מנהרת הזמן 78  - היהודים הנסתרים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מנהרת הזמן 78  - היהודים הנסתרים

מנהרת הזמן 78 - היהודים הנסתרים

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

גלילה רון־פדר עמית

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

שָׁרוֹן וַאֲנִי נִבְחַרְנוּ לִהְיוֹת אַלּוּפֵי הַהִיסְטוֹרְיָה וּלְהִשְׁתַּתֵּף בַּחִידוֹן הָאַרְצִי. קִבַּלְנוּ כְּתַב חִידָה וְהָיִינוּ צְרִיכִים לִפְתּוֹר אוֹתוֹ בְּתוֹךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים.

 בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה פָּתַחְנוּ אֶת כְּתַב הַחִידָה. אֲבָל רֶגַע, לֹא הֵבַנּוּ כְּלוּם! קָרָאנוּ אוֹתוֹ שׁוּב וָשׁוּב וְלֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם רֶמֶז.

הַאִם זֶה הוֹגֵן לִפְנוֹת לְמִנְהֶרֶת–הַזְּמַן שֶׁתַּעֲזֹר לָנוּ? הֲרֵי לִשְׁאַר הַמִּתְמוֹדְדִים אֵין מִנְהֶרֶת-זְמַן. הַאִם לְהָרִים יָדַיִם וּלְוַתֵּר? הַאִם נוּכַל לְאַכְזֵב אֶת כָּל חֲבֵרֵינוּ שֶׁהֶאֱמִינוּ בָּנוּ, וְקָרְאוּ לָנוּ תּוֹתָחִים?

וְהָיוּ עוֹד תַּעֲלוּמוֹת: מִי הִיא הַיַּלְדָּה הַמִּסְתּוֹרִית שֶׁיּוֹדַעַת כָּל מָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים וְשׁוֹלַחַת לָנוּ הוֹדָעוֹת ווֹטְסְאַפּ? וְאֵיךְ עֲטַלֵּפִים יְכוֹלִים לַעֲזוֹר לָנוּ לִפְתּוֹר אֶת הַתַּעֲלוּמָה? וּמָה קָרָה כְּשֶׁנִּצְּבָה בִּפְנֵי הַיְּהוּדִים הָאֶפְשָׁרוּת אוֹ-אוֹ: אוֹ לְהִתְנַצֵּר, אוֹ לַעֲזוֹב אֶת הַמְּדִינָה שֶׁבָּהּ חָיוּ?

גָּלִילָה רוֹן–פֶדֶר-עָמִית הִיא מִבְּכִירוֹת הַסּוֹפְרִים לִילָדִים וּלְנֹעַר. סְפָרֶיהָ הָרַבִּים ('מְשִׂימָה עוֹלָמִית', 'אֶל עַצְמִי', 'גִ'ינְגִ'י' וְעוֹד) הֵם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמַּדַּף הַסְּפָרִים הַיִּשְׂרְאֵלִי.

פרק ראשון

הַקְדָּמָה
הַמְּיֹעֶדֶת רַק לְמִי שֶׁלֹּא קָרָא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה


לְדַעְתִּי, כָּל מִי שֶׁלֹּא קָרָא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בְּסִדְרַת 'מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן' וְרוֹצֶה לִהְיוֹת בָּעִנְיָנִים וּלְהָבִין מָה קוֹרֶה בַּסֵּפֶר הַזֶּה, חַיָּב לָדַעַת עָלַי כַּמָּה דְּבָרִים:

שְׁמִי דָּן וַאֲנִי בֶּן עֶשֶׂר. אֲנִי יֶלֶד רָגִיל לְגַמְרֵי, לֹא מוּזָר אוֹ חוֹלְמָנִי אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, וַאֲנִי דֵּי מְקֻבָּל בַּכִּתָּה שֶׁלִּי. אַף פַּעַם לֹא הִמְצֵאתִי שֶׁפָּגַשְׁתִּי חַיְזָר אוֹ גִּבּוֹר־עַל, לְמָשָׁל. אֲנִי חוֹבֵב כַּדּוּרֶגֶל, מִתְאַמֵּן בְּקָרָאטֶה, וּכְשֶׁמְּשַׁעֲמֵם לִי אֲנִי גּוֹלֵשׁ בָּאִינְטֶרְנֶט, מִסְתַּמֵּס עִם הַחֲבֵרִים בְּווֹטְסְאַפּ אוֹ מְשַׂחֵק בַּמַּחְשֵׁב.

חוּץ מִזֶּה אֲנִי נִגְנָב מִסִּרְטֵי אֵימָה. כֵּיף לִשְׁכַּב בַּמִּטָּה מוּל הַטֶלֶוִיזְיָה, וְלִרְעוֹד מִפַּחַד כְּשֶׁכָּל מִינֵי עַרְפָּדִים מוֹצְצֵי דָּם רוֹדְפִים אַחֲרֵי יְלָדִים מְבֹהָלִים. כָּכָה אֶפְשָׁר לְהִסְתַּתֵּר מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ נוֹרָא קוֹרֶה עַל הַמָּסָךְ.

אֲנִי גָּר בִּשְׁכוּנַת רָמוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. הַסִּפּוּר שֶׁל מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן הִתְחִיל כְּשֶׁיּוֹם אֶחָד גִּלִּיתִי לֹא רָחוֹק מֵהַבַּיִת שֶׁלִּי מְעָרָה קְטַנָּה. הֶחְלַטְתִּי אָז שֶׁזֹּאת תִּהְיֶה הַמְּעָרָה שֶׁלִּי וְהָפַכְתִּי אוֹתָהּ לִמְקוֹם הַמַּחְבּוֹא הַסּוֹדִי שֶׁלִּי.

פַּעַם, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי לִי בְּשֶׁקֶט בַּמְּעָרָה, פִּתְאוֹם הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ זָז מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב שֶׁלִּי. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה סְתָם דִּמְיוֹן, אֲבָל זֶה בִּכְלָל לֹא הָיָה דִּמְיוֹן. הַקִּיר הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַמְּעָרָה הִתְחִיל מַמָּשׁ לְהִתְפּוֹרֵר וַאֲבָנִים קְטַנּוֹת נָפְלוּ מִמֶּנּוּ אֶל הַשָּׁטִיחַ. לְאַט לְאַט נִפְעַר חוֹר בַּקִּיר. אֲנִי חַיָּב לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁזֶּה הָיָה קֶטַע מָה־זֶה מַבְהִיל.

בָּרַחְתִּי הַחוּצָה וְחִכִּיתִי כַּמָּה דַּקּוֹת. אַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי לַמְּעָרָה. בַּזְּמַן שֶׁהָיִיתִי בַּחוּץ, הַקִּיר כְּאִלּוּ נִרְגַּע וְהִפְסִיק לְהִתְפּוֹרֵר. הוֹצֵאתִי אֶת הַשָּׁטִיחַ וְנִעַרְתִּי אוֹתוֹ. כְּשֶׁפָּרַשְׂתִּי שׁוּב אֶת הַשָּׁטִיחַ עַל הָאֲדָמָה, גִּלִּיתִי שֶׁלַּחוֹר שֶׁבַּקִּיר יֵשׁ צוּרָה שֶׁל עִגּוּל. הֵצַצְתִּי פְּנִימָה כְּדֵי לִרְאוֹת מָה יֵשׁ בְּתוֹךְ הַחוֹר, אֲבָל רָאִיתִי רַק חשֶׁךְ.

יֶלֶד אַחֵר, אַמִּיץ יוֹתֵר מִמֶּנִּי, אוּלַי הָיָה נִכְנָס לְבַדּוֹ לְתוֹךְ הַמִּנְהָרָה הָאֲפֵלָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה שָׁם. אֲבָל אֲנִי לֹא הַיֶּלֶד הֲכִי אַמִּיץ בָּעוֹלָם, וְלָכֵן גִּלִּיתִי אֶת הַסּוֹד לְשָׁרוֹן. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה לָבוֹא אִתִּי לִבְדּוֹק אֶת הַמִּנְהָרָה.

שָׁרוֹן לוֹמֶדֶת בַּכִּתָּה שֶׁלִּי, וְהִיא אַמִּיצָה יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה בָּנִים שֶׁאֲנִי מַכִּיר. הִיא יַלְדָּה סַקְרָנִית וְלָכֵן הִיא הִסְכִּימָה לָבוֹא אִתִּי לַמְּעָרָה.

