לרקוד עם החיים

הקדמה 
מאת מירי שפילמן, בעלת מרכז ללימודי MNLP

מאחורי כל אדם יש סיפור חיים... ובחיים מתקיימים המון סיפורים. אני האמנתי שסיפוריי מגדירים אותי, מגדירים את החיים שלי, ותוך כדי הסיפורים שסיפרתי לעצמי הבנתי שהחיים שלי התחילו בגיל מאוחר יחסית.
הכול התחיל בבית קטן ברחוב בלפור בתל אביב. אפילו לשם לא נסעתי לבד כי סיפרתי לעצמי שאין ביכולתי להגיע לתל אביב לבד. ואז, כשישבתי בחדר מול תמי ואמרתי לה שאני מפחדת למות ומי יטפל בילדים שלי, היא צחקה בקול גדול... (האמת היא שבהתחלה קצת נעלבתי) ואמרה לי: אני מקבלת אימייל (והיא הצביעה כלפי מעלה לתקרה) שאת תחיי עוד הרבה שנים... אני ברוב תמימותי הרמתי מבט כלפי מעלה וחיפשתי מחשב בתקרה.
תמי אינה מגדת עתידות. היא מבינה את הטבע האנושי ובקיאה בחוקי היקום. ייחודיות זו, הכלים הפרקטיים, העבודה החשובה עם "הילד הפנימי" והרכות שלה עזרו לי לגדול. הם אפשרו לי לראות מה כן יש בי: את השפע, העוצמות, החוכמה, המשאבים, היצירתיות והרוגע. את מה שעמד בדרכי במחשבות, ברגשות ובהרגלים, את כל אלה הסרנו.
לאט לאט הבנתי שיושבת מולי פיה שמפתיעה אותי בכל פעם מחדש.
הרבה דמעות נשפכו בחדר הקסום הזה. העבודה העמוקה עם תמי והדמעות ניקו שכבה אחר שכבה, עד ששחררתי את הסיפורים שכל כך איימו עליי, ואז יכולתי לצפות בשחרור, במציאות שהפכה להיות פשוטה כמו שהיא. תמי הובילה אותי לראות שאני יכולה לקבל אחריות על חיי, ליצור ולשנות אותם. למדתי להביט על הדברים הטובים שיש בי ולהראות אותם לתלמידיי ואחר כך גם למטופליי.
הצטרפתי לקבוצות ולסדנאות דינמיות ורבגוניות של תמי, ובהן הסרתי פחדים ותקיעויות. בכל אחת מהן עשיתי קפיצה פנימית ופיזית. חבריי לקבוצות ואני הטמענו את הידע שלמדנו דרך החוויה, התרגילים הדינמיים, הריקודים, החיבור ללב ומה לא. התִרגול הפך לחבר ולא למעמסה. עם האימא של השבט ועוד כמה אנשים מהארץ ומהעולם בנינו משפחה שמחוברת בלב עד היום.
אפשר לומר שתמי היא ייצוג פנימי בתוכי, ייצוג מיטיב, חומל, מכיל ואוהב.
יום אחד הגב שלי התחכם איתי וכאבים עזים תקפו אותי. הרופאים קבעו שאני סובלת מפריצת דיסק. התקשרתי בבכי לפיה שלי וביקשתי מזור לכאביי (גם את זה היא יודעת לעשות). וכך היא ענתה לי: ״מיריל'ה, זו לא פריצת דיסק, זו פריצת דרך, ובכל פריצת דרך יש גם כאב של פרידה ממה שהיה ואולי גם פחד ממה שיהיה, ועדיין יש לך הזדמנות לפרוץ, כאן ועכשיו, כי אין רגע אחר...״
והשאר היסטוריה.
זה היה נכון, עשיתי פריצת דרך והיום אני בעלת מרכז ללימודי MNLP. גישה המשלבת NLP מבוסס מיינדפולנס.
הגדילה לצד תמי נטעה בי ניצוצות של ביטחון, אהבה, שמחה, נדיבות, סובלנות, ידע, חסד וחמלה, וכל אלה באים לידי ביטוי בחיי האישיים והמקצועיים.
תודה תמיל'ה שלי, פרצתי דרך ואת עדיין כל הזמן לצידי.

