קרשנדו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
קרשנדו
הוספה למועדפים
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

פרופ' שבת עסק בהוראת נושא זיהום האוויר הפנים מבני באוניברסיטת בר-אילן, הדריך בקורסים בינלאומיים בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, בירושלים והרצה שנים רבות במכללה להנדסה אקולוגית בכפר סבא. הוא היה חלוץ המחקר בנושא החשיפה לאסבסט בישראל, שבו עסק במסגרת עבודת הגמר לקראת התואר השני בבית הספר לרפואה-באוניברסיטה העברית בירושלים, בה גם הוסמך למומחה בתחום בריאות הציבור. משנת 1990 ועד שנת 2010 חי ופעל בארה"ב כמרצה, כפרופסור באוניברסיטת ניו-יורק ושימש כיועץ מדעי וכמנהל טכני של "NAETI" USA (המכון הלאומי להכשרת מומחים לאסבסט, זיהום אוויר ולימודי סביבה). לא אחת הוזמן על ידי צבא ארה"ב ועיריית ניו-יורק להדריך את הדרג הבכיר, העוסק ברפואה מונעת בתחם בריאות הציבור, ואף התבקש לערוך עבורם ספרי לימוד. בספר תיעודי זה פותח פרופ' שבת צוהר אל עולמו האישי והמקצועי, הוא חושף את אהבותיו ואת הרפתקאותיו המגוונות, החל מתקופת הילדות בה הלך לאיבוד ביער בגיל שנתיים, דרך תקופת האימים של השואה בטרנסניסטריה – אוקראינה. הוא חוצה את תקופת לימודיו, בה הוגדר על ידי מוריו בבית הספר היסודי כ"מפגר", ומגיע לתקופה בה הפך למרצה מבוקש בעל שם עולמי.

פרק ראשון

הקדמה I

"עוד! אבא, ספר לי עוד", התבכיין אבי, בני הקטן במיטתו, שהתרגל להאזין בעת שהלך לישון ל"סיפורי הלילה" שלי, שהתבססו ברובם על סיפורי ילדותי. הסיפורים הללו, ריתקו אותו והפכו עבורו לטקס יום-יומי. כשהצעתי לו שאמו תספר לו סיפורים נוספים, העדיף אותי על פניה, הפציר בי, התעקש ואמר: "רק אתה תספר לי סיפורים"...

ואכן, בדיעבד, התברר שהיה לי מה לספר: החל מביקוריי הרבים ביער השכן ומעשיי המגוונים, כמו הגעתי לכפר די מרוחק מביתי, בעוד כפרי ידידותי מחזירני להוריי...

שנים רבות אחר כך, כשהרצאתי בפני סטודנטים בארה"ב, סיפרתי להם, בין היתר, על התרשמותי העמוקה מכורי הפחם שפקדו את הקליניקה שליד הבית שלנו: היו אלה גברים צעירים יחסית, שבורים מבחינה גופנית, משתעלים ומעשנים תוך המתנה בתור. אהבתי לשהות במחיצתם בחדר ההמתנה. מה שריתק אותי אצלם היו פניהם שכוסו בצבע שחור, בגלל אבק הפחם שדבק בהם. כך גם שיחותיהם וצחוקם נשמעו כמו קול הבוקע מחבית או ממרתף. אז גם גיליתי שרובם היו חסרי שיניים. האחות, שטיפלה בהם, שנשאה צלב גדול על צווארה, ושהייתה חברת משפחתנו, הסבירה לנו שרוב הכורים סובלים ממחלת ריאות קשה: "ריאה שחורה" וכי רבים מהם ימותו בגיל צעיר מחוסר טיפול מתאים ובגלל חיי עונים ...בתוך כך, היו סטודנטים שביקשו ממני לכתוב מאמר בנושא האנטרקוזיס, היא מחלת ה"ריאה השחורה"...

לפני מספר שנים מועטות הכרתי ברומניה את המדען דר' סורין סטייקו, הנמצא בגמלאות ופועל כעת כיועץ, כמוני.

באחד הערבים נפגשנו במלון ושיחתנו קלחה אודות ניסיוני המקצועי. הוא התלהב מאוד מהכמות הרבה והמגוונת של המחקרים שעשיתי בארה"ב בנושא "תסמונת הבניין החולה" והפציר בי לפרסם ספר ברומנית. לדבריו, תהיה לספר הצלחה גדולה!

