קחי אותי 2 - קחי אותי איתך
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
קחי אותי 2 - קחי אותי איתך
מכר
מאות
עותקים
קחי אותי 2 - קחי אותי איתך
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

קחי אותי 2 - קחי אותי איתך

4.2 כוכבים (6 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם במארז

תקציר

גרנט
חשבתי שההיכרות שלי עם ארי תציל אותי מכל מה שברחתי מפניו. חשבתי שבעזרתה אצליח להתמודד עם הכול, שבזכותה אתגבר על ההרגלים הרעים שעזרו לי לעבור תקופות קשות. חשבתי שהנסיכה שלי היא כל מה שאני צריך כדי לעלות על דרך המלך.
רציתי להאמין בזה בכל מאודי, אבל אולי טעיתי.

אריבל
גרנט ואני היינו הזוג הכי לא מתקבל על הדעת. הדרך שלנו זה אל זה מההתחלה הייתה מלאה מהמורות, אבל דווקא כשחשבתי שהגענו אל המנוחה והנחלה, התברר שהבעיות שלנו היו רחוקות מלהסתיים. בתקופה שהייתה אמורה להיות הכי מאושרת בחיינו, כל הגורמים הסובבים אותנו רק הערימו בדרכנו עוד ועוד קשיים ולא יכולתי שלא לתהות אם גרנט ואני נצליח אי פעם לשרוד יחד, או שפנינו היו מועדות לכישלון מההתחלה?

קחי אותי איתך מאת סופרת רבי המכר של עיתון 'יו־אס־איי טודיי' קיי. איי. לינדי הוא סיפור על שני הפכים הנמשכים זה אל זה. על אף השקרים והעמדות הפנים הם מגלים שרב הנסתר על הנגלה, ושנפש האדם תמיד עמוקה יותר מכפי שנראה על פני השטח. 
זה הספר השני מתוך הדואט קחי אותי. הספר הראשון, קחי אותי כמו שאני, ראה גם הוא אור בהוצאת אדל. הספרים זכו להצלחה רבה בארצות הברית וכיכבו בראש רשימות רבי המכר.

פרק ראשון

1
גרנט

מעולם לא הקדשתי יותר מדי מחשבה להתאהבות. למישהו כמוני זה נראה כמו דבר בלתי אפשרי אז למה שאשקיע מחשבה במשהו שלעולם לא יקרה? לא היה לי עניין בבחורות מעבר למה שיכלו לתת לי בלילה אחד. תזיין אותן ותראה להן איפה הדלת. תמיד היו גרופיות שטענו שהן אוהבות אותי, אבל הן אהבו רק את מה שיכולתי לתת להן. סקס, זיון, סיפור לחברות על כך ששכבו עם גרנט מק'דרמוט, כוכב הרוק. זה מה שהייתי, סמל, לא יותר מזה.

כל זה היה לפני ארי.

עיניי עברו אל הבלונדינית שישנה במיטתי. הסטתי קווצת שיער מפיה והצמדתי נשיקה לשפתיה.

"גרנט?" לחשה בשנתה.

לשמוע את שמי על שפתיה היה טוב יותר מאלף זיונים. כמעט איבדתי אותה בגלל הטיפשות שלי. איזו גרופית זנזונת בשם כריסטין התחילה איתי במלון בפוקונוס, בפסטיבל מוזיקה שבו הופעתי עם הלהקה שלי, 'קונטרה־בנד'. כשאני אומר התחילה איתי, אני מתכוון שהיא הפתיעה אותי בחדרי והתפשטה לחלוטין מתוך מחשבה שאזיין את התחת הנואש שלה. ארי נכנסה והיה בלגן. במהלך חופשת חג המולד, לאחר שבמשך חודש לא היינו בקשר, נפגשנו בחוף הים, בפיצרייה של הדוד שלי, 'דאפיס'. בשבועיים האחרונים העמדנו פנים שדבר לא קרה, אבל ידעתי שמשהו מתבשל מאחורי העיניים הגדולות והכחולות שלה.