נִפְגַּשְׁנוּ אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים וְנִכְנַסְנוּ לַמִּנְהָרָה. הֵאַרְנוּ אֶת הַקִּירוֹת בְּפָנָס וְגִלִּינוּ פְּתָחִים לְמִנְהָרוֹת צְדָדִיּוֹת. פָּנִינוּ לְמִנְהָרָה צְדָדִית אַחַת, וְהִיא הוֹבִילָה אוֹתָנוּ לְחֶדֶר מוּזָר שֶׁהָיוּ בּוֹ חָבִיּוֹת וּבָהֶן רוֹבִים.

 

לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְנוּ לְהָבִין אֵיפֹה אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים, בָּחוּר עִם אֶקְדָּח אִיֵּם עָלֵינוּ. הוּא אָמַר שֶׁאִם לֹא נַגִּיד לוֹ מָה הַסִּסְמָה, הוּא יִקַּח אוֹתָנוּ בַּשֶּׁבִי.

בָּרוּר שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מָה הַסִּסְמָה, וְלָכֵן נָפַלְנוּ בַּשֶּׁבִי.

כַּאֲשֶׁר חָקְרוּ אוֹתָנוּ, הִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא נִמְצָאִים בַּתְּקוּפָה שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא בִּתְקוּפַת מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר בִּשְׁנַת 1948. הִתְבָּרֵר לָנוּ גַּם שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַשְׁנוּ הֵם הַמְּגִנִּים שֶׁל הָרֹבַע הַיְּהוּדִי שֶׁבָּעִיר הָעַתִּיקָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.

כָּךְ הֵבַנּוּ אֶת הַסּוֹד הַגָּדוֹל שֶׁל הַמִּנְהָרָה שֶׁלָּנוּ - זוֹ הָיְתָה מִנְהֶרֶת־זְמַן, וְהִיא הוֹבִילָה אוֹתָנוּ בְּכָל פַּעַם לִתְקוּפָה אַחֶרֶת: לְמִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר, לִימֵי חוֹמָה וּמִגְדָּל, לְתֵל־חַי, לִימֵי הַמַּחְתָּרוֹת שֶׁלָּחֲמוּ בַּבְּרִיטִים, לְמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת־הַיָּמִים, וַאֲפִלּוּ לְחוּץ לָאָרֶץ, לְמָשָׁל לְגֶטוֹ וַרְשָׁה בִּתְקוּפַת הַשּׁוֹאָה וּלְאַפְרִיקָה בְּמִבְצַע אֶנְטֶבֶּה וּבְ'מִבְצַע מֹשֶה', וְלִפְעָמִים גַּם לִתְקוּפוֹת עַתִּיקוֹת יוֹתֵר, לְמָשָׁל לִימֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם אוֹ לִמְצָדָה.

רוֹצִים לָדַעַת מָה עָשִׂינוּ כְּשֶׁרָצִינוּ לַחְזוֹר לַתְּקוּפָה שֶׁלָּנוּ? אֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁזּוֹ בֶּאֱמֶת הָיְתָה בְּעָיָה גְּדוֹלָה וּבְכָל פַּעַם חָזַרְנוּ בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה.

אֲבָל מָה אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה? מִי שֶׁרוֹצֶה לָדַעַת מָה קָרָה לָנוּ אָז - שֶׁיִּקְרָא אֶת הַסִּפּוּרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר), וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַתְחִיל מִיָּד וְלָדַעַת מָה יִקְרֶה לָנוּ בַּסִּפּוּר הַזֶּה - בְּבַקָּשָׁה.

 

פֶּרֶק א
שֶׁבּוֹ מֻצָּג כְּתַב חִידָה
 

גַּם הַסִּפּוּר הַזֶּה, כְּמוֹ כַּמָּה סִפּוּרִים קוֹדְמִים, מַתְחִיל בְּבֵית הַסֵּפֶר. בְּעֶצֶם זֶה דֵּי הֶגְיוֹנִי. הֲרֵי בִּשְׁנַת הַלִּמּוּדִים, חוּץ מֵהַחֻפְשׁוֹת, אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים יוֹם יוֹם לְבֵית הַסֵּפֶר. וְאִם בְּכָל זֹאת אוֹתוֹ יוֹם הָיָה קְצָת יוֹצֵא דֹּפֶן וְלָכֵן מַתְאִים לְהַתְחִיל בּוֹ אֶת הַסִּפּוּר, זֶה בִּזְכוּת הַהַכְרָזָה עַל תַּחֲרוּת אַרְצִית: הַפַּעַם לֹא בִּסְפּוֹרְט, אֶלָּא בְּהִיסְטוֹרְיָה - פִּתְרוֹן כְּתַב חִידָה. כָּל בֵּית סֵפֶר הִתְבַּקֵּשׁ לִבְחוֹר שְׁנֵי נְצִיגִים שֶׁיִּתְמוֹדְדוּ עַל הַתֹּאַר ״אַלּוּף הַהִיסְטוֹרְיָה״ שֶׁל בָּתֵּי הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִיִּים וִינַסּוּ לִפְתּוֹר אֶת כְּתַב הַחִידָה. בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ הֻחְלַט פֶּה אֶחָד שֶׁשָּׁרוֹן וַאֲנִי נִהְיֶה הַנְּצִיגִים.

מוּבָן שֶׁיֵּשׁ בְּבֵית הַסֵּפֶר כִּתּוֹת נוֹסָפוֹת, וְלָכֵן נֶעֱרַךְ חִידוֹן מֻקְדָּם לִנְצִיגִים מִכָּל הַכִּתּוֹת. אֲפִלּוּ הַמּוֹרִים לֹא יָדְעוּ לְאֵיזוֹ תְּקוּפָה יִתְיַחֵס כְּתַב הַחִידָה הָאַרְצִי, וְלָכֵן לֹא יָכְלוּ לְכַוֵן אֵלֶיהָ אֶת הַשְּׁאֵלוֹת. הֵם הִתְמַקְּדוּ בְּעִקָּר בִּתְקוּפַת הַצִּיּוֹנוּת וְשָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת דֵּי כְּלָלִיּוֹת. עַל שְׁאֵלוֹת כְּמוֹ: "מִיהוּ דְרַיְפוּס וּבְמָה הוּא הֻאֲשַׁם?״ אוֹ: "מָה קָרָה בַּשַּׁבָּת הַשְּׁחוֹרָה?״ כִּמְעַט כָּל הַנְּצִיגִים יָדְעוּ לַעֲנוֹת. רַק כְּשֶׁעָלִינוּ לִשְׁלַב הַגְּמָר וְהַשְּׁאֵלוֹת הָיוּ קָשׁוֹת יוֹתֵר, כְּמוֹ: "מִי הָיָה הַשּׁוֹמֵר הָרִאשׁוֹן?״ אוֹ: "מַהוּ הַמַּאֲבָק עַל הַסֵּמֶל וּבְאֵיזֶה סֵמֶל מְדֻבָּר?״ שָׁרוֹן וַאֲנִי הָיִינוּ הַיְּחִידִים שֶׁהֵשַׁבְנוּ נָכוֹן, וְנִצַּחְנוּ.

"תּוֹתָחִים! הֵם גְּדוֹ־לִים! הֵם גְּדוֹ־לִים, הֵם גְּדוֹ־לִייים!״ אֵלֶּה הָיוּ הַצְּעָקוֹת שֶׁהִשְׁמִיעוּ תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ. הַבָּנוֹת רָקְדוּ סְבִיב שָׁרוֹן וְהַבָּנִים הֵרִימוּ אוֹתִי כְּאִלּוּ אֲנִי גָּבִיעַ. זוֹ הָיְתָה מַמָּשׁ חֲגִיגָה, כֵּיף אֲמִתִּי.

יַחַד עִם הַכֵּיף הָיָה גַּם מֶתַח. כְּשֶׁבּוֹחֲרִים בְּךָ לְיַצֵּג אֶת בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלְּךָ בְּתַחֲרוּת אַרְצִית, טִבְעִי שֶׁתִּלָּחֵץ. אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ: מָה יִקְרֶה אִם לֹא אֲנַצֵּחַ? הֲרֵי מִכָּל הָאָרֶץ, רַק בֵּית סֵפֶר אֶחָד יְנַצֵּחַ, וְלָכֵן הַסִּכּוּיִים מַמָּשׁ קְלוּשִׁים.

שָׁרוֹן נִלְחֲצָה לֹא פָּחוֹת מִמֶּנִּי.

