תחום המושב
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
תחום המושב

תחום המושב

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: אפיק
  • תאריך הוצאה: 2018
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 80 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 20 דק'

תקציר

“השמיים הם חוף הים של תחום המושב”, כותב דורון כהן בשיר “בית ופזמון”, אבל מהו “תחום המושב”? לכאורה אזור קונקרטי מאוד: שכונת שפירא בדרום תל אביב שבה גדל המשורר. אבל למעשה “תחום המושב” הוא הרבה יותר: זוהי קודם כל טריטוריה נפשית ופואטית – מחוז הזיכרון, מחוז הילדות, מחוז האושר והמצוקה. המקום שאליו נידון האדם לחזור שוב ושוב עד יומו האחרון, כמו אודיסאוס לאיתקה.

וזהו בדיוק ייחודה של שירת דורון כהן: בשירים פשוטים לכאורה, אך בעצם מורכבים ומדויקים מאוד, היא מספרת את סיפורה של תקופה ואת סיפורו של אדם, מי שהעז לחצות את “קו המשווה” הבלתי-עביר שהפריד בתודעתו בין “החצי הדרומי” ו”החצי הצפוני” של כדור הארץ, שביניהם הוא נע הלוך ושוב מאז נעוריו.

דורון כהן, עיתונאי המכהן כיום כעורך הראשי של “מעריב”, מתגלה בספרו הראשון כמשורר-מסַפר נדיר ורב כישרון. מפתה לקטלג את “תחום המושב” כשירה חברתית ואף כשירת מחאה, אך שתי ההגדרות הללו עלולות להמעיט בערכה: זוהי שירה סיפורית של כותב בעל חוש ריח וראייה יוצאי דופן בדיוקם, ויכולת לברוא במילים לא רבות הוויה שלמה, לעצב מחדש את ילדותו ואת נעוריו, ולהפוך אותם, ביד בטוחה של משורר, ליצירה אמיצה ומהדהדת.

דורי מנור

פרק ראשון

אֶקרוס דה יוניברס
(Nothing gonna change my world)

יָרֵחַ עֲרָבִי
מֵעַל
לַוְיָן אָמֵרִיקָאִי
מֵעַל
מִנְזָר רוּסִי
מֵעַל
שִׁכּוּן אִיטַלְקִי
מֵעַל
נַגַּן בּוּזוּקִי יְוָנִי
מֵעַל
בֵּית מַאֲפֶה בּוּכָרִי
מֵעַל
בֵּית כְּנֶסֶת אַפְגָּנִי
מֵעַל
מְטַפֶּלֶת הֹדִּית
מֵעַל
זְקֵנָה עִירָאקִית
מֵעַל
עוֹבֵד סוּדָנִי
מֵעַל
זוֹנָה מוֹלְדָבִית
מֵעַל
בֵּית קְבָרוֹת מֻסְלְמִי
שֶׁבּוֹ הִתְרַסֵּק בַּחֲלוֹמִי
מְטוֹס הַבְּרִיטִישׁ הָאַנְגְּלִי
שֶׁבּוֹ הִמְרֵאתִי לְהַגְשִׁים
אֶת הַחֲלוֹם הַיִּשְׂרְאֵלִי —
לִהְיוֹת אֵירוֹפִּי
 
וְרַק כְּשֶׁנֶּחְלַצְתִּי מִן הַהֲרִיסוֹת
מִבֵּין הַמַּצֵּבוֹת הַמְּנֻתָּצוֹת
הֵבַנְתִּי שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ
הָיָה מֻנָּח כָּאן תָּמִיד:
כָּאן, בְּכַף יָדִי
תחום המושב