"כן, נסיכה?" אמרתי והחלקתי לצידה. ידי ליטפה את קימור מותניה והחליקה מטה, לישבנה ההדוק. משכתי אותה קרוב אליי והנעתי אותה נגד איברי. "מממ..." נאנחה. עיניה נפקחו ברפרוף. "שוב?" אי־אמון נשמע בקולה צרוד השינה. ארי לא האמינה לי כשאמרתי לה שיש לי תיאבון שאי אפשר להשביע. יכולתי לזיין אותה כל היום כולו וזה עדיין לא הספיק. סקס היה הבריחה שלי למשך יותר מדי זמן בחיי מכדי שאוכל להתעלם מהמשיכה כעת, כשאישה אחת פקדה את מיטתי. "שוב," אישרתי.

גלגלתי אותה על גבה ונישקתי את דרכי במורד גופה, בין שדיה, על בטנה הרכה במהלך שלעיתים הביך אותה, לעצמות האגן שהציצו מתחתוני הכותנה שלה ומטה, אל בין רגליה. נשימתי נפלטה חמה ובהולה כשנשפתי עליה מבעד לאריג. היא השמיעה יבבה חלושה והתפתלה.

"גרנט... גרנט." מילותיה היו אנקה מעודדת.

תפסתי בגומי של תחתוניה ומשכתי אותם מגופה. היא התקשחה תחתיי והדפה את עצמה לעבר ראש המיטה. הושטתי את ידי כדי לתפוס בה אך היא הנידה בראשה.

"יש לי שיעור." היא הביטה בשמיכת הפוך, בשולחן הכתיבה, בגיטרה האדומה כדובדבן שלי. בכל דבר רק לא בי.

"הוא יתחיל רק בעוד שעה."

היא החליקה מהמיטה ולבשה את הג'ינס. "אתה לא עובד היום באולפן ההקלטות?"

השגתי עבודה באולפן הקלטות בטרנטון כשרציתי להוכיח לארי שאני יכול להיות רציני לגבי משהו שאינו נגינה בלהקת רוק. אביה היה מנכ"ל של בנק בבוסטון, ומעולם לא ראיתי עושר כזה. לא יכולתי להעניק לה את מה שהיה לה בבית, אך רציתי.

"כן, מאוחר יותר." רציתי להשליך אותה על המיטה ולזיין אותה עד שתפסיק להציע דרכים להפריד בינינו, אבל לא יכולתי לעשות את זה בצורה מעודנת, לפחות לא עם ארי. היא הייתה קולטת מייד את הבולשיט שלי.

"או־קיי, אז אראה אותך כשתחזור מהעבודה," אמרה, מתחמקת.

היא לבשה את הסוודר, תלתה על צווארה את הדסקיות הצבאיות של אבי, שאותן נתתי לה בסמסטר הקודם כשביקשתי ממנה להיות החברה שלי, נשקה קלות על שפתיי ומיהרה החוצה.

צנחתי בחזרה על המיטה ובהיתי בתקרה. לא הבנתי מה קרה פה עכשיו. קיבלתי את החברה שלי בחזרה, היינו יחד כל הזמן ובכל זאת הרגשתי כמו בחורה שנזרקה אחרי סטוץ של לילה.

2
אריבל

הלמתי בעוצמה על הגה ה'בי־אם־וו' שלי. מה, לעזאזל, לא בסדר איתי?

לא יכולתי להאמין שברחתי כמו משוגעת מחדר השינה של גרנט. רציתי לשכב איתו. רציתי להיות איתו, אבל התנהגתי כמו אידיוטית מוחלטת, ואם הוא לא שם לב לזה עד עכשיו, אז כעת, אחרי ההופעה המרהיבה שלי, הוא בוודאי שם לב.

שלא כמו רוב האנשים בני גילי ידעתי היטב מי אני ומעולם לא ניסיתי להעמיד פנים שאני מישהי אחרת במערכות יחסים. לא כולם אהבו את העובדה שלא פחדתי להביע את דעתי ולא הייתי צריכה אישור מאף אחד.

ואז גרנט מק'דרמוט נכנס לחיי.

הוא אהב כל דבר בי, גם דברים שאיימו על בחורים אחרים. הוא משך בחזרה כשניסיתי להתרחק ממנו. הוא נלחם עבורי והקריב עבורי ו... אהב אותי.