"בָּרוּר שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁנְּקַבֵּל אֶת כְּתַב הַחִידָה, נָרוּץ אֶל מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן,״ הִיא אָמְרָה לִי כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ נִבְחַרְנוּ, "אֲבָל מָה יִקְרֶה אִם הַמִּנְהָרָה בְּעַצְמָהּ לֹא תּוּכַל לְפַעְנֵחַ אֶת הַחִידָה?״

מָה יִקְרֶה? הָאֱמֶת, לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג מָה יִקְרֶה. בֶּעָבָר, אַף פַּעַם לֹא הֵבֵאנוּ כְּתַב חִידָה לְמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן. בֶּעָבָר בִּקַּשְׁנוּ מִמֶּנָּה לָקַחַת אוֹתָנוּ לִתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת, וְלֹא תָּמִיד הִיא נֶעֶנְתָה לָנוּ. בְּמִקְרִים שֶׁבָּהֶם הִיא נֶעֶנְתָה, הַתְּקוּפָה שֶׁרָצִינוּ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ הָיְתָה מֻגְדֶּרֶת. אָמַרְנוּ לָהּ: ״אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַגִּיעַ לְאֵרוּעַ מְסֻיָּם, בְּבַקָּשָׁה, קְחִי אוֹתָנוּ אֵלָיו.״ אֲבָל הַפַּעַם הֲרֵי לֹא נֵדַע מֵרֹאשׁ לְאֵיזֶה אֵרוּעַ אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַגִּיעַ וְגַם לֹא לְאֵיזוֹ תְּקוּפָה. זוֹ הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל כְּתַב חִידָה. עַל הַמִּתְמוֹדְדִים לְנַסּוֹת לְפַעְנֵחַ אוֹתוֹ. הַאִם מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן תֵּדַע לְפַעְנֵחַ אוֹתוֹ?

"אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁנּוּכַל לִפְנוֹת לְמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן,״ עָנִיתִי לְשָׁרוֹן. "לְדַעְתִּי, קֹדֶם כֹּל נִצְטָרֵךְ לְחַפֵּשׂ בָּאִינְטֶרְנֶט.״

"אִינְטֶרְנֶט יֵשׁ לְכֻלָּם,״ שָׁרוֹן נִשְׁמְעָה מֻדְאֶגֶת.

"נָכוֹן,״ הִסְכַּמְתִּי אִתָּהּ, "וְזֶה לְגַמְרֵי הוֹגֵן שֶׁלְּכֻלָּם יִהְיוּ אוֹתָם כֵּלִים.״ וְלָכֶם אֲנִי יָכוֹל לְסַפֵּר, שֶׁבֶּאֱמֶת הִרְגַּשְׁתִּי כָּכָה. חָשַׁבְתִּי שֶׁאִם יִהְיֶה לָנוּ יִתְרוֹן עַל הַמִּתְמוֹדְדִים הָאֲחֵרִים, זֶה לֹא צוֹדֵק. וְאִם מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן תִּפְתֹּר אֶת הַחִידָה בִּשְׁבִילֵנוּ, זֶה עוֹד יוֹתֵר לֹא צוֹדֵק. בְּמִקְרֶה כָּזֶה נִצְטָרֵךְ לְהוֹדוֹת שֶׁהִיא אַלּוּפַת הַהִיסְטוֹרְיָה וְלֹא אֲנַחְנוּ.

בַּלַּיְלָה הָיָה לִי קָשֶׁה לְהֵרָדֵם. הָיְתָה לִי תְּחוּשָׁה חֲזָקָה שֶׁשָּׁרוֹן וַאֲנִי לֹא נַצְלִיחַ. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת שָׁרוֹן, הִיא סִפְּרָה לִי שֶׁגַּם הִיא לֹא נִרְדְּמָה.

"אֲנִי מִתְחָרֶטֶת שֶׁהִסְכַּמְתִּי לִהְיוֹת נְצִיגַת בֵּית הַסֵּפֶר,״ הִיא אָמְרָה לִי. "אַחֲרֵי הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ עַל מָה שֶׁלֹּא הוֹגֵן, הֵבַנְתִּי שֶׁהָיִיתִי לֹא בְּסֵדֶר. כִּי זֶה בֶּאֱמֶת לֹא הוֹגֵן שֶׁלָּנוּ תִּהְיֶה מִנְהֶרֶת־זְמַן וְלָאֲחֵרִים לֹא. וּמִצַּד שֵׁנִי, אֵיךְ נְנַצֵּחַ בְּלִי הַמִּנְהָרָה?״

"אוּלַי כָּל מָה שֶׁלָּמַדְנוּ מֵהַמִּנְהָרָה יַעֲזֹר לָנוּ?״ נִסִּיתִי לְעוֹדֵד אוֹתָהּ.

"וְאִם כְּתַב הַחִידָה בִּכְלָל לֹא יִהְיֶה קָשׁוּר לְכָל הָאֵרוּעִים שֶׁהָיִינוּ בָּהֶם?״ הִיא שָׁאֲלָה.

"גַּם אִם הוּא לֹא יִהְיֶה קָשׁוּר, לָמַדְנוּ קְצָת אֵיךְ לְהָבִין תְּקוּפוֹת,״ לֹא וִתַּרְתִּי. "אֲנִי מַצִּיעַ לָךְ לֹא לְהִתְיָאֵשׁ כָּל כָּךְ מַהֵר.״

"מָה זְ'תֹומֶרֶת 'אֵיךְ לְהָבִין תְּקוּפוֹת'?״ שָׁרוֹן הִבִּיטָה בִּי בְּעֵינַיִם פְּעוּרוֹת.

"אַתְּ יוֹדַעַת,״ אָמַרְתִּי, "לְכָל תְּקוּפָה יֵשׁ סִימָנִים שֶׁמַּתְאִימִים לָהּ.״

שָׁרוֹן שָׁתְקָה. אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁהִיא הִשְׁתַּכְנְעָה, אֲבָל הָיָה מְאֻחָר מִדַּי לְהִתְחָרֵט. הֲרֵי נִבְחַרְנוּ, וַאֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לְיַצֵּג אֶת בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ, וְזֶהוּ.

הַשִּׁעוּר הָרִאשׁוֹן הָיָה שִׁעוּר סְפּוֹרְט, וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא הִתְחִיל הַמּוֹרֶה לִסְפּוֹרְט אָמַר:

"שָׁרוֹן וְדָן, אַתֶּם מִתְבַּקְּשִׁים לָגֶשֶׁת לַחֲדַר הַמּוֹרִים.״

"הֵם גְּדוֹ־לִים, הֵם גְּדוֹ־לִים, הֵם גְּדוֹ־לִייים!!!״ קָרְאוּ שׁוּב כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלָּנוּ וּמָחֲאוּ לָנוּ כַּפַּיִם וְהֵבִיאוּ צַ'אפְּחוֹת וְאִחֲלוּ לָנוּ בְּהַצְלָחָה.

 

שָׁרוֹן הִסְמִיקָה בִּמְבוּכָה, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגַּם אֲנִי הִסְמַקְתִּי. אֲנִי לֹא בָּטוּחַ, אֲבָל בְּכָל מִקְרֶה הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַלְּחָיַיִם שֶׁלִּי בּוֹעֲרוֹת.

מִי שֶׁהֵבִיא לְשָׁרוֹן וְלִי אֶת כְּתַב הַחִידָה הָיָה שָׁלִיחַ מְיֻחָד מִמִּשְׂרַד הַחִנּוּךְ. הַמַּעֲטָפָה הָיְתָה גְּדוֹלָה, חוּמָה וּסְגוּרָה. בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת הָיָה כָּתוּב עָלֶיהָ: "כְּתַב חִידָה". הַשָּׁלִיחַ מִמִּשְׂרַד הַחִנּוּךְ הִסְבִּיר שֶׁהַנְּצִיגִים שֶׁל כָּל בָּתֵּי הַסֵּפֶר שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים בַּחִידוֹן הָאַרְצִי מְקַבְּלִים אֶת הַמַּעֲטָפוֹת הָאֵלֶּה בּוֹ זְמַנִּית.

הוּא אָמַר גַּם שֶׁעוֹמְדִים לִרְשׁוּתֵנוּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים לִפְתּוֹר אֶת הַחִידָה. אִם נַגִּיעַ לְפִתְרוֹן בְּעֶזְרַת מִתְמוֹדְדִים מִבָּתֵּי סֵפֶר אֲחֵרִים, הוּא הִסְבִּיר, נִצְטָרֵךְ לַחְלוֹק אִתָּם אֶת הַפְּרָס.

