בֹּקֶר אֶחָד, בִּכְפָר בַּגָּלִיל,
יָשַׁב לוֹ חָצִיל וּשְׁמוֹ הָיָה שְׁמִיל.
שְׁמִיל חִפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ שֶׁאוֹתוֹ מִמִּשְׁפַּחַת הַחֲצִילִים יַבְדִּיל.
יָשַׁב וְחָשַׁב לְעַצְמוֹ, אוּלַי אֶהְיֶה מוּזִיקַאי,
אוּלַי חַקְלַאי,
אוּלַי בִּכְלָל סְפּוֹרְטַאי?
וְחָשַׁב וְחָשַׁב...
שְׁמִיל הֶחְלִיט לְנַסּוֹת לִהְיוֹת מוּזִיקַאי, אוּלַי זַמָּר וְאוּלַי בִּכְלָל נַגָּן.
חִישׁ לָבַשׁ שְׁמִיל אֶת הַמְּעִיל
וְיָצָא לְדַרְכּוֹ בַּשְּׁבִיל.
חִפֵּשׂ וְחִפֵּשׂ,
וּלְפֶתַע פָּגַשׁ אֶת הַמִּשְׁמֵשׁ.
סִפֵּר לוֹ הַמִּשְׁמֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לַהֲקָה בִּרְחוֹב הָאַבְקָה.
הִמְשִׁיךְ שְׁמִיל בְּדַרְכּוֹ בַּשְּׁבִיל, שֶׁאוֹתוֹ לַיַּעַד הוֹבִיל.
נִכְנַס שְׁמִיל וְרָאָה אֶת הַמְּלָפְפוֹן מְנַגֵּן עַל קְסִילוֹפוֹן,
אֶת הַתַּפּוּחַ נוֹשֵׁף בְּמַפּוּחַ
וְאֶת הָאַגָּס עַל הַבָּס.
אֲלֵיהֶם הִצְטָרֵף שְׁמִיל – עִם הֶחָלִיל.