרגליים שלך היו יכולות לדבר, מה הן היו מבקשות עבורך?

ייתכן שעולה כיווץ או מתח, אין צורך להיאבק ולנסות להרפות או לשחרר מתוך מאמץ. איך שאת זה מצוין. רק שימי לב לכל זה והכירי בכך שזה כאן.

לְמה את זקוקה עכשיו? לשתות, לאכול משהו, ללכת לשירותים, לשבת, לעמוד, לזוז, לרקוד, לשכב, לצאת החוצה, לנוח, לנשום, לעצום עיניים, להרים רגליים...

במקום להילחם בקושי כי את מרגישה שהוא "לא נכון" או "לא טוב" עבורך ועבור התינוק שלך, אולי כדאי להסכים להכיר אותו?

יש בנו חלק שמשמיע קול דואג שרוצה בטובתנו. ברגעים שקשה לנו, זה לא אומר שאנחנו לא בסדר. זה כנראה הזמן לבדוק לְמה אנחנו זקוקות.

ומה שלומך עכשיו? האם את שמה לב למשהו שהשתנה? אפילו משהו קטנטן בנשימה, בגוף, באופן שבו את מונחת במרחב? את מוזמנת לחזור לקרוא את הקטע הזה בספר בכל פעם שאת מרגישה שאת זקוקה לרגע להירגע.

על הספר ועליי

הספר אם בוקעת בדרכה הוא כמו חברה טובה, כזאת שכבר עברה את זה ויודעת לספר על הקשיים של ראשית האימהות ולבדוק מה יכול לסייע לך להתמודד איתם. הוא מבקש לספר לך שאין דרך אחת נכונה להיות אמא. את לא אמורה להיות כמו אף אחת אחרת, ואין שום דבר שאת חייבת לעשות כדי להיות אמא טובה. בלי שאני מכירה אותך, אני יודעת שאת אמא נהדרת - מעצם זה שבחרת לקרוא ספר שילווה אותך בתחילת הדרך, מעצם זה שחשוב לך ללמוד ולהתפתח באימהות. הספר נכתב כדי לאפשר לך רגעים של הקשבה גם לעצמך וגם לתינוק שלך, עם כל הרעש מסביב, והוא ירחיב את אפשרויות התמיכה בתחילתה של הדרך החדשה.

אני ליטל דרי, בת זוג ליניב, אמא לנבו, דולב ואלמוג. בהכשרתי אני מלווה התפתחותית לתינוקות עד גיל חצי שנה, מדריכת הנקה, מלווה נשים אחרי לידה בגישת T.O.B ומדריכה נשות מקצוע בתחום הלידה.

קשיים רבים שחוויתי אחרי הלידות של הילדים שלי הובילו אותי ללמוד קורסים רבים בתחום של אחרי הלידה, ולא רק. חיפשתי מענה להנקה המושלמת, פתרונות קסם להרגעת התינוק, תמיכה מלאה מהסביבה בכל צעד וגם דרך שבה החזרה לעבודה תהיה חלקה, ללא התלבטויות ובעיות.

היום אני מבינה שהמעבר לאימהות הוא הרבה יותר מורכב מזה: כמות הידע שקיימת וזמינה על החיים שאחרי הלידה היא עצומה, והדבר החשוב ביותר עבורך, אמא לתינוק, הוא ככל הנראה לדעת לפגוש את עצמך בתוך כל ים האפשרויות, לעשות סדר במחשבות, בתחושות וברגשות ולזכור לבדוק ברגעים הלא פשוטים מה את צריכה כדי להרגיש יותר טוב.

שיהיה בשעה טובה

וקריאה נעימה

ליטל

רגע לפני שמתחילות

רוב האימהות לא חושפות את הקשיים של ראשית האימהות, והרבה פעמים אנחנו סבורות בטעות שאותן אימהות עם התמונות המושלמות בפייסבוק ממש נולדו לתפקיד הזה. ברוב המקרים אנחנו חושבות שאנחנו אמורות לדעת הכול, ושהמעבר לאימהות אמור להיות טבעי, זורם וקל.

כשאנחנו מתחילות לעבוד במקום חדש, בדרך כלל יש תהליך של חפיפה. מצוותים לנו חונך, אנחנו נעזרות באנשים אחרים שעובדים איתנו, ויש לנו את מי לשאול. גם במקומות שבהם צוללים היישר לעשייה, אף אחד לא מצפה מאיתנו שנצליח מייד בתפקיד. וחוץ מזה, אם התקבלנו לתפקיד, מן הסתם כבר יש לנו ידע קודם ואולי אפילו הניסיון הנדרש. אבל בתחילת האימהות הרוב חדש לנו, בעיקר (אבל לא רק) כשמדובר בילד ראשון.

