סה לה וי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
סה לה וי
הוספה למועדפים

סה לה וי

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

יואל תמנליס

יואל תמנליס הוא עיתונאי, צלם, שחמטאי ופרנקופיל גדול. 

תקציר

"סה לה וי" הוא הספר היחיד בעולם שמספר בו זמנית על: פריז (השם פריז מופיע 261 פעמים!), נורמנדי, מלכי צרפת, הציירים האימפרסיוניסטים הגדולים, אמיל זולא, מרסל פרוסט, פול ואלרי, ז'אן פול סארטר, דוד בן גוריון, חיים ויצמן, המהר"ל, הבעל שם טוב, הרב שך, האפיפיור פאולוס השישי, ועוד רבים וטובים אחרים. בנוסף, תציצו אל מאחורי הקלעים של עולם העיתונות, הצילום והשחמט.
"סה לה וי" מספק תשובות לשאלות מסקרנות.

פרק ראשון

הקדמה
 

לפני מספר חודשים, בעודי מטייל עם כלבי האהוב אמיל, פגשתי זוג חברים. פגישה שגרתית אחת מיני רבות. ובכל זאת היה בה משהו מיוחד. התפתחה שיחה על הקשר שלי לפריז ובמהלכה נשאלתי האם אני קורא ספרים בצרפתית? השאלה הזו גרמה לתפנית בחיי. מדוע בעצם אינני קורא ספרים בצרפתית?

שאלה בת חמש מילים הולידה ספר שלם. נברתי בארגזי ספרים ישנים במחסן ביתי ושלפתי מתוכם את ספר האוטוביוגרפיה של אבי בשפה הצרפתית "מסע מפריז לירושלים". תוך זמן קצר בלעתי אותו בשלמותו. עולם חדש נפרש בפניי. סיפורים מרתקים על אבותיי, כיצד הם ניהלו את חייהם, עמדותיהם על החיים, תולדות יהדות צרפת, ציונות, חיי החברה הגבוהה בפריז, סלונים ספרותיים, מפגשים עם אח"מים, מיסטיקה, ועוד מבחר אנקדוטות מסקרנות ומלהיבות.

לספר הנפלא של אבי היה טעם של עוד. בעקבותיו קראתי מספר ספרים נוספים שכתבו אבותיי. הקריאה סייעה לי להבין טוב יותר מאין באתי. העבר של משפחתי קיבל משמעות חדשה. מהר מאוד הבנתי שאני מחזיק באמתחתי חומרים מרתקים העשויים להוות בסיס איכותי לכתיבת ספר משלי.

הכתיבה, כמו החיים עצמם, היא מסע גילויים. כדי לכתוב ספר צריך כוח, סקרנות, יצירתיות והשראה. במשפחה שלנו, כך מסתבר, מקבלים אותם בירושה. התוצאה — הספר "סה לה וי" בו אתם מעלעלים ברגע זה.

כתיבת "סה לה וי" משולה עבורי להעפלה אל פסגת הר ממנה אני צופה לעבר פסיפס שלם של סיפורי בני משפחתי ופעילותם המסקרנת, מביט על העיר היפה והמעניינת ביותר בעולם - פריז, מלכי צרפת, ספרות ואומנות, עולם העיתונות, משחק השחמט, העיסוק בצילום, הדת בחיינו ומספר ניסים שהביאו אותי עד הלום. התכנים של הספר הם תכנים השייכים לחיים. הם מורכבים מעובדות, מאירועים שקרו לאבותיי ולי.

רוב גיבורי הספר חיו בעידן בו ההתנהלות הייתה שונה מזו שאנו רגילים לה היום. הם לא ישבו בבתי קפה ואכלו גלידה. גם לא העבירו את זמנם בגלישה אינסופית באינטרנט ובשליחת הודעות ווטסאפ. הם היו אינטלקטואלים, סקרנים, בעלי אינטואיציה גבוהה, נלחמו על איכות חייהם, גילו דבקות במטרה, השפיעו על גורלם ועל סביבתם, הקימו משפחות, חלמו וכתבו ספרים.