לאחרונה, כל מה שהצלחתי לחשוב עליו זה על מיליון הסיבות ההגיוניות לכך שהקשר שלנו לעולם לא יוכל להצליח, כמו למשל העובדה ש'קונטרה־בנד' מכרה כבר מספר מטורף מהסינגל החדש שלה, 'סירת הצלה', שיר שגרנט כתב עליי בסמסטר האחרון. הוא עדיין לא הגיע לרשימת הלהיטים המובילים אך יכולתי לראות את ההצלחה באופק, אפילו שגרנט התנהג כאילו הוא לא רואה אותה. ככל שהדבר ריגש אותי, הוא גם הפחיד אותי עד אימה. לא יכולתי לחשוב על לאבד אותו, שלא לדבר על העובדה המפחידה שאביו עמד להשתחרר מהכלא, שם שהה במשך שלוש־עשרה השנים האחרונות, לאחר שרצח את אימו של גרנט מול עיניו.

בנוסף לכך, מעולם לא שוחחנו על מה שאירע בחופשת חג המולד, כשלא היינו יחד. שנינו טאטאנו הכול מתחת לשטיח והנחנו שהכול בסדר משום שחזרנו לשכב זה עם זה, אבל היו עוד הרבה דברים שעליהם היינו צריכים לשוחח כדי שנוכל לשוב ולתת אמון זה בזה. החודש שבילינו בנפרד היה צלצול השכמה שגרם לנו להבין שהדברים לא תמיד יהיו מושלמים בינינו, ולאחר שחזרנו להיות יחד היה קל יותר להתעלם מאשר להתמודד עם זה ישירות.

עדיין אפילו לא סיפרתי לו על הנרי, הבחור שעבד אצל אבי. הוריי ניסו לשדך בינינו והוא נישק אותי לילה אחד בבוסטון, כשהייתי שיכורה. זה קרה רק משום שחשבתי שגרנט שכב עם גרופית זנזונת בערב השנה החדשה. בכל אופן, הוא לא ידע על כך וזה לעולם לא יעבוד בינינו אם לא נוכל להיות כנים זה עם זה.

נרעדתי. הדבר האחרון שרציתי לחשוב עליו הוא הנרי.

חניתי בחניית הדירה שחלקתי עם שלוש שותפותיי המשוגעות, שאיין, גבי ושלבי, טסתי במעלה המדרגות ונכנסתי הביתה. מאז גרנט ואני חזרנו להיות יחד לפני שלושה שבועות, לא חזרתי בשעה כה מוקדמת כמו היום. לרוב שמרתי אצלו כמה בגדים והייתי יוצאת ללימודים ישר מביתו. כשהבטתי בפניהן הנדהמות של שותפותיי לאחר שנכנסתי בסערה מבעד לדלת, יכולתי לראות שמבחינתן שלושת השבועות האלה היו יותר כמו שנה.

"מה את עושה בבית?" שאלה שאיין, הסיטה את שערה הג'ינג'י והפרוע אל מעבר לכתפה והרימה גבה, "את לא אמורה להיות לכודה בכבלי התשוקה או משהו כזה?"

גלגלתי את העיניים והמשכתי ללכת לכיוון חדרי. "מה? רק מפני שחזרתי הביתה מוקדם בוקר אחד זה אומר שאני לא לכודה בכבלי התשוקה? בחיי, אני לא רואה אותך ואת וין יחד כל בוקר."

"היי, תירגעי. וין ואני אפילו לא יוצאים."

"זה מפני שהוא אידיוט." הדפתי את דלת חדרי ונשענתי על המשקוף, ממתינה לתגובה של שאיין.

שאיין משכה בכתפיה. "נו, טוב."

"אולי תשתקו, שתיכן?" ביקשה שלבי, "זה מתחיל להיראות כמו הסמסטר שעבר, כששתיכן מתווכחות כמו זוג נשוי זקן."

"אנחנו לא!" התגוננתי.

"היא לא נותנת לנו את הפרטים העסיסיים," התלוננה שאיין.

