לגעת בשמיים

חלק ראשון
נפש בנפש

מצפה אלומות

תמיד חלמנו לבלות סופשבוע ביחד בחוות הבריאות מצפה אלומות. והנה באה ההזדמנות.

במכונית עמוסה אלבומים ויומנים יצאנו לדרך אל המקום המקסים המשקיף על הכינרת. בתוכי סערה של רגשות הנעה בין פחד לתקווה.

כבר הייתי באלומות בעבר, כשהרציתי על איכות חיים ורוחניות. אהבתי את המקום, ומאוד רציתי שתבוא איתי. שתעשה עוד צעד שאולי יתמוך בריפוי שלה. איתי יחד.

אנחנו יודעות שהקשר בינינו לא ממש טוב. שצעדנו בשני מסלולי חיים. ובכל זאת קיוויתי שאולי ייפתחו בנו נקבוביות ותתרחב בנו האינטימיות.

יש כאן ניחוח של הזדמנות לידידות מופלאה, מלמלתי לעצמי.

ידעתי שנחלוק מיטה. כל כך רציתי שנתקרב.

חשבתי שאולי הכאבים ימוססו את הגבולות.

חיכיתי לראות אותה בשיעורי היוגה בגמישות המדהימה שלה.

והינה קיבלנו את החדר הכי יפה, זה שעומד במרכז ההר ובשוליו הקרובים חלקת דשא יפהפייה ועליה ערסלים. במבט למרחוק הכינרת נראית מעוטרת ירוק.

כמו הגענו לפסגת העולם לשלושה ימים של שקט והבטחה.

בלי קורונה. בלי בידוד. בלי משפחה.

דמיינתי שנדבר על הכול. על כל החיים מהתחלה ועד הסוף.

הבאתי גם חפיסת קלפים, כי חשבתי שהם יביאו השראה. על הקופסה רשום: "שלוש הן עיני הנשמה שאיתן אנו משיגים ידע: עין הבשר (מדע) שבאמצעותה אנו תופסים את העולם החיצוני של מרחב, זמן ואובייקטים; עין התבונה (פילוסופיה, פסיכולוגיה), שבאמצעותה אנו משיגים ידע לוגי; עין ההתבוננות (דת, מיסטיקה), שבאמצעותה אנו עולים לידע של מציאות טרנסצנדנטית."

רציתי לשחק שוב כמו ששיחקנו כשהיינו ילדות. ייחלתי שהפעם דרך הקלפים נצליח לפסוע במדרגות לגילוי של שתינו ביחד. שבכל שלב נגלה את הפוטנציאל הטמון בנו, בכל אחת ובאחוות האחיות שלנו, בתהליך הפנימי המאפשר לנוע ביחד מהאגו אל האחדות והשלמות, מהבסיס האנושי אל ההשראה האלוהית.

ביקשתי בתוכי שנטפס מעלה כמו בסולם — מידיעת מציאות החומר בעולם הפיזי דרך בירור פנימי להתעוררות ולאחיזה ברובד הרוחני של העולם. השביל האישי והמשותף עובר דרך הגוף והחושים בתהליך של התגברות ותיקון המידות לחיזוק הכוונה שבלב. כאן, במעבר מהסתרה לגילוי, מתרחש השינוי ממודעות לגאולה.

באופן הזה קיוויתי שנוכל לצאת יחד משלב של הכרת העולם הזה בלבד להכרת העולם הבא — שנאמר "עולמך ראה בחייך" — לא רק אחרי מות הגוף אלא בעודנו בחיים.

שנצליח לגעת בכאב עד סופו כדי לצמוח.

שנסתכל לאמת בעיניים ללא פשרות — בשנאה, בכעס, בשונוּת הבלתי נסבלת, בפירוד.

שנניח לזיכרונות הללו שבתת־מודע להיעלם.

שאמשיך בתודעה את כל מה שנאמר במציאות והיה מוכרח להשמיע את עצמו.