מה שיגיד החול
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מה שיגיד החול

מה שיגיד החול

עוד על הספר

  • הוצאה: צבעונים, מנדלי
  • תאריך הוצאה: 2021
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 72 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 12 דק'

יוסף כהן אלרן

יוסף כהן-אלרן (נולד ב-15 בינואר 1943) הוא משורר וסופר ישראלי. חתן פרס קוגל לספרות. בהיותו בן עשרים ושש פורסם הרומן הראשון שלו, שאת הטיוטה שלו כתב כבר בהיותו תלמיד בבית הספר התיכון. באותן שנים פרסם עוד ארבעה ספרים. זכה בפרס קוגל לספרות מטעם עירית חולון לשנת 2013, במקום שלישי, על ספרו "והמלאכים שותקים", ובאות "קסת הזהב" מטעם אגודת הסופרים בשנת 2015. אלרן-כהן כתב רשימות ביקורת רבות, בעיקר על ספרי שירה, בבלוג שלו במחלקה ראשונה ניוז-1.

מספריו:
"תקרית נישואים", 1986, הוצאת אר-עם
"אחד בלב", 1990, הוצאת אור-עם
"עיקרון הכמיהה", 1999, הוצאת כנרת
"עזה כמוות", 2002, הוצאת אסטרולוג
"כל הלילות", 2003, הוצאת אסטרולוג
"שמועות על אושר", 2008 הוצאת צבעונים
"והמלאכים שותקים", 2011 הוצאת צבעונים
"הכול לקחה האש", 2014 הוצאת צבעונים
"שתי ימי חיי", 2017, הוצאת צבעונים
"אחרי ההלם החיים", טרילוגיה, 2018 הוצאת צבעונים
"פואמה לסיגל", הוצאת צבעונים, 2019
"קנאת הצל", הוצאת צבעונים, 2020
ספרי שירה
"אלוהים חולם", 2007 הוצאת צבעונים
"אלו ערגות", 2010 הוצאת צבעונים
"ימים ולילות", 2011 הוצאת צבעונים
"כמו הים כמו הרוח כמו החול", 2014 הוצאת צבעונים
"הגדת הפרת", 2019 הוצאת צבעונים.
עיון
"שלושה בפרדס היצירה", ספר משותף, הוצאת מיטב-ארגמן, 2018

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/k2u8m4v8

תקציר

כָּתַבְתִּי אַהֲבָה
וְרַק עַל כְּאֵבִי
לֹא כָּתַבְתִּי מֵעוֹלָם
רַק עַל גּוּפֵךְ כָּתַבְתִּי 
וְעַל לִבֵּךְ הַתָּם
וְעַל אֵיבָרַיִךְ כָּתַבְתִּי
וְעַל עוֹרֵךְ הַחַם
וְעַל כְּאֵבוֹ שֶׁל הָעוֹלָם

בספרו מה שיגיד החול מתבונן יוסף כהן אלרן בחיים הכלים מול עיניו לאחר ימים של סגר ומגבלות ואנושות הקוברת את מתיה. האופל היורד, המגפה המאיימת, הסערה המתקרבת - כל אלה הם החיים עצמם, החיים במלואם, החיים כפי שהם נראים לאחר שחלפו ימי התום ואבדו האהבות.
יוסף כהן אלרן, סופר ומשורר האהבה, הוא לרגע משורר הכאב המתבונן בעולם בלי צל בחשש להיחטף אל מתחת לדשא שהשקה כל חייו.

פרק ראשון

הַהַתְחָלָה
אוּלַי מַלְאָךְ
בַּתְּחוּשָׁה הַמּוּזָרָה כִּי
נוֹשְׁקִים לִי עַל שְׂפָתַי
וּשְׂפָתַיִם לֹא הָיוּ לִי
יָדַעְתִּי כִּי לֹא אוּכַל
לוֹמַר לָהֶם דָּבָר
כִּי אָכֵן לֹא יָכֹלְתִּי
 
וְאַף שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי
לָהֶם כְּבָר נוֹעַדְתִּי
וְאַף שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי
לֹא אוּכַל לָשׁוּב
וְאוּלַי שׁוֹשַׁנִּים לֹא
בְּלֶכְתִּי יְפַזְּרוּ לִי
וְכֶתֶר לֹא יַנִּיחוּ עַל
הָרֹאשׁ אֲשֶׁר יִצְמַח
לִי שָׁתַקְתִּי
 
