פרגוד

אבק

בַּמְּבוֹאוֹת הַמְּטֻנָּפוֹת וּבַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם אָסוּר לְהַרְהֵר,

בְּקַעֲרוֹת הַמָּרָק הַצַּח וּבְעֵינֵי הַבַּרְזֶל שֶׁל הַזְּבוּב הַצָּף,

מִמִּרְפְּסוֹת הַחוֹזִים, מִבַּעַד לְחַלּוֹנוֹת שְׁקוּפִים מִדַּי,

בָּרִקָּבוֹן שֶׁמִּתַּחַת לַגֶּשֶׁר וְעַל גְּשָׁרִים צָרִים מְאוֹד

בִּתְעָלוֹת בִּיּוּב וּבְמִנְהֶרֶת הַשֶּׁתֶן שֶׁלְּיַד הַמֶּרְכָּזִית

בְּעִנְבְּלֵי צְפִירַת עֶרֶב שַׁבָּת, בְּחַנְיוֹנֵי מִגְדְּלֵי שֵׁן

בְּתַחְתִּיּוֹת עִיר וּבְחָבִיּוֹת שֵׁכָר בְּמַרְתְּפֵי מִנְזָרִים

בְּטַפְטָפוֹת מְקֻלְקָלוֹת, בְּרִגְבֵי אֲדָמָה חֲרֵבָה

בָּאֲרָזִים הַשְּׂרוּפִים וּבְנִיחוֹחַ אֲזוֹבֵי הַקִּיר,

בְּמִכְשׁוֹלֵי עִוְּרִים, בִּבְאֵרוֹת סְתוּמוֹת

בְּטֵרוּף דְּגֵי רְקָק, בְּדִמְמַת לִוְיָתָן

בִּתְהוֹם נְפָשׁוֹת קְרוּעוֹת מֵעֲיֵפוּת

תִּמָּצֵא לָנוּ גְּאֻלָּה, הַגּוֹמְאִים מֶרְחַקִּים

הַלּוֹגְמִים בְּהֶסַּח דַּעַת

הַמִּתְגַּעְגְּעִים לִתְקוּפוֹת

הַמְּחַכִּים לְךָ בְּאָבָק.

פרגוד

we've been alone too long

let's be alone together

(Leonard cohen)

הִיא בְּסַךְ הַכֹּל אָמְרָה שֶׁבְּעֵינֶיהָ

הַמִּלָּה הֲכִי יָפָה הִיא פַּרְגּוֹד

וְכָל מָה שֶׁנֶּאֱמַר אַחַר כָּךְ נִשְׁמַע כְּמוֹ שִׁיר

שֶׁהֲרֵי נְיוּ־יוֹרְק כּוֹתֶבֶת אֶת תֵּל־אָבִיב

וּבְכָל פַּחִית שֶׁל הוֹמְלֵס

יֵשׁ מַסְפִּיק דְּרָמָה לְתֵאַטְרוֹן שָׁלֵם.

הַנּוֹכְלִים יִמְכְּרוּ לְךָ אֶת הַסִּפּוּר עִם הַסּוֹף הֲכִי מְעַנֵּג

יַעֲנִיקוּ לְךָ פִּטְרִיָּה לְהַפְנִים שֶׁפִּרְסוּם הוּא אִינְטִימִיּוּת לְמִתְקַדְּמִים

וְכָל מָה שֶׁקּוֹרֶה אַחַר כָּךְ הוּא כְּמוֹ לַהַב מְלֻבָּן מְפַלֵּחַ גּוּשׁ חֶמְאָה.

דָּנִיֵּאל מַזְהִיר אוֹתָהּ שֶׁנַּחֲלָאוֹת מְסֻכֶּנֶת מִפְלוֹרֶנְטִין

שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ שֵׁדִים בְּתוֹךְ תֵּבוֹת

וְתֵבוֹת מֻחְבָּאוֹת בְּמִגְדָּלִים

וְהַכֹּל מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד.

וְִהִיא הֶאֱמִינָה בַּכֹּל

אֶתְמוֹל הִתְחִילָה גַּם עִם אֱלוֹהִים.

תלמי אליהו

יֵשׁ רָעָב שֶׁנּוֹטֵשׁ אֶת חֲלַל הַקֵּבָה

לְרַחֵף בֵּין כּוֹכְבֵי הַתּוֹדָעָה.

מָה בֵּינֵינוּ, אִם לֹא אוֹתוֹ לַיְלָה שָׁבוּר

בַּטְּרַנְטֶה שֶׁל עִדּוֹ.

גִּלִּינוּ אָז עִנְיָן בְּסִיגָרִים, רוֹמֵאוֹ וְיוּלְיָה

הָיוּ שׁוֹלְחִים יָד בְּנַפְשָׁם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה.

שְׁנֵי תַּפְרָנִים גּוֹדְמִים אֶת הַקָּצֶה

מְפַמְפְּמִים אֶת הַבְּעֵרָה.

הַסּוֹלוֹ סוֹדֵק אֶת הַזְּגוּגִית מִבִּפְנִים

הַמַּבּוּל מַכֶּה בָּהּ מִבַּחוּץ.

הַכָּרָה הִיא צֹרֶך כְּמוֹ אֹכֶל־נֶפֶשׁ.

אֶת כָּל הָרַעְיוֹנוֹת שֶׁלִּי מָכַרְתִּי

לַחֲכָמִים מִמֶּנִּי.

נִשְׁאַרְתִּי רֵיק וְזָקוּק

וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַמְתִּיק

וְלֹא רָצִיתִי לְהַמְתִּיק.

מֵהַמִּדְבָּר עַד כָּאן

נִשְׁמָעִים קוֹלוֹת הַצְּחוֹק.

הַיּוֹם נַעֲזֹב אֶת הַצְּרִיף, מָחָר

נַתְחִיל בְּחֶדֶר מְמֻזָּג.

אוֹתִיּוֹת טְהוֹרוֹת בִּכְתָב אַשּׁוּרִי

נְתוּנוֹת בַּבָּשָׂר.

עֵינַיִם נִפְקָחוֹת

כְּשֶׁאֲנִי עוֹצֵם אֶת שֶׁלִּי.

שִׂיחַת דְּקָלִים נִשְׁמַעַת

בַּמַּשָּׁב הַשְּׁרָבִי כְּשִׂיחַת שְׂרָפִים.