מארז סנדי לין
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מארז סנדי לין
הוספה למועדפים

מארז סנדי לין

3.2 כוכבים (103 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

תקציר

*2 ספרים במארז*

הסוד שהוא מסתיר

ביום אחד חיי התפרקו, לא רק שאיבדתי את העבודה שאהבתי, גם תפסתי את החבר שלי במיטה עם אישה אחרת. אני סיימתי עם גברים.
זה מה שנשבעתי לעצמי כשעברתי מניו יורק לסיאטל, אבל אז פגשתי את סיימון יאנג, המנכ"ל הצעיר והמושך של 'יאנג אינטרנשיונל', רשת בתי המלון היוקרתית והגדולה ביותר בעולם. הייתי מודעת לחלוטין לאהבתו לנשים ולשנאתו כלפי מערכות יחסים, ובכל זאת החלטתי לשחק את המשחק שלו. התוכנית הייתה לנהל איתו מערכת יחסים גופנית בלבד, בלי מחויבות, בלי רגשות, אבל התוכניות השתנו והחוקים נשברו, ואז גיליתי שסיימון מסתיר ממני סוד. סוד שיהרוס אותי וכל מה שקשור אלינו. הוא הולך לאבד אותי,הייתי מוכנה ללכת לא משנה מה התוצאה.

הסוד שהוא מסתיר מאת הסופרת סנדי לין הוא רומן קצבי, סקסי וחצוף על בחורה שנמשכת לגבר שאסור לה להימשך אליו, וגבר שיעשה הכול כדי להשיג אותה.
לין כתבה יותר משלושים רומנים עד היום ואוהבת לכתוב סיפורי אהבה סוחפים שישכיחו מהקוראים את צרות היום־יום. 

לשחק במיליונר

היו לי שישה כללים שלפיהם ניהלתי את חיי. 
1. הכירי כראוי את המטרה שלך.
2. תקשיבי ואף פעם אל תיראי משועממת. 
3. לעולם אל תגלי מי את באמת. 
4. לעולם אל תישארי במקום אחד יותר מדי זמן. 
5. צאי בצורה חלקה ככל האפשר. 
6. לעולם אל תתאהבי.

הייתי אישה שמקסימה ומפתה גברים, אישה מהסוג שמסוכן ביותר לסמוך עליו. את שמי האמיתי אף אחד לא יודע, ואת מה שכבר הספקתי לשכוח, לא התכוונתי לתת לאף אחד לגלות. הכול עבד כמו שעון עד שנפלתי על המיליונר הלא נכון. 

כל מה שעניין אותי תמיד זה לנהל ביד רמה את רשת בתי המלון שלי. אחרי מערכת יחסיים הרסנית החלטתי לקחת פסק זמן, עד שפגשתי אותה במטוס, בדרך הביתה. היא סחררה לי את הראש, ובכל זאת לא הייתה לי כל כוונה להיפגש איתה שנית, עד לרגע שבו גיליתי שהיא גנבה ממני. עכשיו היה לה חוב לשלם לי. מעולם לא נתתי לאף אחד לחמוק מחוב כלפיי והיא לא תהיה הראשונה. אף אחד לא גונב מגבריאל קווין ויוצא מזה בלי לשאת בהשלכות.

לשחק במיליונר מאת סופרת רבי המכר סנדי לין הוא רומן רומנטי עכשווי, סקסי וחצוף ומתובל בחוש הומור על אישה עצמאית ועל גבר דומיננטי שלומדים לבנות יחד מערכת יחסים שכוללת אמון ואהבה.
ספר נוסף של הסופרת, הסוד שהוא מסתיר, ראה גם הוא אור בהוצאת אדל.

פרק ראשון

פרק 1
 

ברגע שעלינו על המטוס הנחתי את מזוודת הטרולי שלי במדף שמעל המושבים שלנו במחלקה הראשונה. המזוודה הייתה כבדה, עמוסה מדי בכל הקניות שעשינו בווגאס, או למען האמת, בקניות שאני עשיתי.