אולי אחרי שנבין שאף אחד לא מצפה מאיתנו לדעת הכול, יהיה לנו יותר קל לבקש ולקבל הדרכה. ומה לגבי תמיכה? הנושא של בקשת עזרה או קבלת עזרה לא פשוט גם בלי קשר לאימהוּת. לפעמים זה מביך ולא נעים להרגיש נזקקת. יש פחד מביקורת ומחשיפה ויש רצון להצליח לעשות הכול לבד, כי אם מישהו עוזר או שותף, אנחנו עלולות להרגיש שזה מוריד מהערך שלנו כאימהות.

עם זאת, אנחנו הרי צריכות לטפל בתינוק עשרים וארבע שעות ביממה, לדאוג, להרגיע, להאכיל, להחליף, לחתל. נוסף על כך אנחנו רוב היום לבד, ולעיתים מרגישות בודדות ומשוועות לחברת אנשים בוגרים.

בתקופה שלאחר הלידה עולה צורך עז בתמיכה ובהדרכה מבעלות ניסיון וידע, ובו בזמן עולה רצון עמוק לפתח עצמאות ומומחיות אימהית משלנו. זה קצת מזכיר פעוט בן שנתיים שרוצה לעשות הכול בעצמו, אבל בתחומים מסוימים הוא עדיין חייב להיעזר באדם מבוגר. אז אולי נאפשר לו ללכת עם חולצה הפוכה לגן ולהיות גאה בעצמו על כך שהוא התלבש לבד, אבל בטח שלא ניתן לו לחצות את הכביש בעצמו בלי לתת לו יד.

במקרה שלנו, אין מי שיחליט עבורנו. אנחנו עצמאיות לבחור איפה אנחנו מעדיפות להיעזר באחרים ואיפה אנחנו מעדיפות להתנסות בעצמנו. זה מבלבל מאוד, ובפרק הזה אנסה לתת כמה סימני דרך ולהראות איך עושים את זה.

שבט אחיות

אני מדמיינת אותן יושבות מסביב למדורה, צוחקות, נהנות ביחד - שבט אחיות. כל מהותן אימהוּת. גם מי שעדיין לא הרתה סופגת את רזי התפקיד מהתבוננות סקרנית בהנקה ומהטיפול בתינוקות השבט. הן נמצאות שם זו למען זו בזמן הלידה ולאחריה. הן מגישות סירים מלאי כל טוב ליולדת הכאובה והמותשת. הנקה היא עניין של מה בכך, אם אישה לא יכולה להיניק, רעותה תניק את תינוקה, ואם היא תזדקק להדרכה בחיבור התינוק לשד, יהיו בעלות ניסיון שישמחו לסייע. לעיתים הן מגיעות למרחב שנקרא "האוהל האדום" בימי המחזור החודשי או לאחר הלידה, ושם הן נחות, מתחזקות, נתמכות ותומכות.

אם נדמה לך שזאת נוסטלגיה נחמדה להתרפק עליה, ואין שום סיכוי להחיות כזה מרכז נשי תומך בחיים המודרניים, תתפלאי לשמוע שגם בחברה שלנו, המקדשת אינדיווידואליות, בתקופה שלאחר הלידה הצורך הוליד שפע של אפשרויות תמיכה והדרכה.

רשתות חברתיות: קבוצות פייסבוק וקבוצות ואטסאפ לפי נושאים, אזור מגורים, קבוצות שייכות. בקבוצות ניתן להתייעץ ולשתף בקושי גם באופן אנונימי. היתרון הגדול הוא שניתן לקבל עזרה ואפילו "להיפגש" עם אימהות אחרות בלי לצאת מהבית. אם תרצי, תוכלי גם את להקים ולנהל קבוצה כזאת.

פרויקטים קהילתיים: נשים שחוו קשיים בתחילת הדרך באימהות מרגישות צורך לתמוך בנשים שעושות את הצעדים הראשונים באימהות. תוכלי להיעזר בפרויקטים כמו "אם לאם" - אימהות מנוסות שמתנדבות להגיע לביתן של היולדות הטריות, לתמוך ולהדריך, או "סירי לידה" - אימהות שמבשלות ליולדות כדי שיתחזקו ויוכלו לדאוג לתינוק.

נשות מקצוע בתחום הלידה: מדריכות ויועצות הנקה, דולות פוסט פארטום, יועצות שינה, מלוות התפתחותיות, מדריכות הורים, מלוות המעניקות ליווי רגשי סביב הלידה בגישת T.O.B, פסיכולוגיות, פסיכותרפיסטיות ועוד ועוד, שעובדות באופן פרטי או בקבוצות.