לפי אריסטו, אושרו האמיתי של אדם הוא להפעיל ללא כל מעצורים את כישרונותיו. "סה לה וי" עוסק באנשים שלא הפסיקו להשתמש בכישרונותיהם. אפשר להסיק מדברי אריסטו שמדובר באנשים מאושרים. אני מאושר לכתוב עליהם לצד תכנים נוספים הבוערים בקצות אצבעותיי. סיפורים רבים בספר התרחשו בצרפת. תמצאו כאן חירות, שוויון ואחווה כמעט בכל פרק.

בזמן הכתיבה לא היססתי לקפוץ בציר הזמן קדימה או אחורה. לעיתים הקפיצה הייתה של מאות שנים. קפצתי גם מנושא לנושא מבלי לעשות חשבון. מתווה הספר היה גמיש ואימצתי ציר זמן קופצני. אני מאמין שדווקא הערבוב יוצר עניין וריגוש. רובין שארמה מחבר הספר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו", כתב: "החיים שלך הם האוטוביוגרפיה שלך. כתוב אותם כסיפור הרואי ובלתי נשכח". המוטו שלי בזמן הכתיבה היה - אסור לשעמם. השתדלתי. מקווה שהצלחתי. השאיפה הגדולה שלי היא שתכתבו לי: "הלילה לא ישנתי בגללך. לא יכולתי להפסיק לקרוא".

תודה לשלוש נסיכות: לורן סגל כהן, עינת קרמן מאור ואריאלה גיל, שקראו את כתב היד, עודדו, פרגנו והעירו הערות חשובות וחיוניות.

תודה גדולה לענת מידן מנכ״לית הוצאת מידן, בעלת מקצוע מנוסה ואיכותית שהפיקה את ״סה לה וי״ ביעילות, זריזות, דייקנות ומקצועיות.

תודה ענקית לרעייתי נורית שליוותה את הספר משלביו הראשונים ואשר כשותפה מלאה לא חסכה מזמנה ומכישרונה בעריכה ובהגהה. בעבודתה הקשה והנפלאה תרמה תרומה מכרעת להצלחתו של הספר אשר לא היה אותו ספר בלעדיה.

 

נא להדק חגורות — יוצאים לדרך.

 

 

יואל תמנליס

יואל תמנליס הוא עיתונאי, צלם, שחמטאי ופרנקופיל גדול. 

עוד על הספר

סה לה וי יואל תמנליס

הקדמה
 

לפני מספר חודשים, בעודי מטייל עם כלבי האהוב אמיל, פגשתי זוג חברים. פגישה שגרתית אחת מיני רבות. ובכל זאת היה בה משהו מיוחד. התפתחה שיחה על הקשר שלי לפריז ובמהלכה נשאלתי האם אני קורא ספרים בצרפתית? השאלה הזו גרמה לתפנית בחיי. מדוע בעצם אינני קורא ספרים בצרפתית?

שאלה בת חמש מילים הולידה ספר שלם. נברתי בארגזי ספרים ישנים במחסן ביתי ושלפתי מתוכם את ספר האוטוביוגרפיה של אבי בשפה הצרפתית "מסע מפריז לירושלים". תוך זמן קצר בלעתי אותו בשלמותו. עולם חדש נפרש בפניי. סיפורים מרתקים על אבותיי, כיצד הם ניהלו את חייהם, עמדותיהם על החיים, תולדות יהדות צרפת, ציונות, חיי החברה הגבוהה בפריז, סלונים ספרותיים, מפגשים עם אח"מים, מיסטיקה, ועוד מבחר אנקדוטות מסקרנות ומלהיבות.

