הדבר האמיתי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הדבר האמיתי
מכר
מאות
עותקים
הדבר האמיתי
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

הדבר האמיתי

4.4 כוכבים (29 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    • תרגום: אדיב סטרמן
    • הוצאה: אדל
    • תאריך הוצאה: יוני 2021
    • קטגוריה: רומן רומנטי
    • מספר עמודים: 379 עמ' מודפסים

    תקציר

    אפריל המילטון
    מעט מאוד דברים מפחידים אותי יותר מהמפגש המשפחתי ההולך ומתקרב, מפני שאני יודעת שבני משפחתי הבלתי נלאים לא יפסיקו לנסות לשדך לי גבר מקומי, מתוך תקווה שאעזוב את ניו יורק ואחזור הביתה. הם לא מבינים שיש לי קריירה וגם אין לי כוח להסביר. הדבר הקל ביותר יהיה להביא איתי מישהו שיבהיר שאני לא פנויה לשידוכים. 
    כשאני רואה ב'קרייגסליסט' מודעה שאומרת: 'חוזרת הביתה וזקוקה לחומת הפרדה? אני הדבר האמיתי', אני יודעת שמצאתי את הפתרון, בלי בלגן ובלי כאבי ראש. האומנם?

    תיאו בנקס
    אני יכול להיות כל מה שהיא תרצה – הילד הרע, החנון המלומד או הקאובוי, וגם מציע את האפשרויות האלה במגוון מבטאים. אני שחקן מעולה ובתפריט שלי מופיעות אין־ספור אפשרויות, כולן עומדות לרשותה. חוב מאיים מעל ראשי ואני עובד כדי לסלק אותו, ויש עבודות גרועות יותר מאשר להיות חבר להשכרה. 
    אבל אפריל היא לא מי שציפיתי שהיא תהיה, ושום דבר לא הולך כמתוכנן. מהר מאוד המציאות מתערבבת עם הבדיה והרגש מתערבב עם המשחק ושום דבר כבר לא נראה פשוט.

    הדבר האמיתי מאת סופרת רבי המכר לורן בלייקלי הוא רומן מתוק ומרגש על אהבה מפתיעה וסוחפת בין שני אנשים שחושבים שהם שונים אבל הם לא יכולים להיות יותר דומים.
    ספרים נוספים של הסופרת שיצאו בהוצאת אדל: היהלום הגדול, מיסטר או, אולי הפעם, החבילה המושלמת, יריבות על גלגלים.
    הספרים זכו לשבחים רבים וכבשו את רשימות רבי המכר בארץ ובארצות הברית.

    פרק ראשון

    פרולוג
    תיאו

    אני יכול להיות כל מי שתרצי.
    אני יכול להיות הבוס שאת מזיינת, עובד המשרד החנון והלוהט שלך שהוא רק ידיד, אחיה של החברה הכי טובה שלך שבו חשקת מאז שרקד איתך בנשף מזמן, שכן ממול שאת אוהבת מכיוון שהוא מכסח את הדשא שלך, מתקן את רכבך ופותח את הסתימות בכיור. אני יכול גם להעמיד פנים שאני כבאי, חייל, שוטר, מיליארדר, נוכל, ספורטאי, פיראט – כן, יש נשים שאוהבות להשתעשע באוצרות קבורים – או להיות הילד הרע שישגע את המשפחה שלך.
    איך תמצאי אותי אם תזדקקי לי? זה לא קשה כל־כך. את רק צריכה לדעת מה את מחפשת ולהקליד את המונחים הנכונים במנוע החיפוש הישן והמהימן שכולם מכירים. אולי אפילו תיתקלי בי בפעם הבאה שתחפשי ב'קרייגסליסט' מעבד מזון או אופני כושר משומשים. שם תגלי שלל תפקידים שביכולתי למלא ומגוון דמויות שאוכל לגלם עבורך. המטלות משתנות בהתאם לעונה, לצרכים ולביקוש, וזה כולל חתונות, מפגשי מחזור, מסיבות חג מולד, פיקניקים משפחתיים וכל אירוע אחר שלכבודו אולי תזדקקי לדייט.
    אני לא נער ליווי, ג'יגולו או חשפן. לא מדובר פה בשום דבר שקשור לחילופי נוזלים. תפקידי הוא להיות התכשיט שיקשט את זרועך, ואת תוכלי לבחור את התפקיד שאמלא לפי הטעם שלך. אלוהים יודע שגילמתי כבר את כולם.
    יש תפקיד אחד, שנדרש יותר מכל האחרים. הוא הפופולרי מכולם ובהפרש ניכר: הילד הרע. תסמכי עליי כשאני אומר לך שאני לא הילד הרע הממוצע. אני המודל והדוגמה להגדרה המילונית של 'הילד הרע', והמודעה הזאת היא כרטיס הזהב שלי:

