כְּשֶׁלִּיבִּי אִמְּצָה אֶת גּוּר הַכְּלָבִים שֶׁלָּהּ, הִיא רַק רָצְתָה לְשַׂחֵק אִתּוֹ כָּל הַיּוֹם, לְלַטֵּף, לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק אוֹתוֹ.
כִּי זֶה מָה שֶׁעוֹשִׂים עִם גּוּרֵי כְּלָבִים, לֹא?
אֲבָל עִם הַזְּמַן לִיבִּי מַבְחִינָה בְּכָךְ שֶׁהַגּוּר שֶׁלָּהּ מַרְאֶה סִימָנִים בִּשְׂפַת הַגּוּף הַכַּלְבִּית שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא דַּוְקָא לֹא כָּל כָּךְ אוֹהֵב חִבּוּקִים וְנִשּׁוּקִים. כְּדֵי לִבְנוֹת קֶשֶׁר טוֹב עִמּוֹ, לִיבִּי צְרִיכָה לְגַלּוֹת מָה הַכְּלַבְלַב שֶׁלָּהּ כֵּן אוֹהֵב לַעֲשׂוֹת.
זֶהוּ סִפּוּר עַל כֶּלֶב רָגִישׁ שֶׁהִתְנַהֲגוּתוֹ שׁוֹנָה מִכְּפִי שֶׁאֲנַחְנוּ פְּעָמִים רַבּוֹת חוֹשְׁבִים שֶׁכְּלָבִים צְרִיכִים לְהִתְנַהֵג. מַטְּרָתוֹ לָתֵת מָקוֹם לְשׁוֹנוּת, לַהֲדָדִיּוּת, לְאֶמְפַּתְיָה וְלִרְאִיַּת טוֹבָתוֹ שֶׁל הָאַחֵר, בְּלִי לְנַסּוֹת לְשַׁנּוֹת אוֹתוֹ.
יְלָדִים רַבִּים רוֹצִים לְגַדֵּל בַּעַל חַיִּים בְּבֵיתָם, אַךְ רַק מְעַטִּים מֵהֶם בֶּאֱמֶת מְבִינִים אֶת הַהַשְׁקָעָה הַכְּרוּכָה בְּכָךְ.
הַסֵּפֶר מְאַפְשֵׁר לְהַסְבִּיר לִילָדִים רַכִּים אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁגַּם לְבַעֲלֵי חַיִּים יֵשׁ רְגָשׁוֹת, וּכְשֵׁם שֶׁלָּנוּ יֵשׁ הַעֲדָפוֹת, צְרָכִים, אֲהָבוֹת וּכְעָסִים, גַּם הֵם חוֹוִים זֹאת, אוּלָם מְבַטְּאִים זֹאת בְּצוּרָה אַחֶרֶת. הַסִּפּוּר פּוֹתֵחַ צֹהַר לַהֲבָנַת שְׂפַת הַכְּלָבִים, הַמֶּחְווֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים וְהָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הֵם מִתְנַהֲגִים כְּדֵי לְהַבִּיעַ הֲנָאָה וְסִפּוּק מִצַּד אֶחָד וְחֹסֶר שְׂבִיעוּת רָצוֹן מִצַּד אַחֵר. כְּמוֹ כֵן, הַסִּפּוּר אָמְנָם עוֹסֵק בִּכְלָבִים, אַךְ מְהַוֶּה הִזְדַּמְּנוּת לָדוּן בְּמַעַרְכוֹת יְחָסִים גַּם בֵּין יְלָדִים.
בְּדֶרֶךְ רְגִישָׁה וְאֵיכוּתִית, הַמְּדַבֶּרֶת לְלִבָּם שֶׁל יְלָדִים,
מַעֲבִירָה הַמְּחַבֶּרֶת מְסָרִים שֶׁל הִתְחַשְּׁבוּת, רְגִישׁוּת,
הִזְדַּהוּת, אִכְפַּתִּיּוּת וּמוּדָעוּת לְרִגְשׁוֹתֵיהֶם
שֶׁל חַיּוֹת מַחְמָד וּבַעֲלֵי חַיִּים בִּכְלָל.
