לחיות נכון במחצית השנייה של חייך

פרק 1

לשרוד או לפרוח - לשם שינוי, את במרכז

"אל תאמרו שאין לכם די זמן. עומדות לרשותכם בדיוק אותן שעות ביום אשר ניתנו להלן קלר, לפסטר, למיכאלאנג'לו, לאמא תרזה, ללאונרדו דה וינצ'י, לתומאס ג'פרסון ולאלברט איינשטיין."

ה' ג'קסון בראון, סופר

במהלך המחצית הראשונה של החיים, הייתה לרבות מאיתנו תוכנית חיים מסודרת. נדמה כאילו קיבלנו לידינו תסריט והיה עלינו פשוט לנהוג לפיו. התסריט היה כזה: תלמדי בבית הספר, תלמדי באוניברסיטה, תמצאי עבודה, תתפרנסי, תפגשי בחור, תתאהבי, תתכנני חתונה, תלדי ילדים, תחזרי לגזרה שלך, תלדי עוד ילדים, תנסי לחזור שוב לגזרה שלך, תטפלי במשפחה, תכיני ארוחות ערב, תעשי קניות בסופרמרקט, תנקי את הבית, תשלמי את החשבונות, תלכי לעבודה, תתקשרי לבעלי מקצוע, תתעמלי, תהפכי את ביתך למקום ביתי, תיפגשי עם מורים, תוודאי שיש לילדים בגדים ונעליים במידה שלהם, תקבעי תורים, תתכנני פעילויות, תתאמי את חיי החברה של כולם, תתכנני ותזמיני חופשות משפחתיות, תפני זמן לדבר ולהקשיב, תדאגי לכך שתגיעי (ותשבי בשורה הראשונה) לכל הצגה בבית הספר, לכל רסיטל, לכל יום ספורט, לכל תחרות, לכל טקס סיום ולכל דבר אחר שחשוב באמת. את שולחת את הצעיר שבילדייך לאוניברסיטה ... ומה עכשיו?

מישהי קיבלה פעם תסריט למחצית השנייה של החיים? רוב הנשים שאני מכירה פשוט אינן יודעות בוודאות איך הן אמורות לחיות ב־30 עד 40 השנים הקרובות. עם קצת תכנון, המחצית השנייה יכולה להיות לא פחות מעוררת ומרגשת מהראשונה. אנחנו יודעות מה אנחנו אוהבות ומה אנחנו לא אוהבות. יש לנו החוכמה המצטברת של כל שנות חיינו, וסוף כל סוף יש לנו המצרך היקר הזה - זמן - לדאוג לעצמנו ולעשות את הדברים שתמיד רצינו לעשות.

אני מכירה נשים בתחילת שנות ה־60 לחייהן שרואות בכל יום שעובר צעד נוסף לעבר המוות. אני גם מכירה נשים בשנות ה־80 לחייהן שמחכות בקוצר רוח ליום המחר. השדרנית והסופרת דֵיים ג'ואן בייקוול, כיום בת 77, מאמינה שהסקרנות וההתלהבות הבלתי נדלות שלה נובעות מ"חמדנות, חמדנות לחיים". על מנת שנוכל לחיות את החיים שאנו רוצות, עלינו ליצור מסגרת שבה נוכל לקום כל בוקר עם האופטימיות והחיוניות הדרושות להפוך את חיינו למרגשים ולבעלי משמעות.

כוחם של ההורמונים

בשנות ה־20, ה־30 וראשית ה־40 לחיינו, המוח שלנו נסמך על אספקה כבדה של אסטרוגן (ועוד כמה הורמונים), שיוצרים בנו אינסטינקט אימהי טבעי, את היכולת להיות רגישות לרגשותיהם של אחרים ואת הנחישות להשכין שלום. לצורך המעבר לנישואים ולאחר מכן לאמהוּת היה עלינו להפסיק להתרכז בעצמנו ולהשקיע את כל כוחנו במה שגופנו עושה כבר מאות אלפי שנים - להכין את עצמנו להמשכיותו של המין האנושי.

