מיכלי ואלרגיה

מִיכָלִי הִיא יַלְדָּה מְלֵאַת שִׂמְחַת חַיִּים, שֶׁמְּקַבֶּלֶת מֵהָרוֹפֵא אֶת הַבְּשׂוֹרָה עַל כָּךְ שֶׁהִיא אָלֶרְגִּית לְבֵיצִים. בְּצוּרָה מְשַׁעֲשַׁעַת וְנוֹגַעַת לַלֵּב מִיכָלִי מְבִינָה שֶׁבֵּיצִים קַיָּמוֹת בְּמַאֲכָלִים רַבִּים שֶׁאָסוּר לָהּ לֶאֱכֹל. 
כַּאֲשֶׁר מִיכָלִי מַגִּיעָה לַגַּן, הִיא מְגַלָּה שֶׁחֲבֵרִים רַבִּים אָלֶרְגִּיִּים לְמַאֲכָלִים שׁוֹנִים. הַהֲבָנָה שֶׁהִיא לֹא שׁוֹנָה מֵאֲחֵרִים עוֹזֶרֶת לָהּ לְקַבֵּל אֶת אָלֶרְגִּיָּה כַּחֲבֵרָה.

זֶה סִפּוּר מְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה, מְרַגֵּשׁ עַד דְּמָעוֹת וְיַחַד עִם זֹאת מַצְחִיק, עַל מַצָּב שָׁכִיחַ בְּיָמֵינוּ, שֶׁבּוֹ יְלָדִים רַבִּים סוֹבְלִים מֵאָלֶרְגִּיּוֹת מְסַכְּנוֹת חַיִּים. מַטְּרָתוֹ לְהָבִיא לְמוּדָעוּת הֵן אֶת הַחֲוָיָה הַכְּרוּכָה בְּכָךְ, הֵן אֶת הַסַּכָּנוֹת וְהֵן אֶת הַסֻּגְיָה הַחֶבְרָתִית שֶׁעוֹלָה לְדִיּוּן פְּעָמִים רַבּוֹת בְּהֶקְשֵׁר זֶה.