בין עצי-זהב
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בין עצי-זהב

בין עצי-זהב

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: בית עקד
  • תאריך הוצאה: יוני 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 76 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 16 דק'

איתמר יעוז-קסט

איתמר יָעוֹז-קֶסְט (בהונגרית: Jaoz-Keszt; לעיתים Yaoz-Kest;‏ 3 באוגוסט 1934 – 11 בפברואר 2021) היה משורר ומתרגם עברי, ישראלי ממוצא הונגרי, ניצול השואה. החל לפרסם את שיריו ב-1956. פרסם עשרות ספרי שירה, פרוזה ועיון. 

יעוז-קסט היה מעורב באופן פעיל בהוויה הספרותית הישראלית. הוא גילה וטיפח משוררים צעירים רבים, במסגרת עבודתו כעורך "עקד", אותה הקים ב-1958 וביטאוניה הספרותיים. שימש במשך 3 שנים כנשיא אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

שיריו נלמדים ברוב בתי-הספר התיכוניים בישראל, במסגרת תוכנית הלימודים לבחינות הבגרות, הן בנושא השואה והן בנושא אמונה. יצירתו משמשת כחומר למחקר במסגרת התואר השני וכן במסגרת עבודות דוקטורט.

בשנת 1959 פרסם יעוז-קסט את קובץ שיריו הראשון "מלאך ללא כנפיים". בשנת 1961, פרסם את מחזור השירים "נוף בעשן - פרקי ברגן בלזן". 

נפטר ב-11 בפברואר 2021 ונקבר בבית הקברות ירקון.

מספריו: למורד ביתה, 1969. קיץ של ויולה, 1973. מתיך הזהויות, 1980. צינורות מוליכי אש, 1986. שבעה סימני קשירה, 1994. צל הציפור – רומן, 1971. מרכבה לילית – סיפורים, 1973. המהגר הביתה – מבחר מהפרוזה (ישן וחדש), 2005. כינור שחור מבבל – נובלה, 2008. על התפיסה הנאו-יהודית בתחומי הספרות והאמנות, 1974. "שני צידי הסף" ראתה אור בשנת 2000.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/ycxwd6p2  

תקציר

שירי-עם ובלדות-עם הונגריים
ספר תרגומי השירה, בת ארבע-מאות השנים, שלפניכם החל את מסע לידתו בשנת 2019. המשורר, המתרגם, הסופר והמסאי איתמר יעוז-קסט - נשיא אגודת הסופרים העבריים האחרון, ביקש להעניק לשירה העברית פיסת היסטוריה ספרותית ראויה של שירת העם ההונגרי. מחוזות ילדותו, בסארוואש szarvas - עיר-הצבי, בה נולד ואזורי הנהר בהם בילה את שנות ילדותו המוקדמות, בגן הוילה עטורת העצים ובאר המים במרכזה, בטרם נשלח עם משפחתו, בן תשע שנים בלבד, למחנה הריכוז ברגן-בלזן, הטמיעו בו רחשי לב אל שירתם של אנשי הכפר העמלים. שירה זו כללה שירי ערש ומחול, שיח ודיאלוג שיריים על אהבה ומוות, כמיטב המסורת העממית ההונגרית. ספר זה, ששיריו ליקט ותרגם במומחיות עליונה, דיוק והשראה, הינו מתנתו הממשית האחרונה לאוסף תרגומי השירה הרחב אותו העניק לעולם השירה העברי. הכנתו לדפוס נשלמה ימים ספורים בטרם המשיך במסעו הגדול אל בין עצי זהב. 


ד"ר שילהב קסט

פרק ראשון

אִם אָמוּת, הוֹי אִם אָמוּת
יוֹרִידוּנִי אֱלֵי בּוֹר,
שָׁם אָנוּחַ, מָה מְאוֹד אֲנִי יוֹדֵעַ,
בְּתַחְתִּית שֶׁל בּוֹר שָׁחֹר.
עַל קִבְרִי תִּפְרַחַת כְּחוֹל חִוַּרְיָנִית —
לֵב נַעֲרָה זְהַבְהֶבֶת, בּוֹגְדָנִית.
 
