מַתְּ לְפָנַי / מרים שרון
בַּיּוֹם שֶׁמַּתְּ יָרַד גֶּשֶׁם
בַּיּוֹם שֶׁחָיִית יָרַד גֶּשֶׁם
יָרַד גֶּשֶׁם תָּמִיד
מִיּוֹם בּוֹאֵךְ לָעוֹלָם
אַתְּ לֹא פָּחַדְתְּ מִגֶּשֶׁם
אַתְּ לֹא פָּחַדְתְּ מֵעֶצֶב
בְּאֵיבָרַיִךְ הַשַּׁבְרִירִיִּים,
כִּמְעַט יַלְדָּה, צָעַדְתְּ,
סְמוּקָה, קְטַנָּה, שְׁבוּרָה
דּוֹמֶה הָיָה שֶׁתִּקְרְסִי
עִם מַשַּׁב רוּחַ רִאשׁוֹן,
אַתְּ צָעַדְתְּ חֲזָקָה וְעַזָּה
כְּמוֹ לֹא הָיָה גֶּשֶׁם,
כְּמוֹ לֹא הָיְתָה רוּחַ,
כְּמוֹ לֹדא הָיְתָה מוּעָקָה.
מִנַּיִן שָׁאַבְתְּ כּוֹחַ? הָיִית שַׁבְרִירִית.
מִנַּיִן דָּלִית עָצְמָה? הָיִית חוֹלָה
מַהוּ הַמַּעְיָן?
מַהוּ הַמַּעְיָן, אִמָּא,
שֶׁעָדָיו לְעוֹלָם לֹא אַגִּיעַ!
וְנִדְמֶה הָיָה תָּמִיד שֶׁלֹּא תַּמְשִׁיכִי,
שֶׁתִּשָּׁאֲרִי לְרֶגַע,
שֶׁגּוּפֵךְ שַׁבְרִירִי,
שֶׁגּוּפֵךְ חֲסַר הַתִּקְוָה,
יֶחְדַּל לְפֶתַע לְלֹא זֵכֶר
וְתִשָּׁאַרְנָה רַק שְׁתֵּי עֵינַיִם
שֶׁמֵּעָמְקָן, שֶׁמֵּרֹב עָמְקָן
יִקְרַן רַק עֹז.
אַתְּ הִמְשַׁכְתְּ, הִמְשַׁכְתְּ תָּמִיד
לַמְרוֹת הַגֶּשֶׁם
לַמְרוֹת הָרוּחַ,
לַמְרוֹת הֶעְדֵּר הָאַהֲבָה.
הַיּוֹם כְּשֶׁאֲנִי בָּאָה לְבַקְּרֵךְ בַּחֹשֶׁךְ
הַכֹּל גֶּשֶׁם,
גֶּשֶׁם עַצְבוּת בְּתוֹכִי,
כִּי אוֹתָךְ אִבַּדְתִּי
מִבְּלִי שֶׁיָּכֹלְתִּי לְדַבֵּר עִמָּךְ
מַתְּ לְפָנַי לְלֹא תַּקָּנָה לְפָנַי
וְהַדְּבָרִים הָעֲנֻגִּים
הַמַּגִּיעִים אֶל שְׂפָתַי
מֻשְׁעִים. חַסְרֵי תְּנוּעָה, חַסְרֵי פִּתְרוֹן,
אַךְ כְּשֶׁחָיִית, אֲבוֹי,
מֵעוֹלָם לֹא יָכֹלְתִּי לְבַטְּאָם
וְאַף לֹא לְנַסְּחָם,
צְרִיכָה הָיִיתִי לָמוּת
כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ כֻּלָּם
בְּרוּרִים וּמְדֻיָּקִים, לְלֹא תַּכְלִית
צְרִיכָה הָיִיתִי לָמוּת
כְּדֵי שֶׁאַרְגִּישׁ אוֹתָךְ קְרוֹבָה יוֹתֵר
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְדַבֵּר עִמָּךְ.
וְהָרֹךְ שָׁנִים שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂאת בְּתוֹכִי
אֲנִי מְבִיאָה לָךְ כָּעֵת כְּשַׁי
בִּדְמוּת דְּמָעוֹת אֵלּוּ
הַנּוֹשְׁרוֹת לַשָּׁוְא,
כֹּה לַשָּׁוְא
כְּמִלִּים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אָמַרְתִּי לָךְ.
סן פאולו, 0691
תרגמה מפורטוגזית: יפה אלון
אני לא מכאן
אֲנִי לֹא מִכָּאן
שׁוֹאֲלִים אוֹתִי
מֵאֵיפֹה אֲנִי.
לָמָּה שׁוֹאֲלִים?
אֲנִי לֹא עוֹנָה
אֵין לִי תְּשׁוּבָה
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת
אֲנִי לֹא מִכָּאן
אֲנִי לֹא מִשָּׁם
אֲנִי לֹא מִמָּקוֹם אַחֵר
אֲנִי מִכָּל מָקוֹם
אֲנִי מִשּׁוּם מָקוֹם
וְכָךְ אֶשָּׁאֵר
עַד שֶׁהַשִּׁיר הַזֶּה
יִגָּמֵר.
תנו ללב לדבר
הַמַּחְשָׁבוֹת הַמְּצִיפוֹת לְלֹא הֶרֶף
וּמַחֲרִישׁוֹת אֶת קוֹל הַלֵּב
שִׁתְקוּ מַחְשְׁבוֹתַי, שִׁתְקוּ
הַזְּמַן דּוֹהֵר,
תְּנוּ לַלֵּב לְדַבֵּר...
ירושלים, 1.11.2012