    * חוזרת הביתה וזקוקה לחומת הפרדה? אני הדבר האמיתי *

    אני חתיך, בן עשרים ושמונה, ואסיר לשעבר. אבל אני נשבע שזה לא היה באשמתי. הופללתי. אני יכול לגלם כל תפקיד בכל טווח גילים שבין תשע־עשרה לשלושים ואחת, תלוי אם אני מתגלח או מתנהג כאילו אני אוהב את המוזיקה של אד שירן.
    החפץ בעל הערך הרב ביותר ברשותי הוא אופנוע חבוט, צעיר ממני בשנה ומעוצב כמו נמר נוהם.
    אני ברמן ועובד מדי לילה עד השעה שתיים בבר אפלולי. אם את רוצה שאהיה הדייט שלך לחתונה, למפגש מחזור או למסיבה במשרד, אני יכול להעמיד פנים שאספת אותי לאחר שסיימתי משמרת ואז זיינתי אותך בשירותים, או שאנחנו בזוגיות רצינית ומחייבת. לבחירתך.
    אני יכול למלא גם אחר כל הדברים הבאים, לבקשתך:
    1. להתחיל בפומבי עם אורחות נוספות, כולל אחותך, חברות, בנות זוג של אחרים או דודות. גם אימהות אינן מחוץ לתחום.
    2. לפצוח בדיונים מעוררי פרובוקציה או מתגרים בענייני פוליטיקה ודת. רצוי שניהם, ועדיף בנושאים הנפיצים ביותר באותה העת.
    3. להציע לך נישואים מול קהל האורחים. אני אפילו מוכן לעשות את זה בזמן שיגישו את העוגה ולקרוא לך באוזני כולם 'הילדה המתוקה מדבש שלי'.
    4. להיפרד ממך ואז להרים מופע ראווה עצום של פיוס ואהבה שיכלול אחד מבין הבאים או כולם גם יחד:
    (א) סולם.
    (ב) מגפון.
    (ג) הכרזה במהלך מצעד בעיר הולדתך.
    (הערה: אני לא זר לסצנות פומביות. אני יודע היטב איך לנהל אותן).
    5. להתקוטט עם כל אחד מהאורחים האחרים, כולל, אך לא מוגבל ל: אימך, אביך, אחותך, אחיך או כל אחד מיתר הבחורים. (אל תדאגי לגביי, מתוקה. תקופת המאסר בכלא המחוזי עזרה לי לפתח כישורי לחימה מצוינים).
    6. לספר לכל הנוכחים סיפורים וולגריים ומופרעים אודות חיי המין הסוערים־עד־כדי־חטא שלנו.
    7. לעזוב את המקום בחופזה תוך כדי שאני סוחב אותך על כתפי כמו כבאי וצועק, 'הגיע הזמן לתת ליצר הבהמי שבי להשתלט ולקחת את האישה שלי הביתה!'.
    אם אחת או יותר ממיומנויות אלה עונות על צרכייך, אנא צרי קשר ושרייני אותי לאירוע. אפשר לבקש מגוון רחב של מבטאים. שירותיי אפלטוניים לחלוטין. המחיר נתון למשא ומתן ותלוי באם תבחרי בכל הסעיפים או בהצעה לפי בחירה אישית. כמו כן, התשלום ייגבה לאחר השלמת העבודה, ורק אם תהיי מרוצה משירותיי. אני מבטיח לך שתהיי שבעת רצון משירותיי במאה אחוזים.
    זו העבודה שנשכרתי לעשות עבור הבחורה העירונית חסרת הדאגות עם חוש ההומור העגום והלב הגדול. מכיוון שהיה לנו קליק כבר מההתחלה, זו הייתה אמורה להיות החלטורה הקלה ביותר בחיי, אך למעשה זו הייתה העבודה הקשה ביותר שאי פעם ביצעתי, מפני שהיא הפילה אותי ברשתה בתרמית גדולה.

