על הרבה מאוד ולא כלום
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
על הרבה מאוד ולא כלום
הוספה למועדפים

על הרבה מאוד ולא כלום

עוד על הספר

תקציר

עלמה, סופרת צעירה וכשרונית מצאה עצמה יושבת בחדרה, אל מול המאוורר ביום קיץ חם.

מתוך הקירות הלבנים והשלווה שבחוסר המעש, היא החלה לתהות לגבי יעודה בחיים ולשאול שאלות על נושאים אשר מרבים לחמוק להם משגרת היומיום. היא קיבלה מוזה ומיד החלה לרשום את הכל על הדף, ומצאה שמחשבותיה מקבלות צורה של סיפורים דמיוניים כביכול ובהם פועלות דמויות מרתקות וגילתה שגם לחפצים היה מה לומר.

את הסיפורים הללו אנו מוצאים שזורים בספר מעמיק וקליל בה בעת. ספר שמאפשר לקורא לעצור לרגע ולצאת מהמרוץ שגדל לתוכו מבלי משים, ולעיתים למצוא גם תהיות שעלו בראשו כתובים על גבי הדפים.

פרק ראשון

מוזה

הייתי רוצה שהיא תנחת עליי, עכשיו.

פתאום אני ארגיש אותה זורמת בדם. היד תתפוס עט, ובלי שאני אשים לב מילה תיכתב אחרי מילה, היד רק תזרום בתנועות קלילות על גבי דף חלק, תמלא אותו לאיטה בעט שחור ולבסוף יתברר הקשר הבלתי נמנע בין המילים.

והקשר.. הוא יהיה יוצא דופן.. וישאיר על כל אחד שיקרא את המילים ריגוש וסיפוק והאנשים לא יוכלו לחזור אחרי הקריאה לעיסוקיהם הרגילים. הם יבקשו מנוחה.

ישבו להירגע על הספה. ירצו לעכל. וזה לא יגמר שם. כי הם יגיעו להחלטה.

הם הבינו שנגמר להם מלנהל חיי בובה. נגמר להם מלקום בבוקר, לשתות כוס קפה, לעבוד, לחזור הביתה, לצרוח על הילדים ולישון.

הם יזכרו בחלומות שלהם כשהם היו צעירים, והם יבהלו מהמרחק שהם יגלו בין החלום לחיים הנוכחיים שלהם. אבל זהו. עכשיו נפל האסימון והם אורזים מזוודה, אומרים יפה שלום לכולם ומתנצלים שלא יכלו להישאר עוד, אבל הם בשליחות כרגע ויש משימה למלא.

הם יטוסו לטיול בהודו, הם ירשמו לאוניברסיטה, הבחור שתמיד רצה לדעת לבשל יקח קורס אצל אהרוני, וזה עם המיליון שקל בבנק יטוס לסומליה להציל ילדים רעבים, כי אם לא הוא אז מי?

והאנשים יסתובבו מאושרים, מסופקים והכל בגלל כמה מילים מהפכניות, חודרות, על נייר. אבל בינתיים עוד לא נכתב כלום, ואני עוד מחכה... הייתי רוצה שהיא תנחת עליי, עכשיו. המוזה.

עוד על הספר

על הרבה מאוד ולא כלום עלמה שקד

מוזה

הייתי רוצה שהיא תנחת עליי, עכשיו.

פתאום אני ארגיש אותה זורמת בדם. היד תתפוס עט, ובלי שאני אשים לב מילה תיכתב אחרי מילה, היד רק תזרום בתנועות קלילות על גבי דף חלק, תמלא אותו לאיטה בעט שחור ולבסוף יתברר הקשר הבלתי נמנע בין המילים.

והקשר.. הוא יהיה יוצא דופן.. וישאיר על כל אחד שיקרא את המילים ריגוש וסיפוק והאנשים לא יוכלו לחזור אחרי הקריאה לעיסוקיהם הרגילים. הם יבקשו מנוחה.

ישבו להירגע על הספה. ירצו לעכל. וזה לא יגמר שם. כי הם יגיעו להחלטה.

הם הבינו שנגמר להם מלנהל חיי בובה. נגמר להם מלקום בבוקר, לשתות כוס קפה, לעבוד, לחזור הביתה, לצרוח על הילדים ולישון.

הם יזכרו בחלומות שלהם כשהם היו צעירים, והם יבהלו מהמרחק שהם יגלו בין החלום לחיים הנוכחיים שלהם. אבל זהו. עכשיו נפל האסימון והם אורזים מזוודה, אומרים יפה שלום לכולם ומתנצלים שלא יכלו להישאר עוד, אבל הם בשליחות כרגע ויש משימה למלא.

הם יטוסו לטיול בהודו, הם ירשמו לאוניברסיטה, הבחור שתמיד רצה לדעת לבשל יקח קורס אצל אהרוני, וזה עם המיליון שקל בבנק יטוס לסומליה להציל ילדים רעבים, כי אם לא הוא אז מי?

והאנשים יסתובבו מאושרים, מסופקים והכל בגלל כמה מילים מהפכניות, חודרות, על נייר. אבל בינתיים עוד לא נכתב כלום, ואני עוד מחכה... הייתי רוצה שהיא תנחת עליי, עכשיו. המוזה.