מבוא

אנחנו יוצרים כל הזמן, אך לא תמיד את מה שאנו באמת רוצים. לא פעם אנו מתפשרים על רצונותינו ותשוקותינו, מוותרים על יצירת הדבר שאנו רוצים בו ויוצרים את אשר אנו חושבים שביכולתנו להשיג. האם בכלל מגיע לנו לחוות את התגשמות חלומותינו או לממש את עצמנו?
התשובה היא כן. מצויים בתוכנו עוצמה פנימית, ידע ויכולות שמאפשרים לנו לעשות זאת ולחיות חיים מלאי שמחה, סיפוק ורוגע, אך בכל רגע ורגע קיימים בחיינו לפחות שני מסלולים שנוכל לבחור ביניהם. הראשון, עתיר במחשבות ואמונות חיוביות, ודאיות, עוצמתיות ומלאות באמונה בטוב, וגם באומץ ובמחויבות, והן יובילו אותנו לעשייה ולהשגת מטרותינו; והשני מלא במחשבות ואמונות שליליות שיגרמו לפחדים ולספקות, שיובילו אותנו לחוש תחושות תסכול, כעס ופסיביות, ובסופו של דבר לחוסר מימוש. מחשבות, אמונות ורגשות הם ראשית כל יצירה, ולכן בחירתם היא קריטית למימוש חיינו.
מחשבות, אמונות ורגשות הם ראשית כל יצירה
כיצד נדע את מחשבותינו ואמונותינו במודע ובתת־מודע? האם נוכל לזהות מחשבות אוטומטיות שאינן משרתות אותנו, שמחבלות במימוש חלומותינו? כיצד נדע שאמונות מסוימות הן הנכונות אם לא נולדנו ובידינו הוראות הפעלה ברורות לחיים כמו: איך עושים... מה לעשות אם... מתי להפעיל את... על איזו אמונה לוותר, על איזה כפתור מוטב לא ללחוץ.
שנים רבות התלבטתי בשאלות אלו ועוד. האם יש לי הזכות לחלוק את הידע ואת הניסיון שצברתי? שאלתי את עצמי, האם אוכל להציע קו חשיבה ברור גם אם איני מושלמת? חשבתי שאם רק אהיה מטפלת קצת טובה יותר, אם אהיה אימא רחומה יותר, אשיר טוב יותר — אז ארגיש "שווה" מספיק כדי לומר את דבריי, אך מי ייתן לי תשובה זו?
לאורך השנים גדלתי, למדתי השתפרתי, השתניתי, אך החיפוש אחר שלמות נמשך. הקול בתוכי, הרודן, ביקר אותי שוב ושוב. ידעתי שבעולמנו הפיזי, הדואלי, לפעמים נצליח ולפעמים לא, ולכן אל לי לשפוט את השווי שלי במדידת פעולותיי והישגיי. זה לא עזר לי.
יום אחד, בייאושי, יצאתי למסע שבו פגשתי את עצמי משחר ילדותי, את ההוויה שלי, את עולמי הפנימי, עד שחוויתי את החיים פועמים בתוכי, חיים מופלאים שעוזרים לי לגדול, לנשום, לחשוב, ליצור, לעכל את המזון. חיים אלו מאפשרים לי לאהוב, לחוות את נס ההיריון, לצחוק, לרקוד, לשחות, לטייל בטבע ולחוות את עולמנו המופלא עד שיכרון חושים. בעזרת תשומת הלב לחיים בתוכי ומסביבי, חוויתי את השלמות מתחוללת בתוכי ללא מאמץ, ללא תחרות וללא השוואה. נרגעתי. כל אחד מאיתנו שווה מעצם קיומו ולכל אחד מאיתנו הרשות לטעות והזכות לומר את דברו.
בין אפשרות למציאות קיים מרחק, האם יש לנו אומץ ומחויבות ללכת מרחק זה?
בעולמי הפנימי, ולא רק בו, פגשתי גם מכשולים רבים וסבל. ללא לאות למדתי אצל מורים רבים ברחבי העולם את חוקי היקום והטבע האנושי, כיצד להתגבר על המכשולים, הסבל, הייאוש, התסכול והכישלונות. תרגלתי דרכים שיסייעו לי ללכת את המרחק בין אפשרות למציאות, מציאות שאותה רציתי ליצור. לימודיי, התנסויות ותחקירים אין סופיים שערכתי, ניסיון חיי ועבודתי כמטפלת, הילרית ומורה רוחנית במשך 30 שנה בארץ ובעולם הצמיחו מתוכי מתודה סדורה, "מתודת ספירלת היצירה".