    פרק 1
    אפריל

    אם הטלפון מצלצל, אלו חדשות רעות.
    איזו עוד סיבה יש למישהו להתקשר? הודעות מיועדות לנושאים קלים ורגשיים כאחד, מ'אפגוש אותך אצל ג'יין בשבע' דרך 'התקבלתי לעבודה חדשה' ועד 'אל תיתני למנוול הזה לדכא אותך'.
    מייל פירושו שחברה מצאה דיל הורס על איפור, טיפולי ספא או טיסה מחוץ לעיר, אז היא מעבירה את הידיעה אלייך. יכול להיות גם שאחת מקרובי משפחתך המשוגעים מנסה לסדר לך בליינד דייט עם הקַצָּב שלה.
    אבל צלצול? זה אומר שמישהו מת, או שמישהו הולך לאכזב אותך קשות שתרגישי כאילו רצחו אותך.
    טוב, אולי אני דרמטית. יש שיגידו שיש לי נטייה תיאטרלית, אבל בואו נהיה כנים – מי, לעזאזל, עדיין מתקשר בטלפון מלבד נציגי שירות או נציגי חברות ביטוח? ובשביל הפרוטוקול, גם חברות ביטוח לא נוטות להתקשר עם בשורות טובות.
    הטענה הובהרה. כאשר עצמות לחייו הגבוהות של חאבייר ופניו היפות והנחשקות מבזיקות על צג הנייד שלי, חושי העכביש שלי נכנסים לפעולה.
    אני מכוונת את רצועת התיק שלי הנושא צבע, איפור ומברשות ושוקל חמישים טונות בערך. הרצועה מתחפרת בכתפי, אבל זה מה שתמיד קורה. התיק גורם לי שקע בבשר מדי יום כשאני מסתובבת במנהטן.
    אני מחליקה אצבע על פני המסך ועונה. "אתה בכלא וצריך שאשחרר אותך בערבות?"
    צחוקו של חאבייר מצלצל באוזני. "אהובתי, את יודעת שאת הבחורה האחרונה שאליה הייתי מתקשר. בחיים לא יהיו לך מספיק מזומנים בשביל זה."
    "לא נכון. אני תמיד סוחבת איתי לפחות מאתיים דולר." אני מסירה מעיניי את משקפי השמש ומנווטת בין המון אחר הצהריים בשדרה השביעית. "אבל בדרך כלל בשטרות קטנים, למקרה שאצטרך להחליק כמה לתוך חוטיני של גברים לוהטים במועדוני חשפנות. היי, תראה מה זה, הנה הבר של מג'יק־מייק. חייבת להמטיר כמה שטרות על כמה חתיכים. אבל ברצינות, מה העניינים, חתיך? אתה בסדר? אתה אף פעם לא מתקשר אלא אם כן אתה מתאבל על דייט שהבריזה."
    טוב, בסדר. דיברתי עם חברי הטוב בטלפון כבר כמה וכמה פעמים, אבל אנחנו תמיד קובעים שיחות כאלו קודם באמצעות הודעה. רואים? טענתי עדיין תקפה.
    רמקול נשמע מעברו השני של הקו. "לתשומת לב השוהים בשער העלייה למטוס, אנו עומדים להתחיל בהליך העלייה לטיסה 405 ללונדון."
    כל האוויר דולף ממני כשאני נעצרת מחוץ לחנות פאות בווילג'. בובת ראווה עטורה ברעמה סגולה בוהה בי.
    "אפריל, יש לי חדשות טובות וחדשות רעות."
    הטון של חאבייר נשמע עליז. זו הנימה הרשמית שאת מאמצת בעת מסירת חדשות שאת יודעת שיהיו הרסניות למקבל. שלוש, שתיים, אחת, צא:
    "החדשות הטובות הן שנפלה עליי הזדמנות של הרגע האחרון ואני טס ללונדון לצילומים עבור שעוני 'טיימלס' החדשים."
    החדשות שלו הרסניות עבורי, אבל אני צווחת בכל אופן. אישה בחליפה אפורה ואלגנטית מרימה גבה בזמן שהיא חולפת על פניי. "מדהים!" אני לא מסוגלת להסתיר את התרגשותי, אפילו שאני רוצה להכות אותו במברשת איפור על זה שהוא משאיר אותי חסרת ישע בזמן הכי גרוע שאפשר.
    "החדשות הרעות – "
    "אתה לא יכול להיות הדייט שלי במפגש המשפחתי," אני אומרת זאת כי אכן, זה נורא. אבל גם כאשר תכשיט הליווי הלוהט ביותר חומק מידי, הייתי מנוולת מוחלטת אם לא הייתי מתרגשת מההזדמנות האדירה הזאת. באופן כללי אני שואפת להימנע מלהיות מנוולת מוחלטת, מנוולת למחצה או מנוולת לעיתים קרובות. בכנות, אם יש סוגים אחרים של מנוולת שמישהי יכולה להיות, גם מהן אני מעדיפה להימנע. "זה מדהים בשבילך. אתה על סף פריצה לעולם הגדול."
    "את באמת חושבת שזו תהיה הפריצה הגדולה שלי?"
