לאות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • הוצאה: מוסד ביאליק
  • תאריך הוצאה: 2019
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 72 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 12 דק'

תקציר

אור הנר לאור הנר

כַּמָּה מֵאוֹת שֶׁלֹּא זהֶ הָאוֹר שֶׁבּוֹ הַמַּחְשָׁבָה עוֹד מִתְרָאָה כַּעֲבוֹדָה? וּבָתִּים
וְשֻׁלְחָנוֹת וַאֲנָשִׁים שְׂרוּפִים מְאֻזכְָּרִים בָּרֹךְ הַמִּתְמַעֵט שֶׁל הַמּוֹפִיעַ אֲסוּרִים
בִּנְגִיעָה כְּאִלּוּ זוֹ שְׁעָתָם לִהְיוֹת יוֹתֵר מֵאֲבוּדִים — יָפִים לְאֵין עֲרֹךְ
בַּנְּסִיגָה הַזֹּאת אֶל הַשְּׁכִיחוּת שֶׁל הַדִּמּוּי. לָאֵשׁ גּוּפָא
יֵשׁ לְהָניִחַ; אִישׁ עֲדַיִן לֹא אוֹמֵר אֶת זהֶ כְּמַאֲמִין
שֶׁהוּא עַכְשָׁו זהֶ שֶׁכָּלֶה, אֲבָל הַגּוּף הַמְלֻמָּד מוֹרֶה הֵיכָן
אֲנַחְנוּ בִּלְתִּי נִסְבָּלִים
מֵעוֹד מוֹעֵד, מֵאֵין מוֹעֵד
כְּמוֹ עַכָּבָה בְּאֵל, בְּכִסֵּא. אִם יֵשׁ עוֹד חוּץ לָאֱנוֹשִׁי
עֲשֵׂה שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח אֶת זהֶ: שֶׁהַתּוֹפָעָה לֹא מְסַפֶּרֶת
לֹא מַכְחִישָׁה, כְּאִלּוּ לְיָרֵא אֶת הַנּיְָר לְהֵרָאוֹת הָיְתָה כִּכְלוֹת הַכֹּל
תַּכְלִית הָעֲתִירָה הָעַתִּיקָה הַזֹּאת לַחֲזיִתִי שֶׁבַּיְסוֹדוֹת
וְעַכְשָׁו זהֶ אַחֲרֵי הַסּוֹף — הַיְשִׁיבָה לְנֹכַח
בְּלִי אַלִּימוּת, בְּלִי הִשְׁתַּוּוּת לָאַלְמוֹתִי
רַק הַיְדִיעָה שֶׁכָּכָה נִכְתְּבוּ הַסָּאגוֹת הַפְּרוּעוֹת
כְּשֶׁהֶעָרִים הָאַדִּירוֹת יָשְׁנוּ
כְּשֶׁהַחַשְׁמַל נָדַד כַּעֲגוּנָה
בֵּין הָעִנְבָּר וְהַפַּרְוָה
 

לאות היא לא רק חולשתה או ניגודה של הערות כי אם בה בעת ההתמדה באותו מאמץ יומי שהשינה היא כבר המנוחה ממנו. הלאות נעשית לעניינה של השירה עם חשיפתה של השירה למאמץ ה'לא-שירי' שכרוך בהישארות-ער. היא נעשית לסגולתה משהשירה לומדת לדאוג לעצמה, הווה אומר: להיות במיטבה גם, ואולי בעיקר, כשהיא איננה בשיאה. 
לאות היא גם שם העצם המופשט שנגזר משמה של לאה.
התיאורים הללו העניקו לספר 'לאות' את שמו. הם עצמם נולדו מתוכו.
 
'לאות' הוא ספרו השלישי של יונתן סואן. קדמו לו ספר שירה 'מכלול העובדות, לא הדברים' (עם עובד, 2013), וספר מסות 'שחרות' (אפיק, 2019).

החל משנת 2011 ספרי "כבר" רואים אור בהוצאת מוסד ביאליק.

מייסדת ועורכת הסדרה: ליאת קפלן. מעצב: תמיר להב־רדלמסר.