ברנדון, בן זוגי בשש השנים האחרונות, הוא שתכנן את החופשה הקצרה שלנו. חשבתי שנהיה רק שנינו לבד, אבל כמו תמיד, הצטרפו אלינו כמה מחבריו.

לא סבלתי את החברים שלו. חבורה של בחורים עשירים, שחצנים, מרוכזים בעצמם ורודפי נשים כפייתיים. "תודה על העזרה שלך." נעצתי מבט בברנדון כאשר התיישבתי לידו.

"זה הזבל שלך, לא שלי. את זאת שעשית את כל הקניות, אז תתמודדי עם זה."

"אתה מנוול."

"ואת כלבה."

הנעתי את ראשי באיטיות תוך כדי בהייה בגבר שהביט בי מהמושב שבצד השני של המעבר. שאלוהים יעזור לי, הוא היה שווה בטירוף. שלחתי לעברו חיוך ידידותי ואז הסבתי את מבטי. ברנדון הוציא את האייפד והחל לבדוק את המיילים שלו בדיוק כאשר הקברניט הודיע ברמקול שיש עיכוב קל בהמראה. נאנחתי והושטתי את ידי כדי להוציא את הקינדל מהתיק שלי. "שיט."

"מה?" שאל ברנדון.

"חשבתי ששמתי את הקינדל בתיק היד שלי, אבל כנראה השארתי אותו במזוודה." נאנחתי והתרוממתי מהמושב כדי להגיע למדף העליון. התבוננתי בברנדון כאשר הסתבכתי בניסיון להוריד את הטרולי מהמדף. "תוכל לעזור לי, בבקשה? אתה הרבה יותר גבוה ממני."

"לעזאזל, לא. כמו שכבר אמרתי, זה הזבל שלך, לא שלי. תושיבי כבר את התחת שלך ותראי סרט או משהו, גבי. את מעצבנת אותי," הוא סינן לעברי בעודו מתחבר לאוזניות.

נרתעתי, אבל אז הרגשתי מישהו נוגע בגבי בעדינות. "בואי, תני לי לעזור לך כי אני רואה שהחבר שלך מסרב לעזור," הוא אמר בקול מחוספס. זזתי הצידה כדי שהגבר המדליק יצליח להוריד את המזוודה שלי. "תוציאי משם מה שאת צריכה ואני אחזיר אותה."

"תודה רבה." חייכתי לעברו, מרגישה נבוכה מהסיטואציה. פתחתי את הרוכסן של הכיס הקדמי והוצאתי את הקינדל. הוא הרים את המזוודה והחזיר אותה למדף ללא שום מאמץ.

"שוב, תודה רבה," אמרתי בשקט כשהתיישבתי.

"היי, גבר, תודה על העזרה. היא לפעמים מתנהגת בצורה מטופשת," אמר ברנדון.

הגבר לא הסתכל לעברו, אלא רק הביט בי ואמר בשקט, "בבקשה," ואז שלח מבט עוין לעבר ברנדון.

הדלקתי את הקינדל ועברתי היישר לעמוד שהפסקתי לקרוא ליד הבריכה בלאס וגאס. לא הצלחתי להתרכז במילים. כל מה שהעסיק אותי היה הגבר הנאה להדהים שישב בצד השני של המעבר.

לשמחתי היה קל מאוד לבחון אותו בדקדקנות בזמן שהוא היה עסוק בהנחת המזוודה שלי על המדף. זכרתי כל פרט הודות לזיכרון הצילומי שלי. ברגע שהסתכלתי עליו לראשונה, עיניו הכחולות והחודרות ומבנה פניו המושלם שהסתיים בקו לסת מרובע תפסו את תשומת ליבי.

שערו החום הבהיר היה מושלם ועוצב בדיוק בדרך שבה רציתי שברנדון יסדר את שערו. הוא לבש חליפה אפורה־כהה ששידרה יוקרה, והתאים לה חולצה לבנה ועניבה עם פסים אפורים־שחורים. התנשמתי בכבדות רק מהמחשבה עליו.