...והנני, בארץ, בגלריית האמנות המפורסמת של אינגה ובנצי

המוכרים אליי, מושיט לי כרטיס ביקור ומציע לי במקום לראיין אותי במספר ישיבות, במטרה ליצור חומר לפרסום ספר על הנושאים המיוחדים עליהם דיברתי. ואכן, קבענו שניפגש בדירתי בהרצליה. להפתעתי, מספר הפגישות התרבו מעבר למה שחשבתי, בזכות כושר דיבובו של יגאל יששכרוב. בנועם, ללא גרימת הרגשת התערטלות מצדי או חשיפות יתר.

הייתי, כנראה מוכן "לשפוך" ידע וניסיון שלי על נייר בהנחיית אדם כל כך מוכשר כמו יגאל. בתנאי, שלא יהיה זה "עוד ספר ביוגרפי" בחנויות ספרים או בספריות.

בחירת שמו של הספר היה תהליך ארוך ומסורבל שהשתנה ככל שמספר הפרקים גדל. לקראת סיום הספר התבהר לי שהשם "קרשנדו", כמו הצלילים במוסיקה סימפונית המתעצמים לקראת ה"פינאלה", הוא הכי מתאים.

...וכמחווה לקוראי הספר הצמדנו את המילים "דו-שיח ביוגרפי" להבנת כוונותינו: הספר שבידך הוא בעצם דו-שיח עם מספר תוספות לגיוון, כמו העדויות של חברים ומשפחה ותמונות מהאלבום המשפחתי.

בסיום, הוספנו קמצוץ של חכמולוגיה ובדיחות, לפי המסורת של יהודי בוקובינה, הידועים בהומור שלהם, אפילו בזמנים הכי קשים....

מאחלים לכם קריאה מהנה קרשנדו מתמיד.

צבי (הרמן) שבת - פברואר 2021

הגשמת חלום נעורים

צבי ה. שבת, מדען, פרופ' לבריאות הציבור, מומחה לבריאות הסביבה, מנגן את הבלדה של המלחין הבוקובינאי - צ'יפריאן פורומבסקו, במהלך ההכנות ליצירת מוסיקת רקע לסרט תיעודי על חייו ומותו של הגיאוגרף היהודי – יוליוס פופר, שבמסעותיו גילה שטחים חדשים, אגמים והרים בפטגוניה - ארץ האש בארגנטינה, ונתן להם שמות.פרופ' שבת סוגר כאן מעגל חיים. דמותו של פופר, שנולד בשנת 1857, ומותו אפוף המסתורין בגיל 36, מלווה אותו כל חייו. צבי ה. שבת העמיק לחקור את מעשיו של פופר ואף נסע בעקבותיו לפטגוניה ול"ארץ האש". הוא מצליח להגשים חלום נעורים בן שישים שנים: להניח את ידו על אלבום הצילומים ההיסטורי, המכיל גילויים והרפתקאות רבות, ששלח יוליוס פופר להוריו ברומניה.


פרופ' שבת מקבל זיכיון מהמרכז למחקר תולדות יהודי רומניה להפיק את הסרט הנ"ל, כשהוא עומד בראש צוות ההפקה ומוביל אותו.

חודשיים קודם לכן הצטרפתי אליו במסעו לרומניה, כשמפיק ההסרטה, אבישי בר אל, מלווה אותנו במסענו. נפגשנו שם עם דר' הלנה מקסים, לשעבר מנהלת המוזיאון היהודי. היא גם הייתה אשת הקשר הראשונה, שתיאמה את המפגשים בין פרופ' שבת לחוקרי פופר: פרופ' ליויו רוטמן מאוניברסיטת בוקרשט, פרופ' גיאורגה רומנסקו מאוניברסיטת א.י. קוזה ביאשי והכומר - פטרו מוגה. אנשי מפתח אלה הנציחו בספריהם את דמותו המרתקת של יוליוס פופר. יש לציין שפרופ' ליויו רוטמן הרבה לדבר על נפתלי פופר, המלומד היהודי, אביו של יוליוס וחלוץ החינוך העברי ברומניה המודרנית.

במסע זה צולמו תמונות היסטוריות מאלבום הצילומים, שצבי השתוקק שנים כה רבות לראותו. נערכו פגישות עבודה רבות, שבהן הוחלפה אינפורמציה והושלמו הפערים במסכת חייו של יוליוס פופר.