אִם אָמוּת, הוֹי אִם אָמוּת, כָּךְ אֲצַוֶּה לְיָפָתִי;
רַק בַּחַג, הוֹ רַק בַּחַג הִיא תִּתְאַבֵּל עַל יוֹם מוֹתִי,
גַּם בַּחַג רַק בְּעֵין־שְׂמֹאל הִיא תִּתְעַצֵּב,
עֵין־יָמִין תִּקְרֹץ תָּמִיד לַמְּאַהֵב.
 
תיבול בת־הפרח
 
תִּבֹּל בַּת־הַפֶּרַח בְּלִי שִׁקּוּי שֶׁל מַיִם,
וְתִבֹּל הַנַּעֲרָה בְּלִי נְשִׁיקוֹת־שְׂפָתַיִם;
תִּבֹּל הַנְּשָׁמָה בְּגוּפִי הַדּוֹאֵב —
לִנְשִׁיקוֹת יָפָתִי בִּי יָפוּג הַכְּאֵב.
 
 
לבאר
 
לַבְּאֵר פָּנְתָה הַבַּת,
אַךְ הַשְּׁבִיל פִּתְאוֹם אָבַד.
בְּעֵת־שַׁחַר, לִפְנוֹת־שַׁחַר,
שׁוֹשַׁנַּת בֵּיתִי פּוֹרַחַת.
 
זוֹ הַבַּת... הַבַּת הַזּוֹ...
מֵיטִיבָה גְּבָרִים לִמְצֹא.
בְּעֵת־שַׁחַר, לִפְנוֹת־שַׁחַר,
שׁוֹשַׁנַּת בֵּיתִי זוֹרַחַת.
 
בוקר, שושנתי רוחצת
 
בֹּקֶר. שׁוֹשַׁנָּתִי רוֹחֶצֶת בְּחָלָב,
בְּעָלִים הִיא מְיַבֶּשֶׁת אֶת הַגַּב.
עוֹר פָּנֶיהָ לְבַנְבַּן מִשֶּׁלֶג צַח,
וְאָדֹם מִשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה בַּמִּזְרָח.
 
אַךְ חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁמָּא סוּפַת־הַפִּתְאוֹם
תְּגַלְגֵּל אֶת שׁוֹשַׁנָּתִי אֱלֵי תְּהוֹם.
נָא הָאִירִי אֶת אוֹרֵךְ, עֲלִי חַמָּה!
שִׁירִי צִפּוֹר בַּת־הַנּוֹי, צִפּוֹר תַּמָּה!
 

איתמר יעוז-קסט

איתמר יָעוֹז-קֶסְט (בהונגרית: Jaoz-Keszt; לעיתים Yaoz-Kest;‏ 3 באוגוסט 1934 – 11 בפברואר 2021) היה משורר ומתרגם עברי, ישראלי ממוצא הונגרי, ניצול השואה. החל לפרסם את שיריו ב-1956. פרסם עשרות ספרי שירה, פרוזה ועיון. 

יעוז-קסט היה מעורב באופן פעיל בהוויה הספרותית הישראלית. הוא גילה וטיפח משוררים צעירים רבים, במסגרת עבודתו כעורך "עקד", אותה הקים ב-1958 וביטאוניה הספרותיים. שימש במשך 3 שנים כנשיא אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

שיריו נלמדים ברוב בתי-הספר התיכוניים בישראל, במסגרת תוכנית הלימודים לבחינות הבגרות, הן בנושא השואה והן בנושא אמונה. יצירתו משמשת כחומר למחקר במסגרת התואר השני וכן במסגרת עבודות דוקטורט.

בשנת 1959 פרסם יעוז-קסט את קובץ שיריו הראשון "מלאך ללא כנפיים". בשנת 1961, פרסם את מחזור השירים "נוף בעשן - פרקי ברגן בלזן". 