    "בטח. הצילומים של 'טיימלס' הם דבר עצום. בסך הכול מדובר ביצרן השעונים הלוהט ביותר בעולם. ראית פעם בחור עונד את אחד השעונים האלה? הם פחות או יותר גורמים לנשים להיכנס לתקופת ייחום."
    הוא צוחק. "גם גברים מסוימים."
    "יש משהו סקסי עד כדי גיחוך בגבר שעונד שעון יד גדול ומפואר." אני ממשיכה בדרכי אל הרכבת התחתית, בוהה בערגה במוניות ובנהגי ה'אובר' שחולפים על פניי. אני רוצה לעצור מונית או להזמין הסעה, אבל מזכירה לעצמי שההליכה הארורה הזאת עם האיפור והצבע שווה לאימון 'קרוספיט'. האנשים האלה שזורקים צמיגים בחניונים בפרברים? קטן עליי. אני אראה להם. תנסו אתם להסתובב במנהטן עם תיק מלא בצבעי גוף ולפלס את דרככם בין המוני ניו יורקים עצבניים. אני החיה הרעה ביותר בכל עולם הכושר, אני לא צריכה כרטיס חבר לחדר כושר מסריח.
    "ועכשיו אני אהיה האיש שעונד את שעוני היד הגדולים והמיוחדים האלה על שלטי חוצות. אני ממש מתרגש מהעניין." חאבייר משחרר צווחה קטנה משלו, ואז בולם את עצמו. "הקבוצה שלי עומדת לעלות למטוס. תשמעי, את חייבת לדעת שממש ציפיתי לגלם את החבר החדש שלך מול הדודה ג'ייני, הדודנית קייטי, ומי הנוספת? זו שחושבת שהיא שדכנית?"
    "אחותי, חאבייר. אחותי, טס."
    "נכון. היא. ממש ציפיתי להעמיד פנים שאני הגבר שלך. זה היה יכול להיות מבחן מאתגר עבורי."
    "תודה," אני אומרת ביובש.
    "את יודעת למה אני מתכוון, אהובתי."
    "אני יודעת, ועכשיו אני צריכה למצוא מישהו אחר," אני אומרת, נותנת לחלק מהתסכול שלי להסתנן אל קולי.
    העניין הוא שאני לא יכולה פשוט להתמודד עם זה וללכת ללא בן זוג למפגש משפחת המילטון, שיכלול יום בלונה פארק, תחרות חישוקים, באולינג על גבי מדשאה והשד רק יודע אילו עוד פעילויות תכננו הוריי. כנראה קיר טיפוס, זריקת חבלים, הכנת שרשראות, קטיף תותים וצביעת חולצות.
    אני מעדיפה לצאת לשייט באזור הקוטב הדרומי עם עשרת אלפים אנשי מכירות מאשר להשתתף בהפקה הזאת לבד. אחותי כבר מתה לסדר לי דייט.
    "את יוצאת עם מישהו?" שאלה במייל בשבוע שעבר. "אם לא, אני יכולה לבקש ממארק להיות השותף שלך לחיפוש אחר המטמון במפגש. הוא נהדר, ותנחשי מה? הוא הוסיף כריכי סטייק בעלי שלוש שכבות לתפריט. יש לו טעם מדהים ממש עם רוטב פסטו. את חייבת לנסות. מארק יכול לספר לך הכול על אופן ייצור הפסטו."
    מארק מנהל את חנות הכריכים המקומית בעיר מגוריי. הוא נחמד, ומשעמם בטירוף.
    "אני לא מתכוון להשאיר אותך בלי פתרון," אומר חאבייר בזמן שהרמקול הזעיר מרעיש שוב ברקע, מתריע בפני כולם בטרמינל – ואולי בפני כולם ברדיוס של חמישה קילומטרים סביב שדה התעופה קנדי, אם לשפוט לפי רמת הדציבלים – שקבוצה ב' צריכה להזיז את התחת הקולקטיבי שלה למטוס.
    "סידרת עבורי יום אודישנים?" אני מתבדחת כשאני מתקרבת לכניסה לרכבת התחתית. זה החלק הקשה ביותר כיום בכל מסלול המכשולים של אימון ה'קרוספיט' במנהטן – ניווט מוצלח דרך מדרגות הכניסה של רחוב כריסטופר. אני צולחת את המשימה. רק תנסו להניף משקולת מעל הראש שלכם כמו שאני מניפה את התיק שלי מעל ראשי במורד המדרגות האלה, קרוספיטרים יקרים.
    "לא. טוב יותר. חבר קרוב שלי יכול לעשות את זה. הוא זמין ומעוניין. הוא עובד בשכנות אליי. הוא מברמן."
    "זה שם קוד ל'הוא שחקן'?"
    "האם לא כולנו שחקנים, במידה כזאת או אחרת?"
    חוץ ממני. אני אולי מעורבבת עם קהל שחקנים ודוגמניות, אבל אני לא מתיימרת להיות מישהי שאני לא. במקום זאת אני מציירת עליהם כדי שיוכלו להתחפש למישהו או למשהו אחר – לנמר, לאלה, לברבור, לאישה מוזהבת, לקלף משחק, לקן ובתוכו גוזל. ידיי עדיין מוכתמות בגוון כתום־אפרסק ושחור־חצות מהצ'יטה שצבעתי אחר צהריים על כוכב מסלול חטוב עבור פרסומת לנעלי ספורט.