סיפורו של יוליוס פופר – איש מסעות ומהנדס המכרות, שהקדיש מחייו לחקר החלק הדרומי והבלתי ידוע של ארגנטינה, המוכר בכינויו "ארץ האש" – פטגוניה. הוא שגילה הרים ואגמים, שרגל איש לא דרכה בהם מעולם. הוא שכונה בפי כל "המלך היהודי של פטגוניה". העיתונות הארגנטינאית השוותה אותו לנפוליאון, למגלן ולדרווין, אולם עם זאת, הוא אינו מוזכר אף במילה אחת בספרי הלימוד של מדינת ישראל. המדינה לא דאגה להנצחתו בשום דרך, ועל כך יובא בהרחבה בהמשך הספר.

פרופ' שבת מקבל זיכיון מהמרכז למחקר תולדות יהודי רומניה להפיק את הסרט הנ"ל, כשהוא עומד בראש צוות ההפקה ומוביל אותו.

חודשיים קודם לכן הצטרפתי אליו במסעו לרומניה, כשמפיק ההסרטה, אבישי בר אל, מלווה אותנו במסענו. נפגשנו שם עם דר' הלנה מקסים, לשעבר מנהלת המוזיאון היהודי. היא גם הייתה אשת הקשר הראשונה, שתיאמה את המפגשים בין פרופ' שבת לחוקרי פופר: פרופ' ליויו רוטמן מאוניברסיטת בוקרשט, פרופ' גיאורגה רומנסקו מאוניברסיטת א.י. קוזה ביאשי והכומר - פטרו מוגה. אנשי מפתח אלה הנציחו בספריהם את דמותו המרתקת של יוליוס פופר. יש לציין שפרופ' ליויו רוטמן הרבה לדבר על נפתלי פופר, המלומד היהודי, אביו של יוליוס וחלוץ החינוך העברי ברומניה המודרנית.

אחד הספרים בספריית המרכז למחקר תולדות יהודי רומניה מושך את תשומת ליבו של פרופ' שבת וגורם לו להתרגשות רבה. הספר נכתב על ידי הנאצים. הוא מתעד רשימות, תאריכים ומקומות מהם גורשו משפחות יהודיות מרומניה ונשלחו אל מחנות הריכוז בטרנסניסטריה. משפחת שבת נמנית על משפחות אלה. צבי היה בן שנתיים כאשר הגיע לשדות ההשמדה בטרנסניסטריה. בבוקר קריר וגשום באוקטובר 1941 ריכזו את יהודי העיר בתחנת הרכבת הקטנה שעל גדות נהר הדורנה. משם הובלה המשפחה ברכבות משא לנהר הדנייסטר (נייסטר). משפחת שבת מצליחה לחצות את הנהר ולהגיע לגדה השנייה, הודות לעובדה שישראל, אבי המשפחה, היטיב לשחות ונשא את הרמן הקטן על גבו, בעוד הילד אוחז בצווארו של האב. רבים אחרים טבעו במימיו הקרים של נהר הפרוט. כל רכושה של המשפחה במזוודה אחת. בגדיו של הרמן הספיקו לשנה אחת בלבד.

עוד על הספר

קרשנדו יגאל יששכרוב, צבי הרמן שבת

הקדמה I

"עוד! אבא, ספר לי עוד", התבכיין אבי, בני הקטן במיטתו, שהתרגל להאזין בעת שהלך לישון ל"סיפורי הלילה" שלי, שהתבססו ברובם על סיפורי ילדותי. הסיפורים הללו, ריתקו אותו והפכו עבורו לטקס יום-יומי. כשהצעתי לו שאמו תספר לו סיפורים נוספים, העדיף אותי על פניה, הפציר בי, התעקש ואמר: "רק אתה תספר לי סיפורים"...

ואכן, בדיעבד, התברר שהיה לי מה לספר: החל מביקוריי הרבים ביער השכן ומעשיי המגוונים, כמו הגעתי לכפר די מרוחק מביתי, בעוד כפרי ידידותי מחזירני להוריי...