רוב הנשים מבלות את המחצית הראשונה של חייהן הבוגרים בניסיון לרצות את כולם ולהעמיד את צורכיהן שלהן במקום האחרון, אחרי צורכי הבעל, הילדים, ההורים, החברים, העמיתים, המעסיקים ובעלי המקצוע. אנחנו עושות זאת על מנת ליצור סביבה בטוחה לגידול המשפחה.

ההורמונים משפיעים על מחשבותינו, על רגשותינו ועל מצבי הרוח שלנו. ד"ר לואן בריזנדיין, נוירו־פסיכיאטרית ומחברת הספר המצוין המוח הנשי, אומרת ש"ההורמונים קובעים מה המוח הנשי מעוניין לעשות ... אישה לאחר גיל המעבר, שאיננה מוזנת באסטרוגן, מוטרדת פחות מניואנסים של רגשות ומהשכנת שלום. המעגלים החשמליים של המוח האימהי חופשיים סוף כל סוף לפנות לשאיפות חדשות, למחשבות חדשות, לרעיונות חדשים. המוח האימהי מתחיל להתפרק."

האנשים הקרובים ביותר אלייך יופתעו, ואפילו יזדעזעו, כאשר תלדי את עצמך מחדש. חמשת העקרונות האימהיים - תמיכה, סובלימציה, שמירה, הגנה וחסות - יוחלפו בעקרונות אחרים לגמרי: חיי חברה, פעילות גופנית, ביטחון עצמי, גילוי עצמי וביטחון.

לשינוי הזה מתלווה תחושה חדשה של יציבות, אנרגיה יצירתית וראייה צלולה, אשר עוזרת לנו להתמקד במה ששומה עלינו לעשות כדי שהמחצית השנייה של חיינו תהיה מספקת ומאושרת יותר.

פעמים רבות מכנים את המנופאוזה "השינוי". מילה אחרת היא "תמורה". השינויים הגופניים והרגשיים שנשים עוברות במהלך שנות הקדם־מנופאוזה - אותן שנתיים עד תשע שנים שמסתיימות עם הפסקת הווסת - מוציאים שם רע למנופאוזה. שנות הקדם־מנופאוזה הן הזמן שבו הגוף שלנו מתחיל להתרוקן מאסטרוגן, מפרוגסטרון ואפילו מההורמון הזכרי טסטוסטרון, והתהליך הזה יוצר סדרה של תסמינים שמעוררים תחושה של חיים מאתגרים מאוד.

התסמינים הללו אינם אלא ציוני דרך אשר מורים על הדרך החדשה שלפנינו. את משאירה מאחור אישה שיכולה ללדת, ובד בבד מקדמת בזרועות פתוחות אישה שיכולה ללדת את עצמה. והחדשות הטובות הן שאחרי המנופאוזה יהיה לך הרבה יותר קל לעשות את השינויים שתמיד חלמת לעשות. החלק הטוב ביותר שמור לסוף, ואין ספק שראוי לחכות לו.

להתעורר מחדש

נשים רבות שראיינתי מאמינות שהשנים שלאחר המנופאוזה הן השנים היפות ביותר בחייהן. הן מרגישות ש"ביטחון חדש מתגנב לתוכן" ורוצות "לקדם בברכה אתגרים חדשים." הן סוף כל סוף "מרגישות שוב ערות, אחרי כל כך הרבה שנים של הכרה חלקית." נשים רבות מופתעות מן השינויים. למשל, אחת הנשים שראיינתי תהתה כיצד הצליחה האישה החדשה הזאת להשתלט על נפשה ועל גופה. אחרת שאלה לאן נעלמה האישה שבילתה שנים בניסיון לתקן ולעזור לכל הסובבים אותה.

ההפתעה הגדולה ביותר תהיה של בני המשפחה שלך, שעשויים אף להיות נבוכים מהשינוי שחל בך. כאשר ה"את" שהם מכירים זה 20 שנה לא תבוא לבשל בכל ערב ארוחת ערב עם חיוך, הם עשויים לחשוד שאת על סף התמוטטות עצבים או לחשוש שאת עומדת להתגרש מהמשפחה כולה.