    "כן, הוא שחקן, וחכי עד שתשמעי את קולו," חאבייר אומר מבעד להמולת העלייה למטוס, "אולי אפילו תרצי להכניס אותו למיטה. אני יודע שאני הייתי רוצה, אבל למזלך הוא סטרייט, אז הוא לא יצטרך להעמיד פנים כמו שאני הייתי עושה. אבל תצטרכי לשלם."
    אני אפילו לא ממצמצת. איזו ברירה יש לי בנקודה זו? אני צריכה דייט למפגש כמו שקערת דגני בוקר צריכה חלב. חוץ מזה, בחור בעל קול סקסי יכול להתאים בתור דייט למפגש המשפחתי, אם הוא יהיה מסוגל להעמיד פנים שאנחנו זוג אמיתי. על אף שבכנות, מה שאני באמת צריכה זה בקבוק גדול מלא בתרסיס של 'תפסיקו לנסות לסדר לי גברים שלא מתאימים לי' שאותו אוכל לרסס מתחת לאפם של כל אלו שמתיימרים להיות שדכנים במשפחה שלי, וזה אומר פחות או יותר כל אחד מהם.
    אבל לצערי בבית המרקחת שאליו אני בדרך כלל הולכת בדיוק נגמרו השיקויים שירגיעו את השדכנים הפעילים במיוחד לבית המילטון. מכאן נובע החיפוש שלי אחר גבר שיכול לשמש חומת ההפרדה שלי. אם אדון 'קול של שיחת סקס' הוא הגבר המתאים למשימה, אקבל אותו בברכה.
    "שם ומספר, בבקשה."
    "קוראים לו תיאו." הוא מכתיב את מספר הנייד שלו ואני חוזרת אחריו מכיוון שאני טובה בלזכור מספרים. "אשלח לך את הפרטים שלו בעוד חמש דקות כדי שיהיה לך אותם. לא אשאיר אותך תלויה באוויר. קישוטי עץ חג המולד ועוד כמה פריטים שאי אפשר להזכיר כרגע נועדו שיתלו אותם, לא בחורות מקסימות עם עור נקי מרבב."
    אני מגלגלת עיניים וצוחקת. "גם לך יש עור מושלם, מכיוון שאתה מגלה בדיוק אותה רמת אדיקות כמוני בנוגע לקרמים ולשיקויים שלך. תיהנה בלונדון. תהמם אותם שם, ב'טיימלס'. תגרום להם להתאהב בך כמו שנערה מתבגרת אוהבת את האייפון שלה."
    "כשאסיים, הם יתנהגו יותר כמו נערה מתבגרת שסוגדת לסלפי."
    "אין לי ספק."
    אני מסיימת את השיחה ומשחררת את האנחה שהחזקתי בבטן. אני שמחה בשבילו, באמת שכן. אבל כולנו קצת אנוכיים, לא? והחלק האנוכי שבי בכל זאת היה רוצה שידידי יגלם את תפקיד הדייט שלי.
    אבל הרצון העז ביותר שלי הוא לא להופיע בבית הוריי בלי חבר. הנשים שם מריחות דם. הן יקפצו עליי. אני בשר טרי עבור מנגל השידוכים. אני אחת הרווקות האחרונות שנותרו, והרווקה הזאת צריכה להמשיך לעמוד בפרץ.
    אני שמחה להיות רווקה ונראה שזה מפתיע את משפחתי. הם לא שמרנים ואפילו לא מיושנים, הם פשוט אוהבים פשטות. יש להם אופי של בני עיר קטנה והם אוהבים את זה והיו רוצים שגם אני אוהב את אורח החיים הזה.
    חאבייר היה יכול להיות מושלם בתור חבר זמני. הוא ג'נטלמן אמיתי ואידיאלי להיות יקיר ההורים, ושלי היו מגלים אחת ולתמיד שלא נתקעתי עם לוזר. אני יכולה רק לקוות שחברו יהיה טוב כמוהו.
    אני שועטת במורד המדרגות ואז חולפת על פני בחורה רזה בעליונית ורודה, מחליקה את כרטיס רכבת התחתית שלי, דוחפת את מחסום הכניסה ומגיעה לרציף תוך שתי דקות בול בלי להכות אף אחד, אפילו לא פעם אחת.
    אני מציצה במורד המנהרה כדי לראות אם הרכבת מגיעה כשהנייד מזמזם בכיסי. אני מצפה שחאבייר יעביר לי מספר טלפון, אבל זה לא מה שאני מקבלת. מדובר בקישור ובהודעה.
    אקס־מן: זה הראשון שמצאתי. המידע שלו כאן. חייב ללכת. חיבוקים ונשיקות.
    ברגע שאני לוחצת וקוראת, ריגוש קטן ומוזר מבזיק דרכי. אני כבר לא חושבת שאני רוצה ג'נטלמן. לא, אני בכלל לא רוצה בחור נחמד להראות להורים. אני רוצה אותו.