שנים רבות אחר כך, כשהרצאתי בפני סטודנטים בארה"ב, סיפרתי להם, בין היתר, על התרשמותי העמוקה מכורי הפחם שפקדו את הקליניקה שליד הבית שלנו: היו אלה גברים צעירים יחסית, שבורים מבחינה גופנית, משתעלים ומעשנים תוך המתנה בתור. אהבתי לשהות במחיצתם בחדר ההמתנה. מה שריתק אותי אצלם היו פניהם שכוסו בצבע שחור, בגלל אבק הפחם שדבק בהם. כך גם שיחותיהם וצחוקם נשמעו כמו קול הבוקע מחבית או ממרתף. אז גם גיליתי שרובם היו חסרי שיניים. האחות, שטיפלה בהם, שנשאה צלב גדול על צווארה, ושהייתה חברת משפחתנו, הסבירה לנו שרוב הכורים סובלים ממחלת ריאות קשה: "ריאה שחורה" וכי רבים מהם ימותו בגיל צעיר מחוסר טיפול מתאים ובגלל חיי עונים ...בתוך כך, היו סטודנטים שביקשו ממני לכתוב מאמר בנושא האנטרקוזיס, היא מחלת ה"ריאה השחורה"...

לפני מספר שנים מועטות הכרתי ברומניה את המדען דר' סורין סטייקו, הנמצא בגמלאות ופועל כעת כיועץ, כמוני.

באחד הערבים נפגשנו במלון ושיחתנו קלחה אודות ניסיוני המקצועי. הוא התלהב מאוד מהכמות הרבה והמגוונת של המחקרים שעשיתי בארה"ב בנושא "תסמונת הבניין החולה" והפציר בי לפרסם ספר ברומנית. לדבריו, תהיה לספר הצלחה גדולה!

...והנני, בארץ, בגלריית האמנות המפורסמת של אינגה ובנצי

המוכרים אליי, מושיט לי כרטיס ביקור ומציע לי במקום לראיין אותי במספר ישיבות, במטרה ליצור חומר לפרסום ספר על הנושאים המיוחדים עליהם דיברתי. ואכן, קבענו שניפגש בדירתי בהרצליה. להפתעתי, מספר הפגישות התרבו מעבר למה שחשבתי, בזכות כושר דיבובו של יגאל יששכרוב. בנועם, ללא גרימת הרגשת התערטלות מצדי או חשיפות יתר.

הייתי, כנראה מוכן "לשפוך" ידע וניסיון שלי על נייר בהנחיית אדם כל כך מוכשר כמו יגאל. בתנאי, שלא יהיה זה "עוד ספר ביוגרפי" בחנויות ספרים או בספריות.

בחירת שמו של הספר היה תהליך ארוך ומסורבל שהשתנה ככל שמספר הפרקים גדל. לקראת סיום הספר התבהר לי שהשם "קרשנדו", כמו הצלילים במוסיקה סימפונית המתעצמים לקראת ה"פינאלה", הוא הכי מתאים.

...וכמחווה לקוראי הספר הצמדנו את המילים "דו-שיח ביוגרפי" להבנת כוונותינו: הספר שבידך הוא בעצם דו-שיח עם מספר תוספות לגיוון, כמו העדויות של חברים ומשפחה ותמונות מהאלבום המשפחתי.

בסיום, הוספנו קמצוץ של חכמולוגיה ובדיחות, לפי המסורת של יהודי בוקובינה, הידועים בהומור שלהם, אפילו בזמנים הכי קשים....

מאחלים לכם קריאה מהנה קרשנדו מתמיד.

צבי (הרמן) שבת - פברואר 2021

הגשמת חלום נעורים

צבי ה. שבת, מדען, פרופ' לבריאות הציבור, מומחה לבריאות הסביבה, מנגן את הבלדה של המלחין הבוקובינאי - צ'יפריאן פורומבסקו, במהלך ההכנות ליצירת מוסיקת רקע לסרט תיעודי על חייו ומותו של הגיאוגרף היהודי – יוליוס פופר, שבמסעותיו גילה שטחים חדשים, אגמים והרים בפטגוניה - ארץ האש בארגנטינה, ונתן להם שמות.פרופ' שבת סוגר כאן מעגל חיים. דמותו של פופר, שנולד בשנת 1857, ומותו אפוף המסתורין בגיל 36, מלווה אותו כל חייו. צבי ה. שבת העמיק לחקור את מעשיו של פופר ואף נסע בעקבותיו לפטגוניה ול"ארץ האש". הוא מצליח להגשים חלום נעורים בן שישים שנים: להניח את ידו על אלבום הצילומים ההיסטורי, המכיל גילויים והרפתקאות רבות, ששלח יוליוס פופר להוריו ברומניה.


פרופ' שבת מקבל זיכיון מהמרכז למחקר תולדות יהודי רומניה להפיק את הסרט הנ"ל, כשהוא עומד בראש צוות ההפקה ומוביל אותו.