"אֵין סִכּוּי שֶׁהֵם יֵעָזְרוּ בְּמִתְמוֹדְדִים אֲחֵרִים,״ הַמְּנַהֶלֶת אָמְרָה, "שְׁנֵי הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה הֵם מַמָּשׁ מֻמְחִים בְּהִיסְטוֹרְיָה.״

לִפְנֵי שֶׁפָּתַחְנוּ אֶת הַמַּעֲטָפָה, הָיִינוּ חַיָּבִים לַחְתּוֹם עַל הִתְחַיְּבוּת. הִתְחַיַּבְנוּ שֶׁבְּמִקְרֶה שֶׁנַּגִּיעַ לַפִּתְרוֹן הַמְּדֻיָּק, נְשַׁתֵּף אֶת הַשּׁוֹפְטִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁעָשִׂינוּ. כְּלוֹמַר, אִם הָלַכְנוּ לְהִתְיַעֵץ עִם מֻמְחֶה לְהִיסְטוֹרְיָה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה וְהוּא פָּתַר לָנוּ אֶת הַחִידָה, יִהְיֶה עָלֵינוּ לְהַצְהִיר עַל כָּךְ וְיֵרְדוּ לָנוּ נְקֻדּוֹת. וְאִם עָשִׂינוּ אֶת כָּל הַמַּהֲלָכִים לְלֹא עֶזְרָה שֶׁל אַף אֶחָד, אֶלָּא רַק בְּעֶזְרַת הָאִינְטֶרְנֶט וּסְפָרִים, זֶה יֵחָשֵׁב לָנוּ כְּיִתְרוֹן וְיִתְוַסְּפוּ לָנוּ נְקֻדּוֹת. אִם נִרְצֶה רְמָזִים, נוּכַל לְהִכָּנֵס לָאֲתָר שֶׁל הַתַּחֲרוּת וְלִקְנוֹת אוֹתָם בִּמְחִיר שֶׁל נְקֻדּוֹת. יֶשְׁנָם רְמָזִים שֶׁיַּעֲלוּ לָנוּ בִּנְקֻדּוֹת רַבּוֹת, וְיֶשְׁנָם רְמָזִים קַלִּים שֶׁיַּעֲלוּ לָנוּ בִּנְקֻדּוֹת מְעַטּוֹת.

"הַכֹּל מוּבָן?״ שָׁאַל הַשָּׁלִיחַ מִמִּשְׂרַד הַחִנּוּךְ.

"מוּבָן,״ עָנִיתִי וְחָתַמְתִּי.

"מוּבָן,״ גַּם שָׁרוֹן עָנְתָה וְחָתְמָה.

"בְּהַצְלָחָה,״ הוּא אִחֵל לָנוּ.

"תּוֹדָה,״ אָמַרְנוּ יַחַד.

אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַדְנוּ מִמֶּנּוּ לֹא חָזַרְנוּ לְשִׁעוּר סְפּוֹרְט. מִי יָכוֹל לְהִתְעַמֵּל, כְּשֶׁבַּמַּעֲטָפָה הַחוּמָה וְהַגְּדוֹלָה שֶׁהוּא מַחְזִיק בַּיָּד נִמְצָא כְּתַב חִידָה? מִהַרְנוּ וּפָתַחְנוּ אֶת הַמַּעֲטָפָה. כְּתַב הַחִידָה הָיָה כָּתוּב עַל קְלָף, וְהִנֵּה הוּא לִפְנֵיכֶם:

 

חֲתֻנַּת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הֵבִיאָה לְאִחוּד

הָאִחוּד הֵבִיא לִרְדִיפַת יְהוּדִים

נִקְבְּעוּ ל"ז סִימָנִים

הַחֲנֻכִּיּוֹת הֻחְבְּאוּ

וְהִגִּיעַ הַצַּו שֶׁאָמַר: אוֹ־אוֹ

שְׁלוֹשֶׁת הַיָּמִים שֶׁקִּבַּלְתֶּם הֵם יוֹם בַּעֲבוּר כָּל חֹדֶשׁ

 

זֶהוּ?

אֲנִי מַבִּיט בִּכְתַב הַחִידָה וְלֹא מֵבִין כְּלוּם. אֵין לִי אֲפִלּוּ קְצֵה חוּט, וְלֹא עוֹלֶה בְּדַעְתִּי מֻשָּׂג אֶחָד שֶׁאוּכַל לִרְשׁוֹם בְּגוּגֶל כְּדֵי שֶׁיּוֹבִיל אוֹתִי לְאֵיזֶשֶׁהוּ מָקוֹם. לְפִי הַהַבָּעָה בְּעֵינֶיהָ שֶׁל שָׁרוֹן אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁגַּם הִיא לֹא מְבִינָה כְּלוּם. חֲתֻנָּה שֶׁל מֶלֶךְ וּמַלְכָּה? הַאִם זֶה סִימָן? הֲרֵי מְאוֹת מְלָכִים וּמְלָכוֹת הִתְחַתְּנוּ בְּמֶשֶׁךְ הַהִיסְטוֹרְיָה, וְאֵיךְ נוּכַל לָדַעַת לְמָה הַכַּוָנָה, אוֹ לְמִי?

וּרְדִיפַת יְהוּדִים?

הֲרֵי מְלָכִים וּמְלָכוֹת שֶׁל מְדִינוֹת רַבּוֹת מְאוֹד רָדְפוּ יְהוּדִים בְּמֶשֶׁךְ כָּל תְּקוּפוֹת הַהִיסְטוֹרְיָה. הֵם רָדְפוּ אוֹתָם בִּימֵי אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁמָּלַךְ מֵהוֹדוּ וְעַד כּוּשׁ, הֵם רָדְפוּ אוֹתָם בְּאֵירוֹפָּה וְהֵם רָדְפוּ אוֹתָם בְּרוּסְיָה בִּימֵי הַמְּלָכִים שֶׁנִּקְרְאוּ צָארִים.

וְהַסִּימָנִים?

ל"ז סִימָנִים? מָה זֶה?

וְהַחֲנֻכִּיּוֹת שֶׁהֻחְבְּאוּ?

אוּף!!!

אֵיךְ מַתְחִילִים?

"סְלִיחָה,״ אֲנִי פּוֹנָה לִמְנַהֶלֶת בֵּית הַסֵּפֶר, "אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁל חֲדַר הַמּוֹרִים?״

"בְּהֶחְלֵט,״ הִיא עוֹנָה, "וְאַתֶּם מְשֻׁחְרָרִים מִלִּמּוּדִים בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשֶׁת הַיָּמִים שֶׁקִּבַּלְתֶּם כְּדֵי לִפְתּוֹר אֶת כְּתַב הַחִידָה.״

שָׁרוֹן מִתְיַשֶּׁבֶת רִאשׁוֹנָה לְיַד אַחַד הַמַּחְשְׁבִים שֶׁנִּמְצָאִים בַּחֲדַר הַמּוֹרִים.

"בּוֹא נַתְחִיל מֵהַתְחָלָה,״ הִיא מַצִּיעָה, "נֵלֵךְ לְפִי הַסֵּדֶר. נִכְתֹּב 'חֲתֻנָּה שֶׁל מֶלֶךְ וּמַלְכָּה שֶׁהֵבִיאָה לְאִחוּד'.״

כָּתַבְנוּ, וְהִתְחַלְנוּ לִצְחוֹק. נַסּוּ לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בְּעַצְמְכֶם. נַסּוּ לִכְתּוֹב ״חֲתֻנָּה שֶׁל מֶלֶךְ וּמַלְכָּה שֶׁהֵבִיאָה לְאִחוּד״, וְגוּגֶל יִקַּח אֶתְכֶם לַאֲתָרִים שֶׁבָּהֶם מוֹכְרִים כִּסְּאוֹת מְהֻדָּרִים לַחֲתֻנּוֹת, כִּסְּאוֹת שֶׁאֲמוּרִים לְהֵרָאוֹת כְּמוֹ כֵּס מַלְכוּת. אִם תַּמְשִׁיכוּ הָלְאָה, תְּגַלּוּ גַּם אֲתָרִים שֶׁבָּהֶם מוֹכְרִים תַּכְשִׁיטִים יְקָרִים, אוֹ מַצָּעִים מְהֻדָּרִים. תִּמְצְאוּ גַּם סִפּוּרֵי אַגָּדוֹת, וַאֲפִלּוּ אֶת מֶלֶךְ וּמַלְכַּת הַבִּיקִינִי שֶׁל סִדְרַת הַטֶּלֶוִיזְיָה 'הִשָּׂרְדוּת'. וּבְקֶשֶׁר לָאִחוּד, תּוּכְלוּ לִלְמוֹד שֶׁבְּעֶצֶם כָּל חֲתֻנָּה בָּעוֹלָם מְבִיאָה לְאִחוּד. הֲרֵי זוֹ הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל חֲתֻנָּה. גֶּבֶר וְאִשָּׁה מִתְאַחֲדִים לְמִשְׁפָּחָה גַּם אִם הֵם לֹא מֶלֶךְ וּמַלְכָּה.

