עייפות כרונית
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
עייפות כרונית
הוספה למועדפים

עייפות כרונית

כוכב אחד (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • תרגום: ליאת פלן לברטובסקי
  • הוצאה: פוקוס
  • תאריך הוצאה: מאי 2022
  • קטגוריה: עיון, בריאות
  • מספר עמודים: 267 עמ' מודפסים

תקציר

מרגישים נטולי אנרגיה, עייפים ומותשים? 
מרגישים חסרי אונים אל מול העייפות המתמדת שאוחזת בכם, הורסת כל חלקה טובה בחייכם ולא מרפה?
ד"ר איימי שאה, בעלת קליניקה ייעודית לטיפול בעייפות כרונית, תלמד אתכם שזו לא גזירת גורל. 
לאור ניסיונה הקליני ועל סמך מחקרים רפואיים עדכניים, היא פיתחה תוכנית בשם "סוף לעייפות" ובה היא מתווה את הדרך המנוסה והבטוחה שתשיב את האנרגיה לחייהם של נשים וגברים כאחד.
המחקר הרפואי מראה שכדי ליהנות מרמות אנרגיה גבוהות נדרש איזון עדין ומדויק בין שלוש מערכות עוצמתיות הפועלות באופן משולב בגופנו – מערכת העיכול, המערכת החיסונית והמערכת ההורמונלית. התוכנית "סוף לעייפות" נועדה להשיג את אותו איזון עדין בגופנו. 
הספר מציע תקווה חדשה למי שסובלים מעייפות כרונית: התוכנית "סוף לעייפות" מובילה לעלייה משמעותית ברמות האנרגיה תוך שבועיים בלבד ומאפשרת חזרה לרמת אנרגיה תקינה תוך שלושה חודשים. 

הספר יסייע לכם להבין:
• איך לשפר את איכות השינה שלכם 
• למה קפאין הוא לא באמת פתרון להעלאת רמות האנרגיה 
• מהו צום צירקדי ואיך הוא יכול לתת לכם אנרגיה לאורך היום כולו 
• איך העייפות שלכם מושפעת מהשעון הביולוגי 
• מה הקשר בין בריאות המיקרוביום לבין עייפות כרונית 

בספר תגלו את הסיבות העיקריות לעייפות כרונית ותלמדו שיטות מוכחות לשיפור רמת החיוניות שלכם ביומיום. את השיטות שתלמדו בספר תוכלו לאמץ כדרך חיים שתבטיח לכם לא רק נמרצות וחדות מחשבתית, אלא גם הימנעות מטעויות הרות אסון שעלולות לנבוע מעייפות כרונית.
מתוך ההקדמה לספר מאת העורך המדעי ד"ר גיל יוסף שחר (M.D.)

על המחברת 
ד"ר איימי שאה (M.D.) היא רופאה אימונולוגית אמריקאית בעלת גישות טיפוליות אינטגרטיביות. לאחר שחוותה תאונת דרכים קשה עקב נהיגה במצב של עייפות, היא החליטה להתמחות בנושא חשוב זה ופתחה מרפאה לטיפול בעייפות כרונית באריזונה. ראו פרטים נוספים באתר שלה בכתובת: www.amymdwellness.com

פרק ראשון

פרק 1

מהם הורמונים?

ביום ראשון חם ולח במיוחד, נכנסתי למרפאה שלי וראיתי את ריטה, אישה יפהפייה וכהת-שיער בשנות ה-40 לחייה שישבה בחדר ההמתנה וחיכתה לי בסבלנות. היא טופלה אצלי בשתי המרפאות – במרפאת האלרגיה/אימונולוגיה ובמרפאה לאורח חיים בריא. היא לא קבעה תור מראש, אבל היא הייתה כל כך נחמדה עד שהסכמתי לקבל אותה בין התורים. הזמנתי אותה להיכנס למשרדי, ועוד לפני שהיא הספיקה להתיישב, היא פרצה בבכי.

"ד"ר שאה, אני מרגישה שמשהו לא בסדר איתי," היא אמרה לי. "הרגשות מציפים אותי כל הזמן. כל ויכוח קטן עם בעלי גורם לי לרצות להרוג אותו, או שאני בוכה מכל דבר כמו תינוקת, בדיוק כפי שקורה לי עכשיו. חזרתי לעבודה כמה חודשים אחרי לידת בני השני, אבל הכול כל כך מעייף ואני מרגישה מותשת כל הזמן. את יכולה לרשום לי תרופה כלשהי שתגרום לי להרגיש יותר טוב?"

לו רק זה היה כל כך פשוט! ריטה טופלה אצלי במשך שנים בגלל מחלת האסתמה שממנה היא סבלה. מפעם לפעם, היא התלוננה גם על עייפות, נפיחות וערפול מוחי – תופעות שהצביעו גם על בעיה הורמונלית – אך תוצאות הבדיקות שלה תמיד היו תקינות. אבל עכשיו, העייפות והתנודות במצב הרוח העידו בבירור על הפרעה באיזון ההורמונים. הבטחתי לריטה שאעזור לה, והצעד הראשון שלי היה לשלול מספר בעיות רפואיות. כשגם הפעם הבדיקות היו תקינות, החלטתי להתמקד בהורמונים.

הכירו את ההורמונים שלכם

אם גם אתם סובלים מתסמינים כמו אלה של ריטה, אתם בוודאי תוהים מהו הקשר בין הורמונים לעייפות. שאלה טובה! גם אני סבלתי מעייפות, נפיחות וערפול מוחי, וברגע שהבנתי את הקשר הזה, הבנתי גם ממה נובעים התסמינים שלי.

