הסודות שבינינו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הסודות שבינינו
מכר
מאות
עותקים
הסודות שבינינו
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

הסודות שבינינו

3.8 כוכבים (42 דירוגים)

עוד על הספר

  • תרגום: טל שירותי תרגום
  • הוצאה: ונוס
  • תאריך הוצאה: יולי 2021
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 436 עמ' מודפסים

מולי מקאדמס כיכבה ברשימות רבי המכר של הניו־יורק טיימס. היא מתגוררת בטקסס עם בעלה ובתה ואוהבת להתכרבל על הספה מתחת לשמיכה צמרירית בזמן סופות רעמים או להתחבא באמבטיה כאשר מכה טורנדו, כך היא יכולה להעמיד פנים שהוא לא אמיתי.

תקציר

אני הרבה דברים.
הדיקסון הצעיר ביותר. איש התחזוקה של העיירה. השיפוצניק הטוב ביותר שיהיה לכם בחיים.
אבל דבר אחד אני לא. הבחור שמתאהב.
כשריי ג'ייקובס מגיעה לעיירה שלי עם המחשב הנייד שתמיד צמוד אליה וההתמכרות שלה לקפאין, היא מושכת אליה את תשומת הלב של כולם.
היא חוצפנית.
היא יומרנית.
והיא מעמידה בפניי דרישה פשוטה – אל תתאהב.
מצחיק, לאור העובדה שהיא לא בדיוק הטיפוס שלי.
כלומר לא הייתה הטיפוס שלי.
היא מזעזעת את חיי בלי כוונה עם הרוח החופשית והמפתה שלה עד שאני רוצה יותר.
היא הרגל שאני לא יכול להיגמל ממנו. מנה שאף פעם לא מספיקה לי.
כל יום מקרב אותי להגיד את שלוש המילים שתמיד זלזלתי בהן.
עד שהסודות הכמוסים ששמרה מתחילים להיחשף, ויש לי הרגשה שהדרישה שהציבה באותו היום שבו נפגשנו לראשונה לא הייתה פשוטה כל כך.

מולי מקאדמס כיכבה ברשימות רבי המכר של הניו־יורק טיימס. היא מתגוררת בטקסס עם בעלה ובתה ואוהבת להתכרבל על הספה מתחת לשמיכה צמרירית בזמן סופות רעמים או להתחבא באמבטיה כאשר מכה טורנדו, כך היא יכולה להעמיד פנים שהוא לא אמיתי.

"הסודות שבינינו" הוא ספר ראשון בסדרה "חלומות תוססים". כל ספר מספר את סיפורו של זוג אחר.

פרק ראשון

פרולוג
ריי


הסתובבתי בחדר על קצות האצבעות. אספתי את הנעליים ואת הבגדים שלי שהיו זרוקים על הרצפה עוד מהלילה הקודם, והמשכתי לארון. הצצתי לאחור למקום שבו הוא שכב, לא מודע למה שקורה, פתחתי את המגירה הראשונה, ופניי התכווצו כשהיא הרעישה מדי בחדר השקט. כשהוא הסתובב במיטה הגדולה, עצרתי את הנשימה והתמלאתי חרדה בזמן שחיכיתי לראות אם הוא יתעורר.

מצטערת.

חמש שניות חלפו...

אני חייבת ללכת.

עשר...

אני יודעת שאתה לא מבין.

שלושים...

שום דבר.

שחררתי נשימה איטית של הקלה ואז הסתובבתי למגירה העליונה שבה שמרתי כמה בגדים ללילות שבהם נשארתי לישון. בתנועה מהירה אספתי מתוכה את כל פריטי הלבוש ומיהרתי לאמבטיה כדי להביא את תיק כלי הרחצה שלי.

ברגע שידיי היו עמוסות דברים, צעדתי בשקט לסלון ודחפתי הכול לתוך התיק הגדול שלי... עצרתי לרגע רק כדי להתלבש ולאסוף את השיער הארוך שלי לפקעת פרועה.

כשהורדתי את הידיים, מבטי קפא על החפץ הזר שעיטר את האצבע שלי. על היהלום שהיה מהמם ונורא באותה מידה.

על הטבעת שגרמה לבטן שלי להתכווץ ולנשימותיי להפוך לרדודות.

כשהתגנבתי בחזרה לחדר השינה לעבר שידת הלילה שלו, תהיתי איך נתתי למצב להרחיק לכת כל כך. תהיתי אם מראה של טבעת על האצבע ההיא יגרום לי תמיד סחרחורת ואי־שקט.

ואפילו לא אמרתי כן...

ועדיין, איכשהו, עם החרדה שמילאה אותי ועם ההלם שגרם לי להיאלם דום, הטבעת ההיא עשתה את דרכה ליד שלי בלילה הקודם.

הוא נישק אותי כאילו הסכמתי בהתלהבות, הביא אותי לבית שלו והביט בי בהערצה כאילו נתתי לו את המתנה הנפלאה מכולן. ניסיתי להילחם בחוסר הביטחון שליווה אותי כל החיים וכמעט חנק אותי עד שהרגשתי את הדחף המכריע לעשות את מה שעשיתי הכי טוב.