"הִסְתַּבַּכְנוּ...״ שָׁרוֹן מְמַלְמֶלֶת.

"זוּזִי,״ אֲנִי דּוֹחֵף אוֹתָהּ וּמִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמָהּ מוּל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב. בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מוּבָאִים חִפּוּשִׂים נוֹסָפִים הַקְּשׁוּרִים לַמִּשְׁפָּט ״חֲתֻנָּה שֶׁל מֶלֶךְ וּמַלְכָּה הֵבִיאָה לְאִחוּד״, יֶשְׁנָן הַצָּעוֹת וְכִמְעַט כֻּלָּן נוֹגְעוֹת לְבֵית הַמְּלוּכָה הַבְּרִיטִי: הַמְּלוּכָה הַבְּרִיטִית — אִילָן יוּחֲסִין, ג'וֹרְג' הַשִּׁשִּׁי, הַנְּסִיכָה אַן וְעוֹד וָעוֹד, אֲפִלּוּ מָצָאנוּ סִפּוּר עַל מֶלֶךְ תַּאיְלַנְד שֶׁהִתְחַתֵּן עִם שׁוֹמֶרֶת הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ, אֲבָל זֶה סִפּוּר בֶּן יָמֵינוּ שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לַהִיסְטוֹרְיָה.

"בּוֹא נֵלֵךְ הַבַּיְתָה,״ שָׁרוֹן מַצִּיעָה, "כָּאן אֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לְהִתְרַכֵּז.״

 

 

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

מנהרת הזמן 78 - היהודים הנסתרים גלילה רון־פדר עמית

הַקְדָּמָה
הַמְּיֹעֶדֶת רַק לְמִי שֶׁלֹּא קָרָא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה


לְדַעְתִּי, כָּל מִי שֶׁלֹּא קָרָא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בְּסִדְרַת 'מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן' וְרוֹצֶה לִהְיוֹת בָּעִנְיָנִים וּלְהָבִין מָה קוֹרֶה בַּסֵּפֶר הַזֶּה, חַיָּב לָדַעַת עָלַי כַּמָּה דְּבָרִים:

שְׁמִי דָּן וַאֲנִי בֶּן עֶשֶׂר. אֲנִי יֶלֶד רָגִיל לְגַמְרֵי, לֹא מוּזָר אוֹ חוֹלְמָנִי אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, וַאֲנִי דֵּי מְקֻבָּל בַּכִּתָּה שֶׁלִּי. אַף פַּעַם לֹא הִמְצֵאתִי שֶׁפָּגַשְׁתִּי חַיְזָר אוֹ גִּבּוֹר־עַל, לְמָשָׁל. אֲנִי חוֹבֵב כַּדּוּרֶגֶל, מִתְאַמֵּן בְּקָרָאטֶה, וּכְשֶׁמְּשַׁעֲמֵם לִי אֲנִי גּוֹלֵשׁ בָּאִינְטֶרְנֶט, מִסְתַּמֵּס עִם הַחֲבֵרִים בְּווֹטְסְאַפּ אוֹ מְשַׂחֵק בַּמַּחְשֵׁב.

חוּץ מִזֶּה אֲנִי נִגְנָב מִסִּרְטֵי אֵימָה. כֵּיף לִשְׁכַּב בַּמִּטָּה מוּל הַטֶלֶוִיזְיָה, וְלִרְעוֹד מִפַּחַד כְּשֶׁכָּל מִינֵי עַרְפָּדִים מוֹצְצֵי דָּם רוֹדְפִים אַחֲרֵי יְלָדִים מְבֹהָלִים. כָּכָה אֶפְשָׁר לְהִסְתַּתֵּר מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ נוֹרָא קוֹרֶה עַל הַמָּסָךְ.

אֲנִי גָּר בִּשְׁכוּנַת רָמוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. הַסִּפּוּר שֶׁל מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן הִתְחִיל כְּשֶׁיּוֹם אֶחָד גִּלִּיתִי לֹא רָחוֹק מֵהַבַּיִת שֶׁלִּי מְעָרָה קְטַנָּה. הֶחְלַטְתִּי אָז שֶׁזֹּאת תִּהְיֶה הַמְּעָרָה שֶׁלִּי וְהָפַכְתִּי אוֹתָהּ לִמְקוֹם הַמַּחְבּוֹא הַסּוֹדִי שֶׁלִּי.

פַּעַם, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי לִי בְּשֶׁקֶט בַּמְּעָרָה, פִּתְאוֹם הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ זָז מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב שֶׁלִּי. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה סְתָם דִּמְיוֹן, אֲבָל זֶה בִּכְלָל לֹא הָיָה דִּמְיוֹן. הַקִּיר הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַמְּעָרָה הִתְחִיל מַמָּשׁ לְהִתְפּוֹרֵר וַאֲבָנִים קְטַנּוֹת נָפְלוּ מִמֶּנּוּ אֶל הַשָּׁטִיחַ. לְאַט לְאַט נִפְעַר חוֹר בַּקִּיר. אֲנִי חַיָּב לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁזֶּה הָיָה קֶטַע מָה־זֶה מַבְהִיל.

בָּרַחְתִּי הַחוּצָה וְחִכִּיתִי כַּמָּה דַּקּוֹת. אַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי לַמְּעָרָה. בַּזְּמַן שֶׁהָיִיתִי בַּחוּץ, הַקִּיר כְּאִלּוּ נִרְגַּע וְהִפְסִיק לְהִתְפּוֹרֵר. הוֹצֵאתִי אֶת הַשָּׁטִיחַ וְנִעַרְתִּי אוֹתוֹ. כְּשֶׁפָּרַשְׂתִּי שׁוּב אֶת הַשָּׁטִיחַ עַל הָאֲדָמָה, גִּלִּיתִי שֶׁלַּחוֹר שֶׁבַּקִּיר יֵשׁ צוּרָה שֶׁל עִגּוּל. הֵצַצְתִּי פְּנִימָה כְּדֵי לִרְאוֹת מָה יֵשׁ בְּתוֹךְ הַחוֹר, אֲבָל רָאִיתִי רַק חשֶׁךְ.

יֶלֶד אַחֵר, אַמִּיץ יוֹתֵר מִמֶּנִּי, אוּלַי הָיָה נִכְנָס לְבַדּוֹ לְתוֹךְ הַמִּנְהָרָה הָאֲפֵלָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה שָׁם. אֲבָל אֲנִי לֹא הַיֶּלֶד הֲכִי אַמִּיץ בָּעוֹלָם, וְלָכֵן גִּלִּיתִי אֶת הַסּוֹד לְשָׁרוֹן. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה לָבוֹא אִתִּי לִבְדּוֹק אֶת הַמִּנְהָרָה.

שָׁרוֹן לוֹמֶדֶת בַּכִּתָּה שֶׁלִּי, וְהִיא אַמִּיצָה יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה בָּנִים שֶׁאֲנִי מַכִּיר. הִיא יַלְדָּה סַקְרָנִית וְלָכֵן הִיא הִסְכִּימָה לָבוֹא אִתִּי לַמְּעָרָה.

נִפְגַּשְׁנוּ אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים וְנִכְנַסְנוּ לַמִּנְהָרָה. הֵאַרְנוּ אֶת הַקִּירוֹת בְּפָנָס וְגִלִּינוּ פְּתָחִים לְמִנְהָרוֹת צְדָדִיּוֹת. פָּנִינוּ לְמִנְהָרָה צְדָדִית אַחַת, וְהִיא הוֹבִילָה אוֹתָנוּ לְחֶדֶר מוּזָר שֶׁהָיוּ בּוֹ חָבִיּוֹת וּבָהֶן רוֹבִים.

 

לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְנוּ לְהָבִין אֵיפֹה אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים, בָּחוּר עִם אֶקְדָּח אִיֵּם עָלֵינוּ. הוּא אָמַר שֶׁאִם לֹא נַגִּיד לוֹ מָה הַסִּסְמָה, הוּא יִקַּח אוֹתָנוּ בַּשֶּׁבִי.

בָּרוּר שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מָה הַסִּסְמָה, וְלָכֵן נָפַלְנוּ בַּשֶּׁבִי.

כַּאֲשֶׁר חָקְרוּ אוֹתָנוּ, הִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא נִמְצָאִים בַּתְּקוּפָה שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא בִּתְקוּפַת מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר בִּשְׁנַת 1948. הִתְבָּרֵר לָנוּ גַּם שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַשְׁנוּ הֵם הַמְּגִנִּים שֶׁל הָרֹבַע הַיְּהוּדִי שֶׁבָּעִיר הָעַתִּיקָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.

