לפסל מים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
לפסל מים
הוספה למועדפים

לפסל מים

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

רחל חלפי

רחל חלפי (נולדה ב-1939) היא ילידת תל אביב ומתגוררת בה. בשירותה הצבאי הייתה כתבת צבאית, ובהמשך עבדה כעורכת תוכניות דוקומנטריות בקול ישראל, כבמאית סרטי קולנוע וטלוויזיה וכעיתונאית. למדה באוניברסיטה העברית לתואר שני, והמשיכה את לימודיה בארצות הברית באוניברסיטת ברקלי ובמכון האמריקאי לקולנוע. לימדה קולנוע ותסריטאות במסגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב.
 
זכתה בפרסים רבים על יצירתה בישראל ובחו"ל, ובהם פרס ראש הממשלה, ופרס ביאליק לספרות על ספרה "מקלעת השמש" ועל מכלול יצירתה לשנת 2006.
 
ב-2015 זכתה חלפי בפרס אקו"ם ע"ש דליה רביקוביץ' לשירה ופרוזה על מכלול יצירתה. בנימוקי השופטים נאמר: "שירתה היא יצירה נועזת וחדשנית שחוקרת בלי לאות, בסקרנות רעננה, את העולם ואת השפה המתארת אותו. בשלל אמצעים אמנותיים, לשוניים וטיפוגרפיים היא ממציאה מוזיקה פוליפונית משלה ומפרקת את גבולות השיר כדי לבדוק את האטומים שלו ולהקימו מחדש על סף תהום. היא נעה בין הדברים הוודאיים מתוך תהייה וספקנות המציבות סימני שאלה רבים אך גם שבות ומגלות את היופי שבעצם הקיום. השילוב בין יפעה לחרדה, בין טרגיות להומור, בין רצינות לקלילות הוא מן המאפיינים המרכזיים בשירי רחל חלפי, מן היוצרים החשובים והמקוריים בשירה העברית כיום".
 
רחל חלפי באה ממשפחה של אמנים. דודה, אברהם חלפי, משורר ושחקן תיאטרון; אביה, שמשון חלפי, משורר וממתעדי ראשית תל אביב; אמה, מרים ברוך חלפי, פסלת ומשוררת.
 
נשואה לסופר ולמתרגם ובעבר שדר וקריין בקול ישראל, חיים תדמון.

תקציר

זֶהוּ נִסָּיוֹן לְהָקִים חֶדֶר בְּתוֹךְ הַיָּם
זֶהוּ נִסָּיוֹן לְרַבֵּעַ אֶת הַמַּעְגָּל
לִבְרֹא סִפּוּר מִתּוֹךְ שְׁתִיקַת הַסֶּלַע
זֶהוּ נִסָּיוֹן לִבְלֹעַ רוּחַ
לְהִשְׁתַּגֵּעַ עַל מָה
שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָיו
זֶהוּ נִסָּיוֹן לִקְשֹׁר מַיִם
לִכְלָל קֶשֶׁר קָבוּעַ
זֶהוּ נִסָּיוֹן לִכְלֹא תֹּהוּ בְּתוֹךְ רִבּוּעַ
זֶהוּ נִסָּיוֹן הֶגְיוֹנִי בְּהֶחְלֵט
זֶהוּ נִסָּיוֹן מַעֲשִׂי

הָיִיתִי אוֹמֶרֶת
עִם סִכּוּיִים טוֹבִים

פרק ראשון

מילים הן
 

מִלִּים הֵן כִּסְאוֹת־נוֹחַ בָּרוּחַ
מֵעַל לַחוֹל הָרַב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם
יֵשׁ בָּהֶן מַשֶּׁהוּ נוֹחַ אֲבָל דָּלוּחַ
כָּלְשֶׁהוּ. תָּאֵר לְךָ אִישׁ נִשָּׂא בָּרוּחַ אֶל כָּל רוּחַ
חוֹלֵם שֶׁהוּא
יוֹשֵׁב אֵיתָן, וְעוֹד בְּנוֹחַ
 