תְּחוּם הַמּוֹשָׁב,
מִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים הַמֻּפְלָא —
כָּל עוֹלָמִי הָיָה מְרֻבָּע,
כְּמוֹ בְּלוּמְפִילְד, כְּמוֹ אַנְפִילְד,
כְּמוֹ הַמָּרָאקָאנָה.
בְּדֶרֶךְ סָלָמֶה נִפְתְּחָה עָלַי מִדֵּי בֹּקֶר הַחֲזִית הַצְּפוֹנִית
וּבִרְחוֹב שׁוֹקֶן זָרְחָה אַחַר הַצָּהֳרַיִם הַצִּיוִילִיזַצְיָה הַמַּעֲרָבִית
וְהַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה תָּמִיד בְּמִזְרָח, עַל בֵּית הַסֵּפֶר הַדָּתִי
בְּפִנַּת יִשְׂרָאֵל מִסָּלַנְט,
וְקִבּוּץ גָּלוּיוֹת הָיָה עֲבוּרִי הַחוֹף הַדְּרוֹמִי, מִפְרַץ אֵילַת,
שׁוּנִיּוֹת, אַלְמֻגִּים וּמִפְלָצוֹת עַל גַּלְגַּלִּים
שֶׁרוֹכְבוֹת לְאִיִּים רְחוֹקִים
וּבַתָּוֶךְ
פַּרְדֵּס גָּדוֹל
וּפַרְדֵּס קָטָן:
גַּן הָעֵדֶן הַנִּסְתָּר,
מִחוּץ לִטְוַח הָרָדָאר
אָפוּף בְּנִיחוֹחוֹת פְּרִיחַת הֶהָדָר
עִם רַבָּנִים מְחוּנָנִים:
רַלְבַּ"ג, רַאֲבַ"ד וְהַתִּבּוֹנִים,
וְהַיָּשָׁר מִקַּנְדִּיאָה,
הַצַּדִּיק שֶׁחַי בְּאִי הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי,
כְּרֵתִים,
לְיַד מְקוֹר חַיִּים.
וְהַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים:
חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת
וּמְסִלַּת יְשָׁרִים.
וּמוֹעֶצֶת הַחֲכָמִים:
חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל
וְחַכְמֵי אַתּוּנָה
וְחַכְמֵי לוּבְּלִין,
וְהָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים
הַנּוֹכְחִים־נִפְקָדִים
לֹא מַמָּשׁ שְׁחוֹרִים וּמַמָּשׁ לֹא פַּנְתֵּרִים
רַק קָמִים לָעֲבוֹדָה כָּל בֹּקֶר וְחַיִּים בְּשֶׁקֶט
לֹא מַרְגִּישִׁים מְקֻפָּחִים, לֹא מִצְטָרְפִים לְשׁוּם קֶשֶׁת,
אֵיךְ הָיָה אוֹמֵר לִי אָבִי, אֲהוּבִי,
כְּשֶׁהָיִיתִי בָּא לְהַסִּיעוֹ עִם צֵאת יוֹם הַכִּפּוּרִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת:
תִּרְאֶה, תִּרְאֶה כַּמָּה הֵם מְאֻשָּׁרִים,
מִסְתּוֹבְבִים בַּחֲלִיפוֹת שְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים,
כָּל אֶחָד עִם אַרְבָּעָה־חֲמִשָּׁה יְלָדִים.
לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁרַק אַתָּה חָכָם
וְהֵם כֻּלָּם מְטֻמְטָמִים.
 
הוֹ, לָמָּה לִבִּי בְּסוֹף מַעֲרָב?
לָמָּה יָצָאתִי אֶת תְּחוּם הַמּוֹשָׁב?
שָׁם הָיִיתִי נִהְיֶה
לְאָב,
לְסָב,
מִי יוֹדֵעַ,
אוּלַי גַּם לְרַב?
 
הָרַב הָרָאשִׁי
שֶׁל תְּחוּם הַמּוֹשָׁב
בית ופזמון

הַשָּׁמַיִם הֵם חוֹף הַיָּם
שֶׁל תְּחוּם הַמּוֹשָׁב,
קַו הָרָקִיעַ הַתָּכֹל וְהַצָּלוּל
הוּא רְצוּעַת הַחוֹף
שֶׁלְּאָרְכָּהּ מִבְנִים נְמוּכִים,
מִרְפָּסוֹת מַלְבֵּנִיּוֹת,
גִּנּוֹת מְרֻבָּעוֹת
בִּנְיָנִים בְּנֵי שְׁתֵּי קוֹמוֹת:
בַּיִת וּפִזְמוֹן,
בַּיִת וּפִזְמוֹן,
בַּיִת וּפִזְמוֹן,
וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת

סקירות וביקורות

השאלון של העוקץ: דורון כהן העוקץ העוקץ 16/07/2018 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • הוצאה: אפיק
  • תאריך הוצאה: 2018
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 80 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 20 דק'

סקירות וביקורות

השאלון של העוקץ: דורון כהן העוקץ העוקץ 16/07/2018 לראיון המלא >
תחום המושב דורון כהן
אֶקרוס דה יוניברס
(Nothing gonna change my world)

יָרֵחַ עֲרָבִי
מֵעַל
לַוְיָן אָמֵרִיקָאִי
מֵעַל
מִנְזָר רוּסִי
מֵעַל
שִׁכּוּן אִיטַלְקִי
מֵעַל
נַגַּן בּוּזוּקִי יְוָנִי
מֵעַל
בֵּית מַאֲפֶה בּוּכָרִי
מֵעַל
בֵּית כְּנֶסֶת אַפְגָּנִי
מֵעַל
מְטַפֶּלֶת הֹדִּית
מֵעַל
זְקֵנָה עִירָאקִית
מֵעַל
עוֹבֵד סוּדָנִי
מֵעַל
זוֹנָה מוֹלְדָבִית
מֵעַל
בֵּית קְבָרוֹת מֻסְלְמִי
שֶׁבּוֹ הִתְרַסֵּק בַּחֲלוֹמִי
מְטוֹס הַבְּרִיטִישׁ הָאַנְגְּלִי
שֶׁבּוֹ הִמְרֵאתִי לְהַגְשִׁים
אֶת הַחֲלוֹם הַיִּשְׂרְאֵלִי —
לִהְיוֹת אֵירוֹפִּי
 