לספר הנפלא של אבי היה טעם של עוד. בעקבותיו קראתי מספר ספרים נוספים שכתבו אבותיי. הקריאה סייעה לי להבין טוב יותר מאין באתי. העבר של משפחתי קיבל משמעות חדשה. מהר מאוד הבנתי שאני מחזיק באמתחתי חומרים מרתקים העשויים להוות בסיס איכותי לכתיבת ספר משלי.

הכתיבה, כמו החיים עצמם, היא מסע גילויים. כדי לכתוב ספר צריך כוח, סקרנות, יצירתיות והשראה. במשפחה שלנו, כך מסתבר, מקבלים אותם בירושה. התוצאה — הספר "סה לה וי" בו אתם מעלעלים ברגע זה.

כתיבת "סה לה וי" משולה עבורי להעפלה אל פסגת הר ממנה אני צופה לעבר פסיפס שלם של סיפורי בני משפחתי ופעילותם המסקרנת, מביט על העיר היפה והמעניינת ביותר בעולם - פריז, מלכי צרפת, ספרות ואומנות, עולם העיתונות, משחק השחמט, העיסוק בצילום, הדת בחיינו ומספר ניסים שהביאו אותי עד הלום. התכנים של הספר הם תכנים השייכים לחיים. הם מורכבים מעובדות, מאירועים שקרו לאבותיי ולי.

רוב גיבורי הספר חיו בעידן בו ההתנהלות הייתה שונה מזו שאנו רגילים לה היום. הם לא ישבו בבתי קפה ואכלו גלידה. גם לא העבירו את זמנם בגלישה אינסופית באינטרנט ובשליחת הודעות ווטסאפ. הם היו אינטלקטואלים, סקרנים, בעלי אינטואיציה גבוהה, נלחמו על איכות חייהם, גילו דבקות במטרה, השפיעו על גורלם ועל סביבתם, הקימו משפחות, חלמו וכתבו ספרים.

לפי אריסטו, אושרו האמיתי של אדם הוא להפעיל ללא כל מעצורים את כישרונותיו. "סה לה וי" עוסק באנשים שלא הפסיקו להשתמש בכישרונותיהם. אפשר להסיק מדברי אריסטו שמדובר באנשים מאושרים. אני מאושר לכתוב עליהם לצד תכנים נוספים הבוערים בקצות אצבעותיי. סיפורים רבים בספר התרחשו בצרפת. תמצאו כאן חירות, שוויון ואחווה כמעט בכל פרק.

בזמן הכתיבה לא היססתי לקפוץ בציר הזמן קדימה או אחורה. לעיתים הקפיצה הייתה של מאות שנים. קפצתי גם מנושא לנושא מבלי לעשות חשבון. מתווה הספר היה גמיש ואימצתי ציר זמן קופצני. אני מאמין שדווקא הערבוב יוצר עניין וריגוש. רובין שארמה מחבר הספר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו", כתב: "החיים שלך הם האוטוביוגרפיה שלך. כתוב אותם כסיפור הרואי ובלתי נשכח". המוטו שלי בזמן הכתיבה היה - אסור לשעמם. השתדלתי. מקווה שהצלחתי. השאיפה הגדולה שלי היא שתכתבו לי: "הלילה לא ישנתי בגללך. לא יכולתי להפסיק לקרוא".

תודה לשלוש נסיכות: לורן סגל כהן, עינת קרמן מאור ואריאלה גיל, שקראו את כתב היד, עודדו, פרגנו והעירו הערות חשובות וחיוניות.

תודה גדולה לענת מידן מנכ״לית הוצאת מידן, בעלת מקצוע מנוסה ואיכותית שהפיקה את ״סה לה וי״ ביעילות, זריזות, דייקנות ומקצועיות.

תודה ענקית לרעייתי נורית שליוותה את הספר משלביו הראשונים ואשר כשותפה מלאה לא חסכה מזמנה ומכישרונה בעריכה ובהגהה. בעבודתה הקשה והנפלאה תרמה תרומה מכרעת להצלחתו של הספר אשר לא היה אותו ספר בלעדיה.

 

נא להדק חגורות — יוצאים לדרך.