אבל קודם כול, מהם הורמונים? כשאתם שומעים את המילה "הורמונים", מה הדבר הראשון שעליו אתם חושבים? נערה צעירה שמאוהבת בבן כיתתה ולובשת בגדים שחורים שמתאימים למצב רוחה הקודר? אישה בגיל המעבר שמקווה לא לסבול מגל חום נורא באמצע פגישה חשובה? להורמונים יש מוניטין גרוע. אנחנו חושבים עליהם רק בהקשר של מצבים קיצוניים, בשיאו של גיל ההתבגרות או בירידה ברמת הפוריות. אבל זה רק חלק קטן מהשפעתם של ההורמונים על גופנו.

כדי להבין מה עלול להשתבש במערכת ההורמונלית, אנחנו צריכים תחילה לדעת מהם הורמונים ומה הם עושים. חשוב לי לציין שלמרות שמחקרים אודות הורמונים נערכו כבר לפני יותר ממאה שנה, היבטים רבים של הנושא עדיין נותרו בגדר מסתורין. אנחנו לא יודעים הרבה על ההורמונים, ומה שאנחנו כן יודעים מורכב ומסובך ביותר. אנסה להסביר את הנושא בצורה פשוטה ככל האפשר, ולספק לכם מידע חשוב שיאפשר לכם למצוא פתרון לבעיות שמעיקות עליכם. אפילו מומחים בתחום ההורמונים מודים שהתסמינים שמהם ריטה ואני סבלנו נפוצים ביותר, אך עם זאת, קשה להסביר אותם ולטפל בהם.

אז הנה מה שאנחנו יודעים עד עכשיו: ציר ה-HPA (Hypothalamic-Pituitary-Adrenal axis), או ציר ההיפותלמוס – בלוטת יותרת המוח – בלוטת האדרנל, הוא מערכת מורכבת שמערבת את מערכת העצבים המרכזית וההורמונים, ונקראת בדרך כלל המערכת האנדוקרינית. ההורמונים הם מעין שליחים כימיים, או מעבירי מסרים, שמיוצרים בעיקר על ידי בלוטות ייעודיות (וגם על ידי תאי השומן) המפוזרות בגוף, כמו בלוטת התריס, בלוטת האדרנל, בלוטת יותרת המוח, הלבלב, השחלות והאשכים. ההורמונים מיוצרים מכולסטרול, מפפטידים ו/או מחומצות אמיניות. אפשר להגיד שההורמונים עוזרים לשלוט בכל הפעולות המורכבות שמתרחשות בגופנו ורמתם משתנה במהלך היום לפי צורכי הגוף. מהרגע שבו השעון המעורר שלנו מצלצל בבוקר, עלייה ברמת הקורטיזול עוזרת לנו להתעורר, ובשעות הלילה, המלטונין עוזר לנו להירגע ולשקוע בשינה.


למעשה, ההורמונים הם שחקני מפתח בכל הנוגע לגופנו ולבריאותנו. הם קשורים לכל התפקודים הגופניים ואחראים ליכולתנו לתפקד היטב בחיי היומיום. ההורמונים שולטים ברוב התהליכים בגוף, החל בחילוף החומרים והתיאבון ועד לקצב הלב, מחזורי השינה, תפקוד מערכת המין והרבייה, הגדילה, ההתפתחות, מצב הרוח, רמות הלחץ, ואפילו חום הגוף.

עד כמה שידוע לנו כיום, המוח שולט באיתותים הקשורים לייצור ההורמונים ולעיתוי הפרשתם. הם מטיילים ברחבי הגוף באמצעות זרם הדם, שמשמש עבורם במידה רבה כמו מערכת של כבישים מהירים ומאפשר להם להגיע לאן שהם צריכים. כשהם מגיעים ליעדם, הם מעבירים מסרים לאיברים ולרקמות באמצעות היקשרות לתאי היעד בעזרת קולטנים (רצפטורים) שממוקמים על חלקם החיצוני של התאים. כשההורמונים והקולטנים נקשרים זה לזה, התאים או הרקמות נכנסים לפעולה ומבצעים את תפקידם. לאמתו של דבר, מקורה של המילה "הורמון" הוא מהמילה היוונית hormōn, שפירושה "להפעיל". למרבה הפלא, תפקידם של ההורמונים לא מסתיים בכך. אחרי שהם מעבירים את המסר לאיבר המטרה, הם מקבלים ממנו משוב שאותו הם מעבירים בחזרה למוח. המשוב הוא מעין איתות שמיועד למוח ומורה לו לשנות, להפסיק או להגביר את ייצורו של ההורמון המסוים הזה.

כשההורמונים שלנו מאוזנים, הם מאפשרים לנו לתפקד כמו מכונה משומנת היטב. הם אומרים לאיברים שלנו מה לעשות ומתי לעשות את זה. כשהמערכת פועלת היטב, אנחנו פועלים היטב. זה עד כדי כך פשוט. אבל כשיש לנו רמה גבוהה מדי או נמוכה מדי של הורמון מסוים בדם, אנחנו מתחילים לסבול מחוסר איזון הורמונלי שעלול להוביל להתפתחותן של בעיות בריאות שונות.