פרק ראשון

אור הנר לאור הנר

כַּמָּה מֵאוֹת שֶׁלֹּא זֶה הָאוֹר שֶׁבּוֹ הַמַּחְשָׁבָה עוֹד מִתְרָאָה כַּעֲבוֹדָה? וּבָתִּים

וְשֻׁלְחָנוֹת וַאֲנָשִׁים שְׂרוּפִים מְאֻזְכָּרִים בָּרֹךְ הַמִּתְמַעֵט שֶׁל הַמּוֹפִיעַ אֲסוּרִים

בִּנְגִיעָה כְּאִלּוּ זוֹ שְׁעָתָם לִהְיוֹת יוֹתֵר מֵאֲבוּדִים — יָפִים לְאֵין עֲרֹךְ

בַּנְּסִיגָה הַזֹּאת אֶל הַשְּׁכִיחוּת שֶׁל הַדִּמּוּי. לָאֵשׁ גּוּפָא

יֵשׁ לְהָנִיחַ; אִישׁ עֲדַיִן לֹא אוֹמֵר אֶת זֶה כְּמַאֲמִין

שֶׁהוּא עַכְשָׁו זֶה שֶׁכָּלֶה, אֲבָל הַגּוּף הַמְלֻמָּד מוֹרֶה הֵיכָן

אֲנַחְנוּ בִּלְתִּי נִסְבָּלִים

מֵעוֹד מוֹעֵד, מֵאֵין מוֹעֵד

כְּמוֹ עַכָּבָה בְּאֵל, בְּכִסֵּא. אִם יֵשׁ עוֹד חוּץ לָאֱנוֹשִׁי

עֲשֵׂה שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח אֶת זֶה: שֶׁהַתּוֹפָעָה לֹא מְסַפֶּרֶת

לֹא מַכְחִישָׁה, כְּאִלּוּ לְיָרֵא אֶת הַנְּיָר לְהֵרָאוֹת הָיְתָה כִּכְלוֹת הַכֹּל

תַּכְלִית הָעֲתִירָה הָעַתִּיקָה הַזֹּאת לַחֲזִיתִי שֶׁבַּיְסוֹדוֹת

וְעַכְשָׁו זֶה אַחֲרֵי הַסּוֹף — הַיְשִׁיבָה לְנֹכַח

בְּלִי אַלִּימוּת, בְּלִי הִשְׁתַּוּוּת לָאַלְמוֹתִי

רַק הַיְדִיעָה שֶׁכָּכָה נִכְתְּבוּ הַסָּאגוֹת הַפְּרוּעוֹת

כְּשֶׁהֶעָרִים הָאַדִּירוֹת יָשְׁנוּ

כְּשֶׁהַחַשְׁמַל נָדַד כַּעֲגוּנָה

בֵּין הָעִנְבָּר וְהַפַּרְוָה

לֵאוּת

ללאה גולדברג

הָעֲיֵפוּת, הַחֶדֶר, הַבְּרוֹשִׁים. וְרַק רָחוֹק דַּקָּה בְּסֵבֶר הַמַּנְעוּל — תֵּבֵל

הָעַתִּיקָה מֻשְׁאֶרֶת לְיָמִים כְּפוּיֵי כְּתִיבָה כְּמוֹ עוֹד הַרְבֵּה חִטָּה

וּמִלְחָמָה שֶׁנִּצְטָרֵךְ. אֲבָל הָעֶקְרוֹנִי עַכְשָׁו הוּא עֶצֶם

הַפְּתִיחוּת הָעֲיֵפָה אֶל הַמְּעַט בְּתוֹר מְעַט

וּמַה שֶּׁאַתְּ לִפְנֵי הַדְּעִיכָה הַמְנַחֶמֶת אֶל הַכֹּל־יוֹדְעוּת שֶׁל הַשֵּׁנָה — אַחַת

עִם הַכִּסֵּא וְהַחַלּוֹן וְהָרֵעוּת הָרְעוּעָה שֶׁל הַהֹוֶה

שֶׁבּוֹ 'יָכוֹל תָּמִיד לַחֲלֹף אָהוּב'. הַסְּפָרִים עַל הַשֻּׁלְחָן כְּבָר מְלֵאִים

אֱמֶת, עַל־פֶּה הֵם נִפְתָּחִים כְּלַפֵּי חָתוּל אוֹ רוּחַ

וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לַהֲפֹךְ, אֲבָל הַלֹּא־כְּתוּבִים הַחֲווּיִים