    עוד על הספר

    • תרגום: אדיב סטרמן
    • הוצאה: אדל
    • תאריך הוצאה: יוני 2021
    • קטגוריה: רומן רומנטי
    • מספר עמודים: 379 עמ' מודפסים
    הדבר האמיתי לורן בלייקלי

    פרולוג
    תיאו

    אני יכול להיות כל מי שתרצי.
    אני יכול להיות הבוס שאת מזיינת, עובד המשרד החנון והלוהט שלך שהוא רק ידיד, אחיה של החברה הכי טובה שלך שבו חשקת מאז שרקד איתך בנשף מזמן, שכן ממול שאת אוהבת מכיוון שהוא מכסח את הדשא שלך, מתקן את רכבך ופותח את הסתימות בכיור. אני יכול גם להעמיד פנים שאני כבאי, חייל, שוטר, מיליארדר, נוכל, ספורטאי, פיראט – כן, יש נשים שאוהבות להשתעשע באוצרות קבורים – או להיות הילד הרע שישגע את המשפחה שלך.
    איך תמצאי אותי אם תזדקקי לי? זה לא קשה כל־כך. את רק צריכה לדעת מה את מחפשת ולהקליד את המונחים הנכונים במנוע החיפוש הישן והמהימן שכולם מכירים. אולי אפילו תיתקלי בי בפעם הבאה שתחפשי ב'קרייגסליסט' מעבד מזון או אופני כושר משומשים. שם תגלי שלל תפקידים שביכולתי למלא ומגוון דמויות שאוכל לגלם עבורך. המטלות משתנות בהתאם לעונה, לצרכים ולביקוש, וזה כולל חתונות, מפגשי מחזור, מסיבות חג מולד, פיקניקים משפחתיים וכל אירוע אחר שלכבודו אולי תזדקקי לדייט.
    אני לא נער ליווי, ג'יגולו או חשפן. לא מדובר פה בשום דבר שקשור לחילופי נוזלים. תפקידי הוא להיות התכשיט שיקשט את זרועך, ואת תוכלי לבחור את התפקיד שאמלא לפי הטעם שלך. אלוהים יודע שגילמתי כבר את כולם.
    יש תפקיד אחד, שנדרש יותר מכל האחרים. הוא הפופולרי מכולם ובהפרש ניכר: הילד הרע. תסמכי עליי כשאני אומר לך שאני לא הילד הרע הממוצע. אני המודל והדוגמה להגדרה המילונית של 'הילד הרע', והמודעה הזאת היא כרטיס הזהב שלי:

    * חוזרת הביתה וזקוקה לחומת הפרדה? אני הדבר האמיתי *

    אני חתיך, בן עשרים ושמונה, ואסיר לשעבר. אבל אני נשבע שזה לא היה באשמתי. הופללתי. אני יכול לגלם כל תפקיד בכל טווח גילים שבין תשע־עשרה לשלושים ואחת, תלוי אם אני מתגלח או מתנהג כאילו אני אוהב את המוזיקה של אד שירן.
    החפץ בעל הערך הרב ביותר ברשותי הוא אופנוע חבוט, צעיר ממני בשנה ומעוצב כמו נמר נוהם.
    אני ברמן ועובד מדי לילה עד השעה שתיים בבר אפלולי. אם את רוצה שאהיה הדייט שלך לחתונה, למפגש מחזור או למסיבה במשרד, אני יכול להעמיד פנים שאספת אותי לאחר שסיימתי משמרת ואז זיינתי אותך בשירותים, או שאנחנו בזוגיות רצינית ומחייבת. לבחירתך.
    אני יכול למלא גם אחר כל הדברים הבאים, לבקשתך:
    1. להתחיל בפומבי עם אורחות נוספות, כולל אחותך, חברות, בנות זוג של אחרים או דודות. גם אימהות אינן מחוץ לתחום.
    2. לפצוח בדיונים מעוררי פרובוקציה או מתגרים בענייני פוליטיקה ודת. רצוי שניהם, ועדיף בנושאים הנפיצים ביותר באותה העת.
    3. להציע לך נישואים מול קהל האורחים. אני אפילו מוכן לעשות את זה בזמן שיגישו את העוגה ולקרוא לך באוזני כולם 'הילדה המתוקה מדבש שלי'.
    4. להיפרד ממך ואז להרים מופע ראווה עצום של פיוס ואהבה שיכלול אחד מבין הבאים או כולם גם יחד:
    (א) סולם.
    (ב) מגפון.
    (ג) הכרזה במהלך מצעד בעיר הולדתך.
    (הערה: אני לא זר לסצנות פומביות. אני יודע היטב איך לנהל אותן).
    5. להתקוטט עם כל אחד מהאורחים האחרים, כולל, אך לא מוגבל ל: אימך, אביך, אחותך, אחיך או כל אחד מיתר הבחורים. (אל תדאגי לגביי, מתוקה. תקופת המאסר בכלא המחוזי עזרה לי לפתח כישורי לחימה מצוינים).
    6. לספר לכל הנוכחים סיפורים וולגריים ומופרעים אודות חיי המין הסוערים־עד־כדי־חטא שלנו.
    7. לעזוב את המקום בחופזה תוך כדי שאני סוחב אותך על כתפי כמו כבאי וצועק, 'הגיע הזמן לתת ליצר הבהמי שבי להשתלט ולקחת את האישה שלי הביתה!'.
    אם אחת או יותר ממיומנויות אלה עונות על צרכייך, אנא צרי קשר ושרייני אותי לאירוע. אפשר לבקש מגוון רחב של מבטאים. שירותיי אפלטוניים לחלוטין. המחיר נתון למשא ומתן ותלוי באם תבחרי בכל הסעיפים או בהצעה לפי בחירה אישית. כמו כן, התשלום ייגבה לאחר השלמת העבודה, ורק אם תהיי מרוצה משירותיי. אני מבטיח לך שתהיי שבעת רצון משירותיי במאה אחוזים.
    זו העבודה שנשכרתי לעשות עבור הבחורה העירונית חסרת הדאגות עם חוש ההומור העגום והלב הגדול. מכיוון שהיה לנו קליק כבר מההתחלה, זו הייתה אמורה להיות החלטורה הקלה ביותר בחיי, אך למעשה זו הייתה העבודה הקשה ביותר שאי פעם ביצעתי, מפני שהיא הפילה אותי ברשתה בתרמית גדולה.