שלבי הביטה בגבי בתקווה לגיבוי, אך גבי קברה את האף בלפטופ וטפטפה על השולחן חלב מהכפית שבעזרתה אכלה דגני הבוקר. "גבי?"

"מה?" שאלה גבי.

"לא משנה," השיבה שלבי.

"אתן לא יכולות לשבת פה ולהתנהג כאילו אתן לא רוצות לדעת מה קורה איתם," נופפה שאיין בידה לכיווני.

"האמת היא שמפני שהיא אף פעם לא בבית הנחתי שהסקס מדהים," אמרה גבי, מבטה דבוק למסך המחשב.

"לא חשבתי שהיא תהיה הבחורה שתעבור תוך שבועיים מבתולה חסודה לחיית סקס שגרה אצל החבר שלה."

פלטתי נחרה. "אני עדיין עומדת פה, את יודעת." לא חשבתי על מה ששותפותיי אמרו עליי בזמן שלא הייתי פה. ידעתי שעשיתי שינוי דרסטי בחיי כשהסכמתי לצאת עם גרנט, אך חשבתי שהן ישמחו עבורי. אולי הן כן שמחו וזו הייתה דרכן המטופשת להראות את זה. "בכל מקרה, אני חייבת להתכונן ללימודים." נעלמתי לתוך חדרי והחלפתי לסוודר סגול בעל צווארון וי ולג'ינס. במקום לבזבז זמן על לסדר את שערי, משכתי אותו לקוקו הדוק על עורפי. לאחר שמרחתי קצת מסקרה ושפתון ורוד בהיר, יצאתי מהחדר.

"את יודעת..." החלה שאיין לומר כשחזרתי לסלון.

"לא, אני לא."

"אפשר היה לחשוב שתהיי במצב רוח טוב יותר בהתחשב בכמות הסקס שאת עושה."

הנפתי את תיקי על הגב. "יכול להיות שהייתי, לו היית מפסיקה להציק לי לגבי זה."

"כן, שאיין. אם היא הייתה רוצה לספר לך מה גודל הזין של גרנט היא בטח כבר הייתה עושה את זה," התערבה שלבי.

"גרנט בטח היה מראה לך בעצמו אם היית מבקשת, הרבה לפני שהייתי מספרת לך," אמרתי ושילבתי את זרועותיי על חזי.

"קלטתי," אמרה שאיין בקריצה.

"שאיין!" צעקה שלבי, "את לא הולכת לבקש מגרנט להראות לך את הזין שלו!"

"את צודקת, זה לא מתאים לי בכלל," השיבה שאיין, סרקזם נוטף מכל מילה.

צחוק התגלגל מתוכי. לא יכולתי להתאפק. הייתי עצבנית כל הבוקר וכעת בבירור איבדתי את שפיותי. הייתי בטוחה שזה קשור לעומס הלימודים המטורף ולבעיות שלי עם גרנט. הלוואי שידעתי למה גרנט ואני לא הצלחנו לפתור את הבעיות שלנו. כשחזרנו זה לזה באותו לילה בחוף הים חשבתי שהחלק הקשה מאחורינו אך עתה הייתה לי תחושה שהרע מכול עוד לפנינו.

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם במארז

קחי אותי 2 - קחי אותי איתך קיי. איי. לינדי

1
גרנט

מעולם לא הקדשתי יותר מדי מחשבה להתאהבות. למישהו כמוני זה נראה כמו דבר בלתי אפשרי אז למה שאשקיע מחשבה במשהו שלעולם לא יקרה? לא היה לי עניין בבחורות מעבר למה שיכלו לתת לי בלילה אחד. תזיין אותן ותראה להן איפה הדלת. תמיד היו גרופיות שטענו שהן אוהבות אותי, אבל הן אהבו רק את מה שיכולתי לתת להן. סקס, זיון, סיפור לחברות על כך ששכבו עם גרנט מק'דרמוט, כוכב הרוק. זה מה שהייתי, סמל, לא יותר מזה.

כל זה היה לפני ארי.

עיניי עברו אל הבלונדינית שישנה במיטתי. הסטתי קווצת שיער מפיה והצמדתי נשיקה לשפתיה.

"גרנט?" לחשה בשנתה.