אפילו השינוי הקטן ביותר באיזון ההורמונלי – או ליתר דיוק, בציר ה-HPA – עלול להוציא את כל הגוף מאיזון. כשרמות ההורמונים שלנו אינן תקינות, אנחנו מתחילים לסבול מתסמינים שונים. אנחנו מרגישים עייפים, נטולי מרץ, טרודים ולחוצים. ללא טיפול מתאים, אנחנו עלולים לעלות במשקל ולפתח מחלות כרוניות. לדוגמה, ההורמון GnRH (הורמון משחרר גונדוטרופינים) המופרש על ידי ההיפותלמוס במוח פועל בהתאם לציר ה-HPA ולכן יש קשר הדוק בין חוסר איזון הורמונלי להפרעות במקצב הטבעי של ה-GnRH. כשהגוף שלנו פועל כשורה, גם ה-GnRH פועל היטב, אבל כשהגוף חשוף ללחץ, למשל בגלל פעילות גופנית, צום, אירועים חיצוניים או רק תזונה גרועה, פעילות ההורמון משתבשת, מה שעלול להוביל לתגובת שרשרת של הפרעות הורמונליות שמתבטאות בכל מערכות הגוף (ידוע לנו ש-GnRH מושפע משמעותית מהמקצב הצירקדי הפנימי שלנו*, אבל נרחיב על כך בהמשך).

מעבר לכך, מכיוון שבזרם הדם שלנו נעים כ-50 הורמונים שונים (אני בטוחה שיש הרבה יותר, רק שעדיין לא גילינו אותם) בתהליך מורכב למדי, אפילו חריגה באחד מהם עלולה להשפיע על כל השאר. איך זה קורה? כל ההורמונים שלנו נוסעים בדרך המהירה הזאת, שרצופה בצמתים, בכניסות וביציאות, כולם מגיבים לאיתותים הורמונליים מהמוח וכולם גם משנים את מסלולי התנועה שלהם בהתאם למה שמתרחש בבלוטות השונות שלנו. התפקוד התקין בגופנו תלוי בכך שתנועת ההורמונים תתנהל בצורה תקינה. כשהמערכת פועלת היטב, אין כל בעיה. אנחנו פשוט מנהלים את חיינו כרגיל ומבצעים את המטלות שלנו במלואן. אבל כשמשהו גורם לפקק תנועה או לתאונת דרכים, הוא משבש את כל התנועה, או במילים אחרות, את כל המערכת הפיזיולוגית שלנו. שיבוש שכזה מרוקן אותנו מאנרגיה וגורם לנו רק לרצות לישון כל הזמן. העייפות הזו נובעת מהעובדה שהגוף עובד קשה מדי בניסיון לתקן את חוסר האיזון. הוא מפנה את מקורות האנרגיה הזמינים לנו לצרכים המיידיים האלה, ובעקבות כך, אנחנו מרגישים עייפים, שחוקים, עצבנים ולחוצים. ואם שיבושי התנועה משפיעים על המערכת לאורך זמן ואנחנו לא עושים כלום כדי לתקן אותם, הבריאות שלנו תיפגע. כשכבר נגיע לרופא כדי לברר מדוע אנחנו מרגישים מותשים כל כך, הוא יתקשה לגלות את הגורם האמיתי לבעיה.

הכבישים המהירים של המערכת ההורמונלית


הרופאים הקונבנציונליים אינם מקבלים הכשרה בנושא הקשר בין המערכת ההורמונלית לרמות האנרגיה, אבל ציר ה-HPA עשוי להיות המפתח להחזרת החיוניות שלנו. גם אם הרופא שלכם יבין בכל זאת את הקשר, סביר להניח שהוא יצביע על חוסר איזון של הורמון מסוים כגורם לעייפות, ויתעלם מהקשרים ההדדיים במערכת ההורמונלית כולה, ומהעובדה שכנראה מדובר בחוסר איזון של הורמונים נוספים.

בואו נבחן כמה מהמרכיבים החשובים ביותר במערכת ההורמונלית, במיוחד בכל הנוגע לרמות האנרגיה, ונבין מה קורה בגופנו כשהם יוצאים מאיזון. הורמונים רבים עלולים לצאת משליטה, אבל נתרכז באלה הידועים כמשפיעים במיוחד על האנרגיה ועל תחושת העייפות שלנו. אצל נשים, קורטיזול ואסטרוגן הם המשמעותיים במיוחד בהקשר זה, אבל נתייחס גם לאינסולין ולהורמוני בלוטת התריס, שכן, גם הם מהווים חלק חשוב מהחיוניות שלנו.

בלוטות העל – יותרת המוח וההיפותלמוס

הן בלוטת יותרת המוח, שגודלה כגרגר אפונה, והן ההיפותלמוס, שגם הוא זעיר בגודלו, ממוקמים בבסיסו של המוח. הם נחשבים לבלוטות על, שכן, הם מעורבים בתהליך הייצור של רוב ההורמונים שאתם מכירים. אני מניחה ששמעתם או קראתם על הורמון הגדילה האנושי (HGH), שאמצעי התקשורת מרבים לכנותו "הורמון מעיין הנעורים". זהו הורמון שמצוי באופן טבעי בגוף ונשלט על ידי בלוטת יותרת המוח. הוא מסייע לגדילה, כפי שאכן משתמע משמו, ותורם גם לתהליכי ריפוי. (יש אתלטים שמשתמשים בצורה הסינתטית שלו כדי לשפר את ביצועיהם, ואם הם נתפסים, הם מסתבכים בצרות.) נרחיב עוד על ההורמון הטבעי הזה בהמשך. ההיפותלמוס, שממוקם מעל בלוטת יותרת המוח, הוא המקום שבו מתחילים האיתותים ההורמונליים בגופנו. הוא גם זה שמחליט להגביר או להפחית את האיתותים במקרה של פקק תנועה או תאונת דרכים, אם לחזור למטאפורה של מערכת הכבישים המהירים. ברוב המקרים, חוסר איזון הורמונלי אינו נגרם בגלל בעיה בבלוטה אחת, כמו בלוטת התריס, למשל, אלא מגודש של תנועה בסביבה, שמשפיע על כל ההורמונים האחרים ועל מערכות המשוב החוזר.

