בביקור שערך אברהם בַּלַבַּן בבית האמנים בתל אביב בשנת 2020 משכה את תשומת ליבו תערוכה של צייר בשם עמי שִׁנער. מהציורים השתקפה עירוניות תל־אביבית עכשווית, בועטת אך גם מלטפת. ידידות שהתפתחה בין השניים הניבה שיטוטים משותפים בתל אביב, ואלה מתוארים כאן – במפגש בין מכחול למקלדת.
השיטוטים הולידו כמה וכמה מן הרשימות שפרסם בלבן ושפע של ציורים ורישומים שגדשו את סדנתו של שנער. אלה וגם אלה אינם מציגים את דימוייה הקנוניים של תל אביב. אמנם פה ושם יש הצצה למרכז העיר ולשדרותיה, אבל בעיקר נִגלות לפנינו פינות שכוחות בשכונות הזוהרות פחות של העיר, שאפשר לראות בהן פליטים ומהגרי עבודה ובתים מתפוררים בצל מגדלים הכובשים את קו הרקיע. ובכל זאת, בלבן ושנער כאחד מציעים בספר סקיצות תל־אביביות מבט אופטימי, שמבעד לו מתגלה סיפור אהבה לתל אביב.
אברהם בַּלַבַּן, חוקר ספרות, סופר ומשורר, מפרסם בעיתון הארץ כבר כשמונה שנים טור קבוע בשם "רשימות תל אביביות".
עמי שִׁנער, צייר, אדריכל ומתכנן ערים, הציג עד כה ארבע תערוכות יחיד. האחרונה שבהן – "סקיצות תל־אביביות" (נובמבר 2021) – הייתה ראשיתו של ספר זה.