בְּסִיב הַנְּשִׁימָה מְרַחְרְחִים עִוְּרִים אֶת הַגַּשְׁמוּת בְּאֶצְבַּע מְעֻשֶּׁנֶת

מוֹעֲדִים עַל הַגְּדֻלָּה כְּמַדְרֵגָה בַּדֶּרֶךְ לַגָּדוֹל בָּאֱמֶת:

הֱיוֹת הָעֶרֶב עֶרֶב הַיָּרֹק פָּרוּשׂ עַל הַמֵּתִים וְהַבְּדִידוּת מֻקֶּפֶת

בֵּינָתַיִם מַכָּרִים; בְּלִי דִּמְיוֹן, בְּלִי מַה שֶּׁאֵין מַסְפִּיק מִמֶּנּוּ, רַק לַעֲמֹד

בְּזֶה: הַקֹּשִׁי הַנִּצְחִי לָתֵת צוּרָה לַהַבְלָגָה עַל אֹשֶׁר

וּמַה שֶּׁהַמֵּאָה שֶׁלָּךְ צְרִיכָה לְעֵת זִקְנָה אוֹ עוֹד גָּלוּת

 

דָּבָר כְּמוֹ מְשׁוֹרֶרֶת, לֹא זוֹ שֶׁהֵם הָיוּ צְרִיכִים —

הָאַחֶרֶת שֶׁהֵפִיסָה אֶת תִּינוֹק הַמַּחְשָׁבָה בְּאֶצְבָּעוֹת עִירוֹנִיּוֹת

כְּשֶׁהַהַשְׁרָאָה נָפְקָה עִם הַכְחָשַׁת הַצֹּרֶךְ בְּיָמִים: שְׁקֵטִים,

בַּרְוָזִיִּים. גַּם נִיטְשֶׁה

הִיא אוֹמֶרֶת לֹא צָרִיךְ הָיָה יוֹתֵר מֵעֶרֶב לַהֲרֹג בּוֹ

אֶת אַחֲרוֹן הַהֶעְדֵּרִים וְכַמָּה הוּא הִשְׁחִיר כְּשֶׁזֶּה נִלְקַח

(הָיִית בַּת אוֹ אֵיזוֹ עִיר

בְּדִיּוּק לֹא לֹא עָזַבְתְּ?) בְּלִי חֲבֵרִים אוֹ עִם

יוֹתֵר מִדַּי שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶת הַמּוּבָן הָאַלְאִישִׁי שֶׁל לְחַבֵּק־בַּמַּחְשָׁבָה־

אֶת־הַיָּפֶה־פָּחוֹת

כִּי הוּא חוֹלֵק אִתָּךְ אֶת שׁוּל הָרְאִיָּה

וְהַדְּרִיכוּת הָעִיּוּנִית שֶׁל הַשַּׁבָּת

 

מָקוֹם מוּזָר לִבְחֹר לִגְלוֹת בּוֹ אֶת מֵיטַב הַנְּדוּדִים

מָקוֹם אַכְזָר

לֹא מַהוּתִי

 

תֵּל אָבִיב כִּירוּשָׁלַיִם־שֶׁל־הָאַכְזָבָה

יְרוּשָׁלַיִם כַּתְּנוּעָה חָזוֹר אֶל מַה שֶּׁהִתְגַּלָּה עֲנָק יוֹתֵר שָׁבוּר

מוּזָח וְשׁוּב אָבִיב עַד סוֹף הַזְּמַן, עַצְמֵךְ בַּזְּמַן —

כָּזוֹ הִיא הַגְּאֻלָּה שֶׁל הַסּוֹפִי אֶת הַסּוֹפִי. לֹא הַשִּׁירָה

יָכְלָה לָשֵׂאת אֶת הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁל הַיַּלְדָּה לִלְהַתְחִיל

מִמַּה שֶּׁכְּבָר נִחְיָה אֲבָל נָשְׂאָה

וְנִהְיְתָה כָּמוֹהָ — נְדִיבָה

בְּעַכָּבוֹת שְׁפוּיָה וְיַנְשׁוּפִית בּוֹעֶרֶת

בִּגְבוּלוֹת הַשַּׁעֲוָה

כִּמְעַט פְּרוֹזָאִית, לֵאמֹר: בְּעַד תָּמִיד

מַה שֶּׁגָּרְסָה הַדֶּרֶךְ

 

