Xיָמִים אַחֲרֵי מַגֵּפַת אַמְנֶזְיָה
לַדֶּרֶךְ הַזֹּאת יָצָאנוּ בִּידִיעָה שֶׁלֹּא נְגַלֶּה שׁוּם דָּבָר מַדְהִים.
לֹא צִפִּינוּ לְגַלּוֹת מַסְלוּל חָדָשׁ לְמֶרְקוּרִי, לֹא חָלַמְנוּ
לְיַשֵּׁב אֶת בְּעָיוֹת הַקְּוַנְטִים, לֹא בִּקַּשְׁנוּ אֲמִתּוֹת
פִילוֹסוֹפִיּוֹת חֲדָשׁוֹת.
יָצָאנוּ כְּשֶׁגַּבֵּנוּ מֻפְנֶה אֶל כָּל מָה שֶׁעַד לְרֶגַע הֶאֱמַנּוּ בּוֹ.
בַּחוּץ הִסְתּוֹבְבוּ שְׁמוּעוֹת שֶׁמִּלִּים מְסֻיָּמוֹת הֵחֵלּוּ לְהֵעָלֵם
מִן הַמִּלּוֹן, אַךְ אִישׁ לֹא זָכַר בְּאֵילוּ מִלִּים מְדֻבָּר.
הָפַכְנוּ חַשְׁדָנִים כְּלַפֵּי כָּל סוּג שֶׁל הִיסְטוֹרְיָה.
בְּאִטִּיּוּת הַשֶּׁמֶשׁ צִמְּחָה קֹר, מַשֶּׁהוּ בָּנוּ
נָסוֹג לְאָחוֹר, אֲבָל יָדַעְנוּ: אֲנַחְנוּ מוּגַנִּים.
לְעִתִּים, כְּשֶׁהָרוּחַ כִּסְּתָה אֶת עֵינֵינוּ, הִתְפַּתֵּינוּ
לְהַאֲמִין בִּשְׁמוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת. חֵלֶק אָמְרוּ שֶׁאֱלֹהִים
הוֹפִיעַ בְּבִגְדֵי תַּלְיָן מֻפְרָע וְצִוָּה לִקְפֹּץ עַל רֶגֶל אַחַת,
אֲחֵרִים סִפְּרוּ שֶׁשָּׁמְעוּ אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים עַל הַיְּכֹלֶת
לִנְשֹׁם תַּחַת מַיִם, אֲבָל רַק בִּזְמַן שֶׁהָאֲוִיר צָלוּל.
זֶה לֹא עָזַר לָנוּ בִּכְלוּם. יָדַעְנוּ שֶׁהַגֵּאוֹגְרַפְיָה שֶׁלָּנוּ אַחֶרֶת.
בֵּינְתַיִם הַבָּשָׂר הִבְשִׁיל מֵעָלֵינוּ. שָׁמַעְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ
יוֹתֵר וְיוֹתֵר מְדַבְּרִים בְּגוּף רַבִּים. הִתְקַבַּצְנוּ יַחַד.
מַאֲמִינִים שֶׁרַק כָּךְ נוּכַל לִתְמֹךְ זֶה בָּזֶה,
קָפָאנוּ בִּתְנוּחַת הַסָּפֵק.