מתודת ספירלת היצירה

אפשר לדמות כל יצירה שאנחנו יוצרים לספירלה שנעים עליה חרוזים מעלה ומטה בתשעת מעגלי ספירלת היצירה. החרוזים הם הפעולות שאנו מבצעים עד למימוש היצירה, ובמילים אחרות, עד שהרוח הופך לחומר. המעגלים אינם נפרדים זה מזה אלא נשענים זה על זה ונעזרים זה בזה (כמו גלגל שיניים). ספירלת היצירה היא כלי שמסייע לנו להגיע לעוצמה, לחוכמה, ליצירתיות, לפעולה, לאני הפנימי שבתוכנו. אנו זקוקים לכל אלו כדי ליצור לעצמנו חיים טובים, שמחים ומספקים.
בראשית תהליך היצירה, הספירלה היא דמיונית, היצירה היא בעיני רוחנו, אך ככל שנמשיך בתהליך ונתמיד בו, היא תתגבש לחומר, כמו ג'לי שהופך אט אט מנוזל למוצק. רוח הרצון והתשוקה הנובעת מתוכנו היא המניעה את ספירלת היצירה. הפעולות שאנו נוקטים תומכות ברוח ובתשוקה וכך הופכות את החלום לחומר.
שבעה מעגלים בסיסיים וקבועים משמשים אותנו ביצירה. אנחנו זקוקים לקיומם בכל יצירה, גם אם איננו מודעים לצורך. מעגלים אלו ייצרו תנועה בספירלה ויובילו להתממשות היצירה: רצון, מחשבות, רגשות, אמון, פעולות בעולם הפנימי, פעולות בעולם הפיזי, משך זמן היצירה, ושני מעגלים משתנים: מכשולים ביצירה ומקדמי היצירה.

1. רצון — הרצון הוא יריית הפתיחה של כל יצירה, הוא מזניק לפעולה. הרצון הוא כמיהה, רעב שגורם לנו לפעול. ליצירה גדולה ומאתגרת נזדקק לרצון עז ואקטיבי, דמיון פעיל, החלטיות וכוונה.

2. מחשבות — מחשבותינו הן ראשית היצירה בין שהן מודעות ובין שאינן מודעות. אנו זקוקים למחשבות ברורות, מודעות, רצופות, חיוביות ומדויקות ולכוחו של הדמיון כדי להגדיר את הדבר שאנחנו רוצים ליצור ולמגנט אותו אלינו. מחשבה שאנו חושבים שוב ושוב הופכת לאמונה.

3. רגשות — רגשותינו הם הרטט האנרגטי הכי עוצמתי שלנו. על פי רוב רגשותינו הם תוצאה של מחשבותינו המודעות והלא מודעות. ככל שהתשוקה והלהט לדבר שאנחנו רוצים ליצור גדולה, וככל שנחוש אהבה עצמית — ניצור יותר בקלות. החיבור לליבנו מחבר אותנו לקבלת עזרה ועוצמה מהאני הפנימי, מהמדריכים שלנו, מהאני הגבוה שלנו ומהנשגב.

4. אמון — האמון בעצמנו הוא משענת שמקורה בחוויות מעברנו. נסמוך על עצמנו שנוכל ליצור, שאנחנו "שווים" מספיק כדי להגשים את רצונותינו ונחיה בוודאות שמגיע לנו הטוב הזה, בעקבות התבוננות על כל הדברים שיצרנו עד כה. בנוסף, אמון ייווצר בקרבנו אם נביט על החיים סביבנו ובתוכנו ונזהה את המתנות שאנחנו מקבלים מהם כל יום.

5. יצירה בעולם הפנימי — כל יצירה נוצרת פעמיים. בפעם הראשונה נדמיין לפרטים את היצירה הרצויה, נראה אותה בעיני רוחנו כגמורה, ודאית, ונחווה אותה קורית בזמן הווה.

6. יצירה בעולם הפיזי — היצירה בפעם השנייה. בפעם הזו העשייה מרובה בתחומים כגון: רכישת ידע וכלים, עבודה בשיתוף, חקר שוק, שיווק, עקביות, הכנת תוכניות לביצוע, ובד בבד היא מצריכה מאיתנו גמישות לשינויים והקשבה למתרחש סביבנו.

