* *
*
הדברים הכלולים בספר זה הם חלק נובט מדברי ימי הבחרות הקיימת, הנעה והנבה, שביתה על שכמה באין־מנוח, החולמת חלום אביב בשער בת־יחיד: רק חלק נובט — כאחת מצלעות היער הגובלת עם אור־המרחב.
הדברים לא נבחרו כולם במידת־הדין של השלמות היתרה, כי הושם לב גם להתאמת המחזור ולקו התאריך. סוף־סוף — אף הבורא בעצמו לא ראה לטובה להוציא מתוך יערו את העצים הזקופים ולהשאיר את הכפופים, כי אם נתן אותם ביחד.
'בשפתיים אל הסלע' — בשם זה לא התכוונתי כלל לסַמל צימאון, או איזו גורליות גזעית מיוחדת כבצירוף שני עצמים קוטביים אלה, אלא בעיקר: — אנטיתזה לַמַּטֶה, המֵקיר בכוח האגרוף את המעיין.
והנני אסיר תודה לידידיי הנכבדים והיקרים מ' לוסטרניק, ד' סברדלוב, א' גליקסון ונ' בנארי, שבסיועם אופשרה ההוצאה.
ורשה, 20.2.35
ב. פומרנץ
לא על מעיין וכד
לֹא עַל מַעְיָן וָכָד
עִם שֶׁמֶשׁ מֻגְמָא;
לֹא עַל קָמָה פּוֹזְזָה
בְּמִדְרוֹן כְּפָר;
אַף לֹא עַל תּוֹעֲפוֹת סַהַרָה
הַלְּבָנוֹת
שָׁפְכָה נַפְשִׁי זִיו
בְּהֵאָבְקָהּ עִם סִבְלָהּ הַיָּקָר, עִם כִּלְיוֹנָהּ
הַטָּהוֹר,
מְטֹעֶנֶת חֶרֶב־אַהֲבָה מְסֻתָּרָה.
כִּי עַל שׁוּק
מְטֻלָּא מִדְרָכָה
עִם דֶּלֶף־סְתָו מַאֲפִיל,
בֵּין פַּרְצוּפִים קוֹפְאִים שׁוֹקְקִים
כְּמַטְבְּעוֹת הַמִּתְחַלְּפוֹת —
כִּי עַל שׁוּק שָׁפְכָה נַפְשִׁי זִיו
בְּהֵאָבְקָהּ — —