גבול הרוח
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
גבול הרוח

גבול הרוח

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד
  • תאריך הוצאה: יולי 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 85 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 25 דק'

מירון ח. איזקסון

מירון חיים איזקסון (נולד ב־13 בנובמבר 1956; חותם על שיריו בשם: מירון ח. איזקסון) הוא משורר, סופר, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן ואיש עסקים ישראלי. זוכה פרס נשיא המדינה לספרות לשנת תשס"א. כיום, משמש כפרופסור לשם כבוד במחלקה לספרות עברית בבר-אילן, וכן מנהל בפועל את עסקי המשפחה הענפים. בנוסף משמש איזקסון כקונסול כבוד של לוקסמבורג בישראל.

איזקסון כותב במדור דעות בעיתון הארץ.

איזקסון החל להתנסות בכתיבה בגיל צעיר. בתקופת התיכון כתב לעיתון "הדים" של גימנסיה הרצליה בה למד. בתחילת דרכו נעזר איזקסון בכתיבתו במשורר אורי צבי גרינברג, ופיתח קשרים עם משוררים נוספים. עד כה הוציא לאור אחד עשר ספרי שירה וארבעה רומנים, וכן פרסם שירים רבים במוספי ספרות ובכתבי עת לשירה (הליקון, עיתון 77, משיב הרוח ואחרים).

איזקסון הינחה סדנת "כתיבה יצירתית בשירה" באוניברסיטת בר-אילן, ולימד קורס נוסף, שבמסגרתו אירח משוררים ישראלים ידועים. כמו כן פרסם טור שבועי בנושא פרשת השבוע במוסף השבת של מעריב.

פרסים:
פרס נשיא המדינה לספרות לשנת 2001
פרס קוגל לספרות לשנת 2008

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/rhpyuv9t

תקציר

אָדָם הוֹלֵךְ מִטַּעַם גַּבּוֹ לְאָחוֹר,
רַגְלָיו מִתְאַמְּנוֹת מֵחָדָשׁ
כִּרְצוּעָה הָעֲתִידָה לִמְתֹּחַ
אֶת הַזְּמַן אַחֶרֶת.

מַדּוּעַ לָלֶכֶת לְאָחוֹר בְּדֶרֶךְ הָרַבִּים?
כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה לְלֹא הֶרֶף
אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאוֹתָם הוּא עוֹזֵב,
עַד שֶׁהַמֶּרְחָק לֹא יַתִּיר.

מַדּוּעַ אֵינוֹ מִסְתּוֹבֵב לְהַנִּיחַ
לְעֵינָיו הָרוֹאוֹת לְהוֹלִיכוֹ?
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבָּהֵל וְיִבְרַח
מֵהַמָּקוֹם הַמַּגִּיעַ אֵלָיו.

בין דרך הרבים לדרך היחיד, בין המקום הנעזב למקום שאליו הולכים, בין בהלה קיומית לראייה מפוכחת, גבול הרוח, ספר השירה ה־13 במספר של מירון ח. איזקסון, מתבונן באהבה בחיי אדם ובמחשבתו המתרוצצת, המבקשת אחיזה בזמן המתמעט. כדרכו של איזקסון, ההגות מסתמנת בו מבין קווי המתאר של היומיום, והאפשרות כי השלם נובע דווקא מן הפגום מניעה את הרוח בנתיביה, המוכרים והחדשים כאחד. 

פרק ראשון

מתקפה
 
תָּקְפְּךָ הֻתְקַף. כְּמוֹ חוֹתֶמֶת
זֶרַע, גַּם אִם אֵין כֶּתֶם אֶחָד בַּבֶּגֶד.
גַּם הַגֶּנֶטִיקָה הֻתְקְפָה. הַאִם אֵין לְךָ לִזְמַן מָה
נֶפֶשׁ חֲלוּפִית מְזֻמֶּנֶת?
הַחֶדֶר כְּבָר בּוֹדֵד אֶת מִטַּת חֻלְשָׁתְךָ,
קִירוֹת יַלְדוּתְךָ גָּדְלוּ כְּחַיִץ.
 
אֵינְךָ רוֹצֶה אֶת הַדָּבָר שֶׁבְּוַדַּאי קוֹרֶה בְּךָ,
דַּי בַּחֲרִיפוּתוֹ שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה לְפָנֶיךָ נֶחְרֶצֶת.
מִי יָכוֹל שֶׁלֹּא לְהִנָּגֵף כְּשֶׁהַתּוֹקְפִים צוֹדְקִים מִמֶּנּוּ.
עַל לִבְּךָ רוֹעֵד מְחוֹל הָרִיב:
הַפַּעַם לֹא הֵכַנְתָּ מִלִּים שֶׁיּוּכְלוּ אֶת יִרְאָתְךָ לְנַצֵּחַ.
מתרוצץ
 