7. משך זמן היצירה — לכל יצירה יש זמן הבשלה. משך זמן היצירה משתנה בהתאם לסוג היצירה, ללהט, למשאבים, לפוקוס, לסבלנות ולחריצותנו. בנוסף, כל פעולותינו נעשות בזמן הווה. לא נוכל לפעול בעבר או בעתיד.

בכל משך היצירה נשתמש לא פעם בשני מעגלים נוספים: מכשולים ביצירה ומקדמי היצירה.
8. מכשולים ביצירה — לאורך תהליך יצירה נחווה בתוכנו ומחוצה לנו מכשולים שיכולים להימצא בכל אחד ממעגלי ספירלת היצירה. מכשולים שכליים — מחשבות ואמונות שליליות, חוסר בידע, במודעות ובפוקוס. רגשיים — פחד, כעס, עלבון, יהירות, עקשנות, חוסר אמון ואמונה. פיזיים — מחסור בעובדים, בזמן, בכסף, בהתמדה ובחריצות. מכשולים חיצוניים — מצב כלכלי, ביטחוני ואסונות טבע. אם נתגבר עליהם, הם יקדמו אותנו בתהליך היצירה, יחשלו אותנו, ישמשו לנו כקרש קפיצה. בכל פעם שנסיר מכשולים, נתקדם ביצירה, נטפס במעלה הספירלה עד למימושה. נהיה כאדם המטפס על הר בצורת חרוט ומקיף אותו בשביל מעגלי עד לפסגתו.

נזהה את המכשול העומד בפנינו וניעזר בידע ובכלים של ספירלת היצירה כדי לפתור אותו.
9. מקדמי היצירה — מצוי בתוכנו ארגז כלים של תכונות, איכויות, יכולות, כישורים ומשאבים טובים שמבקשים להתעורר ולסייע לנו בקידום יצירתנו. מקדמי יצירה שכליים — נחישות, אמת, ודאות, בהירות, מודעות, למידה, נתינה, פשטות, צניעות. רגשיים — עוצמה, תשוקה, רכות, אומץ, חוסן פנימי, אמונה, ביטחון עצמי, שמחה, אהבה, השראה, חמלה, סליחה, טוב לב, התחברות לאני הפנימי. פיזיים — חריצות, התמדה, תעוזה, כושר התאוששות, שעשוע, הנאה. מקדמי יצירה חיצוניים — גשם על שדותינו, מצב כללי משופר, יחסי שלום עם מדינות.

מקדמי היצירה שזורים בכל הרבדים בחיינו. תוכלו לזהותם בכל מעגלי ספירלת היצירה ולאורך כל הספר.
אם אין תנועה, אין יצירה.
מתודת ספירלת היצירה מלמדת אותנו על חשיבות החיבורים בין כל המעגלים השזורים זה בזה. לדוגמה: מחשבותינו ייצרו את רגשותינו ושניהם יגרמו לנו לפעול או להימנע מפעולה. נלמד כיצד לדייק ולכוון את המחשבות, האמונות והרגשות שלנו האחראים על יצירת המציאות שלנו, נלמד כיצד להיפטר ממחשבות שליליות, נלמד מאין לשאוב כוחות ברגעי ייאוש, להסיר ביקורת או לייצר פוקוס והתמדה.
ספירלת היצירה מלמדת על התנהגות הטבע האנושי כמקור להדרכה ועל חוקי הטבע כמקור ליצירה.
בכל פרק מוצגים תרגילים שיסייעו במציאת פתרונות לאתגרים ויעזרו לנו לזהות את העוצמה, החוכמה, היצירתיות והטוב שבנו. התרגילים יעזרו לנו לחוות את ההבנה והידיעה שלמדנו וכך השינוי יהפוך לחוויתי וקבוע.
מעגלי הספירלה, משמעותם ותפקידם מוזכרים לאורך כל הספר וכתובים במסגרת.
שלוש הספירלות  לאחר פסקאות מסויימות מהוות המלצה לעשות אתנחתא קצרה, לקחת נשימה, להרהר על הנאמר, לחוות את האמת שלכם.