נוסף על כך, בלוטת יותרת המוח מייצרת הורמונים בשני האזורים הייחודיים שלה – האונה הקדמית והאונה האחורית. האונה הקדמית מפרישה שישה הורמונים עיקריים, שהורמון הגדילה האנושי הוא הבולט שבהם, שכן, הוא ממלא תפקיד חשוב בהתפתחות הגופנית שלנו. הוא זה שקובע אם נהיה גבוהים ושריריים או נמוכים וקטנים. הוא מופרש בלילה ותורם לתהליכי התיקון של העור, המעי והשרירים. יש סיבה לכך שהשעה 11 בלילה נקראת "שעת היופי". זו השעה שבה מופרש הורמון הגדילה. עלייה קטנה נוספת ברמתו של הורמון זה מתרחשת גם בשעות הבוקר המוקדמות. ההורמון הזה קובע במידה רבה אם נהיה גבוהים או נמוכים, אם נהיה בעלי מבנה גוף בצורת תפוח או אגס, אם ניראה צעירים או מבוגרים ועוד. לא רק הגנים שלנו משפיעים על כך. הורמון הגדילה קובע גם אם הפציעות שלנו יתרפאו.

בלוטת יותרת המוח מפרישה גם את ההורמון TSH (Thyroid-Stimulating Hormone, או הורמון מגרה בלוטת התריס), שמעודד את ייצורם של T3 ו-T4, החיוניים לוויסות חום הגוף, חילוף החומרים וקצב הלב. כמובן שהם חשובים גם לרמות האנרגיה. למעשה, אם תגיעו לרופא שלכם ותתלוננו על עייפות, סביר להניח שהוא ירשום לכם בדיקות כלשהן של בלוטת התריס, שכן היא ידועה כמשפיעה משמעותית על רמות האנרגיה וחילוף החומרים. האונה האחורית של יותרת המוח מפרישה שני הורמונים בלבד: הורמון נוגד השתנה, שמווסת את כמות המים המופרשת מהכליות ושומר על רמה מאוזנת של נוזלים בגופנו, וכן ההורמון אוקסיטוצין.

האוקסיטוצין והורמוני מוח אחרים ממלאים תפקיד חשוב בפיצוי על הפרעות באיזון ההורמונלי באזורים אחרים בגוף. כשאנחנו לחוצים, למשל, ההיפותלמוס מייצר את הורמון המוח אוקסיטוצין, שנקרא גם "הורמון האהבה", שכן, הוא מעורב ביצירת קשרים חברתיים, בלידה, בתהליכי ההיקשרות בין אימהות לילדיהן ובאינטימיות. ההיפותלמוס מייצר גם דופמין, המופרש כשאנחנו עושים דברים שנעימים לנו, כמו לחבק את חיית המחמד שלנו, לשחק עם הילדים שלנו, להאזין למוזיקה האהובה עלינו או אפילו לבצע כמה תרגילי נשימה.1 בשעת לחץ, הורמוני המוח האלה יכולים להתגייס לעזרתכם ולאזן את רמות הקורטיזול הגבוהות. בהמשך הספר תלמדו כיצד לנצל אותם ולהעלות בעזרתם את רמות האנרגיה שלכם.

כאשר הגוף שלנו מתפקד כראוי (כשהתנועה זורמת, כשאין תאונות וכשאין צורך להשתמש ב-GPS), ההיפותלמוס מתקשר עם יותרת המוח הזעירה, שבתורה, מייצרת הורמונים שמורים לבלוטות אחרות לייצר את ההורמונים שלהן. כך מתרחשת מעין תגובת שרשרת הורמונלית.

נניח, לדוגמה, שאתם צריכים לשאת נאום ואתם לחוצים בגלל זה. אני משתמשת דווקא בדוגמה הזו כי אני בעצמי עדיין נלחצת כשאני צריכה לדבר בפומבי, למרות שכבר עשיתי זאת פעמים רבות. זה מה שקורה בגופי כשאני עולה על הבמה: ההיפותלמוס מפריש את ההורמון CRH (Corticotropin-Releasing Hormone, או הורמון משחרר קורטיקוטרופין), שבתורו, מאותת לבלוטת יותרת המוח להפריש את ההורמונים שלה ולהורות לבלוטת האדרנל לייצר את ההורמון קורטיזול, המעורב בתגובת הלחץ ("הילחם או ברח"). עכשיו כפות הידיים שלי מזיעות, הלב שלי פועם במהירות, הנשימה שלי מהירה והמוח שלי במצב של מיקוד יתר (היפר-פוקוס). אל תטרחו לשאול אותי שאלות מסובכות. בעיצומה של תגובת השרשרת הזו, המוח שלי אינו יכול להתמודד עם משימות מורכבות. כשבלוטת האדרנל סיימה את תפקידה (כשסיימתי את הנאום שלי), היא תשלח מסר בחזרה שיש בגוף כמות מספקת של הורמוני אדרנל עבור המשימה ואפשר לעצור את התהליך. זו דוגמה לתפקוד הורמונלי תקין (אם גם אתם נלחצים כמוני בגלל הופעה בפני קהל, אני בטוחה שעצם הקריאה של הפסקה הזו גרמה להיפותלמוס שלכם להפריש קצת CRH ולאותת לבלוטת יותרת המוח ולאדרנל לייצר את ההורמונים שלהן. כן, זהו תהליך מהיר במיוחד!)