אָדָם מִתְרוֹצֵץ. רִיצָתוֹ הַגְּדוֹלָה עַל הַחוֹל
רְצוּפָה רִיצוֹתָיו הַקְּצָרוֹת,
אַךְ אֵלֶּה מְדוּדוֹת בִּצְעָדִים אֲחֵרִים:
 
הָרַגְלַיִם דּוֹהֲרוֹת, רְחוֹקוֹת,
וּבְאוֹתָהּ עֵת גּוּפוֹ נָסוֹג,
הָרֹאשׁ גַּם הוּא נָע בְּחִשּׁוּב מִשֶּׁלּוֹ
וְהִרְהוּרָיו מְאִיצִים לְהַגִּיעַ.
 
מַחְשָׁבוֹת מִתְעַקְּשׁוֹת לְסוֹבֵב אֶת הַגּוּף
בָּאֵינְסוֹף הַקָּטָן שֶׁל יָמָיו.
מִי יִמְנֶה אֶת תְּנוּעוֹתָיו הַנִּמְנָעוֹת
וְאֶת מֶרְחַקָּן הַהוֹלֵךְ וְנִצְבָּר.
אִזכּוּרים
 
אֶת רֶכֶס הֶהָרִים הַמִּזְרָחִי מַזְכִּירִים
רַק בְּשִׂיחָה עַל הַיָּמִים הַמְיֻחָדִים הָהֵם,
שֶׁהָיוּ וּבְעִקָּרָם אֲמוּרִים לָשׁוּב.
אוֹתָן מִלּוֹת מִשְׁפָּט אֵינָן מוֹפִיעוֹת
אֶלָּא כְּשֶׁמִּתְפַּנֶּה לָהֶן מָקוֹם חֲגִיגִי
בְּמִפְרְצֵי הַסֵּדֶר הָרָגִיל.
 
הַדַּלֶּקֶת שֶׁל כִּיסֵי הַגּוּף מַמְתִּינָה גַּם הִיא לְשִׁמּוּשָׁהּ.
יֵשׁ לָהּ אֲבָנִים מִשֶּׁלָּהּ, יֵשׁ בָּהּ גִּדּוּלִים שֶׁל
עוֹנָה נִפְרֶדֶת מֵחַיֵּי הַבְּרִיאוּת. הִיא תִּשָּׁמַע
רַק בְּשִׂיחוֹת פְּנִימִיּוֹת עַל תּוֹחֶלֶת הַחַיִּים
שֶׁהָיְתָה צְפוּיָה לְהִמָּסֵר בְּסוֹף עוֹנַת הַתְּנוּעוֹת.
 
אֲנִי נִזְכָּר פְּעָמִים רַבּוֹת בְּאַהֲבָתִי
אֵלַיִךְ וּבְלִי לְהַמְתִּין לְשִׂיחַת הַשָּׁעוֹת הָרְגִישׁוֹת
מְבַשֵּׂר לָךְ עָלֶיהָ בִּפְלִיאָה.

מירון ח. איזקסון

מירון חיים איזקסון (נולד ב־13 בנובמבר 1956; חותם על שיריו בשם: מירון ח. איזקסון) הוא משורר, סופר, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן ואיש עסקים ישראלי. זוכה פרס נשיא המדינה לספרות לשנת תשס"א. כיום, משמש כפרופסור לשם כבוד במחלקה לספרות עברית בבר-אילן, וכן מנהל בפועל את עסקי המשפחה הענפים. בנוסף משמש איזקסון כקונסול כבוד של לוקסמבורג בישראל.

איזקסון כותב במדור דעות בעיתון הארץ.

איזקסון החל להתנסות בכתיבה בגיל צעיר. בתקופת התיכון כתב לעיתון "הדים" של גימנסיה הרצליה בה למד. בתחילת דרכו נעזר איזקסון בכתיבתו במשורר אורי צבי גרינברג, ופיתח קשרים עם משוררים נוספים. עד כה הוציא לאור אחד עשר ספרי שירה וארבעה רומנים, וכן פרסם שירים רבים במוספי ספרות ובכתבי עת לשירה (הליקון, עיתון 77, משיב הרוח ואחרים).

איזקסון הינחה סדנת "כתיבה יצירתית בשירה" באוניברסיטת בר-אילן, ולימד קורס נוסף, שבמסגרתו אירח משוררים ישראלים ידועים. כמו כן פרסם טור שבועי בנושא פרשת השבוע במוסף השבת של מעריב.