כאשר סוף־סוף המראנו, ברנדון קרא לדיילת וביקש ממנה ויסקי. היא הנהנה ואז הסתכלה עליי.

"את רוצה משהו?"

"כוס יין לבן, בבקשה. אשתה כל סוג שיש."

"או־קיי." היא חייכה כשנגעה בכתף שלי.

היא פנתה לעבר הגבר המדליק ושאלה מה הוא רוצה. הוא הסתכל עליי ופיו התעקל כשדיבר. "אני גם רוצה כוס יין לבן. אשתה כל סוג שיש."

ליבי החל לפעום במהירות וחיוך עלה על פניי. הורדתי במהירות את מבטי לעבר הקינדל.

לאחר שהדיילת הביאה לנו את המשקאות, שלפתי חפיסת שוקולד מהתיק.

"את באמת מתכוונת לאכול את זה?" שאל ברנדון בקול כעוס.

"כן, למה? אתה רוצה קצת?"

"על מה דיברנו בווגאס? את זוכרת שהראיתי לך את הבחורות המהממות בחוטיני ואמרתי לך שאת יכולה להיראות כמוהן אם רק תתאמצי קצת? זוכרת? ועכשיו את מוותרת לעצמך עם אכילת ממתקים?"

"אתה צודק. אני מצטערת, מותק," עניתי בתחושת לחץ והחזרתי את השוקולד לתיק.

"זה טוב יותר. את יודעת שאני אוהב אותך, מתוקה, אבל לפעמים צריך לדחוף אותך לכיוון הנכון."

הסתכלתי על הקינדל והרגשתי איך הגבר ההוא בוהה בי. חששתי להסתכל עליו. ידעתי שאם אעשה זאת, אתחיל כנראה לבכות. כבר הרגשתי איך הדמעות עולות בעיניי.

 

מארז סנדי לין סנדי לין

פרק 1
 

ברגע שעלינו על המטוס הנחתי את מזוודת הטרולי שלי במדף שמעל המושבים שלנו במחלקה הראשונה. המזוודה הייתה כבדה, עמוסה מדי בכל הקניות שעשינו בווגאס, או למען האמת, בקניות שאני עשיתי.

ברנדון, בן זוגי בשש השנים האחרונות, הוא שתכנן את החופשה הקצרה שלנו. חשבתי שנהיה רק שנינו לבד, אבל כמו תמיד, הצטרפו אלינו כמה מחבריו.

לא סבלתי את החברים שלו. חבורה של בחורים עשירים, שחצנים, מרוכזים בעצמם ורודפי נשים כפייתיים. "תודה על העזרה שלך." נעצתי מבט בברנדון כאשר התיישבתי לידו.

"זה הזבל שלך, לא שלי. את זאת שעשית את כל הקניות, אז תתמודדי עם זה."

"אתה מנוול."

"ואת כלבה."

הנעתי את ראשי באיטיות תוך כדי בהייה בגבר שהביט בי מהמושב שבצד השני של המעבר. שאלוהים יעזור לי, הוא היה שווה בטירוף. שלחתי לעברו חיוך ידידותי ואז הסבתי את מבטי. ברנדון הוציא את האייפד והחל לבדוק את המיילים שלו בדיוק כאשר הקברניט הודיע ברמקול שיש עיכוב קל בהמראה. נאנחתי והושטתי את ידי כדי להוציא את הקינדל מהתיק שלי. "שיט."

"מה?" שאל ברנדון.

"חשבתי ששמתי את הקינדל בתיק היד שלי, אבל כנראה השארתי אותו במזוודה." נאנחתי והתרוממתי מהמושב כדי להגיע למדף העליון. התבוננתי בברנדון כאשר הסתבכתי בניסיון להוריד את הטרולי מהמדף. "תוכל לעזור לי, בבקשה? אתה הרבה יותר גבוה ממני."

"לעזאזל, לא. כמו שכבר אמרתי, זה הזבל שלך, לא שלי. תושיבי כבר את התחת שלך ותראי סרט או משהו, גבי. את מעצבנת אותי," הוא סינן לעברי בעודו מתחבר לאוזניות.