נפטר ב-11 בפברואר 2021 ונקבר בבית הקברות ירקון.

מספריו: למורד ביתה, 1969. קיץ של ויולה, 1973. מתיך הזהויות, 1980. צינורות מוליכי אש, 1986. שבעה סימני קשירה, 1994. צל הציפור – רומן, 1971. מרכבה לילית – סיפורים, 1973. המהגר הביתה – מבחר מהפרוזה (ישן וחדש), 2005. כינור שחור מבבל – נובלה, 2008. על התפיסה הנאו-יהודית בתחומי הספרות והאמנות, 1974. "שני צידי הסף" ראתה אור בשנת 2000.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/ycxwd6p2  

עוד על הספר

  • הוצאה: בית עקד
  • תאריך הוצאה: יוני 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 76 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 16 דק'
בין עצי-זהב איתמר יעוז-קסט
אִם אָמוּת, הוֹי אִם אָמוּת
יוֹרִידוּנִי אֱלֵי בּוֹר,
שָׁם אָנוּחַ, מָה מְאוֹד אֲנִי יוֹדֵעַ,
בְּתַחְתִּית שֶׁל בּוֹר שָׁחֹר.
עַל קִבְרִי תִּפְרַחַת כְּחוֹל חִוַּרְיָנִית —
לֵב נַעֲרָה זְהַבְהֶבֶת, בּוֹגְדָנִית.
 
אִם אָמוּת, הוֹי אִם אָמוּת, כָּךְ אֲצַוֶּה לְיָפָתִי;
רַק בַּחַג, הוֹ רַק בַּחַג הִיא תִּתְאַבֵּל עַל יוֹם מוֹתִי,
גַּם בַּחַג רַק בְּעֵין־שְׂמֹאל הִיא תִּתְעַצֵּב,
עֵין־יָמִין תִּקְרֹץ תָּמִיד לַמְּאַהֵב.
 
תיבול בת־הפרח
 
תִּבֹּל בַּת־הַפֶּרַח בְּלִי שִׁקּוּי שֶׁל מַיִם,
וְתִבֹּל הַנַּעֲרָה בְּלִי נְשִׁיקוֹת־שְׂפָתַיִם;
תִּבֹּל הַנְּשָׁמָה בְּגוּפִי הַדּוֹאֵב —
לִנְשִׁיקוֹת יָפָתִי בִּי יָפוּג הַכְּאֵב.
 
 
לבאר
 
לַבְּאֵר פָּנְתָה הַבַּת,
אַךְ הַשְּׁבִיל פִּתְאוֹם אָבַד.
בְּעֵת־שַׁחַר, לִפְנוֹת־שַׁחַר,
שׁוֹשַׁנַּת בֵּיתִי פּוֹרַחַת.
 
זוֹ הַבַּת... הַבַּת הַזּוֹ...
מֵיטִיבָה גְּבָרִים לִמְצֹא.
בְּעֵת־שַׁחַר, לִפְנוֹת־שַׁחַר,
שׁוֹשַׁנַּת בֵּיתִי זוֹרַחַת.
 
בוקר, שושנתי רוחצת
 
בֹּקֶר. שׁוֹשַׁנָּתִי רוֹחֶצֶת בְּחָלָב,
בְּעָלִים הִיא מְיַבֶּשֶׁת אֶת הַגַּב.
עוֹר פָּנֶיהָ לְבַנְבַּן מִשֶּׁלֶג צַח,
וְאָדֹם מִשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה בַּמִּזְרָח.
 
אַךְ חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁמָּא סוּפַת־הַפִּתְאוֹם
תְּגַלְגֵּל אֶת שׁוֹשַׁנָּתִי אֱלֵי תְּהוֹם.
נָא הָאִירִי אֶת אוֹרֵךְ, עֲלִי חַמָּה!
שִׁירִי צִפּוֹר בַּת־הַנּוֹי, צִפּוֹר תַּמָּה!