אור נגד פז 2 - המרוץ לתוכנית הטלוויזיה

1
יְשִׁיבָה רִאשׁוֹנָה עִם סִפּוּר מְעַנְיֵן

שִׁבְעָה יְלָדִים יָשְׁבוּ בַּחֶדֶר שֶׁל מַאיָה שֶׁבַּבַּיִת שֶׁל מַאיָה. שִׁבְעַת הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה הָיוּ יַלְדֵי הַחֲבוּרָה שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר "אוֹר", תַּלְמִידֵי כִּתָּה ד'1.

דָּנִיֵּאל, שֶׁיָּשַׁב עַל הַשָּׁטִיחַ, הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁדִּבֵּר. "שָׁמַעְתִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁמַּמָּשׁ יְעַנְיֵן אֶתְכֶם," הוּא אָמַר.

כֻּלָּם הָיוּ הֲמוּמִים. לֹא בִּגְלַל מָה שֶׁדָּנִיֵּאל אָמַר, אֶלָּא בִּגְלַל עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא דִּבֵּר, וְעוֹד לְגַמְרֵי מֵרְצוֹנוֹ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל דָּנִיֵּאל לֹא אָהַב לְדַבֵּר. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא הֶעֱדִיף לָשֶׁבֶת בַּצַּד וְלִקְרֹא סְפָרִים.

"יוֹנִי, זוּז קְצָת," אָמְרָה יָעֵל, שֶׁיָּשְׁבָה גַּם הִיא עַל הַשָּׁטִיחַ. "אַתָּה מַסְתִּיר לִי אֶת דָּנִיֵּאל, וַאֲנִי רוֹצָה לִשְׁמֹעַ מָה הוּא אוֹמֵר."

יוֹנִי זָז קְצָת אָחוֹרָה. הוּא וְיָעֵל הָיוּ בְּנֵי דּוֹדִים וְגַם חֲבֵרִים טוֹבִים. הֵם גַּם הָיוּ אֵלֶּה שֶׁהֵקִימוּ אֶת הַחֲבוּרָה.

נָדָב וְשִׁירָה, שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַמִּטָּה, כְּבָר הָיוּ מַמָּשׁ סַקְרָנִים לִשְׁמֹעַ אֶת הַסִּפּוּר הַמְּעַנְיֵן שֶׁל דָּנִיֵּאל. הֵם הִתְיַשְּׁבוּ זָקוּף יוֹתֵר וְהִתְקָרְבוּ קְצָת לְכִוּוּנוֹ.

"אֵיזֶה סִפּוּר מְעַנְיֵן שָׁמַעְתָּ?" שָׁאַל נָדָב. הוּא תָּמִיד שָׁאַל שְׁאֵלוֹת, וְהַפַּעַם הַשְּׁאֵלָה שֶׁלּוֹ עִנְיְנָה אֶת כֻּלָּם.

"כֵּן, סַפֵּר לָנוּ אֶת הַסִּפּוּר מִיָּד," אָמְרָה שִׁירָה. הִיא הָיְתָה מַלְכַּת הַכִּתָּה, וְאָהֲבָה לָתֵת לַאֲנָשִׁים פְּקֻדּוֹת. בִּגְלַל זֶה יוֹנִי לֹא כָּל כָּךְ אָהַב אוֹתָהּ.

"תַּפְסִיקוּ, אַתֶּם רַק מַפְרִיעִים לְדָנִיֵּאל לְדַבֵּר," אָמַר שַׁחַר. הוּא יָשַׁב לְיַד שֻׁלְחַן הַמַּחְשֵׁב שֶׁל מַאיָה. כְּשֶׁשַּׁחַר רָאָה מַחְשֵׁב, הוּא תָּמִיד רָצָה לָשֶׁבֶת לְיָדוֹ. הוּא הָיָה מְאֹד חָכָם וְאָהַב מַחְשְׁבִים.

"רֶגַע! רֶגַע!" אָמְרָה מַאיָה מִמְּקוֹמָהּ עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן. זֶה הָיָה הַחֶדֶר שֶׁלָּהּ, וְאֶדֶן הַחַלּוֹן הָיָה הַמָּקוֹם הָאָהוּב עָלֶיהָ בְּכָל הַחֶדֶר. "שָׁכַחְתִּי לְהָבִיא כִּבּוּד. בְּבַקָּשָׁה אַל תַּתְחִילוּ בִּלְעָדַי."

מַאיָה קָפְצָה מֵאֶדֶן הַחַלּוֹן בְּזִנּוּק מַרְשִׁים, שֶׁהִתְאִים בְּהֶחְלֵט לִסְפּוֹרְטָאִית מֻכְשֶׁרֶת כָּמוֹהָ. הִיא יָצְאָה מֵהַחֶדֶר בְּרִיצָה, וְכַעֲבֹר כַּמָּה דַּקּוֹת חָזְרָה עִם שְׁתֵּי קְעָרוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל בֵּיְגָּלֶה.

"טוֹב," אָמַר יוֹנִי בָּרֶגַע שֶׁמַּאיָה חָזְרָה. "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֶפְשָׁר סוֹף־סוֹף לְהַתְחִיל בַּיְּשִׁיבָה. אָז מָה, דָּנִיֵּאל? אַתָּה רוֹצֶה לְסַפֵּר לָנוּ אֶת הַסִּפּוּר הַמְּעַנְיֵן שֶׁשָּׁמַעְתָּ?"