נרתעתי, אבל אז הרגשתי מישהו נוגע בגבי בעדינות. "בואי, תני לי לעזור לך כי אני רואה שהחבר שלך מסרב לעזור," הוא אמר בקול מחוספס. זזתי הצידה כדי שהגבר המדליק יצליח להוריד את המזוודה שלי. "תוציאי משם מה שאת צריכה ואני אחזיר אותה."

"תודה רבה." חייכתי לעברו, מרגישה נבוכה מהסיטואציה. פתחתי את הרוכסן של הכיס הקדמי והוצאתי את הקינדל. הוא הרים את המזוודה והחזיר אותה למדף ללא שום מאמץ.

"שוב, תודה רבה," אמרתי בשקט כשהתיישבתי.

"היי, גבר, תודה על העזרה. היא לפעמים מתנהגת בצורה מטופשת," אמר ברנדון.

הגבר לא הסתכל לעברו, אלא רק הביט בי ואמר בשקט, "בבקשה," ואז שלח מבט עוין לעבר ברנדון.

הדלקתי את הקינדל ועברתי היישר לעמוד שהפסקתי לקרוא ליד הבריכה בלאס וגאס. לא הצלחתי להתרכז במילים. כל מה שהעסיק אותי היה הגבר הנאה להדהים שישב בצד השני של המעבר.

לשמחתי היה קל מאוד לבחון אותו בדקדקנות בזמן שהוא היה עסוק בהנחת המזוודה שלי על המדף. זכרתי כל פרט הודות לזיכרון הצילומי שלי. ברגע שהסתכלתי עליו לראשונה, עיניו הכחולות והחודרות ומבנה פניו המושלם שהסתיים בקו לסת מרובע תפסו את תשומת ליבי.

שערו החום הבהיר היה מושלם ועוצב בדיוק בדרך שבה רציתי שברנדון יסדר את שערו. הוא לבש חליפה אפורה־כהה ששידרה יוקרה, והתאים לה חולצה לבנה ועניבה עם פסים אפורים־שחורים. התנשמתי בכבדות רק מהמחשבה עליו.

כאשר סוף־סוף המראנו, ברנדון קרא לדיילת וביקש ממנה ויסקי. היא הנהנה ואז הסתכלה עליי.

"את רוצה משהו?"

"כוס יין לבן, בבקשה. אשתה כל סוג שיש."

"או־קיי." היא חייכה כשנגעה בכתף שלי.

היא פנתה לעבר הגבר המדליק ושאלה מה הוא רוצה. הוא הסתכל עליי ופיו התעקל כשדיבר. "אני גם רוצה כוס יין לבן. אשתה כל סוג שיש."

ליבי החל לפעום במהירות וחיוך עלה על פניי. הורדתי במהירות את מבטי לעבר הקינדל.

לאחר שהדיילת הביאה לנו את המשקאות, שלפתי חפיסת שוקולד מהתיק.

"את באמת מתכוונת לאכול את זה?" שאל ברנדון בקול כעוס.

"כן, למה? אתה רוצה קצת?"

"על מה דיברנו בווגאס? את זוכרת שהראיתי לך את הבחורות המהממות בחוטיני ואמרתי לך שאת יכולה להיראות כמוהן אם רק תתאמצי קצת? זוכרת? ועכשיו את מוותרת לעצמך עם אכילת ממתקים?"

"אתה צודק. אני מצטערת, מותק," עניתי בתחושת לחץ והחזרתי את השוקולד לתיק.

"זה טוב יותר. את יודעת שאני אוהב אותך, מתוקה, אבל לפעמים צריך לדחוף אותך לכיוון הנכון."

הסתכלתי על הקינדל והרגשתי איך הגבר ההוא בוהה בי. חששתי להסתכל עליו. ידעתי שאם אעשה זאת, אתחיל כנראה לבכות. כבר הרגשתי איך הדמעות עולות בעיניי.