    פרק 1
    אפריל

    אם הטלפון מצלצל, אלו חדשות רעות.
    איזו עוד סיבה יש למישהו להתקשר? הודעות מיועדות לנושאים קלים ורגשיים כאחד, מ'אפגוש אותך אצל ג'יין בשבע' דרך 'התקבלתי לעבודה חדשה' ועד 'אל תיתני למנוול הזה לדכא אותך'.
    מייל פירושו שחברה מצאה דיל הורס על איפור, טיפולי ספא או טיסה מחוץ לעיר, אז היא מעבירה את הידיעה אלייך. יכול להיות גם שאחת מקרובי משפחתך המשוגעים מנסה לסדר לך בליינד דייט עם הקַצָּב שלה.
    אבל צלצול? זה אומר שמישהו מת, או שמישהו הולך לאכזב אותך קשות שתרגישי כאילו רצחו אותך.
    טוב, אולי אני דרמטית. יש שיגידו שיש לי נטייה תיאטרלית, אבל בואו נהיה כנים – מי, לעזאזל, עדיין מתקשר בטלפון מלבד נציגי שירות או נציגי חברות ביטוח? ובשביל הפרוטוקול, גם חברות ביטוח לא נוטות להתקשר עם בשורות טובות.
    הטענה הובהרה. כאשר עצמות לחייו הגבוהות של חאבייר ופניו היפות והנחשקות מבזיקות על צג הנייד שלי, חושי העכביש שלי נכנסים לפעולה.
    אני מכוונת את רצועת התיק שלי הנושא צבע, איפור ומברשות ושוקל חמישים טונות בערך. הרצועה מתחפרת בכתפי, אבל זה מה שתמיד קורה. התיק גורם לי שקע בבשר מדי יום כשאני מסתובבת במנהטן.
    אני מחליקה אצבע על פני המסך ועונה. "אתה בכלא וצריך שאשחרר אותך בערבות?"
    צחוקו של חאבייר מצלצל באוזני. "אהובתי, את יודעת שאת הבחורה האחרונה שאליה הייתי מתקשר. בחיים לא יהיו לך מספיק מזומנים בשביל זה."
    "לא נכון. אני תמיד סוחבת איתי לפחות מאתיים דולר." אני מסירה מעיניי את משקפי השמש ומנווטת בין המון אחר הצהריים בשדרה השביעית. "אבל בדרך כלל בשטרות קטנים, למקרה שאצטרך להחליק כמה לתוך חוטיני של גברים לוהטים במועדוני חשפנות. היי, תראה מה זה, הנה הבר של מג'יק־מייק. חייבת להמטיר כמה שטרות על כמה חתיכים. אבל ברצינות, מה העניינים, חתיך? אתה בסדר? אתה אף פעם לא מתקשר אלא אם כן אתה מתאבל על דייט שהבריזה."
    טוב, בסדר. דיברתי עם חברי הטוב בטלפון כבר כמה וכמה פעמים, אבל אנחנו תמיד קובעים שיחות כאלו קודם באמצעות הודעה. רואים? טענתי עדיין תקפה.
    רמקול נשמע מעברו השני של הקו. "לתשומת לב השוהים בשער העלייה למטוס, אנו עומדים להתחיל בהליך העלייה לטיסה 405 ללונדון."
    כל האוויר דולף ממני כשאני נעצרת מחוץ לחנות פאות בווילג'. בובת ראווה עטורה ברעמה סגולה בוהה בי.
    "אפריל, יש לי חדשות טובות וחדשות רעות."
    הטון של חאבייר נשמע עליז. זו הנימה הרשמית שאת מאמצת בעת מסירת חדשות שאת יודעת שיהיו הרסניות למקבל. שלוש, שתיים, אחת, צא:
    "החדשות הטובות הן שנפלה עליי הזדמנות של הרגע האחרון ואני טס ללונדון לצילומים עבור שעוני 'טיימלס' החדשים."
    החדשות שלו הרסניות עבורי, אבל אני צווחת בכל אופן. אישה בחליפה אפורה ואלגנטית מרימה גבה בזמן שהיא חולפת על פניי. "מדהים!" אני לא מסוגלת להסתיר את התרגשותי, אפילו שאני רוצה להכות אותו במברשת איפור על זה שהוא משאיר אותי חסרת ישע בזמן הכי גרוע שאפשר.
    "החדשות הרעות – "
    "אתה לא יכול להיות הדייט שלי במפגש המשפחתי," אני אומרת זאת כי אכן, זה נורא. אבל גם כאשר תכשיט הליווי הלוהט ביותר חומק מידי, הייתי מנוולת מוחלטת אם לא הייתי מתרגשת מההזדמנות האדירה הזאת. באופן כללי אני שואפת להימנע מלהיות מנוולת מוחלטת, מנוולת למחצה או מנוולת לעיתים קרובות. בכנות, אם יש סוגים אחרים של מנוולת שמישהי יכולה להיות, גם מהן אני מעדיפה להימנע. "זה מדהים בשבילך. אתה על סף פריצה לעולם הגדול."
    "את באמת חושבת שזו תהיה הפריצה הגדולה שלי?"
    "בטח. הצילומים של 'טיימלס' הם דבר עצום. בסך הכול מדובר ביצרן השעונים הלוהט ביותר בעולם. ראית פעם בחור עונד את אחד השעונים האלה? הם פחות או יותר גורמים לנשים להיכנס לתקופת ייחום."
    הוא צוחק. "גם גברים מסוימים."
    "יש משהו סקסי עד כדי גיחוך בגבר שעונד שעון יד גדול ומפואר." אני ממשיכה בדרכי אל הרכבת התחתית, בוהה בערגה במוניות ובנהגי ה'אובר' שחולפים על פניי. אני רוצה לעצור מונית או להזמין הסעה, אבל מזכירה לעצמי שההליכה הארורה הזאת עם האיפור והצבע שווה לאימון 'קרוספיט'. האנשים האלה שזורקים צמיגים בחניונים בפרברים? קטן עליי. אני אראה להם. תנסו אתם להסתובב במנהטן עם תיק מלא בצבעי גוף ולפלס את דרככם בין המוני ניו יורקים עצבניים. אני החיה הרעה ביותר בכל עולם הכושר, אני לא צריכה כרטיס חבר לחדר כושר מסריח.
    "ועכשיו אני אהיה האיש שעונד את שעוני היד הגדולים והמיוחדים האלה על שלטי חוצות. אני ממש מתרגש מהעניין." חאבייר משחרר צווחה קטנה משלו, ואז בולם את עצמו. "הקבוצה שלי עומדת לעלות למטוס. תשמעי, את חייבת לדעת שממש ציפיתי לגלם את החבר החדש שלך מול הדודה ג'ייני, הדודנית קייטי, ומי הנוספת? זו שחושבת שהיא שדכנית?"
    "אחותי, חאבייר. אחותי, טס."
    "נכון. היא. ממש ציפיתי להעמיד פנים שאני הגבר שלך. זה היה יכול להיות מבחן מאתגר עבורי."
    "תודה," אני אומרת ביובש.
    "את יודעת למה אני מתכוון, אהובתי."
    "אני יודעת, ועכשיו אני צריכה למצוא מישהו אחר," אני אומרת, נותנת לחלק מהתסכול שלי להסתנן אל קולי.
    העניין הוא שאני לא יכולה פשוט להתמודד עם זה וללכת ללא בן זוג למפגש משפחת המילטון, שיכלול יום בלונה פארק, תחרות חישוקים, באולינג על גבי מדשאה והשד רק יודע אילו עוד פעילויות תכננו הוריי. כנראה קיר טיפוס, זריקת חבלים, הכנת שרשראות, קטיף תותים וצביעת חולצות.
