מתעברת עם הזמן
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מתעברת עם הזמן
הוספה למועדפים

מתעברת עם הזמן

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

הספר יצא בהוצאת "פיוטית".

ספרה של אביבית חזק "מתעבּרת עם הזמן" נע בציוריות מופלאה ובתמצות מושלם בין האישי הפרטי, הרגעי, העכשווי, לבין ציר החיים האינסופי, המחזורי, המשתרע לאורכן של שנים ורווי מראות טבע המשיקים לתהליכי חיים, אותם חוותה המשוררת וממשיכה לחוות. הדיאלוג שמנהלת המשוררת עם עולם הטבע משתף געגועים לזמנים מימים אחרים והדהודים למילים מטקסטים עתיקים. 
השירים שזורים בתנועה מתמדת בין מחזוריות הטבע לרגשות ולמחשבות המתחבטים בינה לבין העולם:"הַזְּמַן מִתְעַבֵּר" בה, והיא "מִתְעַבֶּרֶת בְּמַחְזוֹרֵי הַזְּמַן". 
שיריה התפרסמו באנתולוגיות, בכתבי עת מודפסים ווירטואליים ובעיתונות היומית.
נורית צין

פרק ראשון

מחזורי געגוע

אֲנִי מִתְעַבֶּרֶת
בְּמַחֲזוֹרֵי הַזְּמַן
כְּמוֹ גַּעְגּוּעֵי
הַלְּבָנָה
לִשְׁלֵמוּתָהּ
כְּמוֹ גַּעְגּוּעֵי
שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ
לִזְרִיחָתָהּ לְהָעִיר
בִּי מַחֲזוֹרֵי יְצִירָה
הַמִּתְאַוִּים לָצֵאת
לָאוֹר כְּמוֹ
תִּינוֹק
הַמִּתְגַּעְגֵּעַ
לְהִוָּלֵד לַאֲוִיר
נְשִׁימָתוֹ

 
עונות

חָמֵשׁ
עוֹנוֹת
קַיִץ
סְתָו
חֹרֶף
אָבִיב
וְאִשָּׁה

 
להירפא

בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא
נַמְשִׁיךְ לְהִתְגַּעְגֵּעַ
אֶהְיֶה בִּדְרוֹם
מִזְרָח הָאָרֶץ
בַּאֲגַם לְלֹא מוֹצָא
אֲנָשִׁים בָּאִים
לְיַם הַמָּוֶת לְהֵרָפֵא
מִיִּסּוּרֵי הַגּוּף
וּמַכְאוֹבֵי הַנֶּפֶשׁ
מַמְתִּיקִים אֶת
גּוּפָם בַּמֶּלַח
בִּזְמַן שֶׁמִּפְלַס
הַמַּיִם יוֹרֵד
בַּאֲגָנִים עוֹלָה
אִשָּׁה

 
היא יודעת

הַחַמָּה מַפְצִיעָה מִנַּרְתִּיקָהּ
חוֹשֶׂפֶת צְבָעִים וְקוֹלוֹת
כָּל הַיּוֹם פָּנֶיהָ מוּעָדוֹת
מְתַקְתְּקוֹת לְעֵבֶר הַיָּם
אַף אֶחָד לֹא מַרְאֶה לָהּ
הִיא יוֹדַעַת אֶת הַדֶּרֶךְ

 
ירח

הַיָּרֵחַ מַחְסִיר
וּמְמַלֵּא אֶת עַצְמִיּוּתוֹ
אֲנִי מִתְעַבֶּרֶת בְּצִירֵי הַזְּמַן
בְּחֶבְלֵי מַחֲזוֹרִיּוּתוֹ

עוד על הספר

מתעברת עם הזמן אביבית חזק

מחזורי געגוע

אֲנִי מִתְעַבֶּרֶת
בְּמַחֲזוֹרֵי הַזְּמַן
כְּמוֹ גַּעְגּוּעֵי
הַלְּבָנָה
לִשְׁלֵמוּתָהּ
כְּמוֹ גַּעְגּוּעֵי
שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ
לִזְרִיחָתָהּ לְהָעִיר
בִּי מַחֲזוֹרֵי יְצִירָה
הַמִּתְאַוִּים לָצֵאת
לָאוֹר כְּמוֹ
תִּינוֹק
הַמִּתְגַּעְגֵּעַ
לְהִוָּלֵד לַאֲוִיר
נְשִׁימָתוֹ

 
עונות

חָמֵשׁ
עוֹנוֹת
קַיִץ
סְתָו
חֹרֶף
אָבִיב
וְאִשָּׁה

 
להירפא

בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא
נַמְשִׁיךְ לְהִתְגַּעְגֵּעַ
אֶהְיֶה בִּדְרוֹם
מִזְרָח הָאָרֶץ
בַּאֲגַם לְלֹא מוֹצָא
אֲנָשִׁים בָּאִים
לְיַם הַמָּוֶת לְהֵרָפֵא
מִיִּסּוּרֵי הַגּוּף
וּמַכְאוֹבֵי הַנֶּפֶשׁ
מַמְתִּיקִים אֶת
גּוּפָם בַּמֶּלַח
בִּזְמַן שֶׁמִּפְלַס
הַמַּיִם יוֹרֵד
בַּאֲגָנִים עוֹלָה
אִשָּׁה

 
היא יודעת

הַחַמָּה מַפְצִיעָה מִנַּרְתִּיקָהּ
חוֹשֶׂפֶת צְבָעִים וְקוֹלוֹת
כָּל הַיּוֹם פָּנֶיהָ מוּעָדוֹת
מְתַקְתְּקוֹת לְעֵבֶר הַיָּם
אַף אֶחָד לֹא מַרְאֶה לָהּ
הִיא יוֹדַעַת אֶת הַדֶּרֶךְ

 
ירח

הַיָּרֵחַ מַחְסִיר
וּמְמַלֵּא אֶת עַצְמִיּוּתוֹ
אֲנִי מִתְעַבֶּרֶת בְּצִירֵי הַזְּמַן
בְּחֶבְלֵי מַחֲזוֹרִיּוּתוֹ