כָּךְ הֵבַנּוּ אֶת הַסּוֹד הַגָּדוֹל שֶׁל הַמִּנְהָרָה שֶׁלָּנוּ - זוֹ הָיְתָה מִנְהֶרֶת־זְמַן, וְהִיא הוֹבִילָה אוֹתָנוּ בְּכָל פַּעַם לִתְקוּפָה אַחֶרֶת: לְמִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר, לִימֵי חוֹמָה וּמִגְדָּל, לְתֵל־חַי, לִימֵי הַמַּחְתָּרוֹת שֶׁלָּחֲמוּ בַּבְּרִיטִים, לְמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת־הַיָּמִים, וַאֲפִלּוּ לְחוּץ לָאָרֶץ, לְמָשָׁל לְגֶטוֹ וַרְשָׁה בִּתְקוּפַת הַשּׁוֹאָה וּלְאַפְרִיקָה בְּמִבְצַע אֶנְטֶבֶּה וּבְ'מִבְצַע מֹשֶה', וְלִפְעָמִים גַּם לִתְקוּפוֹת עַתִּיקוֹת יוֹתֵר, לְמָשָׁל לִימֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם אוֹ לִמְצָדָה.

רוֹצִים לָדַעַת מָה עָשִׂינוּ כְּשֶׁרָצִינוּ לַחְזוֹר לַתְּקוּפָה שֶׁלָּנוּ? אֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁזּוֹ בֶּאֱמֶת הָיְתָה בְּעָיָה גְּדוֹלָה וּבְכָל פַּעַם חָזַרְנוּ בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה.

אֲבָל מָה אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה? מִי שֶׁרוֹצֶה לָדַעַת מָה קָרָה לָנוּ אָז - שֶׁיִּקְרָא אֶת הַסִּפּוּרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר), וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַתְחִיל מִיָּד וְלָדַעַת מָה יִקְרֶה לָנוּ בַּסִּפּוּר הַזֶּה - בְּבַקָּשָׁה.

 

פֶּרֶק א
שֶׁבּוֹ מֻצָּג כְּתַב חִידָה
 

גַּם הַסִּפּוּר הַזֶּה, כְּמוֹ כַּמָּה סִפּוּרִים קוֹדְמִים, מַתְחִיל בְּבֵית הַסֵּפֶר. בְּעֶצֶם זֶה דֵּי הֶגְיוֹנִי. הֲרֵי בִּשְׁנַת הַלִּמּוּדִים, חוּץ מֵהַחֻפְשׁוֹת, אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים יוֹם יוֹם לְבֵית הַסֵּפֶר. וְאִם בְּכָל זֹאת אוֹתוֹ יוֹם הָיָה קְצָת יוֹצֵא דֹּפֶן וְלָכֵן מַתְאִים לְהַתְחִיל בּוֹ אֶת הַסִּפּוּר, זֶה בִּזְכוּת הַהַכְרָזָה עַל תַּחֲרוּת אַרְצִית: הַפַּעַם לֹא בִּסְפּוֹרְט, אֶלָּא בְּהִיסְטוֹרְיָה - פִּתְרוֹן כְּתַב חִידָה. כָּל בֵּית סֵפֶר הִתְבַּקֵּשׁ לִבְחוֹר שְׁנֵי נְצִיגִים שֶׁיִּתְמוֹדְדוּ עַל הַתֹּאַר ״אַלּוּף הַהִיסְטוֹרְיָה״ שֶׁל בָּתֵּי הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִיִּים וִינַסּוּ לִפְתּוֹר אֶת כְּתַב הַחִידָה. בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ הֻחְלַט פֶּה אֶחָד שֶׁשָּׁרוֹן וַאֲנִי נִהְיֶה הַנְּצִיגִים.

מוּבָן שֶׁיֵּשׁ בְּבֵית הַסֵּפֶר כִּתּוֹת נוֹסָפוֹת, וְלָכֵן נֶעֱרַךְ חִידוֹן מֻקְדָּם לִנְצִיגִים מִכָּל הַכִּתּוֹת. אֲפִלּוּ הַמּוֹרִים לֹא יָדְעוּ לְאֵיזוֹ תְּקוּפָה יִתְיַחֵס כְּתַב הַחִידָה הָאַרְצִי, וְלָכֵן לֹא יָכְלוּ לְכַוֵן אֵלֶיהָ אֶת הַשְּׁאֵלוֹת. הֵם הִתְמַקְּדוּ בְּעִקָּר בִּתְקוּפַת הַצִּיּוֹנוּת וְשָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת דֵּי כְּלָלִיּוֹת. עַל שְׁאֵלוֹת כְּמוֹ: "מִיהוּ דְרַיְפוּס וּבְמָה הוּא הֻאֲשַׁם?״ אוֹ: "מָה קָרָה בַּשַּׁבָּת הַשְּׁחוֹרָה?״ כִּמְעַט כָּל הַנְּצִיגִים יָדְעוּ לַעֲנוֹת. רַק כְּשֶׁעָלִינוּ לִשְׁלַב הַגְּמָר וְהַשְּׁאֵלוֹת הָיוּ קָשׁוֹת יוֹתֵר, כְּמוֹ: "מִי הָיָה הַשּׁוֹמֵר הָרִאשׁוֹן?״ אוֹ: "מַהוּ הַמַּאֲבָק עַל הַסֵּמֶל וּבְאֵיזֶה סֵמֶל מְדֻבָּר?״ שָׁרוֹן וַאֲנִי הָיִינוּ הַיְּחִידִים שֶׁהֵשַׁבְנוּ נָכוֹן, וְנִצַּחְנוּ.

"תּוֹתָחִים! הֵם גְּדוֹ־לִים! הֵם גְּדוֹ־לִים, הֵם גְּדוֹ־לִייים!״ אֵלֶּה הָיוּ הַצְּעָקוֹת שֶׁהִשְׁמִיעוּ תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ. הַבָּנוֹת רָקְדוּ סְבִיב שָׁרוֹן וְהַבָּנִים הֵרִימוּ אוֹתִי כְּאִלּוּ אֲנִי גָּבִיעַ. זוֹ הָיְתָה מַמָּשׁ חֲגִיגָה, כֵּיף אֲמִתִּי.

יַחַד עִם הַכֵּיף הָיָה גַּם מֶתַח. כְּשֶׁבּוֹחֲרִים בְּךָ לְיַצֵּג אֶת בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלְּךָ בְּתַחֲרוּת אַרְצִית, טִבְעִי שֶׁתִּלָּחֵץ. אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ: מָה יִקְרֶה אִם לֹא אֲנַצֵּחַ? הֲרֵי מִכָּל הָאָרֶץ, רַק בֵּית סֵפֶר אֶחָד יְנַצֵּחַ, וְלָכֵן הַסִּכּוּיִים מַמָּשׁ קְלוּשִׁים.

שָׁרוֹן נִלְחֲצָה לֹא פָּחוֹת מִמֶּנִּי.

"בָּרוּר שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁנְּקַבֵּל אֶת כְּתַב הַחִידָה, נָרוּץ אֶל מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן,״ הִיא אָמְרָה לִי כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ נִבְחַרְנוּ, "אֲבָל מָה יִקְרֶה אִם הַמִּנְהָרָה בְּעַצְמָהּ לֹא תּוּכַל לְפַעְנֵחַ אֶת הַחִידָה?״

מָה יִקְרֶה? הָאֱמֶת, לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג מָה יִקְרֶה. בֶּעָבָר, אַף פַּעַם לֹא הֵבֵאנוּ כְּתַב חִידָה לְמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן. בֶּעָבָר בִּקַּשְׁנוּ מִמֶּנָּה לָקַחַת אוֹתָנוּ לִתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת, וְלֹא תָּמִיד הִיא נֶעֶנְתָה לָנוּ. בְּמִקְרִים שֶׁבָּהֶם הִיא נֶעֶנְתָה, הַתְּקוּפָה שֶׁרָצִינוּ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ הָיְתָה מֻגְדֶּרֶת. אָמַרְנוּ לָהּ: ״אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַגִּיעַ לְאֵרוּעַ מְסֻיָּם, בְּבַקָּשָׁה, קְחִי אוֹתָנוּ אֵלָיו.״ אֲבָל הַפַּעַם הֲרֵי לֹא נֵדַע מֵרֹאשׁ לְאֵיזֶה אֵרוּעַ אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַגִּיעַ וְגַם לֹא לְאֵיזוֹ תְּקוּפָה. זוֹ הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל כְּתַב חִידָה. עַל הַמִּתְמוֹדְדִים לְנַסּוֹת לְפַעְנֵחַ אוֹתוֹ. הַאִם מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן תֵּדַע לְפַעְנֵחַ אוֹתוֹ?

"אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁנּוּכַל לִפְנוֹת לְמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן,״ עָנִיתִי לְשָׁרוֹן. "לְדַעְתִּי, קֹדֶם כֹּל נִצְטָרֵךְ לְחַפֵּשׂ בָּאִינְטֶרְנֶט.״

"אִינְטֶרְנֶט יֵשׁ לְכֻלָּם,״ שָׁרוֹן נִשְׁמְעָה מֻדְאֶגֶת.

"נָכוֹן,״ הִסְכַּמְתִּי אִתָּהּ, "וְזֶה לְגַמְרֵי הוֹגֵן שֶׁלְּכֻלָּם יִהְיוּ אוֹתָם כֵּלִים.״ וְלָכֶם אֲנִי יָכוֹל לְסַפֵּר, שֶׁבֶּאֱמֶת הִרְגַּשְׁתִּי כָּכָה. חָשַׁבְתִּי שֶׁאִם יִהְיֶה לָנוּ יִתְרוֹן עַל הַמִּתְמוֹדְדִים הָאֲחֵרִים, זֶה לֹא צוֹדֵק. וְאִם מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן תִּפְתֹּר אֶת הַחִידָה בִּשְׁבִילֵנוּ, זֶה עוֹד יוֹתֵר לֹא צוֹדֵק. בְּמִקְרֶה כָּזֶה נִצְטָרֵךְ לְהוֹדוֹת שֶׁהִיא אַלּוּפַת הַהִיסְטוֹרְיָה וְלֹא אֲנַחְנוּ.

בַּלַּיְלָה הָיָה לִי קָשֶׁה לְהֵרָדֵם. הָיְתָה לִי תְּחוּשָׁה חֲזָקָה שֶׁשָּׁרוֹן וַאֲנִי לֹא נַצְלִיחַ. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת שָׁרוֹן, הִיא סִפְּרָה לִי שֶׁגַּם הִיא לֹא נִרְדְּמָה.

"אֲנִי מִתְחָרֶטֶת שֶׁהִסְכַּמְתִּי לִהְיוֹת נְצִיגַת בֵּית הַסֵּפֶר,״ הִיא אָמְרָה לִי. "אַחֲרֵי הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ עַל מָה שֶׁלֹּא הוֹגֵן, הֵבַנְתִּי שֶׁהָיִיתִי לֹא בְּסֵדֶר. כִּי זֶה בֶּאֱמֶת לֹא הוֹגֵן שֶׁלָּנוּ תִּהְיֶה מִנְהֶרֶת־זְמַן וְלָאֲחֵרִים לֹא. וּמִצַּד שֵׁנִי, אֵיךְ נְנַצֵּחַ בְּלִי הַמִּנְהָרָה?״

"אוּלַי כָּל מָה שֶׁלָּמַדְנוּ מֵהַמִּנְהָרָה יַעֲזֹר לָנוּ?״ נִסִּיתִי לְעוֹדֵד אוֹתָהּ.

"וְאִם כְּתַב הַחִידָה בִּכְלָל לֹא יִהְיֶה קָשׁוּר לְכָל הָאֵרוּעִים שֶׁהָיִינוּ בָּהֶם?״ הִיא שָׁאֲלָה.

"גַּם אִם הוּא לֹא יִהְיֶה קָשׁוּר, לָמַדְנוּ קְצָת אֵיךְ לְהָבִין תְּקוּפוֹת,״ לֹא וִתַּרְתִּי. "אֲנִי מַצִּיעַ לָךְ לֹא לְהִתְיָאֵשׁ כָּל כָּךְ מַהֵר.״

"מָה זְ'תֹומֶרֶת 'אֵיךְ לְהָבִין תְּקוּפוֹת'?״ שָׁרוֹן הִבִּיטָה בִּי בְּעֵינַיִם פְּעוּרוֹת.

"אַתְּ יוֹדַעַת,״ אָמַרְתִּי, "לְכָל תְּקוּפָה יֵשׁ סִימָנִים שֶׁמַּתְאִימִים לָהּ.״

שָׁרוֹן שָׁתְקָה. אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁהִיא הִשְׁתַּכְנְעָה, אֲבָל הָיָה מְאֻחָר מִדַּי לְהִתְחָרֵט. הֲרֵי נִבְחַרְנוּ, וַאֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לְיַצֵּג אֶת בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ, וְזֶהוּ.

הַשִּׁעוּר הָרִאשׁוֹן הָיָה שִׁעוּר סְפּוֹרְט, וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא הִתְחִיל הַמּוֹרֶה לִסְפּוֹרְט אָמַר:

"שָׁרוֹן וְדָן, אַתֶּם מִתְבַּקְּשִׁים לָגֶשֶׁת לַחֲדַר הַמּוֹרִים.״

"הֵם גְּדוֹ־לִים, הֵם גְּדוֹ־לִים, הֵם גְּדוֹ־לִייים!!!״ קָרְאוּ שׁוּב כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלָּנוּ וּמָחֲאוּ לָנוּ כַּפַּיִם וְהֵבִיאוּ צַ'אפְּחוֹת וְאִחֲלוּ לָנוּ בְּהַצְלָחָה.

 

שָׁרוֹן הִסְמִיקָה בִּמְבוּכָה, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגַּם אֲנִי הִסְמַקְתִּי. אֲנִי לֹא בָּטוּחַ, אֲבָל בְּכָל מִקְרֶה הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַלְּחָיַיִם שֶׁלִּי בּוֹעֲרוֹת.

מִי שֶׁהֵבִיא לְשָׁרוֹן וְלִי אֶת כְּתַב הַחִידָה הָיָה שָׁלִיחַ מְיֻחָד מִמִּשְׂרַד הַחִנּוּךְ. הַמַּעֲטָפָה הָיְתָה גְּדוֹלָה, חוּמָה וּסְגוּרָה. בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת הָיָה כָּתוּב עָלֶיהָ: "כְּתַב חִידָה". הַשָּׁלִיחַ מִמִּשְׂרַד הַחִנּוּךְ הִסְבִּיר שֶׁהַנְּצִיגִים שֶׁל כָּל בָּתֵּי הַסֵּפֶר שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים בַּחִידוֹן הָאַרְצִי מְקַבְּלִים אֶת הַמַּעֲטָפוֹת הָאֵלֶּה בּוֹ זְמַנִּית.

הוּא אָמַר גַּם שֶׁעוֹמְדִים לִרְשׁוּתֵנוּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים לִפְתּוֹר אֶת הַחִידָה. אִם נַגִּיעַ לְפִתְרוֹן בְּעֶזְרַת מִתְמוֹדְדִים מִבָּתֵּי סֵפֶר אֲחֵרִים, הוּא הִסְבִּיר, נִצְטָרֵךְ לַחְלוֹק אִתָּם אֶת הַפְּרָס.

"אֵין סִכּוּי שֶׁהֵם יֵעָזְרוּ בְּמִתְמוֹדְדִים אֲחֵרִים,״ הַמְּנַהֶלֶת אָמְרָה, "שְׁנֵי הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה הֵם מַמָּשׁ מֻמְחִים בְּהִיסְטוֹרְיָה.״

לִפְנֵי שֶׁפָּתַחְנוּ אֶת הַמַּעֲטָפָה, הָיִינוּ חַיָּבִים לַחְתּוֹם עַל הִתְחַיְּבוּת. הִתְחַיַּבְנוּ שֶׁבְּמִקְרֶה שֶׁנַּגִּיעַ לַפִּתְרוֹן הַמְּדֻיָּק, נְשַׁתֵּף אֶת הַשּׁוֹפְטִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁעָשִׂינוּ. כְּלוֹמַר, אִם הָלַכְנוּ לְהִתְיַעֵץ עִם מֻמְחֶה לְהִיסְטוֹרְיָה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה וְהוּא פָּתַר לָנוּ אֶת הַחִידָה, יִהְיֶה עָלֵינוּ לְהַצְהִיר עַל כָּךְ וְיֵרְדוּ לָנוּ נְקֻדּוֹת. וְאִם עָשִׂינוּ אֶת כָּל הַמַּהֲלָכִים לְלֹא עֶזְרָה שֶׁל אַף אֶחָד, אֶלָּא רַק בְּעֶזְרַת הָאִינְטֶרְנֶט וּסְפָרִים, זֶה יֵחָשֵׁב לָנוּ כְּיִתְרוֹן וְיִתְוַסְּפוּ לָנוּ נְקֻדּוֹת. אִם נִרְצֶה רְמָזִים, נוּכַל לְהִכָּנֵס לָאֲתָר שֶׁל הַתַּחֲרוּת וְלִקְנוֹת אוֹתָם בִּמְחִיר שֶׁל נְקֻדּוֹת. יֶשְׁנָם רְמָזִים שֶׁיַּעֲלוּ לָנוּ בִּנְקֻדּוֹת רַבּוֹת, וְיֶשְׁנָם רְמָזִים קַלִּים שֶׁיַּעֲלוּ לָנוּ בִּנְקֻדּוֹת מְעַטּוֹת.

