תאונה ונס בערב
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
תאונה ונס בערב

תאונה ונס בערב

ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: בית עקד
  • תאריך הוצאה: 2007
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 32 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 32 דק'

איתמר יעוז-קסט

איתמר יָעוֹז-קֶסְט (בהונגרית: Jaoz-Keszt; לעיתים Yaoz-Kest;‏ 3 באוגוסט 1934 – 11 בפברואר 2021) היה משורר ומתרגם עברי, ישראלי ממוצא הונגרי, ניצול השואה. החל לפרסם את שיריו ב-1956. פרסם עשרות ספרי שירה, פרוזה ועיון. 

יעוז-קסט היה מעורב באופן פעיל בהוויה הספרותית הישראלית. הוא גילה וטיפח משוררים צעירים רבים, במסגרת עבודתו כעורך "עקד", אותה הקים ב-1958 וביטאוניה הספרותיים. שימש במשך 3 שנים כנשיא אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

שיריו נלמדים ברוב בתי-הספר התיכוניים בישראל, במסגרת תוכנית הלימודים לבחינות הבגרות, הן בנושא השואה והן בנושא אמונה. יצירתו משמשת כחומר למחקר במסגרת התואר השני וכן במסגרת עבודות דוקטורט.

בשנת 1959 פרסם יעוז-קסט את קובץ שיריו הראשון "מלאך ללא כנפיים". בשנת 1961, פרסם את מחזור השירים "נוף בעשן - פרקי ברגן בלזן". 

נפטר ב-11 בפברואר 2021 ונקבר בבית הקברות ירקון.

מספריו: למורד ביתה, 1969. קיץ של ויולה, 1973. מתיך הזהויות, 1980. צינורות מוליכי אש, 1986. שבעה סימני קשירה, 1994. צל הציפור – רומן, 1971. מרכבה לילית – סיפורים, 1973. המהגר הביתה – מבחר מהפרוזה (ישן וחדש), 2005. כינור שחור מבבל – נובלה, 2008. על התפיסה הנאו-יהודית בתחומי הספרות והאמנות, 1974. "שני צידי הסף" ראתה אור בשנת 2000.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/ycxwd6p2  

תקציר

~מהדורה נדירה ומוגבלת~


 "איתמר יעוז-קסט הפך את תאונת הדרכים הקשה שחווה על בשרו, ואת האישפוז שאחריה, למקור כוח, לניסיון קשה נוסף שעל האדם להתנסות, ובסופו של דבר יוצא מחוזק ממנו. זהו ה"נס" שבשמהּ של הפואימה: "הם מזכירים לי את ימי הליכתי המאֻשרים לעבר האלהים / והם מעירים בי את זכרו של נס" (עמ´ 25). הנס הוא אחד המרכיבים במילה: "ניסיון". בכך ממשיך איתמר יעוז-קסט את המסורת של סידרת הניסיונות הקשים שהתנסו בהם אבות האומה והצדיקים, שעמדו בהם בכבוד, ובעזרתם למדו להכיר טוב יותר את עצמם, את עברם, את עולמם, את יחסם לבוראם ואת המציאות הסובבת אותם. באמצעותם חיזקו את אמונתם בבורא עולם. המשורר מזדהה במיוחד עם אחד מאבות האומה, עם יעקב . עם זאת השאלה הניצחית אינה מרפה: "מדוע / הכאב / הוא / הדרך לנסות אדם / באמונתו?" (עמ´ 20). הפואימה מבטאת את עוצמתו של האדם המוצא בתוכו את כוחות החיים להתמודד עם הגוף שניגף, ומצליח להפך את הפציעה ליצירה. הוא יוצא מחוזק עם תובנות חדשות: "ואני לומד בעל-כרחי מה רב ערכם של החיים / בשלהי החיים" (ע"מ 17). המילים המבטאות את החוויה העזה על כל מרכיביה, הפיסיים והנפשיים, נהפכות לממשות, לִמקור כוח של ממש. המילים, הנכבשות בצורת השיר, נותנות ביטוי שירי ראשוני ומסוגנן כאחד, לַתחושות. בדרך זו הן כובשות את הכאב, מבייתות את החרדה ומנצחות את הכיליון". פרופ' נורית גוברין.

הספר תורגם גם לשפה הרומנית.
ספר זה ראה אור כמהדורה לידידים ואספני שירה בלבד.

איתמר יעוז-קסט

איתמר יָעוֹז-קֶסְט (בהונגרית: Jaoz-Keszt; לעיתים Yaoz-Kest;‏ 3 באוגוסט 1934 – 11 בפברואר 2021) היה משורר ומתרגם עברי, ישראלי ממוצא הונגרי, ניצול השואה. החל לפרסם את שיריו ב-1956. פרסם עשרות ספרי שירה, פרוזה ועיון. 

יעוז-קסט היה מעורב באופן פעיל בהוויה הספרותית הישראלית. הוא גילה וטיפח משוררים צעירים רבים, במסגרת עבודתו כעורך "עקד", אותה הקים ב-1958 וביטאוניה הספרותיים. שימש במשך 3 שנים כנשיא אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

שיריו נלמדים ברוב בתי-הספר התיכוניים בישראל, במסגרת תוכנית הלימודים לבחינות הבגרות, הן בנושא השואה והן בנושא אמונה. יצירתו משמשת כחומר למחקר במסגרת התואר השני וכן במסגרת עבודות דוקטורט.

בשנת 1959 פרסם יעוז-קסט את קובץ שיריו הראשון "מלאך ללא כנפיים". בשנת 1961, פרסם את מחזור השירים "נוף בעשן - פרקי ברגן בלזן". 

נפטר ב-11 בפברואר 2021 ונקבר בבית הקברות ירקון.

מספריו: למורד ביתה, 1969. קיץ של ויולה, 1973. מתיך הזהויות, 1980. צינורות מוליכי אש, 1986. שבעה סימני קשירה, 1994. צל הציפור – רומן, 1971. מרכבה לילית – סיפורים, 1973. המהגר הביתה – מבחר מהפרוזה (ישן וחדש), 2005. כינור שחור מבבל – נובלה, 2008. על התפיסה הנאו-יהודית בתחומי הספרות והאמנות, 1974. "שני צידי הסף" ראתה אור בשנת 2000.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/ycxwd6p2  

עוד על הספר

  • הוצאה: בית עקד
  • תאריך הוצאה: 2007
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 32 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 32 דק'
תאונה ונס בערב איתמר יעוז-קסט