משעה שלא תוכלי עוד ליצור חיים ביולוגיים, הפריון שלך יבוא לידי ביטוי בצורה אחרת - ביצירה של מחשבות חדשות, מטרה חדשה וגילוי מחודש. אם את עדיין שרויה בייסורי שנות הקדם־מנופאוזה, תגובתך למשפט הבא שלי קרוב לוודאי תנוע בין "מאיזה כוכב לכת האישה הזאת הגיעה?" לבין "לו יכולתי לברוח מעצמי, הייתי עושה זאת!" אבל הנה הוא: הטבע עשה לנשים את הגדולה שבטובות כאשר תכנן עבורן את המנופאוזה.

על מנת לשנות את מה שלא עובד נחוצים כוח, מודעות, ידע ומחויבות. נחוצה גם נכונות לקחת סיכונים. לנשים רבות קשה לצעוד את הצעדים הראשונים הללו מפני שהן מפחדות להיכשל. דרך טובה להתחיל היא להתמקד בכאן ועכשיו, במה שכן עובד, ולשמוח בהצלחותייך אחת אחת.

עכשיו שהמנופאוזה מאחורייך, את השתנית במגוון דרכים. המנופאוזה לא משנה רק את האיזון ההורמונאלי שלך, אלא גם את האופן שבו מוחך פועל ואת צורת ההסתכלות שלך על העולם. כאשר ההורמונים שמיררו את חייך לאחרונה ישובו לאיזון, תוכלי לקבוע סדרי עדיפויות שיאפשרו לך לשגשג וללבלב. למעשה, השינוי שההורמונים מחוללים במוח הנשי ישנה את האופן שבו את חושבת על העולם ומתבוננת בו. ייתכן שיידרש לך קצת זמן לזהות ולפרש את המסרים החדשים שמוחך משגר אלייך, אבל הוא ללא ספק מדבר אלייך ואת חייבת להתחיל להקשיב. זהו שינוי במובנו העמוק ביותר.

עת להעריך מחדש

בתקופה שבה הווסת מפסיקה אנו הנשים מתחילות להעריך מחדש מה חשוב ולתהות האם יש אי־שם משהו חשוב יותר - משהו ששונה מן האופן שבו הגדרנו את חיינו הבוגרים בשלושים השנים האחרונות. שלא כמו הגברים בחיינו, אשר נוטים יותר לעבור משבר של אמצע החיים, אנחנו עוברות הערכה מחודשת של אמצע החיים. מחשבות כגון "עכשיו זה הזמן שלי" או "הגיע תורי" מתחילות להסתנן אל המודעות שלנו, ואילו קולות הספק העצמי, שמנעו מאיתנו להתקדם בעבר, הולכים ונחלשים. אנו מתחילות להעריך מחדש באופן מודע את מה שחשוב - וכך הולכת ומתפתחת רשימת עדיפויות חדשה.

בספרה של אן טיילר פעם כשהיינו גדולים, הגיבורה בת ה־53 רבקה דאוויץ' מבינה לפתע שאין לה מושג מי היא. באמצע מפגש משפחתי סוער היא מגיעה למסקנה הקשה שהיא "נהייתה האדם הלא נכון." האם הרגשת כך פעם? ייתכן שתגלי שבמחצית השנייה של חייך את משנה הרגלים שליוו אותך כל חייך על מנת להפוך לאישה שאת מאמינה שנועדת להיות ולחיות חיים שבהם את סוף סוף מטפחת את הטוב ביותר שבך.

מהי הגישה שלך?

כמעט שליש מהנשים שראיינתי אינן מרוצות מחייהן מפני שהן ממאנות להשלים עם ההזדקנות - הן שונאות כל קמט חדש וכל סימן אחר של הזדקנות. תהליך ההזדקנות הותיר אותן מדוכאות והשפיע על הנישואין שלהן, על עבודתן, על חיי המשפחה שלהן ועל האופן שבו הן רואות את עצמן ואת העולם שסביבן.

נשים רבות אמרו לי שהן חושבות שזה בסדר להאט קצת את הקצב במחצית השנייה של חייהן, הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית. אולם דפוס המחשבה יוביל אותך לבידוד, לדיכאון, לחוסר מעש ולמחלות מגבילות.