בעיות בבלוטת יותרת המוח

בניגוד לרוב חלקי המערכת האנדוקרינית, שיכולים לחזור לאיזון בעקבות שינויים בתזונה ובאורח החיים, הפרעות הורמונליות שמקורן בבלוטת יותרת המוח נגרמות בדרך כלל בגלל מחלה או גידול ואינן ניתנות לטיפול בקלות. בדומה לכך, גם ההיפותלמוס עלול להפסיק לעבוד, וברוב המקרים, הסיבה לכך היא פגיעה מוחית או גידול במוח.2 לכן, במקרה של הפרעה בתפקוד של ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח, סביר להניח שתידרש התערבות רפואית. שינויים בתזונה ובאורח החיים לא יוכלו לפתור את הבעיה.

*המשך הפרק בספר המלא*

עוד על הספר

  • תרגום: ליאת פלן לברטובסקי
  • הוצאה: פוקוס
  • תאריך הוצאה: מאי 2022
  • קטגוריה: עיון, בריאות
  • מספר עמודים: 267 עמ' מודפסים
עייפות כרונית ד"ר איימי שאה

פרק 1

מהם הורמונים?

ביום ראשון חם ולח במיוחד, נכנסתי למרפאה שלי וראיתי את ריטה, אישה יפהפייה וכהת-שיער בשנות ה-40 לחייה שישבה בחדר ההמתנה וחיכתה לי בסבלנות. היא טופלה אצלי בשתי המרפאות – במרפאת האלרגיה/אימונולוגיה ובמרפאה לאורח חיים בריא. היא לא קבעה תור מראש, אבל היא הייתה כל כך נחמדה עד שהסכמתי לקבל אותה בין התורים. הזמנתי אותה להיכנס למשרדי, ועוד לפני שהיא הספיקה להתיישב, היא פרצה בבכי.

"ד"ר שאה, אני מרגישה שמשהו לא בסדר איתי," היא אמרה לי. "הרגשות מציפים אותי כל הזמן. כל ויכוח קטן עם בעלי גורם לי לרצות להרוג אותו, או שאני בוכה מכל דבר כמו תינוקת, בדיוק כפי שקורה לי עכשיו. חזרתי לעבודה כמה חודשים אחרי לידת בני השני, אבל הכול כל כך מעייף ואני מרגישה מותשת כל הזמן. את יכולה לרשום לי תרופה כלשהי שתגרום לי להרגיש יותר טוב?"

לו רק זה היה כל כך פשוט! ריטה טופלה אצלי במשך שנים בגלל מחלת האסתמה שממנה היא סבלה. מפעם לפעם, היא התלוננה גם על עייפות, נפיחות וערפול מוחי – תופעות שהצביעו גם על בעיה הורמונלית – אך תוצאות הבדיקות שלה תמיד היו תקינות. אבל עכשיו, העייפות והתנודות במצב הרוח העידו בבירור על הפרעה באיזון ההורמונים. הבטחתי לריטה שאעזור לה, והצעד הראשון שלי היה לשלול מספר בעיות רפואיות. כשגם הפעם הבדיקות היו תקינות, החלטתי להתמקד בהורמונים.

הכירו את ההורמונים שלכם

אם גם אתם סובלים מתסמינים כמו אלה של ריטה, אתם בוודאי תוהים מהו הקשר בין הורמונים לעייפות. שאלה טובה! גם אני סבלתי מעייפות, נפיחות וערפול מוחי, וברגע שהבנתי את הקשר הזה, הבנתי גם ממה נובעים התסמינים שלי.

אבל קודם כול, מהם הורמונים? כשאתם שומעים את המילה "הורמונים", מה הדבר הראשון שעליו אתם חושבים? נערה צעירה שמאוהבת בבן כיתתה ולובשת בגדים שחורים שמתאימים למצב רוחה הקודר? אישה בגיל המעבר שמקווה לא לסבול מגל חום נורא באמצע פגישה חשובה? להורמונים יש מוניטין גרוע. אנחנו חושבים עליהם רק בהקשר של מצבים קיצוניים, בשיאו של גיל ההתבגרות או בירידה ברמת הפוריות. אבל זה רק חלק קטן מהשפעתם של ההורמונים על גופנו.

כדי להבין מה עלול להשתבש במערכת ההורמונלית, אנחנו צריכים תחילה לדעת מהם הורמונים ומה הם עושים. חשוב לי לציין שלמרות שמחקרים אודות הורמונים נערכו כבר לפני יותר ממאה שנה, היבטים רבים של הנושא עדיין נותרו בגדר מסתורין. אנחנו לא יודעים הרבה על ההורמונים, ומה שאנחנו כן יודעים מורכב ומסובך ביותר. אנסה להסביר את הנושא בצורה פשוטה ככל האפשר, ולספק לכם מידע חשוב שיאפשר לכם למצוא פתרון לבעיות שמעיקות עליכם. אפילו מומחים בתחום ההורמונים מודים שהתסמינים שמהם ריטה ואני סבלנו נפוצים ביותר, אך עם זאת, קשה להסביר אותם ולטפל בהם.