כִּי מִי שֶׁנּוֹשֵׂאת
אָכֵן צִפְּתָה לִי
כִּי מִי שֶׁזָּרַע
אָכֵן קִוָּה לִי
לֹא יָכֹלְתִּי לוֹמַר
דָּבָר רַק שָׁתַקְתִּי
כִּי גַּם פֹּה עֲדַיִן לֹא
הָיָה לִי וְאֵיךְ
אֵיךְ נָשְׁקוּ כָּךְ וְאֵיךְ
חַשְׁתִּי כִּי נוֹשְׁקִים לִי
עַל שְׂפָתַי אֵיךְ יָדַעְתִּי
 
וְאוּלַי הָיָה מַלְאָךְ

יוסף כהן אלרן

יוסף כהן-אלרן (נולד ב-15 בינואר 1943) הוא משורר וסופר ישראלי. חתן פרס קוגל לספרות. בהיותו בן עשרים ושש פורסם הרומן הראשון שלו, שאת הטיוטה שלו כתב כבר בהיותו תלמיד בבית הספר התיכון. באותן שנים פרסם עוד ארבעה ספרים. זכה בפרס קוגל לספרות מטעם עירית חולון לשנת 2013, במקום שלישי, על ספרו "והמלאכים שותקים", ובאות "קסת הזהב" מטעם אגודת הסופרים בשנת 2015. אלרן-כהן כתב רשימות ביקורת רבות, בעיקר על ספרי שירה, בבלוג שלו במחלקה ראשונה ניוז-1.

מספריו:
"תקרית נישואים", 1986, הוצאת אר-עם
"אחד בלב", 1990, הוצאת אור-עם
"עיקרון הכמיהה", 1999, הוצאת כנרת
"עזה כמוות", 2002, הוצאת אסטרולוג
"כל הלילות", 2003, הוצאת אסטרולוג
"שמועות על אושר", 2008 הוצאת צבעונים
"והמלאכים שותקים", 2011 הוצאת צבעונים
"הכול לקחה האש", 2014 הוצאת צבעונים
"שתי ימי חיי", 2017, הוצאת צבעונים
"אחרי ההלם החיים", טרילוגיה, 2018 הוצאת צבעונים
"פואמה לסיגל", הוצאת צבעונים, 2019
"קנאת הצל", הוצאת צבעונים, 2020
ספרי שירה
"אלוהים חולם", 2007 הוצאת צבעונים
"אלו ערגות", 2010 הוצאת צבעונים
"ימים ולילות", 2011 הוצאת צבעונים
"כמו הים כמו הרוח כמו החול", 2014 הוצאת צבעונים
"הגדת הפרת", 2019 הוצאת צבעונים.
עיון
"שלושה בפרדס היצירה", ספר משותף, הוצאת מיטב-ארגמן, 2018

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/k2u8m4v8

עוד על הספר

  • הוצאה: צבעונים, מנדלי
  • תאריך הוצאה: 2021
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 72 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 12 דק'
מה שיגיד החול יוסף כהן אלרן
הַהַתְחָלָה
אוּלַי מַלְאָךְ
בַּתְּחוּשָׁה הַמּוּזָרָה כִּי
נוֹשְׁקִים לִי עַל שְׂפָתַי
וּשְׂפָתַיִם לֹא הָיוּ לִי
יָדַעְתִּי כִּי לֹא אוּכַל
לוֹמַר לָהֶם דָּבָר
כִּי אָכֵן לֹא יָכֹלְתִּי
 
וְאַף שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי
לָהֶם כְּבָר נוֹעַדְתִּי
וְאַף שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי
לֹא אוּכַל לָשׁוּב
וְאוּלַי שׁוֹשַׁנִּים לֹא
בְּלֶכְתִּי יְפַזְּרוּ לִי
וְכֶתֶר לֹא יַנִּיחוּ עַל
הָרֹאשׁ אֲשֶׁר יִצְמַח
לִי שָׁתַקְתִּי
 
כִּי מִי שֶׁנּוֹשֵׂאת
אָכֵן צִפְּתָה לִי
כִּי מִי שֶׁזָּרַע
אָכֵן קִוָּה לִי
לֹא יָכֹלְתִּי לוֹמַר
דָּבָר רַק שָׁתַקְתִּי
כִּי גַּם פֹּה עֲדַיִן לֹא
הָיָה לִי וְאֵיךְ
אֵיךְ נָשְׁקוּ כָּךְ וְאֵיךְ
חַשְׁתִּי כִּי נוֹשְׁקִים לִי
עַל שְׂפָתַי אֵיךְ יָדַעְתִּי
 
וְאוּלַי הָיָה מַלְאָךְ