שני חלקים עיקריים מרכיבים אותנו — האני הפיזי והאני הפנימי. אנחנו יודעים להתחבר לחלקנו הפיזי בעזרת חמשת החושים, אך לא תמיד יודעים כיצד להתחבר לאני הפנימי שלנו. מיהו אותו אני פנימי ומדוע שנתחבר אליו?
יש הקוראים לאני הפנימי הוויה, תודעה, מהות, נשמה. האני הזה הוא רוח החיים שלנו, הרוח היוצרת והמזינה. בעזרתו נוכל להיות נוכחים בחיינו בזמן הווה ולקבל עזרה מהעולם הלא פיזי, כלומר להתחבר לאנרגיה הקוסמית, למדריכינו הרוחניים ולנשגב ולקבל מהם ידע, עזרה, רוגע וריפוי.
נתחבר לאני הפנימי בעזרת הנשימה והלב. האני הפנימי הוא הלב הרוחני שלנו. מרכזו מצוי בבית החזה, לכן התדר האנרגטי של הלב גבוה. האני הפנימי, או אם תרצו הלב הרוחני, מקבל את המידע מהמדריכים שלנו ולא המוח, כי המוח טרוד בחשיבה. רעיון מבריק, תובנה פתאומית, אינטואיציה, יצירה ספונטנית, תשוקה, הם כולם מידע שמגיע לליבנו הרוחני.
החיבור ללב הוא חלק ממעגל רגשות בספירלת היצירה. "התחברות לליבנו היא חוויה אינטימית עם עצמנו. היא מסייעת לנו להתחבר לאני הפנימי, למדריכים ולאנרגיה הקוסמית."

תרגיל 1 — התחברות לאני הפנימי

מטרה: התחברות לאני הפנימי הקבוע שלכם ולליבכם כדי להירגע ולקבל עזרה מהמדריכים שלכם ומהידע הקוסמי. מתוך הרוגע תצמח נוכחות בזמן הווה, ריפוי, ידע בהירות, תובנות ופתרונות.
חלק ממעגל הרגשות ומקדמי היצירה בספירלת היצירה. "תנו תשומת לב ללב."
זמן התרגול: חמש דקות
1. שבו במקום נוח והתבוננו בנשימה שלכם לאורך חמש נשימות
ממש דמיינו כיצד האוויר נכנס מהאף, עובר לאזור בית החזה וללב ויוצא. הרפו את הגוף ותנו לו לשקוע לאט לאט לתוך הכיסא.
2. נשפו מהפה שלוש פעמים
נשפו מבית החזה ומהלב עומס, דכדוך, כאב, סבל, פחד וכעס. דמיינו אנרגיה אפורה יוצאת מבית החזה ומהלב דרך הגרון אל הפה והחוצה. שלחו את אנרגיית ההתרוקנות לשמש או לאימא אדמה כדי שהן תהפוכנה אותה לאור.
3. שאפו מהאף שלש פעמים
התמקדו בהכנסת האוויר מהאף לבית החזה ולליבכם. מלאו את הלב והריאות באוויר נקי, בצבעים יפים ובמחשבות טובות, חייכו אל הלב והפנו תשומת לב לעולמכם הרגשי.
4. הביאו את תשומת ליבכם לבית החזה ולליבכם
דמיינו את בית החזה ואת ליבכם ונוחו שם בדממה. חושו את החיות הטבועה בגופכם הפנימי, את קצב הנשימה, את הדופק מבפנים, החום, הזרימה האנרגטית או העקצוצים. עכשיו יש לכם עוגן. כאשר תשומת הלב שלכם היא בגוף הפנימי, הגוף הופך להיות עוגן מצוין לנוכחות בזמן הווה, היכן שהחיים מתקיימים. לאט לאט הלב נרגע ומתמלא, ואז תוכלו לקבל ידע, ריפוי ובהירות. תוכלו לשאול שאלות את האני הפנימי: לאיזה כלים אני זקוק לפרויקט שלי, באיזו גישה לנקוט בבעיה שיש לי, מה יעזור לי להחלים? לא שאלות של גילוי עתידות.
5. הודיה
סיימו את התרגיל בהודיה לעזרה שקיבלתם ולעצמכם על מוכנותכם לגדול.
זמן הווה — הזמן היחידי שבו החיים מתקיימים
נקודות נוספות לחשיבה ועבודה
החיבור לאני הפנימי הקבוע מעורר בתוכנו רוגע המוביל אותנו להשראה, עוזר בניהול המחשבות, הרגשות והגוף שלנו. כל אלו יסייעו לנו לקבל ידע משמעותי, לחוש שמחה, תשוקה וריפוי, וגם עוצמה, כוח ואומץ שיעזרו לנו לצאת לפעולה. התחברות לאני הפנימי מסייעת לנו בכל אלה.
ייתכן שתוך כדי התרגיל מחשבותינו ינדדו, מחשבות שקשורות או שאינן קשורות למתחולל כרגע או אלינו בכלל, או יעלו תחושות נעימות או לא. בעדינות נחזור לנשימות. ייתכן שיעלו במוחנו תמונות שכוללות לדוגמה כעס על חברה לעבודה, על בן הזוג. נשחרר את התמונה תוך כדי הנשיפה ונישאר בפוקוס על החיבור ללב. שלב ההתמלאות יכול להוביל אותנו לבהירות, לתובנות ולרגשות שיעלו מהתת־מודע, לנוכחות ברגע, לריפוי הגוף והרגש, לתחושות נסתרות ולאינטימיות עם עצמנו. ניתן דעתנו לכל אלו, ניהנה מהתמורות המתחוללות ונשתמש בהן.
אנחנו מרגישים כל יום כל היום, אך רוב הזמן אנחנו עסוקים במתחולל בחוץ, מחוצה לנו, במחשבות, ובדרך כלל ממהרים. אין לנו די פניוּת לתת תשומת לב ללב למרות העובדה שפעמים רבות הלב הוא הקובע אם להתקשר לחברה או לא, אם לקבל עבודה מסוימת או לא. הלב הוא זה שגורם לנו להרגיש טוב או רע ולצבוע את היום ברגשות אלו. אך אם נבצע את התרגיל בהתכוונות להרגיש טוב ונאמין שמגיע לנו להרגיש טוב, ההרגשה הטובה תגיע. אם לא, קצת תרגול יביא אותנו לאותו מקום, כי בסוף כולנו רוצים להרגיש טוב גם אם אנחנו חסרי פניות לרגשותינו. לפעמים פשוט לא ידענו שתרגיל כה פשוט שאורכו דקות ספורות יכול לעזור לנו. מומלץ לתרגל פעם ביום, לפני כל תרגיל בספר זה, או לפני משימה כמו פגישה חשובה, הכנת מסמך מורכב וכדומה. אפשר לתרגל בעת רחיצת כלים, במקלחת, בזמן המתנה בתור, בזמן נסיעה באוטובוס וכדומה, אך לא בעת נהיגה.

