וִיָה דוֹלוֹרוֹזָה. סוֹף הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה
"הַדֶּרֶךְ הַיְּשִׁירָה בְּיוֹתֵר מֵעוֹלָמֵנוּ הַגַּשְׁמִי לִדְבֵקוּת
בָּאֵל, הִיא דֶּרֶךְ נְגִינָה וְזִמְרָה.
גַּם אִם אֵינְךָ שָׁר הֵיטֵב, פְּצַח בְּשִׁיר,
שִׁיר לְעַצְמְךָ כְּשֶׁאַתָּה לְבַד בְּבֵיתְךָ, הָעִקָּר שֶׁתָּשִׁיר".
דְּבָרִים אֵלֶּה קָרָאתִי לֵיל אֶמֶשׁ בְּסֵפֶר "שִׂיחוֹת הָרַ"ן" רע"ג, לְרַבִּי נָתָן.
וַאֲנִי מוֹסִיף עַתָּה בְּלִבִּי: אֱלֹהִים, אָנָּא הַעֲנֵק אַף לִי אֶת הַקְּדֻשָּׁה וְהַלַּהַט,
אֶת אוֹתָהּ מְסִירוּת נֶפֶשׁ וְטָהֳרָה, זְרִימָה שֶׁכָּזוֹ, בְּבוֹאִי לְבַטֵּא עַצְמִי אֶל מוּל הָאֵל.
בְּיָשְׁבִי לִכְתֹּב עַתָּה אֶת שִׁירַי; אוֹ בִּכְלָל, לְהַעֲלוֹת מִלִּים אֲחָדוֹת בִּדְפוּס.