אם כל זה נשמע לך מוכר, עלייך להתחיל לחשוב על הגישה שלך. אמי רצתה להיות זקנה - והיא אכן הייתה זקנה, כשהייתה בת 60. היא הפסיקה להתעמל, התנתקה מחבריה וצפתה בגופה המתחיל להתפורר. אין דבר שיגרום לך להתחיל להרגיש ולהתנהג במהירות כמו אישה זקנה יותר מחיים בתוך גוף שחדל לתפקד כהלכה. אך אם תדאגי שגופך ימשיך לעשות את כל הדברים שהוא נועד לעשות - ללכת, לרוץ ולנוע - תעניקי לעצמך סיכוי אמיתי להזדקן בבריאות. לפני מאות אלפי שנים, אי יכולת לנוע הייתה גזר דין מוות, מפני שהיינו ניצודים ונהרגים. המצב היום אינו שונה בהרבה. חיות הפרא כבר אינן מאיימות על קיומנו, אך חוסר תנועה מוביל למות העצמאות והבריאות והרווחה הרגשית.

יש נשים שחושבות שעליהן פשוט להשלים עם העובדה שעם כל שנה שחולפת, הן נעשות שמנות, חלשות, בודדות ונרגנות יותר. הן כמעט מקבלות קבלה סבילה את הגישה שהן זקנות מכדי לדאוג איך הן נראות ומרגישות ומה הן עדיין צריכות להגשים.

דפוסי החשיבה שלנו ייחודיים, וכך גם המכשולים והמהמורות לאורך הדרך במחצית השנייה של חיינו. אך היבט אחד של הזדקנות מוצלחת שאיננו נתון לוויכוח הוא שהנשים המאושרות והחיוניות ביותר דואגות לבריאותן הרגשית והגופנית מדי יום ביומו. הן שומרות על קשר עם משפחתן ועם חבריהן, הן מתעמלות ומקפידות על תזונה בריאה, יש להן תשוקה ויש להן מטרה שמעניקות לחייהן צלילות והנעה. אני קוראת לרכיבים הללו ה"חמישה ביום" שלי, ובהמשך אעסוק בהם ביתר פירוט.

בחזרה לדרך המלך

אם סטית מן הנתיב המוליך אותך להיות האישה שחשבת שאת רוצה ויכולה להיות, אני בטוחה שאת יכולה לשוב ולמצוא את דרכך. למעשה, כבר צעדת את הצעד הראשון בעצם קריאת הספר הזה.. לרוב הנשים יש כישרון טבעי לעשות שינויים מסוג זה. זכרי, היה עלייך להתפתח ולהשתנות במגוון אופנים במהלך שנות ה־30 ושנות ה־40 של חייך - תמרנת בין תפקידייך כרעיה, כאם, כאשת קריירה וכמתאמת פעילויות. המחצית השנייה של חייך לא תהיה שונה. אם לא תעשי כמה שינויים, תמצאי את עצמך נאבקת קשות כדי לחיות את החיים שאת רוצה.

עד היום פיתחת הרגלים שיהיה לך קשה לחרוג מהם. טיפחת את ההרגלים הללו והם לך כטבע שני - כמו נעליים נוחות ומרופטות שהיה צריך להשליך לפני שנים. שינוי מחייב התבוננות פנימית וחיטוט בנבכי הנפש. ואולם לאחר המנופאוזה, מוחך יאותת לך שעלייך להעמיד את עצמך במרכז ולהיעשות האישה שאת רוצה להיות. עלייך פשוט להטות אוזן - ולפעול.

הזדקנות היא לא עניין של מזל

כל אחת מאיתנו תתמודד עם פנים שונים של ההזדקנות. עורנו יתחיל להתקמט, שׂערנו יאפיר, עצמותינו יהיו שבריריות יותר, חברינו הקרובים ימותו או יעברו לגור במקום אחר, ונצטרך להיאבק במחלות - שלנו ושל אנשים היקרים ללבנו. רוב הסיכויים שנחיה לבדנו לפחות פרק זמן מסוים מחיינו הבוגרים, בשל מוות או גירושין, וקרוב לוודאי שחשיבותו של הכסף תגדל ותלך. נתגעגע לחיי היומיום שהיו לנו עם ילדינו.