וְרַק כְּשֶׁנֶּחְלַצְתִּי מִן הַהֲרִיסוֹת
מִבֵּין הַמַּצֵּבוֹת הַמְּנֻתָּצוֹת
הֵבַנְתִּי שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ
הָיָה מֻנָּח כָּאן תָּמִיד:
כָּאן, בְּכַף יָדִי
תחום המושב

תְּחוּם הַמּוֹשָׁב,
מִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים הַמֻּפְלָא —
כָּל עוֹלָמִי הָיָה מְרֻבָּע,
כְּמוֹ בְּלוּמְפִילְד, כְּמוֹ אַנְפִילְד,
כְּמוֹ הַמָּרָאקָאנָה.
בְּדֶרֶךְ סָלָמֶה נִפְתְּחָה עָלַי מִדֵּי בֹּקֶר הַחֲזִית הַצְּפוֹנִית
וּבִרְחוֹב שׁוֹקֶן זָרְחָה אַחַר הַצָּהֳרַיִם הַצִּיוִילִיזַצְיָה הַמַּעֲרָבִית
וְהַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה תָּמִיד בְּמִזְרָח, עַל בֵּית הַסֵּפֶר הַדָּתִי
בְּפִנַּת יִשְׂרָאֵל מִסָּלַנְט,
וְקִבּוּץ גָּלוּיוֹת הָיָה עֲבוּרִי הַחוֹף הַדְּרוֹמִי, מִפְרַץ אֵילַת,
שׁוּנִיּוֹת, אַלְמֻגִּים וּמִפְלָצוֹת עַל גַּלְגַּלִּים
שֶׁרוֹכְבוֹת לְאִיִּים רְחוֹקִים
וּבַתָּוֶךְ
פַּרְדֵּס גָּדוֹל
וּפַרְדֵּס קָטָן:
גַּן הָעֵדֶן הַנִּסְתָּר,
מִחוּץ לִטְוַח הָרָדָאר
אָפוּף בְּנִיחוֹחוֹת פְּרִיחַת הֶהָדָר
עִם רַבָּנִים מְחוּנָנִים:
רַלְבַּ"ג, רַאֲבַ"ד וְהַתִּבּוֹנִים,
וְהַיָּשָׁר מִקַּנְדִּיאָה,
הַצַּדִּיק שֶׁחַי בְּאִי הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי,
כְּרֵתִים,
לְיַד מְקוֹר חַיִּים.
וְהַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים:
חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת
וּמְסִלַּת יְשָׁרִים.
וּמוֹעֶצֶת הַחֲכָמִים:
חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל
וְחַכְמֵי אַתּוּנָה
וְחַכְמֵי לוּבְּלִין,
וְהָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים
הַנּוֹכְחִים־נִפְקָדִים
לֹא מַמָּשׁ שְׁחוֹרִים וּמַמָּשׁ לֹא פַּנְתֵּרִים
רַק קָמִים לָעֲבוֹדָה כָּל בֹּקֶר וְחַיִּים בְּשֶׁקֶט
לֹא מַרְגִּישִׁים מְקֻפָּחִים, לֹא מִצְטָרְפִים לְשׁוּם קֶשֶׁת,
אֵיךְ הָיָה אוֹמֵר לִי אָבִי, אֲהוּבִי,
כְּשֶׁהָיִיתִי בָּא לְהַסִּיעוֹ עִם צֵאת יוֹם הַכִּפּוּרִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת:
תִּרְאֶה, תִּרְאֶה כַּמָּה הֵם מְאֻשָּׁרִים,
מִסְתּוֹבְבִים בַּחֲלִיפוֹת שְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים,
כָּל אֶחָד עִם אַרְבָּעָה־חֲמִשָּׁה יְלָדִים.
לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁרַק אַתָּה חָכָם
וְהֵם כֻּלָּם מְטֻמְטָמִים.
 
הוֹ, לָמָּה לִבִּי בְּסוֹף מַעֲרָב?
לָמָּה יָצָאתִי אֶת תְּחוּם הַמּוֹשָׁב?
שָׁם הָיִיתִי נִהְיֶה
לְאָב,
לְסָב,
מִי יוֹדֵעַ,
אוּלַי גַּם לְרַב?
 
הָרַב הָרָאשִׁי
שֶׁל תְּחוּם הַמּוֹשָׁב
בית ופזמון

הַשָּׁמַיִם הֵם חוֹף הַיָּם
שֶׁל תְּחוּם הַמּוֹשָׁב,
קַו הָרָקִיעַ הַתָּכֹל וְהַצָּלוּל
הוּא רְצוּעַת הַחוֹף
שֶׁלְּאָרְכָּהּ מִבְנִים נְמוּכִים,
מִרְפָּסוֹת מַלְבֵּנִיּוֹת,
גִּנּוֹת מְרֻבָּעוֹת
בִּנְיָנִים בְּנֵי שְׁתֵּי קוֹמוֹת:
בַּיִת וּפִזְמוֹן,
בַּיִת וּפִזְמוֹן,
בַּיִת וּפִזְמוֹן,
וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת