"בחודש ניסן היה למיכה יום הולדת ובגן הכינו לכבודו מסיבה. לפתע נשמעו שתי צפירות ממושכות וכל הילדים רצו אל החלון. בחצר עמדה מכונית אדומה עם צינורות וסולמות, ועליה כל תזמורת מכבי האש. הם באו במיוחד לנגן למיכה ליום הולדתו."
כך מסתיים הסיפור שכתבה המשוררת והסופרת דליה רביקוביץ לפני שנים רבות – סיפור הרואה עתה אור מחדש מלווה באיורי צבע גדולים, מרשימים ויפהפיים של דני קרמן.
מה עשה מיכה שכל הנגנים בתזמורת מכבי האש באו במיוחד לגן שלו, לנגן לכבודו ביום הולדתו?
בלשון נקייה מלווה בהומור קליל, מספרת דליה רביקוביץ על מיכה, ילד בגיל הגן הכועס על שהנורה בפנס הרחוב הפסיקה להאיר, ובחושך נפלה אמו, נחבלה ושברה את היד. בכעסו הוא מחליט להחליף בעצמו את הנורה. כילד גן אין מיכה מבין את הסכנה ואינו יכול להעריך את גובה העמוד ואת העובדה שהמשימה הזאת קשה ומורכבת הרבה יותר מאיך שהיא נראית... למזלו כשהוא נתקע על עמוד החשמל בחושך, עוברת במקום כבאית ואחד-עשר הכבאים והנהג ממהרים להציל אותו.
דליה רביקוביץ (2005-1936) אחת המשוררות האהובות ביותר על הקוראים בארץ, שזכתה בפרסים רבים על שירתה, פרסמה גם שירים וסיפורים לילדים.
הסיפור 'מיכה ומכבי האש' ראה אור לראשונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בשנת 1962 בחוברת דקה עם איורים בשחור לבן של יעקב אלוני.
דני קרמן – אחד המאיירים הבולטים, האהובים והמוכרים של ספרי הילדים בארץ מזה שנות דור. איורי הצבע היפים שאייר לספר תורמים לקרב את הסיפור לקוראים הצעירים של ימנו.