אם אינך מאושרת או פשוט אינך יודעת עוד מי את, עכשיו זה הזמן שלך. רק את יכולה להחליט מתי וכיצד למקד את האנרגיה שלך בשינוי החלקים של חייך שאינם עובדים כמו שצריך. יש בחירה בכל זה. יש לך כמה עשרות שנים ליצור, לגלות, לתרום ולהתמודד עם אתגרים חדשים. זהו זמן מצוין לגילוי מחודש, לתקווה ולתנופה חדשה. אנחנו מוכרחות להזדקן, אך איננו חייבות להיות זקנות.

תהליך ההזדקנות הוא בלתי נמנע, אך אנו יכולות לשלוט באופן שבו נזדקן. אני בעד קבלת הדברים שאין ביכולתנו לשנות. אך קבלה ללא הרצון לשנות את מקצת הדברים שאיננו אוהבות בעצמנו - הדברים שיש לנו הכוח לשנות - פירושה שאנו מחליטות במודע מרצוננו לוותר על חיים בעלי ערך. הזדקנות מוצלחת היום איננה עומדת על האמונה שהזדקנות היא עניין של מזל או תוצאה של הקלפים שחולקו לך במהלך חייך.

עכשיו זה הזמן שלך

כל אישה תחווה בצורה שונה את השנים שלאחר המנופאוזה, אך "השינוי" ידחוף אותך קדימה ויעזור לך להתמקד ולקבוע מחדש את סדרי העדיפויות שלך עכשיו ובמחצית השנייה של חייך הבוגרים.

בספרה תבונת המנופאוזה מתייחסת כריסטיאן נורתרופ למנופאוזה כתקופה של ביטחון - הביטחון להתחיל כבר מחר ולהישאר מחויבת לשינויים שאת צריכה לעשות כדי להעניק לחייך יתר משמעות. את צריכה לערוך "ספירת מלאי", לשאול את עצמך "מה אני רוצה?" אחרי שנים שטיאטאת מתחת לשטיח את רצונותייך, מאווייך וחלומותייך לטובת המשפחה שלך, זה הזמן להשתמש בחוכמה שצברת במהלך השנים ולנגוס נגיסה שנייה מהתפוח - או אפילו להשליך את התפוח הרקוב שבידך. זוהי ההזדמנות שלך להעניק לעצמך הזדמנות שנייה - ההזדמנות לחיות את המחצית השנייה של חייך כמו האישה שאת רוצה להיות.

כיצד תבני לעצמך את החיים שאת רוצה לחיות בשארית חייך? על ידי שתבראי הזדמנויות לגלות את הטוב ביותר שבך - הגשימי חלום ילדות או הקדישי זמן למען מטרה שתמיד הייתה חשובה לך. הזדקנות, השלמה עם מה שאינך יכולה לשנות, גילוי מחודש של היכולות שלך ושיתוף משפחתך, חברייך והקהילה שלך בכישרונותייך יבטיחו שתישארי מחוברת וייתנו לך את הביטחון לעשות חיים.

"גיל הוא קבלת קצבת השנים. אך בגרות היא תפארתן של השנים."

מרתה גרהם, רקדנית וכוריאוגרפית אמריקאית

תוחלת חיינו מתארכת. על פי פרופסור שרה הרפר, ראש מכון אוקספורד להזדקנות, "תוחלת חייה של אמי כשהייתה בגילי הייתה בסביבות 75; תוחלת החיים שלי היא 96! כלומר, במהלך דור אחד נוספו שני עשורים לחיינו. כל שעה שאנו חיות מוסיפה 5 דקות לתוחלת החיים שלנו."