לשמוע את שמי על שפתיה היה טוב יותר מאלף זיונים. כמעט איבדתי אותה בגלל הטיפשות שלי. איזו גרופית זנזונת בשם כריסטין התחילה איתי במלון בפוקונוס, בפסטיבל מוזיקה שבו הופעתי עם הלהקה שלי, 'קונטרה־בנד'. כשאני אומר התחילה איתי, אני מתכוון שהיא הפתיעה אותי בחדרי והתפשטה לחלוטין מתוך מחשבה שאזיין את התחת הנואש שלה. ארי נכנסה והיה בלגן. במהלך חופשת חג המולד, לאחר שבמשך חודש לא היינו בקשר, נפגשנו בחוף הים, בפיצרייה של הדוד שלי, 'דאפיס'. בשבועיים האחרונים העמדנו פנים שדבר לא קרה, אבל ידעתי שמשהו מתבשל מאחורי העיניים הגדולות והכחולות שלה.

"כן, נסיכה?" אמרתי והחלקתי לצידה. ידי ליטפה את קימור מותניה והחליקה מטה, לישבנה ההדוק. משכתי אותה קרוב אליי והנעתי אותה נגד איברי. "מממ..." נאנחה. עיניה נפקחו ברפרוף. "שוב?" אי־אמון נשמע בקולה צרוד השינה. ארי לא האמינה לי כשאמרתי לה שיש לי תיאבון שאי אפשר להשביע. יכולתי לזיין אותה כל היום כולו וזה עדיין לא הספיק. סקס היה הבריחה שלי למשך יותר מדי זמן בחיי מכדי שאוכל להתעלם מהמשיכה כעת, כשאישה אחת פקדה את מיטתי. "שוב," אישרתי.

גלגלתי אותה על גבה ונישקתי את דרכי במורד גופה, בין שדיה, על בטנה הרכה במהלך שלעיתים הביך אותה, לעצמות האגן שהציצו מתחתוני הכותנה שלה ומטה, אל בין רגליה. נשימתי נפלטה חמה ובהולה כשנשפתי עליה מבעד לאריג. היא השמיעה יבבה חלושה והתפתלה.

"גרנט... גרנט." מילותיה היו אנקה מעודדת.

תפסתי בגומי של תחתוניה ומשכתי אותם מגופה. היא התקשחה תחתיי והדפה את עצמה לעבר ראש המיטה. הושטתי את ידי כדי לתפוס בה אך היא הנידה בראשה.

"יש לי שיעור." היא הביטה בשמיכת הפוך, בשולחן הכתיבה, בגיטרה האדומה כדובדבן שלי. בכל דבר רק לא בי.

"הוא יתחיל רק בעוד שעה."

היא החליקה מהמיטה ולבשה את הג'ינס. "אתה לא עובד היום באולפן ההקלטות?"

השגתי עבודה באולפן הקלטות בטרנטון כשרציתי להוכיח לארי שאני יכול להיות רציני לגבי משהו שאינו נגינה בלהקת רוק. אביה היה מנכ"ל של בנק בבוסטון, ומעולם לא ראיתי עושר כזה. לא יכולתי להעניק לה את מה שהיה לה בבית, אך רציתי.

"כן, מאוחר יותר." רציתי להשליך אותה על המיטה ולזיין אותה עד שתפסיק להציע דרכים להפריד בינינו, אבל לא יכולתי לעשות את זה בצורה מעודנת, לפחות לא עם ארי. היא הייתה קולטת מייד את הבולשיט שלי.

"או־קיי, אז אראה אותך כשתחזור מהעבודה," אמרה, מתחמקת.

היא לבשה את הסוודר, תלתה על צווארה את הדסקיות הצבאיות של אבי, שאותן נתתי לה בסמסטר הקודם כשביקשתי ממנה להיות החברה שלי, נשקה קלות על שפתיי ומיהרה החוצה.

צנחתי בחזרה על המיטה ובהיתי בתקרה. לא הבנתי מה קרה פה עכשיו. קיבלתי את החברה שלי בחזרה, היינו יחד כל הזמן ובכל זאת הרגשתי כמו בחורה שנזרקה אחרי סטוץ של לילה.