מִלִּים אֵין לָהֶן
רֵיחַ דּוֹמֶה לָרֵיחוֹת הַמְּצִיפִים אֶת הַמֹּחַ
שָׁעָה שֶׁהוּא נֶאֱחָז בָּהֶן
טוֹבֵעַ
 
מִלִּים הֵן קוֹל הָאֹחַ
הַקּוֹרֵא בַּלַּיְלָה
וְהַלַּיְלָה שָׁחֹר וְאֵינוֹ נִרְאֶה
 
רַק קוֹל הָאֹחַ אוֹמֵר
לַיְלָה

רחל חלפי

רחל חלפי (נולדה ב-1939) היא ילידת תל אביב ומתגוררת בה. בשירותה הצבאי הייתה כתבת צבאית, ובהמשך עבדה כעורכת תוכניות דוקומנטריות בקול ישראל, כבמאית סרטי קולנוע וטלוויזיה וכעיתונאית. למדה באוניברסיטה העברית לתואר שני, והמשיכה את לימודיה בארצות הברית באוניברסיטת ברקלי ובמכון האמריקאי לקולנוע. לימדה קולנוע ותסריטאות במסגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב.
 
זכתה בפרסים רבים על יצירתה בישראל ובחו"ל, ובהם פרס ראש הממשלה, ופרס ביאליק לספרות על ספרה "מקלעת השמש" ועל מכלול יצירתה לשנת 2006.
 
ב-2015 זכתה חלפי בפרס אקו"ם ע"ש דליה רביקוביץ' לשירה ופרוזה על מכלול יצירתה. בנימוקי השופטים נאמר: "שירתה היא יצירה נועזת וחדשנית שחוקרת בלי לאות, בסקרנות רעננה, את העולם ואת השפה המתארת אותו. בשלל אמצעים אמנותיים, לשוניים וטיפוגרפיים היא ממציאה מוזיקה פוליפונית משלה ומפרקת את גבולות השיר כדי לבדוק את האטומים שלו ולהקימו מחדש על סף תהום. היא נעה בין הדברים הוודאיים מתוך תהייה וספקנות המציבות סימני שאלה רבים אך גם שבות ומגלות את היופי שבעצם הקיום. השילוב בין יפעה לחרדה, בין טרגיות להומור, בין רצינות לקלילות הוא מן המאפיינים המרכזיים בשירי רחל חלפי, מן היוצרים החשובים והמקוריים בשירה העברית כיום".
 
רחל חלפי באה ממשפחה של אמנים. דודה, אברהם חלפי, משורר ושחקן תיאטרון; אביה, שמשון חלפי, משורר וממתעדי ראשית תל אביב; אמה, מרים ברוך חלפי, פסלת ומשוררת.
 
נשואה לסופר ולמתרגם ובעבר שדר וקריין בקול ישראל, חיים תדמון.

עוד על הספר

לפסל מים רחל חלפי

מילים הן
 

מִלִּים הֵן כִּסְאוֹת־נוֹחַ בָּרוּחַ
מֵעַל לַחוֹל הָרַב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם
יֵשׁ בָּהֶן מַשֶּׁהוּ נוֹחַ אֲבָל דָּלוּחַ
כָּלְשֶׁהוּ. תָּאֵר לְךָ אִישׁ נִשָּׂא בָּרוּחַ אֶל כָּל רוּחַ
חוֹלֵם שֶׁהוּא
יוֹשֵׁב אֵיתָן, וְעוֹד בְּנוֹחַ
 
מִלִּים אֵין לָהֶן
רֵיחַ דּוֹמֶה לָרֵיחוֹת הַמְּצִיפִים אֶת הַמֹּחַ
שָׁעָה שֶׁהוּא נֶאֱחָז בָּהֶן
טוֹבֵעַ
 
מִלִּים הֵן קוֹל הָאֹחַ
הַקּוֹרֵא בַּלַּיְלָה
וְהַלַּיְלָה שָׁחֹר וְאֵינוֹ נִרְאֶה
 
רַק קוֹל הָאֹחַ אוֹמֵר
לַיְלָה