קוּמִי רוּחַ עֲיֵפָה רַכַּת עֵינַיִם אוֹ הַעֲמִיקִי

אֶת הַיְשִׁיבָה לִכְדֵי יוֹתֵר מֵהִמָּצְאוּת

מֵעוֹלָם לֹא כֹּה חָסְרָה לָנוּ בְּדִידוּת כָּזֹאת, אַכְזָבָה

בְּרִיאָה כָּזֹאת מֵהָרַבִּים; שָׂדוֹת וַעֲרָבִים פְּרוּמֵי לְשַׁד

תַּחַת הַמְסֻיָּמוּת הַקַּטְנוּנִית שֶׁל מַה שֶּׁנֶּאֱמָר עַכְשָׁו

בֵּין אוֹהֲבִים. — פַּחְדָנִית, צוֹדֶקֶת

הַשִּׁירָה נָסוֹגָה חֲזָרָה אֶל עַתִּיקוּת הַשֶּׁקֶט כְּשֶׁכֻּלָּם

לָמְדוּ לִגְלוֹת בַּסֵּבֶל וְאֵין קִיר אֶחָד יָשָׁר בָּעִיר

לְהַחֲרִיד בּוֹ אֶת הָרֹאשׁ בַּחֲזָרָה אֶל אֲמִתַּת הַלֹּבֶן

('הַתּוֹהֶה שֶׁל הַנְּיָר') וְהַמְּעַט

שֶׁלֹּא יַכְבִּיד עָלָיו, שֶׁרַק יִשָּׂא אֶת תְּעוּקַת הַהַתְחָלָה אֶל הַמִּלָּה

שֶׁזּוֹ הוֹרָאָתָהּ הָעֲרִירִית הַחוּצָה

הַחוּצָה מֵהַסִּפְרוּת!

עוד על הספר

  • הוצאה: מוסד ביאליק
  • תאריך הוצאה: 2019
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 72 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 12 דק'
לאות יונתן סואן

אור הנר לאור הנר

כַּמָּה מֵאוֹת שֶׁלֹּא זֶה הָאוֹר שֶׁבּוֹ הַמַּחְשָׁבָה עוֹד מִתְרָאָה כַּעֲבוֹדָה? וּבָתִּים

וְשֻׁלְחָנוֹת וַאֲנָשִׁים שְׂרוּפִים מְאֻזְכָּרִים בָּרֹךְ הַמִּתְמַעֵט שֶׁל הַמּוֹפִיעַ אֲסוּרִים

בִּנְגִיעָה כְּאִלּוּ זוֹ שְׁעָתָם לִהְיוֹת יוֹתֵר מֵאֲבוּדִים — יָפִים לְאֵין עֲרֹךְ

בַּנְּסִיגָה הַזֹּאת אֶל הַשְּׁכִיחוּת שֶׁל הַדִּמּוּי. לָאֵשׁ גּוּפָא

יֵשׁ לְהָנִיחַ; אִישׁ עֲדַיִן לֹא אוֹמֵר אֶת זֶה כְּמַאֲמִין

שֶׁהוּא עַכְשָׁו זֶה שֶׁכָּלֶה, אֲבָל הַגּוּף הַמְלֻמָּד מוֹרֶה הֵיכָן

אֲנַחְנוּ בִּלְתִּי נִסְבָּלִים

מֵעוֹד מוֹעֵד, מֵאֵין מוֹעֵד

כְּמוֹ עַכָּבָה בְּאֵל, בְּכִסֵּא. אִם יֵשׁ עוֹד חוּץ לָאֱנוֹשִׁי

עֲשֵׂה שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח אֶת זֶה: שֶׁהַתּוֹפָעָה לֹא מְסַפֶּרֶת

לֹא מַכְחִישָׁה, כְּאִלּוּ לְיָרֵא אֶת הַנְּיָר לְהֵרָאוֹת הָיְתָה כִּכְלוֹת הַכֹּל