2
אריבל

הלמתי בעוצמה על הגה ה'בי־אם־וו' שלי. מה, לעזאזל, לא בסדר איתי?

לא יכולתי להאמין שברחתי כמו משוגעת מחדר השינה של גרנט. רציתי לשכב איתו. רציתי להיות איתו, אבל התנהגתי כמו אידיוטית מוחלטת, ואם הוא לא שם לב לזה עד עכשיו, אז כעת, אחרי ההופעה המרהיבה שלי, הוא בוודאי שם לב.

שלא כמו רוב האנשים בני גילי ידעתי היטב מי אני ומעולם לא ניסיתי להעמיד פנים שאני מישהי אחרת במערכות יחסים. לא כולם אהבו את העובדה שלא פחדתי להביע את דעתי ולא הייתי צריכה אישור מאף אחד.

ואז גרנט מק'דרמוט נכנס לחיי.

הוא אהב כל דבר בי, גם דברים שאיימו על בחורים אחרים. הוא משך בחזרה כשניסיתי להתרחק ממנו. הוא נלחם עבורי והקריב עבורי ו... אהב אותי.

לאחרונה, כל מה שהצלחתי לחשוב עליו זה על מיליון הסיבות ההגיוניות לכך שהקשר שלנו לעולם לא יוכל להצליח, כמו למשל העובדה ש'קונטרה־בנד' מכרה כבר מספר מטורף מהסינגל החדש שלה, 'סירת הצלה', שיר שגרנט כתב עליי בסמסטר האחרון. הוא עדיין לא הגיע לרשימת הלהיטים המובילים אך יכולתי לראות את ההצלחה באופק, אפילו שגרנט התנהג כאילו הוא לא רואה אותה. ככל שהדבר ריגש אותי, הוא גם הפחיד אותי עד אימה. לא יכולתי לחשוב על לאבד אותו, שלא לדבר על העובדה המפחידה שאביו עמד להשתחרר מהכלא, שם שהה במשך שלוש־עשרה השנים האחרונות, לאחר שרצח את אימו של גרנט מול עיניו.

בנוסף לכך, מעולם לא שוחחנו על מה שאירע בחופשת חג המולד, כשלא היינו יחד. שנינו טאטאנו הכול מתחת לשטיח והנחנו שהכול בסדר משום שחזרנו לשכב זה עם זה, אבל היו עוד הרבה דברים שעליהם היינו צריכים לשוחח כדי שנוכל לשוב ולתת אמון זה בזה. החודש שבילינו בנפרד היה צלצול השכמה שגרם לנו להבין שהדברים לא תמיד יהיו מושלמים בינינו, ולאחר שחזרנו להיות יחד היה קל יותר להתעלם מאשר להתמודד עם זה ישירות.

עדיין אפילו לא סיפרתי לו על הנרי, הבחור שעבד אצל אבי. הוריי ניסו לשדך בינינו והוא נישק אותי לילה אחד בבוסטון, כשהייתי שיכורה. זה קרה רק משום שחשבתי שגרנט שכב עם גרופית זנזונת בערב השנה החדשה. בכל אופן, הוא לא ידע על כך וזה לעולם לא יעבוד בינינו אם לא נוכל להיות כנים זה עם זה.

נרעדתי. הדבר האחרון שרציתי לחשוב עליו הוא הנרי.

חניתי בחניית הדירה שחלקתי עם שלוש שותפותיי המשוגעות, שאיין, גבי ושלבי, טסתי במעלה המדרגות ונכנסתי הביתה. מאז גרנט ואני חזרנו להיות יחד לפני שלושה שבועות, לא חזרתי בשעה כה מוקדמת כמו היום. לרוב שמרתי אצלו כמה בגדים והייתי יוצאת ללימודים ישר מביתו. כשהבטתי בפניהן הנדהמות של שותפותיי לאחר שנכנסתי בסערה מבעד לדלת, יכולתי לראות שמבחינתן שלושת השבועות האלה היו יותר כמו שנה.

"מה את עושה בבית?" שאלה שאיין, הסיטה את שערה הג'ינג'י והפרוע אל מעבר לכתפה והרימה גבה, "את לא אמורה להיות לכודה בכבלי התשוקה או משהו כזה?"