    אני מעדיפה לצאת לשייט באזור הקוטב הדרומי עם עשרת אלפים אנשי מכירות מאשר להשתתף בהפקה הזאת לבד. אחותי כבר מתה לסדר לי דייט.
    "את יוצאת עם מישהו?" שאלה במייל בשבוע שעבר. "אם לא, אני יכולה לבקש ממארק להיות השותף שלך לחיפוש אחר המטמון במפגש. הוא נהדר, ותנחשי מה? הוא הוסיף כריכי סטייק בעלי שלוש שכבות לתפריט. יש לו טעם מדהים ממש עם רוטב פסטו. את חייבת לנסות. מארק יכול לספר לך הכול על אופן ייצור הפסטו."
    מארק מנהל את חנות הכריכים המקומית בעיר מגוריי. הוא נחמד, ומשעמם בטירוף.
    "אני לא מתכוון להשאיר אותך בלי פתרון," אומר חאבייר בזמן שהרמקול הזעיר מרעיש שוב ברקע, מתריע בפני כולם בטרמינל – ואולי בפני כולם ברדיוס של חמישה קילומטרים סביב שדה התעופה קנדי, אם לשפוט לפי רמת הדציבלים – שקבוצה ב' צריכה להזיז את התחת הקולקטיבי שלה למטוס.
    "סידרת עבורי יום אודישנים?" אני מתבדחת כשאני מתקרבת לכניסה לרכבת התחתית. זה החלק הקשה ביותר כיום בכל מסלול המכשולים של אימון ה'קרוספיט' במנהטן – ניווט מוצלח דרך מדרגות הכניסה של רחוב כריסטופר. אני צולחת את המשימה. רק תנסו להניף משקולת מעל הראש שלכם כמו שאני מניפה את התיק שלי מעל ראשי במורד המדרגות האלה, קרוספיטרים יקרים.
    "לא. טוב יותר. חבר קרוב שלי יכול לעשות את זה. הוא זמין ומעוניין. הוא עובד בשכנות אליי. הוא מברמן."
    "זה שם קוד ל'הוא שחקן'?"
    "האם לא כולנו שחקנים, במידה כזאת או אחרת?"
    חוץ ממני. אני אולי מעורבבת עם קהל שחקנים ודוגמניות, אבל אני לא מתיימרת להיות מישהי שאני לא. במקום זאת אני מציירת עליהם כדי שיוכלו להתחפש למישהו או למשהו אחר – לנמר, לאלה, לברבור, לאישה מוזהבת, לקלף משחק, לקן ובתוכו גוזל. ידיי עדיין מוכתמות בגוון כתום־אפרסק ושחור־חצות מהצ'יטה שצבעתי אחר צהריים על כוכב מסלול חטוב עבור פרסומת לנעלי ספורט.
    "כן, הוא שחקן, וחכי עד שתשמעי את קולו," חאבייר אומר מבעד להמולת העלייה למטוס, "אולי אפילו תרצי להכניס אותו למיטה. אני יודע שאני הייתי רוצה, אבל למזלך הוא סטרייט, אז הוא לא יצטרך להעמיד פנים כמו שאני הייתי עושה. אבל תצטרכי לשלם."
    אני אפילו לא ממצמצת. איזו ברירה יש לי בנקודה זו? אני צריכה דייט למפגש כמו שקערת דגני בוקר צריכה חלב. חוץ מזה, בחור בעל קול סקסי יכול להתאים בתור דייט למפגש המשפחתי, אם הוא יהיה מסוגל להעמיד פנים שאנחנו זוג אמיתי. על אף שבכנות, מה שאני באמת צריכה זה בקבוק גדול מלא בתרסיס של 'תפסיקו לנסות לסדר לי גברים שלא מתאימים לי' שאותו אוכל לרסס מתחת לאפם של כל אלו שמתיימרים להיות שדכנים במשפחה שלי, וזה אומר פחות או יותר כל אחד מהם.
    אבל לצערי בבית המרקחת שאליו אני בדרך כלל הולכת בדיוק נגמרו השיקויים שירגיעו את השדכנים הפעילים במיוחד לבית המילטון. מכאן נובע החיפוש שלי אחר גבר שיכול לשמש חומת ההפרדה שלי. אם אדון 'קול של שיחת סקס' הוא הגבר המתאים למשימה, אקבל אותו בברכה.
    "שם ומספר, בבקשה."
    "קוראים לו תיאו." הוא מכתיב את מספר הנייד שלו ואני חוזרת אחריו מכיוון שאני טובה בלזכור מספרים. "אשלח לך את הפרטים שלו בעוד חמש דקות כדי שיהיה לך אותם. לא אשאיר אותך תלויה באוויר. קישוטי עץ חג המולד ועוד כמה פריטים שאי אפשר להזכיר כרגע נועדו שיתלו אותם, לא בחורות מקסימות עם עור נקי מרבב."
    אני מגלגלת עיניים וצוחקת. "גם לך יש עור מושלם, מכיוון שאתה מגלה בדיוק אותה רמת אדיקות כמוני בנוגע לקרמים ולשיקויים שלך. תיהנה בלונדון. תהמם אותם שם, ב'טיימלס'. תגרום להם להתאהב בך כמו שנערה מתבגרת אוהבת את האייפון שלה."
    "כשאסיים, הם יתנהגו יותר כמו נערה מתבגרת שסוגדת לסלפי."
    "אין לי ספק."
    אני מסיימת את השיחה ומשחררת את האנחה שהחזקתי בבטן. אני שמחה בשבילו, באמת שכן. אבל כולנו קצת אנוכיים, לא? והחלק האנוכי שבי בכל זאת היה רוצה שידידי יגלם את תפקיד הדייט שלי.
    אבל הרצון העז ביותר שלי הוא לא להופיע בבית הוריי בלי חבר. הנשים שם מריחות דם. הן יקפצו עליי. אני בשר טרי עבור מנגל השידוכים. אני אחת הרווקות האחרונות שנותרו, והרווקה הזאת צריכה להמשיך לעמוד בפרץ.
    אני שמחה להיות רווקה ונראה שזה מפתיע את משפחתי. הם לא שמרנים ואפילו לא מיושנים, הם פשוט אוהבים פשטות. יש להם אופי של בני עיר קטנה והם אוהבים את זה והיו רוצים שגם אני אוהב את אורח החיים הזה.
    חאבייר היה יכול להיות מושלם בתור חבר זמני. הוא ג'נטלמן אמיתי ואידיאלי להיות יקיר ההורים, ושלי היו מגלים אחת ולתמיד שלא נתקעתי עם לוזר. אני יכולה רק לקוות שחברו יהיה טוב כמוהו.
    אני שועטת במורד המדרגות ואז חולפת על פני בחורה רזה בעליונית ורודה, מחליקה את כרטיס רכבת התחתית שלי, דוחפת את מחסום הכניסה ומגיעה לרציף תוך שתי דקות בול בלי להכות אף אחד, אפילו לא פעם אחת.
    אני מציצה במורד המנהרה כדי לראות אם הרכבת מגיעה כשהנייד מזמזם בכיסי. אני מצפה שחאבייר יעביר לי מספר טלפון, אבל זה לא מה שאני מקבלת. מדובר בקישור ובהודעה.
    אקס־מן: זה הראשון שמצאתי. המידע שלו כאן. חייב ללכת. חיבוקים ונשיקות.
    ברגע שאני לוחצת וקוראת, ריגוש קטן ומוזר מבזיק דרכי. אני כבר לא חושבת שאני רוצה ג'נטלמן. לא, אני בכלל לא רוצה בחור נחמד להראות להורים. אני רוצה אותו.