תַּכְלִית הָעֲתִירָה הָעַתִּיקָה הַזֹּאת לַחֲזִיתִי שֶׁבַּיְסוֹדוֹת

וְעַכְשָׁו זֶה אַחֲרֵי הַסּוֹף — הַיְשִׁיבָה לְנֹכַח

בְּלִי אַלִּימוּת, בְּלִי הִשְׁתַּוּוּת לָאַלְמוֹתִי

רַק הַיְדִיעָה שֶׁכָּכָה נִכְתְּבוּ הַסָּאגוֹת הַפְּרוּעוֹת

כְּשֶׁהֶעָרִים הָאַדִּירוֹת יָשְׁנוּ

כְּשֶׁהַחַשְׁמַל נָדַד כַּעֲגוּנָה

בֵּין הָעִנְבָּר וְהַפַּרְוָה

לֵאוּת

ללאה גולדברג

הָעֲיֵפוּת, הַחֶדֶר, הַבְּרוֹשִׁים. וְרַק רָחוֹק דַּקָּה בְּסֵבֶר הַמַּנְעוּל — תֵּבֵל

הָעַתִּיקָה מֻשְׁאֶרֶת לְיָמִים כְּפוּיֵי כְּתִיבָה כְּמוֹ עוֹד הַרְבֵּה חִטָּה

וּמִלְחָמָה שֶׁנִּצְטָרֵךְ. אֲבָל הָעֶקְרוֹנִי עַכְשָׁו הוּא עֶצֶם

הַפְּתִיחוּת הָעֲיֵפָה אֶל הַמְּעַט בְּתוֹר מְעַט

וּמַה שֶּׁאַתְּ לִפְנֵי הַדְּעִיכָה הַמְנַחֶמֶת אֶל הַכֹּל־יוֹדְעוּת שֶׁל הַשֵּׁנָה — אַחַת

עִם הַכִּסֵּא וְהַחַלּוֹן וְהָרֵעוּת הָרְעוּעָה שֶׁל הַהֹוֶה

שֶׁבּוֹ 'יָכוֹל תָּמִיד לַחֲלֹף אָהוּב'. הַסְּפָרִים עַל הַשֻּׁלְחָן כְּבָר מְלֵאִים

אֱמֶת, עַל־פֶּה הֵם נִפְתָּחִים כְּלַפֵּי חָתוּל אוֹ רוּחַ

וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לַהֲפֹךְ, אֲבָל הַלֹּא־כְּתוּבִים הַחֲווּיִים

בְּסִיב הַנְּשִׁימָה מְרַחְרְחִים עִוְּרִים אֶת הַגַּשְׁמוּת בְּאֶצְבַּע מְעֻשֶּׁנֶת

מוֹעֲדִים עַל הַגְּדֻלָּה כְּמַדְרֵגָה בַּדֶּרֶךְ לַגָּדוֹל בָּאֱמֶת:

הֱיוֹת הָעֶרֶב עֶרֶב הַיָּרֹק פָּרוּשׂ עַל הַמֵּתִים וְהַבְּדִידוּת מֻקֶּפֶת

בֵּינָתַיִם מַכָּרִים; בְּלִי דִּמְיוֹן, בְּלִי מַה שֶּׁאֵין מַסְפִּיק מִמֶּנּוּ, רַק לַעֲמֹד

בְּזֶה: הַקֹּשִׁי הַנִּצְחִי לָתֵת צוּרָה לַהַבְלָגָה עַל אֹשֶׁר

וּמַה שֶּׁהַמֵּאָה שֶׁלָּךְ צְרִיכָה לְעֵת זִקְנָה אוֹ עוֹד גָּלוּת

 

דָּבָר כְּמוֹ מְשׁוֹרֶרֶת, לֹא זוֹ שֶׁהֵם הָיוּ צְרִיכִים —

הָאַחֶרֶת שֶׁהֵפִיסָה אֶת תִּינוֹק הַמַּחְשָׁבָה בְּאֶצְבָּעוֹת עִירוֹנִיּוֹת

כְּשֶׁהַהַשְׁרָאָה נָפְקָה עִם הַכְחָשַׁת הַצֹּרֶךְ בְּיָמִים: שְׁקֵטִים,

בַּרְוָזִיִּים. גַּם נִיטְשֶׁה

הִיא אוֹמֶרֶת לֹא צָרִיךְ הָיָה יוֹתֵר מֵעֶרֶב לַהֲרֹג בּוֹ

אֶת אַחֲרוֹן הַהֶעְדֵּרִים וְכַמָּה הוּא הִשְׁחִיר כְּשֶׁזֶּה נִלְקַח

(הָיִית בַּת אוֹ אֵיזוֹ עִיר

בְּדִיּוּק לֹא לֹא עָזַבְתְּ?) בְּלִי חֲבֵרִים אוֹ עִם

יוֹתֵר מִדַּי שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶת הַמּוּבָן הָאַלְאִישִׁי שֶׁל לְחַבֵּק־בַּמַּחְשָׁבָה־