אז הנה מה שאנחנו יודעים עד עכשיו: ציר ה-HPA (Hypothalamic-Pituitary-Adrenal axis), או ציר ההיפותלמוס – בלוטת יותרת המוח – בלוטת האדרנל, הוא מערכת מורכבת שמערבת את מערכת העצבים המרכזית וההורמונים, ונקראת בדרך כלל המערכת האנדוקרינית. ההורמונים הם מעין שליחים כימיים, או מעבירי מסרים, שמיוצרים בעיקר על ידי בלוטות ייעודיות (וגם על ידי תאי השומן) המפוזרות בגוף, כמו בלוטת התריס, בלוטת האדרנל, בלוטת יותרת המוח, הלבלב, השחלות והאשכים. ההורמונים מיוצרים מכולסטרול, מפפטידים ו/או מחומצות אמיניות. אפשר להגיד שההורמונים עוזרים לשלוט בכל הפעולות המורכבות שמתרחשות בגופנו ורמתם משתנה במהלך היום לפי צורכי הגוף. מהרגע שבו השעון המעורר שלנו מצלצל בבוקר, עלייה ברמת הקורטיזול עוזרת לנו להתעורר, ובשעות הלילה, המלטונין עוזר לנו להירגע ולשקוע בשינה.


למעשה, ההורמונים הם שחקני מפתח בכל הנוגע לגופנו ולבריאותנו. הם קשורים לכל התפקודים הגופניים ואחראים ליכולתנו לתפקד היטב בחיי היומיום. ההורמונים שולטים ברוב התהליכים בגוף, החל בחילוף החומרים והתיאבון ועד לקצב הלב, מחזורי השינה, תפקוד מערכת המין והרבייה, הגדילה, ההתפתחות, מצב הרוח, רמות הלחץ, ואפילו חום הגוף.

עד כמה שידוע לנו כיום, המוח שולט באיתותים הקשורים לייצור ההורמונים ולעיתוי הפרשתם. הם מטיילים ברחבי הגוף באמצעות זרם הדם, שמשמש עבורם במידה רבה כמו מערכת של כבישים מהירים ומאפשר להם להגיע לאן שהם צריכים. כשהם מגיעים ליעדם, הם מעבירים מסרים לאיברים ולרקמות באמצעות היקשרות לתאי היעד בעזרת קולטנים (רצפטורים) שממוקמים על חלקם החיצוני של התאים. כשההורמונים והקולטנים נקשרים זה לזה, התאים או הרקמות נכנסים לפעולה ומבצעים את תפקידם. לאמתו של דבר, מקורה של המילה "הורמון" הוא מהמילה היוונית hormōn, שפירושה "להפעיל". למרבה הפלא, תפקידם של ההורמונים לא מסתיים בכך. אחרי שהם מעבירים את המסר לאיבר המטרה, הם מקבלים ממנו משוב שאותו הם מעבירים בחזרה למוח. המשוב הוא מעין איתות שמיועד למוח ומורה לו לשנות, להפסיק או להגביר את ייצורו של ההורמון המסוים הזה.

כשההורמונים שלנו מאוזנים, הם מאפשרים לנו לתפקד כמו מכונה משומנת היטב. הם אומרים לאיברים שלנו מה לעשות ומתי לעשות את זה. כשהמערכת פועלת היטב, אנחנו פועלים היטב. זה עד כדי כך פשוט. אבל כשיש לנו רמה גבוהה מדי או נמוכה מדי של הורמון מסוים בדם, אנחנו מתחילים לסבול מחוסר איזון הורמונלי שעלול להוביל להתפתחותן של בעיות בריאות שונות.

אפילו השינוי הקטן ביותר באיזון ההורמונלי – או ליתר דיוק, בציר ה-HPA – עלול להוציא את כל הגוף מאיזון. כשרמות ההורמונים שלנו אינן תקינות, אנחנו מתחילים לסבול מתסמינים שונים. אנחנו מרגישים עייפים, נטולי מרץ, טרודים ולחוצים. ללא טיפול מתאים, אנחנו עלולים לעלות במשקל ולפתח מחלות כרוניות. לדוגמה, ההורמון GnRH (הורמון משחרר גונדוטרופינים) המופרש על ידי ההיפותלמוס במוח פועל בהתאם לציר ה-HPA ולכן יש קשר הדוק בין חוסר איזון הורמונלי להפרעות במקצב הטבעי של ה-GnRH. כשהגוף שלנו פועל כשורה, גם ה-GnRH פועל היטב, אבל כשהגוף חשוף ללחץ, למשל בגלל פעילות גופנית, צום, אירועים חיצוניים או רק תזונה גרועה, פעילות ההורמון משתבשת, מה שעלול להוביל לתגובת שרשרת של הפרעות הורמונליות שמתבטאות בכל מערכות הגוף (ידוע לנו ש-GnRH מושפע משמעותית מהמקצב הצירקדי הפנימי שלנו*, אבל נרחיב על כך בהמשך).