פרסים:
פרס נשיא המדינה לספרות לשנת 2001
פרס קוגל לספרות לשנת 2008

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/rhpyuv9t

סקירות וביקורות

"יותר מדי פוליטיקאים שמייצגים לכאורה את היהדות מזניחים ערכים חיוניים" כרמית ספיר ויץ מעריב 07/02/2023 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד
  • תאריך הוצאה: יולי 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 85 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 25 דק'

סקירות וביקורות

"יותר מדי פוליטיקאים שמייצגים לכאורה את היהדות מזניחים ערכים חיוניים" כרמית ספיר ויץ מעריב 07/02/2023 לקריאת הסקירה המלאה >
גבול הרוח מירון ח. איזקסון
מתקפה
 
תָּקְפְּךָ הֻתְקַף. כְּמוֹ חוֹתֶמֶת
זֶרַע, גַּם אִם אֵין כֶּתֶם אֶחָד בַּבֶּגֶד.
גַּם הַגֶּנֶטִיקָה הֻתְקְפָה. הַאִם אֵין לְךָ לִזְמַן מָה
נֶפֶשׁ חֲלוּפִית מְזֻמֶּנֶת?
הַחֶדֶר כְּבָר בּוֹדֵד אֶת מִטַּת חֻלְשָׁתְךָ,
קִירוֹת יַלְדוּתְךָ גָּדְלוּ כְּחַיִץ.
 
אֵינְךָ רוֹצֶה אֶת הַדָּבָר שֶׁבְּוַדַּאי קוֹרֶה בְּךָ,
דַּי בַּחֲרִיפוּתוֹ שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה לְפָנֶיךָ נֶחְרֶצֶת.
מִי יָכוֹל שֶׁלֹּא לְהִנָּגֵף כְּשֶׁהַתּוֹקְפִים צוֹדְקִים מִמֶּנּוּ.
עַל לִבְּךָ רוֹעֵד מְחוֹל הָרִיב:
הַפַּעַם לֹא הֵכַנְתָּ מִלִּים שֶׁיּוּכְלוּ אֶת יִרְאָתְךָ לְנַצֵּחַ.
מתרוצץ
 
אָדָם מִתְרוֹצֵץ. רִיצָתוֹ הַגְּדוֹלָה עַל הַחוֹל
רְצוּפָה רִיצוֹתָיו הַקְּצָרוֹת,
אַךְ אֵלֶּה מְדוּדוֹת בִּצְעָדִים אֲחֵרִים:
 
הָרַגְלַיִם דּוֹהֲרוֹת, רְחוֹקוֹת,
וּבְאוֹתָהּ עֵת גּוּפוֹ נָסוֹג,
הָרֹאשׁ גַּם הוּא נָע בְּחִשּׁוּב מִשֶּׁלּוֹ
וְהִרְהוּרָיו מְאִיצִים לְהַגִּיעַ.
 
מַחְשָׁבוֹת מִתְעַקְּשׁוֹת לְסוֹבֵב אֶת הַגּוּף
בָּאֵינְסוֹף הַקָּטָן שֶׁל יָמָיו.
מִי יִמְנֶה אֶת תְּנוּעוֹתָיו הַנִּמְנָעוֹת
וְאֶת מֶרְחַקָּן הַהוֹלֵךְ וְנִצְבָּר.
אִזכּוּרים
 
אֶת רֶכֶס הֶהָרִים הַמִּזְרָחִי מַזְכִּירִים
רַק בְּשִׂיחָה עַל הַיָּמִים הַמְיֻחָדִים הָהֵם,
שֶׁהָיוּ וּבְעִקָּרָם אֲמוּרִים לָשׁוּב.
אוֹתָן מִלּוֹת מִשְׁפָּט אֵינָן מוֹפִיעוֹת
אֶלָּא כְּשֶׁמִּתְפַּנֶּה לָהֶן מָקוֹם חֲגִיגִי
בְּמִפְרְצֵי הַסֵּדֶר הָרָגִיל.
 
הַדַּלֶּקֶת שֶׁל כִּיסֵי הַגּוּף מַמְתִּינָה גַּם הִיא לְשִׁמּוּשָׁהּ.
יֵשׁ לָהּ אֲבָנִים מִשֶּׁלָּהּ, יֵשׁ בָּהּ גִּדּוּלִים שֶׁל
עוֹנָה נִפְרֶדֶת מֵחַיֵּי הַבְּרִיאוּת. הִיא תִּשָּׁמַע
רַק בְּשִׂיחוֹת פְּנִימִיּוֹת עַל תּוֹחֶלֶת הַחַיִּים
שֶׁהָיְתָה צְפוּיָה לְהִמָּסֵר בְּסוֹף עוֹנַת הַתְּנוּעוֹת.
 
אֲנִי נִזְכָּר פְּעָמִים רַבּוֹת בְּאַהֲבָתִי
אֵלַיִךְ וּבְלִי לְהַמְתִּין לְשִׂיחַת הַשָּׁעוֹת הָרְגִישׁוֹת
מְבַשֵּׂר לָךְ עָלֶיהָ בִּפְלִיאָה.