גלגלתי את העיניים והמשכתי ללכת לכיוון חדרי. "מה? רק מפני שחזרתי הביתה מוקדם בוקר אחד זה אומר שאני לא לכודה בכבלי התשוקה? בחיי, אני לא רואה אותך ואת וין יחד כל בוקר."

"היי, תירגעי. וין ואני אפילו לא יוצאים."

"זה מפני שהוא אידיוט." הדפתי את דלת חדרי ונשענתי על המשקוף, ממתינה לתגובה של שאיין.

שאיין משכה בכתפיה. "נו, טוב."

"אולי תשתקו, שתיכן?" ביקשה שלבי, "זה מתחיל להיראות כמו הסמסטר שעבר, כששתיכן מתווכחות כמו זוג נשוי זקן."

"אנחנו לא!" התגוננתי.

"היא לא נותנת לנו את הפרטים העסיסיים," התלוננה שאיין.

שלבי הביטה בגבי בתקווה לגיבוי, אך גבי קברה את האף בלפטופ וטפטפה על השולחן חלב מהכפית שבעזרתה אכלה דגני הבוקר. "גבי?"

"מה?" שאלה גבי.

"לא משנה," השיבה שלבי.

"אתן לא יכולות לשבת פה ולהתנהג כאילו אתן לא רוצות לדעת מה קורה איתם," נופפה שאיין בידה לכיווני.

"האמת היא שמפני שהיא אף פעם לא בבית הנחתי שהסקס מדהים," אמרה גבי, מבטה דבוק למסך המחשב.

"לא חשבתי שהיא תהיה הבחורה שתעבור תוך שבועיים מבתולה חסודה לחיית סקס שגרה אצל החבר שלה."

פלטתי נחרה. "אני עדיין עומדת פה, את יודעת." לא חשבתי על מה ששותפותיי אמרו עליי בזמן שלא הייתי פה. ידעתי שעשיתי שינוי דרסטי בחיי כשהסכמתי לצאת עם גרנט, אך חשבתי שהן ישמחו עבורי. אולי הן כן שמחו וזו הייתה דרכן המטופשת להראות את זה. "בכל מקרה, אני חייבת להתכונן ללימודים." נעלמתי לתוך חדרי והחלפתי לסוודר סגול בעל צווארון וי ולג'ינס. במקום לבזבז זמן על לסדר את שערי, משכתי אותו לקוקו הדוק על עורפי. לאחר שמרחתי קצת מסקרה ושפתון ורוד בהיר, יצאתי מהחדר.

"את יודעת..." החלה שאיין לומר כשחזרתי לסלון.

"לא, אני לא."

"אפשר היה לחשוב שתהיי במצב רוח טוב יותר בהתחשב בכמות הסקס שאת עושה."

הנפתי את תיקי על הגב. "יכול להיות שהייתי, לו היית מפסיקה להציק לי לגבי זה."

"כן, שאיין. אם היא הייתה רוצה לספר לך מה גודל הזין של גרנט היא בטח כבר הייתה עושה את זה," התערבה שלבי.

"גרנט בטח היה מראה לך בעצמו אם היית מבקשת, הרבה לפני שהייתי מספרת לך," אמרתי ושילבתי את זרועותיי על חזי.

"קלטתי," אמרה שאיין בקריצה.

"שאיין!" צעקה שלבי, "את לא הולכת לבקש מגרנט להראות לך את הזין שלו!"

"את צודקת, זה לא מתאים לי בכלל," השיבה שאיין, סרקזם נוטף מכל מילה.

צחוק התגלגל מתוכי. לא יכולתי להתאפק. הייתי עצבנית כל הבוקר וכעת בבירור איבדתי את שפיותי. הייתי בטוחה שזה קשור לעומס הלימודים המטורף ולבעיות שלי עם גרנט. הלוואי שידעתי למה גרנט ואני לא הצלחנו לפתור את הבעיות שלנו. כשחזרנו זה לזה באותו לילה בחוף הים חשבתי שהחלק הקשה מאחורינו אך עתה הייתה לי תחושה שהרע מכול עוד לפנינו.