"הַכֹּל מוּבָן?״ שָׁאַל הַשָּׁלִיחַ מִמִּשְׂרַד הַחִנּוּךְ.

"מוּבָן,״ עָנִיתִי וְחָתַמְתִּי.

"מוּבָן,״ גַּם שָׁרוֹן עָנְתָה וְחָתְמָה.

"בְּהַצְלָחָה,״ הוּא אִחֵל לָנוּ.

"תּוֹדָה,״ אָמַרְנוּ יַחַד.

אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַדְנוּ מִמֶּנּוּ לֹא חָזַרְנוּ לְשִׁעוּר סְפּוֹרְט. מִי יָכוֹל לְהִתְעַמֵּל, כְּשֶׁבַּמַּעֲטָפָה הַחוּמָה וְהַגְּדוֹלָה שֶׁהוּא מַחְזִיק בַּיָּד נִמְצָא כְּתַב חִידָה? מִהַרְנוּ וּפָתַחְנוּ אֶת הַמַּעֲטָפָה. כְּתַב הַחִידָה הָיָה כָּתוּב עַל קְלָף, וְהִנֵּה הוּא לִפְנֵיכֶם:

 

חֲתֻנַּת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הֵבִיאָה לְאִחוּד

הָאִחוּד הֵבִיא לִרְדִיפַת יְהוּדִים

נִקְבְּעוּ ל"ז סִימָנִים

הַחֲנֻכִּיּוֹת הֻחְבְּאוּ

וְהִגִּיעַ הַצַּו שֶׁאָמַר: אוֹ־אוֹ

שְׁלוֹשֶׁת הַיָּמִים שֶׁקִּבַּלְתֶּם הֵם יוֹם בַּעֲבוּר כָּל חֹדֶשׁ

 

זֶהוּ?

אֲנִי מַבִּיט בִּכְתַב הַחִידָה וְלֹא מֵבִין כְּלוּם. אֵין לִי אֲפִלּוּ קְצֵה חוּט, וְלֹא עוֹלֶה בְּדַעְתִּי מֻשָּׂג אֶחָד שֶׁאוּכַל לִרְשׁוֹם בְּגוּגֶל כְּדֵי שֶׁיּוֹבִיל אוֹתִי לְאֵיזֶשֶׁהוּ מָקוֹם. לְפִי הַהַבָּעָה בְּעֵינֶיהָ שֶׁל שָׁרוֹן אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁגַּם הִיא לֹא מְבִינָה כְּלוּם. חֲתֻנָּה שֶׁל מֶלֶךְ וּמַלְכָּה? הַאִם זֶה סִימָן? הֲרֵי מְאוֹת מְלָכִים וּמְלָכוֹת הִתְחַתְּנוּ בְּמֶשֶׁךְ הַהִיסְטוֹרְיָה, וְאֵיךְ נוּכַל לָדַעַת לְמָה הַכַּוָנָה, אוֹ לְמִי?

וּרְדִיפַת יְהוּדִים?

הֲרֵי מְלָכִים וּמְלָכוֹת שֶׁל מְדִינוֹת רַבּוֹת מְאוֹד רָדְפוּ יְהוּדִים בְּמֶשֶׁךְ כָּל תְּקוּפוֹת הַהִיסְטוֹרְיָה. הֵם רָדְפוּ אוֹתָם בִּימֵי אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁמָּלַךְ מֵהוֹדוּ וְעַד כּוּשׁ, הֵם רָדְפוּ אוֹתָם בְּאֵירוֹפָּה וְהֵם רָדְפוּ אוֹתָם בְּרוּסְיָה בִּימֵי הַמְּלָכִים שֶׁנִּקְרְאוּ צָארִים.

וְהַסִּימָנִים?

ל"ז סִימָנִים? מָה זֶה?

וְהַחֲנֻכִּיּוֹת שֶׁהֻחְבְּאוּ?

אוּף!!!

אֵיךְ מַתְחִילִים?

"סְלִיחָה,״ אֲנִי פּוֹנָה לִמְנַהֶלֶת בֵּית הַסֵּפֶר, "אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁל חֲדַר הַמּוֹרִים?״

"בְּהֶחְלֵט,״ הִיא עוֹנָה, "וְאַתֶּם מְשֻׁחְרָרִים מִלִּמּוּדִים בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשֶׁת הַיָּמִים שֶׁקִּבַּלְתֶּם כְּדֵי לִפְתּוֹר אֶת כְּתַב הַחִידָה.״

שָׁרוֹן מִתְיַשֶּׁבֶת רִאשׁוֹנָה לְיַד אַחַד הַמַּחְשְׁבִים שֶׁנִּמְצָאִים בַּחֲדַר הַמּוֹרִים.

"בּוֹא נַתְחִיל מֵהַתְחָלָה,״ הִיא מַצִּיעָה, "נֵלֵךְ לְפִי הַסֵּדֶר. נִכְתֹּב 'חֲתֻנָּה שֶׁל מֶלֶךְ וּמַלְכָּה שֶׁהֵבִיאָה לְאִחוּד'.״

כָּתַבְנוּ, וְהִתְחַלְנוּ לִצְחוֹק. נַסּוּ לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בְּעַצְמְכֶם. נַסּוּ לִכְתּוֹב ״חֲתֻנָּה שֶׁל מֶלֶךְ וּמַלְכָּה שֶׁהֵבִיאָה לְאִחוּד״, וְגוּגֶל יִקַּח אֶתְכֶם לַאֲתָרִים שֶׁבָּהֶם מוֹכְרִים כִּסְּאוֹת מְהֻדָּרִים לַחֲתֻנּוֹת, כִּסְּאוֹת שֶׁאֲמוּרִים לְהֵרָאוֹת כְּמוֹ כֵּס מַלְכוּת. אִם תַּמְשִׁיכוּ הָלְאָה, תְּגַלּוּ גַּם אֲתָרִים שֶׁבָּהֶם מוֹכְרִים תַּכְשִׁיטִים יְקָרִים, אוֹ מַצָּעִים מְהֻדָּרִים. תִּמְצְאוּ גַּם סִפּוּרֵי אַגָּדוֹת, וַאֲפִלּוּ אֶת מֶלֶךְ וּמַלְכַּת הַבִּיקִינִי שֶׁל סִדְרַת הַטֶּלֶוִיזְיָה 'הִשָּׂרְדוּת'. וּבְקֶשֶׁר לָאִחוּד, תּוּכְלוּ לִלְמוֹד שֶׁבְּעֶצֶם כָּל חֲתֻנָּה בָּעוֹלָם מְבִיאָה לְאִחוּד. הֲרֵי זוֹ הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל חֲתֻנָּה. גֶּבֶר וְאִשָּׁה מִתְאַחֲדִים לְמִשְׁפָּחָה גַּם אִם הֵם לֹא מֶלֶךְ וּמַלְכָּה.

"הִסְתַּבַּכְנוּ...״ שָׁרוֹן מְמַלְמֶלֶת.

"זוּזִי,״ אֲנִי דּוֹחֵף אוֹתָהּ וּמִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמָהּ מוּל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב. בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מוּבָאִים חִפּוּשִׂים נוֹסָפִים הַקְּשׁוּרִים לַמִּשְׁפָּט ״חֲתֻנָּה שֶׁל מֶלֶךְ וּמַלְכָּה הֵבִיאָה לְאִחוּד״, יֶשְׁנָן הַצָּעוֹת וְכִמְעַט כֻּלָּן נוֹגְעוֹת לְבֵית הַמְּלוּכָה הַבְּרִיטִי: הַמְּלוּכָה הַבְּרִיטִית — אִילָן יוּחֲסִין, ג'וֹרְג' הַשִּׁשִּׁי, הַנְּסִיכָה אַן וְעוֹד וָעוֹד, אֲפִלּוּ מָצָאנוּ סִפּוּר עַל מֶלֶךְ תַּאיְלַנְד שֶׁהִתְחַתֵּן עִם שׁוֹמֶרֶת הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ, אֲבָל זֶה סִפּוּר בֶּן יָמֵינוּ שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לַהִיסְטוֹרְיָה.

"בּוֹא נֵלֵךְ הַבַּיְתָה,״ שָׁרוֹן מַצִּיעָה, "כָּאן אֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לְהִתְרַכֵּז.״