אנא קראו כל תרגיל עד סופו ורק לאחר מכן בצעו אותו. תרגלו, תרגלו, תרגלו.
הספר כולל שני ברקודים לסריקה לתרגילים בלייב. כדי ליהנות מהתרגילים, יש להוריד אפליקציית סורק ברקוד QR לנייד שלכם.

הספר שבידכם מתאר את האתגרים, המכשולים וההתגברות שחוויתי בכתיבת וביצירת ההצגה אלוהימא, שבה גם שיחקתי ושרתי. הוא נשען על הידע והכלים של ספירלת היצירה ועל הידע שרכשתי במסעותיי בעולמי הפנימי ובעולם הרחב לאורך חיי. שזורים בו סיפורים על מפגשים שהיו לי עם אנשים יקרים, עם תרבויות שונות, עם מורים שונים ועם הטבע וכן תרגילים שמסייעים לי, לתלמידי ולמטופליי, רובם מוגשים לכם כאן. התרגילים אינם מהווים תחליף לקבלת טיפול מקצועי. מול קשיים ומצוקה מומלץ להיעזר גם בטיפול מקצועי.
הספר גדוש בהודיה למטופליי ולתלמידיי שהיו אמיצים לשים את ליבם בכפות ידיי ובחרו לצעוד איתי מעט ממסע חייהם ובכך עזרו לי לממש את ייעודי. רוחם וחוויותיהם מצויות בין שורות הספר. תקוותי שספר זה יהוה השראה למסע היצירה שלכם ויהיה לכם לעזר.
תהליך היצירה הוא כמו ריקוד טנגו שלנו עם החיים. התשוקה שקיימת בנו לצמוח, לגדול ולהתפתח זהה לתשוקה של החיים לצמוח, לגדול ולהתפתח, היא המניעה אותנו לרקוד, "לרקוד עם החיים".
הצורך והתשוקה ליצור מניעים אותנו 
"לרקוד עם החיים".