מעבר לכך, מכיוון שבזרם הדם שלנו נעים כ-50 הורמונים שונים (אני בטוחה שיש הרבה יותר, רק שעדיין לא גילינו אותם) בתהליך מורכב למדי, אפילו חריגה באחד מהם עלולה להשפיע על כל השאר. איך זה קורה? כל ההורמונים שלנו נוסעים בדרך המהירה הזאת, שרצופה בצמתים, בכניסות וביציאות, כולם מגיבים לאיתותים הורמונליים מהמוח וכולם גם משנים את מסלולי התנועה שלהם בהתאם למה שמתרחש בבלוטות השונות שלנו. התפקוד התקין בגופנו תלוי בכך שתנועת ההורמונים תתנהל בצורה תקינה. כשהמערכת פועלת היטב, אין כל בעיה. אנחנו פשוט מנהלים את חיינו כרגיל ומבצעים את המטלות שלנו במלואן. אבל כשמשהו גורם לפקק תנועה או לתאונת דרכים, הוא משבש את כל התנועה, או במילים אחרות, את כל המערכת הפיזיולוגית שלנו. שיבוש שכזה מרוקן אותנו מאנרגיה וגורם לנו רק לרצות לישון כל הזמן. העייפות הזו נובעת מהעובדה שהגוף עובד קשה מדי בניסיון לתקן את חוסר האיזון. הוא מפנה את מקורות האנרגיה הזמינים לנו לצרכים המיידיים האלה, ובעקבות כך, אנחנו מרגישים עייפים, שחוקים, עצבנים ולחוצים. ואם שיבושי התנועה משפיעים על המערכת לאורך זמן ואנחנו לא עושים כלום כדי לתקן אותם, הבריאות שלנו תיפגע. כשכבר נגיע לרופא כדי לברר מדוע אנחנו מרגישים מותשים כל כך, הוא יתקשה לגלות את הגורם האמיתי לבעיה.

הכבישים המהירים של המערכת ההורמונלית


הרופאים הקונבנציונליים אינם מקבלים הכשרה בנושא הקשר בין המערכת ההורמונלית לרמות האנרגיה, אבל ציר ה-HPA עשוי להיות המפתח להחזרת החיוניות שלנו. גם אם הרופא שלכם יבין בכל זאת את הקשר, סביר להניח שהוא יצביע על חוסר איזון של הורמון מסוים כגורם לעייפות, ויתעלם מהקשרים ההדדיים במערכת ההורמונלית כולה, ומהעובדה שכנראה מדובר בחוסר איזון של הורמונים נוספים.

בואו נבחן כמה מהמרכיבים החשובים ביותר במערכת ההורמונלית, במיוחד בכל הנוגע לרמות האנרגיה, ונבין מה קורה בגופנו כשהם יוצאים מאיזון. הורמונים רבים עלולים לצאת משליטה, אבל נתרכז באלה הידועים כמשפיעים במיוחד על האנרגיה ועל תחושת העייפות שלנו. אצל נשים, קורטיזול ואסטרוגן הם המשמעותיים במיוחד בהקשר זה, אבל נתייחס גם לאינסולין ולהורמוני בלוטת התריס, שכן, גם הם מהווים חלק חשוב מהחיוניות שלנו.

בלוטות העל – יותרת המוח וההיפותלמוס

הן בלוטת יותרת המוח, שגודלה כגרגר אפונה, והן ההיפותלמוס, שגם הוא זעיר בגודלו, ממוקמים בבסיסו של המוח. הם נחשבים לבלוטות על, שכן, הם מעורבים בתהליך הייצור של רוב ההורמונים שאתם מכירים. אני מניחה ששמעתם או קראתם על הורמון הגדילה האנושי (HGH), שאמצעי התקשורת מרבים לכנותו "הורמון מעיין הנעורים". זהו הורמון שמצוי באופן טבעי בגוף ונשלט על ידי בלוטת יותרת המוח. הוא מסייע לגדילה, כפי שאכן משתמע משמו, ותורם גם לתהליכי ריפוי. (יש אתלטים שמשתמשים בצורה הסינתטית שלו כדי לשפר את ביצועיהם, ואם הם נתפסים, הם מסתבכים בצרות.) נרחיב עוד על ההורמון הטבעי הזה בהמשך. ההיפותלמוס, שממוקם מעל בלוטת יותרת המוח, הוא המקום שבו מתחילים האיתותים ההורמונליים בגופנו. הוא גם זה שמחליט להגביר או להפחית את האיתותים במקרה של פקק תנועה או תאונת דרכים, אם לחזור למטאפורה של מערכת הכבישים המהירים. ברוב המקרים, חוסר איזון הורמונלי אינו נגרם בגלל בעיה בבלוטה אחת, כמו בלוטת התריס, למשל, אלא מגודש של תנועה בסביבה, שמשפיע על כל ההורמונים האחרים ועל מערכות המשוב החוזר.

נוסף על כך, בלוטת יותרת המוח מייצרת הורמונים בשני האזורים הייחודיים שלה – האונה הקדמית והאונה האחורית. האונה הקדמית מפרישה שישה הורמונים עיקריים, שהורמון הגדילה האנושי הוא הבולט שבהם, שכן, הוא ממלא תפקיד חשוב בהתפתחות הגופנית שלנו. הוא זה שקובע אם נהיה גבוהים ושריריים או נמוכים וקטנים. הוא מופרש בלילה ותורם לתהליכי התיקון של העור, המעי והשרירים. יש סיבה לכך שהשעה 11 בלילה נקראת "שעת היופי". זו השעה שבה מופרש הורמון הגדילה. עלייה קטנה נוספת ברמתו של הורמון זה מתרחשת גם בשעות הבוקר המוקדמות. ההורמון הזה קובע במידה רבה אם נהיה גבוהים או נמוכים, אם נהיה בעלי מבנה גוף בצורת תפוח או אגס, אם ניראה צעירים או מבוגרים ועוד. לא רק הגנים שלנו משפיעים על כך. הורמון הגדילה קובע גם אם הפציעות שלנו יתרפאו.