אך מה שחשוב באמת איננו מספר השנים שנותרו לנו, אלא איך נחיה את השנים הללו. ישנם דברים רבים שיכולים לגרום לך להרגיש "זקנה" בן לילה: נישואים שכשלו, חשבונות בנק שהתרוקנו בגלל גירושין או בגלל השקעות לא מוצלחות, מחלה קשה, שינוי גופני שלא יכול לתקון, בדידות, היעדר מטרה בחיים וילדים שעוזבים את הקן. ייתכן שאת מתמודדת גם עם הורים מזדקנים, עם תנודות הורמונאליות ותסמינים של הזדקנות, עם מערכת יחסים שהשתנתה או הסתיימה, או עם ילדים צעירים מנישואין שניים... לכל זה דרוש זמן, אנרגיה וכסף - מצרכים שכמוּתם עשויה להיות מוגבלת.

ייתכן שהגעת לנקודה שבה אינך מצליחה להבין כיצד להעניק לחייך יתר משמעות. הנשים שמתמודדות עם השינוי בדרך המוצלחת ביותר הן אלה שמתבוננות בחייהן באופטימיות ובוחרות בחירות חיוביות כדי ליצור את מה שהן רוצות מחייהן. הן מבינות שהמחצית השנייה של חייהן עומדת כולה לרשותן כדי להשלים את כל מה שלא עשו במחצית הראשונה. המנופאוזה מחוללת שינוי בנקודת המבט שלך מכוונת אותך אל כיוונים חדשים.

מהו הקיום המושלם בעינייך? האם את יודעת מה היית רוצה לשנות לו יכולת? לאופן שבו תבחרי להתמודד עם רשימת המשימות של חייך יש השלכות נרחבות שיקבעו אם תפרחי או רק תשרדי ב־30 עד 40 השנים הבאות של חייך. תהליך ההזדקנות יכול גם להיות תהליך של השתפרות. התמודדות פנים אל פנים עם האתגרים העומדים כיום לפנייך היא אחת הדרכים הטובות ביותר לחיות את שארית חייך בשמחה ובתחושת הצלחה. חשוב שתדעי מה יכול לשנות את חייך. כפי שהיטיב לנסח דייל קרנגי, גורו ההעצמה האישית, "להצליח זה לקבל את מה שאתה רוצה; להיות מאושר זה לרצות את מה שאתה מקבל."

לעשות את המהלכים הנכונים

אם המטרה העליונה של "משחק החיים הגדול" היא בריאות טובה, משפחה מאוחדת, אושר, מעגל חברים שאפשר לסמוך עליהם, שלמות עם מי שאת ועוצמה נפשית וגופנית, עכשיו הוא הזמן לא רק להצטרף למשחק אלא גם לדעת מה הם הכללים שמתאימים לך. זוהי ההזדמנות שלך לחשוב מחדש על סדר העדיפויות שלך, להיות פורה, להישאר פעילה ולהראות לאנשים שאת אוהבת שהם חשובים לך.

לאורך הדרך דברים משתבשים וצריך לתקן אותם. למעשה, זהו הזמן לוודא שאת מתקנת את מה שאפשר לתקן וממצה את חייך עד תום. אינך יכולה לנוח על זרי הדפנה, אפילו אם את בת 90.

ה"חמישה ביום" החדשים שלך

ידוע שחמש מנות יומיות של פירות וירקות יוצרות בסיס לתזונה נכונה ולבריאות טובה. אך ה"חמישה ביום" החדשים שלך יתוו עבורך תסריט חדש לדרך הטובה ביותר להזרים דם חדש בגופך. ה"חמישה ביום" יעזרו לך לתקן את הדברים שגורמים לך להרגיש פחות ממה שאת ויסייעו בידך להתגבר על התחושה ששנותייך הטובות ביותר חלפו עברו. אם תשלבי את "החמישה ביום" בחיי היומיום שלך, הם יעזרו לך להפוך את השנים של המחצית השנייה של חייך לא רק לשנים טובות, אלא לשנים הטובות ביותר בחייך.

