ישראל ומדינת הרווחה

פרק ראשון: מהי מדינת רווחה?

1. כללי
בספרות המחקרית נמצא הגדרות אין־ספור למושג מדינת הרווחה. המשותף לכולן הוא בהסכמה על העיקרים הבאים: מדינת רווחה היא מדינה מודרנית שמשטרה דמוקרטי. זוהי מדינה שבה השלטון עושה שימוש בסמכותו כדי להבטיח את כלכלת השוק החופשי. המערכת הפוליטית שבמדינה דואגת לחלוקה מחודשת של הכנסות הפרטים. זוהי מדינת חוק, שבה יש הגנה על זכויות אזרחיות, שבה זכותו של כל אזרח להטבות כלכליות מוגדרת בחוק, ושבה נקבעים הליכים שלטוניים ברורים המבטיחים מימוש של הזכויות הללו הלכה למעשה.

במאה העשרים ואחת כל מדינות המערב המפותחות הן למעשה מדינות רווחה, שיש בהן הכרה חוקית בזכותם של האזרחים לקבל הטבות כלכליות. הבטחת תעסוקה, הבטחת הכנסה, הבטחת שירותי בריאות, הבטחת דיור והבטחת השכלה — כל אלה זכויות המוענקות לכלל אזרחי המדינות המערביות הדמוקרטיות. עם זאת, בכל אחת מן המדינות הללו מנוהלת מדיניות רווחה ייחודית. ההבדלים בין מדיניות הרווחה במדינות המערביות המודרניות נגזרים מההבדלים ביכולות הכלכליות בין מדינה אחת לרעותה וכן בדרך שבה כל חברה רואה את התועלת בהקצאת המשאבים הכלכליים הללו (Schottland, 1967).

בכל מדינות הרווחה המודרניות מתקיימים התערבות בכלכלת השוק החופשי ושימוש מכוון בכוח, באמצעות המערכת הפוליטית הנבחרת והאדמיניסטרציה השלטונית, וזאת כדי להבטיח את יכולת המדינה לתמוך באזרחיה במובנים הבאים: (א) תמיכה מינימלית הנדרשת לקיום בסיסי של האזרחים — ללא קשר לרמת ההכנסה שהם משיגים בשוק הכלכלי; (ב) תמיכה בהבטחת רמת הכנסה לאורך זמן — גם כאשר כושר ההשתכרות של אזרח נפגם (עקב מחלה, נכות, אי־שפיות וכיוצא באלה); (ג) הבטחת המדינה כי כל אזרחיה יקבלו, ללא קשר עם הכנסתם, את סטנדרט הטיפולים המיטבי האפשרי, וזאת באופן שוויוני (למשל: שירותי בריאות, חינוך, תרבות) (Schottland, 1967; Briggs, 1983).

2. "מדינת הרווחה" ו"מדינת הרווחה המודרנית"
המושג "מדינת רווחה" והשימוש בו הוטבעו עוד במאה התשע־עשרה. זאת לדעת כי מַטבע הלשון "מדינת רווחה" יכול ללבוש ולפשוט צורות רבות, ומשמעותו במאה התשע־עשרה הייתה שונה בתכלית מזו המקובלת מאז מחציתה השנייה של המאה העשרים ואילך. לא זאת כי אם זאת — מדינת רווחה "מודרנית" נבדלת ממדינת רווחה שאינה כזאת בשני מובנים בסיסיים: (א) במדינה המודרנית מערכי רווחה ותשלומי רווחה הם בגדר זכות אזרחית מוקנית ואינם תלויים דווקא במציאות פוליטית, בעוד ניהול מדיניות רווחה בתקופה קודמת התבסס על מציאות פוליטית; (ב) במדינת רווחה מודרנית הצעת שירותי רווחה שאינם מיטביים נתפסת כרע הכרחי התלוי במגבלת המשאבים הכלכליים העומדים לרשות תושבי המדינה (Smith, 2004). בתקופה קודמת כל שירות או מוצר רווחתי — תהא איכותו אשר תהא — נתפסו כהתפתחות חיובית ולא צפויה. כל ביקורת או דרישה להרחבת שירותים אלה נראו סוג של כפירה בעיקר ואי הכרת טובה על נדיבותו הלא צפויה של הריבון רב החסד. מדיניות רווחה בתקופות קודמות עסקה בהגדרת המינימום האפשרי וראתה בו גם סוג של אופטימום חברתי. בעוד באנגלית המושג Welfare State הוא נטול הטיה ערכית, בעברית הוא מקבל משמעות המבחינה בין סוגי מדיניות רווחה: את המדינה מן הסוג המודרני מכנים בישראל "מדינת רווחה" ואילו את המדינה מן הסוג האחר: "מדינת סעד".