בלוטת יותרת המוח מפרישה גם את ההורמון TSH (Thyroid-Stimulating Hormone, או הורמון מגרה בלוטת התריס), שמעודד את ייצורם של T3 ו-T4, החיוניים לוויסות חום הגוף, חילוף החומרים וקצב הלב. כמובן שהם חשובים גם לרמות האנרגיה. למעשה, אם תגיעו לרופא שלכם ותתלוננו על עייפות, סביר להניח שהוא ירשום לכם בדיקות כלשהן של בלוטת התריס, שכן היא ידועה כמשפיעה משמעותית על רמות האנרגיה וחילוף החומרים. האונה האחורית של יותרת המוח מפרישה שני הורמונים בלבד: הורמון נוגד השתנה, שמווסת את כמות המים המופרשת מהכליות ושומר על רמה מאוזנת של נוזלים בגופנו, וכן ההורמון אוקסיטוצין.

האוקסיטוצין והורמוני מוח אחרים ממלאים תפקיד חשוב בפיצוי על הפרעות באיזון ההורמונלי באזורים אחרים בגוף. כשאנחנו לחוצים, למשל, ההיפותלמוס מייצר את הורמון המוח אוקסיטוצין, שנקרא גם "הורמון האהבה", שכן, הוא מעורב ביצירת קשרים חברתיים, בלידה, בתהליכי ההיקשרות בין אימהות לילדיהן ובאינטימיות. ההיפותלמוס מייצר גם דופמין, המופרש כשאנחנו עושים דברים שנעימים לנו, כמו לחבק את חיית המחמד שלנו, לשחק עם הילדים שלנו, להאזין למוזיקה האהובה עלינו או אפילו לבצע כמה תרגילי נשימה.1 בשעת לחץ, הורמוני המוח האלה יכולים להתגייס לעזרתכם ולאזן את רמות הקורטיזול הגבוהות. בהמשך הספר תלמדו כיצד לנצל אותם ולהעלות בעזרתם את רמות האנרגיה שלכם.

כאשר הגוף שלנו מתפקד כראוי (כשהתנועה זורמת, כשאין תאונות וכשאין צורך להשתמש ב-GPS), ההיפותלמוס מתקשר עם יותרת המוח הזעירה, שבתורה, מייצרת הורמונים שמורים לבלוטות אחרות לייצר את ההורמונים שלהן. כך מתרחשת מעין תגובת שרשרת הורמונלית.

נניח, לדוגמה, שאתם צריכים לשאת נאום ואתם לחוצים בגלל זה. אני משתמשת דווקא בדוגמה הזו כי אני בעצמי עדיין נלחצת כשאני צריכה לדבר בפומבי, למרות שכבר עשיתי זאת פעמים רבות. זה מה שקורה בגופי כשאני עולה על הבמה: ההיפותלמוס מפריש את ההורמון CRH (Corticotropin-Releasing Hormone, או הורמון משחרר קורטיקוטרופין), שבתורו, מאותת לבלוטת יותרת המוח להפריש את ההורמונים שלה ולהורות לבלוטת האדרנל לייצר את ההורמון קורטיזול, המעורב בתגובת הלחץ ("הילחם או ברח"). עכשיו כפות הידיים שלי מזיעות, הלב שלי פועם במהירות, הנשימה שלי מהירה והמוח שלי במצב של מיקוד יתר (היפר-פוקוס). אל תטרחו לשאול אותי שאלות מסובכות. בעיצומה של תגובת השרשרת הזו, המוח שלי אינו יכול להתמודד עם משימות מורכבות. כשבלוטת האדרנל סיימה את תפקידה (כשסיימתי את הנאום שלי), היא תשלח מסר בחזרה שיש בגוף כמות מספקת של הורמוני אדרנל עבור המשימה ואפשר לעצור את התהליך. זו דוגמה לתפקוד הורמונלי תקין (אם גם אתם נלחצים כמוני בגלל הופעה בפני קהל, אני בטוחה שעצם הקריאה של הפסקה הזו גרמה להיפותלמוס שלכם להפריש קצת CRH ולאותת לבלוטת יותרת המוח ולאדרנל לייצר את ההורמונים שלהן. כן, זהו תהליך מהיר במיוחד!)

בעיות בבלוטת יותרת המוח

בניגוד לרוב חלקי המערכת האנדוקרינית, שיכולים לחזור לאיזון בעקבות שינויים בתזונה ובאורח החיים, הפרעות הורמונליות שמקורן בבלוטת יותרת המוח נגרמות בדרך כלל בגלל מחלה או גידול ואינן ניתנות לטיפול בקלות. בדומה לכך, גם ההיפותלמוס עלול להפסיק לעבוד, וברוב המקרים, הסיבה לכך היא פגיעה מוחית או גידול במוח.2 לכן, במקרה של הפרעה בתפקוד של ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח, סביר להניח שתידרש התערבות רפואית. שינויים בתזונה ובאורח החיים לא יוכלו לפתור את הבעיה.

*המשך הפרק בספר המלא*