1. שמרי על קשר עם המשפחה ועם החברים: חשבי כיצד את יכולה לעזור לאנשים החשובים לך ביותר. הפכי את חיי החברה שלך לעבודתך השנייה. כשאת אומרת "אני אוהבת אותך", התכווני לכך ואמרי זאת לעתים קרובות. אל תתני לוויכוח קטן לפגוע בחברוּת טובה, וכשאת עושה טעות, נקטי מייד צעדים לתקנה. אדם מבודד עלול לדאוג יותר, מפני שאין לו עם מי לשתף את בעיותיו. צרה משותפת - חצי נחמה.

2. טפחי תשוקה: חפשי את הדברים שמסבים לך אושר. קראי את הספרים שתמיד רצית לקרוא, הצטרפי לקבוצת קריאה או תיאטרון או הקימי קבוצה כזו, למדי שפה זרה וסעי לטייל באותה מדינה, קחי שיעורי טניס או גולף ושחקי בקבוצה המקומית, למדי לשחק ברידג', הצטרפי למקהלה המקומית, הירשמי לקורס גינון, עצבי תכשיטים או שחקי טניס־שולחן מקצועי. פעילויות חדשות מעוררות את המוח. רוב הפעילויות אשר יוצרות קשרים חדשים, משמעות וחברוּת בשלב זה של חייך אינן יקרות או אינן עולות כסף כלל.

3. מצאי מטרה חשובה יותר ממך: הקדישי זמן בכל יום למשהו שאת מחויבת לו ושחשוב לך באמת. תרמי מזמנך וממרצך כדי לעזור לאחרים בכל דרך שאת יכולה. השתלבי בפעילות או בארגון שיקרים ללבך: אמנות, פוליטיקה מקומית, ספורט, בית חולים, בית ספר, או סתם עזרה לשכנה מבוגרת. מציאת מטרה יכולה להיות כרוכה בחזרה לאוניברסיטה כדי להגשים חלום ילדות או בהקמת העסק שתמיד חלמת עליו. הסתכלי מעבר לעצמך ולעולמך הצר. חיים בעלי מטרה מעניקים משמעות לא רק לסובבים אותך, אלא גם לך.

4. התעמלי כמעט בכל יום בשבוע: הפעילות הגופנית קבועה תשנה את האופן שבו את מזדקנת, את הרגשתך עם עצמך ואת העולם שסביבך. המפתח להתעמלות מוצלחת (ולחזרה להתעמלות, אם הפסקת) הוא למצוא פעילות גופנית קבועה שאת אוהבת. פילאטיס, ספינינג, טניס, גולף, ריקודים סלוניים או ריקודי סלסה, מצאי שיעור וצאי לדרך. אם תקפידי על פעילות גופנית קבועה ותתחברי לגופך למשך 30 דקות ביום לפחות, שישה ימים בשבוע, תחושי חיונית ותרגישי בין 10 ל־30 שנה צעירה מכפי גילך הכרונולוגי, ובד בבד תשפרי את ההערכה העצמית שלך, את החיוניות שלך ואת התחושה שלך עם עצמך.

5. אכלי נכון: אין כל צורך במסעות קסם מסתוריים לסופרמרקטים, לחנויות למזון בריאוּת או לחנויות מתמחות אחרות. אכלי בעיקר מזון שמקורו באדמה (פירות וירקות טריים), פחמימות טובות (לחם מחיטה מלאה, אורז מלא וקטניות), ובשביל מנת החלבון שלך אכלי עוף רזה ודגים. הימנעי מג'נק פוּד, מזון מעובד ומשקאות תוססים. כשאת נותנת לגופך רבים ממרכיבי התזונה החיוניים לו באמצעות המזון שאת אוכלת, את מעניקה לעצמך את הסיכוי הטוב ביותר להילחם במחלות ולמנוע בעיות בריאות חמורות אחרות.

סוף כל סוף הגיעה שעתך לגלות מחדש את הטוב ביותר שבך, להתחבר מחדש לעולם ולהטביע חותם. הבחירות שלך ישפיעו על האופן שבו תחיי את המחצית השנייה של חייך. הפעם את במרכז. החדשות הטובות הן שכבר יש לך כל מה שתצטרכי כדי להתחיל ולבנות את החיים שאת מבקשת לך.

כעת את עוברת באופן רשמי משנות ההולדה לשנות ההולדה העצמית.