אֶת־הַיָּפֶה־פָּחוֹת

כִּי הוּא חוֹלֵק אִתָּךְ אֶת שׁוּל הָרְאִיָּה

וְהַדְּרִיכוּת הָעִיּוּנִית שֶׁל הַשַּׁבָּת

 

מָקוֹם מוּזָר לִבְחֹר לִגְלוֹת בּוֹ אֶת מֵיטַב הַנְּדוּדִים

מָקוֹם אַכְזָר

לֹא מַהוּתִי

 

תֵּל אָבִיב כִּירוּשָׁלַיִם־שֶׁל־הָאַכְזָבָה

יְרוּשָׁלַיִם כַּתְּנוּעָה חָזוֹר אֶל מַה שֶּׁהִתְגַּלָּה עֲנָק יוֹתֵר שָׁבוּר

מוּזָח וְשׁוּב אָבִיב עַד סוֹף הַזְּמַן, עַצְמֵךְ בַּזְּמַן —

כָּזוֹ הִיא הַגְּאֻלָּה שֶׁל הַסּוֹפִי אֶת הַסּוֹפִי. לֹא הַשִּׁירָה

יָכְלָה לָשֵׂאת אֶת הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁל הַיַּלְדָּה לִלְהַתְחִיל

מִמַּה שֶּׁכְּבָר נִחְיָה אֲבָל נָשְׂאָה

וְנִהְיְתָה כָּמוֹהָ — נְדִיבָה

בְּעַכָּבוֹת שְׁפוּיָה וְיַנְשׁוּפִית בּוֹעֶרֶת

בִּגְבוּלוֹת הַשַּׁעֲוָה

כִּמְעַט פְּרוֹזָאִית, לֵאמֹר: בְּעַד תָּמִיד

מַה שֶּׁגָּרְסָה הַדֶּרֶךְ

 

קוּמִי רוּחַ עֲיֵפָה רַכַּת עֵינַיִם אוֹ הַעֲמִיקִי

אֶת הַיְשִׁיבָה לִכְדֵי יוֹתֵר מֵהִמָּצְאוּת

מֵעוֹלָם לֹא כֹּה חָסְרָה לָנוּ בְּדִידוּת כָּזֹאת, אַכְזָבָה

בְּרִיאָה כָּזֹאת מֵהָרַבִּים; שָׂדוֹת וַעֲרָבִים פְּרוּמֵי לְשַׁד

תַּחַת הַמְסֻיָּמוּת הַקַּטְנוּנִית שֶׁל מַה שֶּׁנֶּאֱמָר עַכְשָׁו

בֵּין אוֹהֲבִים. — פַּחְדָנִית, צוֹדֶקֶת

הַשִּׁירָה נָסוֹגָה חֲזָרָה אֶל עַתִּיקוּת הַשֶּׁקֶט כְּשֶׁכֻּלָּם

לָמְדוּ לִגְלוֹת בַּסֵּבֶל וְאֵין קִיר אֶחָד יָשָׁר בָּעִיר

לְהַחֲרִיד בּוֹ אֶת הָרֹאשׁ בַּחֲזָרָה אֶל אֲמִתַּת הַלֹּבֶן

('הַתּוֹהֶה שֶׁל הַנְּיָר') וְהַמְּעַט

שֶׁלֹּא יַכְבִּיד עָלָיו, שֶׁרַק יִשָּׂא אֶת תְּעוּקַת הַהַתְחָלָה אֶל הַמִּלָּה

שֶׁזּוֹ הוֹרָאָתָהּ הָעֲרִירִית הַחוּצָה

הַחוּצָה מֵהַסִּפְרוּת!