לברוח.

זה מה שעשיתי מאז שאני זוכרת את עצמי.

ברחתי ממערכות יחסים. ברחתי מהתחייבות. ברחתי מאותן שלוש מילים תמימות לכאורה שגרמו לי להירתע...

בדרך כלל הייתי מודעת יותר לשלב שבו מערכת היחסים התקדמה רחוק מדי. בדרך כלל נעלמתי הרבה לפני שהבחור חשב לקנות טבעת – שלא לדבר על להציע נישואים – אבל הפעם הנחתי לדעתי להיות מוסחת.

נשבעתי שלעולם לא אתן לזה לקרות שוב כשבחנתי את פניו בפעם האחרונה, הוא היה חתיך הורס אפילו כשהוא ישן.

"אמרתי לך לא להתאהב בי," לחשתי, והכאב בקולי נשמע כמעט כמו האשמה כשהורדתי את הטבעת מהאצבע והנחתי אותה על השידה.

ואז ברחתי.

מולי מקאדמס כיכבה ברשימות רבי המכר של הניו־יורק טיימס. היא מתגוררת בטקסס עם בעלה ובתה ואוהבת להתכרבל על הספה מתחת לשמיכה צמרירית בזמן סופות רעמים או להתחבא באמבטיה כאשר מכה טורנדו, כך היא יכולה להעמיד פנים שהוא לא אמיתי.

עוד על הספר

  • תרגום: טל שירותי תרגום
  • הוצאה: ונוס
  • תאריך הוצאה: יולי 2021
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 436 עמ' מודפסים
הסודות שבינינו מולי מקאדמס

פרולוג
ריי


הסתובבתי בחדר על קצות האצבעות. אספתי את הנעליים ואת הבגדים שלי שהיו זרוקים על הרצפה עוד מהלילה הקודם, והמשכתי לארון. הצצתי לאחור למקום שבו הוא שכב, לא מודע למה שקורה, פתחתי את המגירה הראשונה, ופניי התכווצו כשהיא הרעישה מדי בחדר השקט. כשהוא הסתובב במיטה הגדולה, עצרתי את הנשימה והתמלאתי חרדה בזמן שחיכיתי לראות אם הוא יתעורר.

מצטערת.

חמש שניות חלפו...

אני חייבת ללכת.

עשר...

אני יודעת שאתה לא מבין.

שלושים...

שום דבר.

שחררתי נשימה איטית של הקלה ואז הסתובבתי למגירה העליונה שבה שמרתי כמה בגדים ללילות שבהם נשארתי לישון. בתנועה מהירה אספתי מתוכה את כל פריטי הלבוש ומיהרתי לאמבטיה כדי להביא את תיק כלי הרחצה שלי.

ברגע שידיי היו עמוסות דברים, צעדתי בשקט לסלון ודחפתי הכול לתוך התיק הגדול שלי... עצרתי לרגע רק כדי להתלבש ולאסוף את השיער הארוך שלי לפקעת פרועה.

כשהורדתי את הידיים, מבטי קפא על החפץ הזר שעיטר את האצבע שלי. על היהלום שהיה מהמם ונורא באותה מידה.

על הטבעת שגרמה לבטן שלי להתכווץ ולנשימותיי להפוך לרדודות.

כשהתגנבתי בחזרה לחדר השינה לעבר שידת הלילה שלו, תהיתי איך נתתי למצב להרחיק לכת כל כך. תהיתי אם מראה של טבעת על האצבע ההיא יגרום לי תמיד סחרחורת ואי־שקט.

ואפילו לא אמרתי כן...

ועדיין, איכשהו, עם החרדה שמילאה אותי ועם ההלם שגרם לי להיאלם דום, הטבעת ההיא עשתה את דרכה ליד שלי בלילה הקודם.

הוא נישק אותי כאילו הסכמתי בהתלהבות, הביא אותי לבית שלו והביט בי בהערצה כאילו נתתי לו את המתנה הנפלאה מכולן. ניסיתי להילחם בחוסר הביטחון שליווה אותי כל החיים וכמעט חנק אותי עד שהרגשתי את הדחף המכריע לעשות את מה שעשיתי הכי טוב.

לברוח.

זה מה שעשיתי מאז שאני זוכרת את עצמי.

ברחתי ממערכות יחסים. ברחתי מהתחייבות. ברחתי מאותן שלוש מילים תמימות לכאורה שגרמו לי להירתע...

בדרך כלל הייתי מודעת יותר לשלב שבו מערכת היחסים התקדמה רחוק מדי. בדרך כלל נעלמתי הרבה לפני שהבחור חשב לקנות טבעת – שלא לדבר על להציע נישואים – אבל הפעם הנחתי לדעתי להיות מוסחת.

נשבעתי שלעולם לא אתן לזה לקרות שוב כשבחנתי את פניו בפעם האחרונה, הוא היה חתיך הורס אפילו כשהוא ישן.

"אמרתי לך לא להתאהב בי," לחשתי, והכאב בקולי נשמע כמעט כמו האשמה כשהורדתי את הטבעת מהאצבע והנחתי אותה על השידה.

ואז ברחתי.