חודשיים קודם לכן הצטרפתי אליו במסעו לרומניה, כשמפיק ההסרטה, אבישי בר אל, מלווה אותנו במסענו. נפגשנו שם עם דר' הלנה מקסים, לשעבר מנהלת המוזיאון היהודי. היא גם הייתה אשת הקשר הראשונה, שתיאמה את המפגשים בין פרופ' שבת לחוקרי פופר: פרופ' ליויו רוטמן מאוניברסיטת בוקרשט, פרופ' גיאורגה רומנסקו מאוניברסיטת א.י. קוזה ביאשי והכומר - פטרו מוגה. אנשי מפתח אלה הנציחו בספריהם את דמותו המרתקת של יוליוס פופר. יש לציין שפרופ' ליויו רוטמן הרבה לדבר על נפתלי פופר, המלומד היהודי, אביו של יוליוס וחלוץ החינוך העברי ברומניה המודרנית.

במסע זה צולמו תמונות היסטוריות מאלבום הצילומים, שצבי השתוקק שנים כה רבות לראותו. נערכו פגישות עבודה רבות, שבהן הוחלפה אינפורמציה והושלמו הפערים במסכת חייו של יוליוס פופר.

סיפורו של יוליוס פופר – איש מסעות ומהנדס המכרות, שהקדיש מחייו לחקר החלק הדרומי והבלתי ידוע של ארגנטינה, המוכר בכינויו "ארץ האש" – פטגוניה. הוא שגילה הרים ואגמים, שרגל איש לא דרכה בהם מעולם. הוא שכונה בפי כל "המלך היהודי של פטגוניה". העיתונות הארגנטינאית השוותה אותו לנפוליאון, למגלן ולדרווין, אולם עם זאת, הוא אינו מוזכר אף במילה אחת בספרי הלימוד של מדינת ישראל. המדינה לא דאגה להנצחתו בשום דרך, ועל כך יובא בהרחבה בהמשך הספר.

פרופ' שבת מקבל זיכיון מהמרכז למחקר תולדות יהודי רומניה להפיק את הסרט הנ"ל, כשהוא עומד בראש צוות ההפקה ומוביל אותו.

חודשיים קודם לכן הצטרפתי אליו במסעו לרומניה, כשמפיק ההסרטה, אבישי בר אל, מלווה אותנו במסענו. נפגשנו שם עם דר' הלנה מקסים, לשעבר מנהלת המוזיאון היהודי. היא גם הייתה אשת הקשר הראשונה, שתיאמה את המפגשים בין פרופ' שבת לחוקרי פופר: פרופ' ליויו רוטמן מאוניברסיטת בוקרשט, פרופ' גיאורגה רומנסקו מאוניברסיטת א.י. קוזה ביאשי והכומר - פטרו מוגה. אנשי מפתח אלה הנציחו בספריהם את דמותו המרתקת של יוליוס פופר. יש לציין שפרופ' ליויו רוטמן הרבה לדבר על נפתלי פופר, המלומד היהודי, אביו של יוליוס וחלוץ החינוך העברי ברומניה המודרנית.

אחד הספרים בספריית המרכז למחקר תולדות יהודי רומניה מושך את תשומת ליבו של פרופ' שבת וגורם לו להתרגשות רבה. הספר נכתב על ידי הנאצים. הוא מתעד רשימות, תאריכים ומקומות מהם גורשו משפחות יהודיות מרומניה ונשלחו אל מחנות הריכוז בטרנסניסטריה. משפחת שבת נמנית על משפחות אלה. צבי היה בן שנתיים כאשר הגיע לשדות ההשמדה בטרנסניסטריה. בבוקר קריר וגשום באוקטובר 1941 ריכזו את יהודי העיר בתחנת הרכבת הקטנה שעל גדות נהר הדורנה. משם הובלה המשפחה ברכבות משא לנהר הדנייסטר (נייסטר). משפחת שבת מצליחה לחצות את הנהר ולהגיע לגדה השנייה, הודות לעובדה שישראל, אבי המשפחה, היטיב לשחות ונשא את הרמן הקטן על גבו, בעוד הילד אוחז בצווארו של האב. רבים אחרים טבעו במימיו הקרים של נהר הפרוט. כל רכושה של המשפחה במזוודה אחת. בגדיו של הרמן הספיקו לשנה אחת בלבד.