מעבר לקופה
שירי הקודש של משה אבן עזרא כרך א'
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שירי הקודש של משה אבן עזרא כרך א'
שירי הקודש של משה אבן עזרא כרך א'
שירי הקודש של משה אבן עזרא כרך א'

שירי הקודש של משה אבן עזרא כרך א'

משה אבן עזרא, ישראל לוין, טובה רוזן
ספר מודפס

עוד על הספר

משה אבן עזרא

רבי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא (1055 - 1140 בערך), היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד. נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים בכל הזמנים.

לקרוא עוד...

ישראל לוין

ישראל לוין מאוניברסיטת תל-אביב הוא חתן פרס ישראל לספרות לשנת תשס"ט. בין ספריו: 'שמואל הנגיד, חייו ושירתו' (1963), 'אברהם אבן עזרא, חייו ושירתו' (1963), 'חי בן מקיץ לאברהם אבן עזרא' (1983), 'ילקוט אברהם אבן עזרא' (1985), 'הסוד והיסוד: מגמות של מיסתורין בשירתו של אבן גבירול' (1986), 'כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול' (2005). ישראל לוין הוא גם העורך המדעי של הסדרה 'שירת תור הזהב', בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב, ומהדיר של ספרי ריה"ל, רשב"ג, ראב"ע וטודרוס אבולעפיה שראו אור בסידרה זו .

לקרוא עוד...

טובה רוזן

טובה רוזן היא פרופסור לספרות עברית בימי הביניים. לימדה באוניברסיטת תל אביב ומלמדת באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מספריה: 'יצירה מחוכמה: עיון בשירי שמואל הנגיד' (עם עדי צמח, 1983),' לאזור שיר: על שירת האזור העברית בימי הביניים' (1985), 'שירת החול העברית בימי הביניים' (1997),Unveiling Eve: Reading Gender in Medieval Hebrew Literature (2003), 'ציד הצבייה: קריאה מגדרית בספרות העברית מימי הביניים' (2006), 'שמואל הנגיד: שירים' (2006). כן תרגמה את 'הגיטרה הכחולה ושירים אחרים' מאת המשורר האמריקני וואלאס סטיבנס (1985).

לקרוא עוד...

נושאים

חגי ישראלשירה דתיתשירה עבריתשירת ימי הביניים

הספר מופיע כחלק מ -

סדרת שירת תור הזהב
סדרת שירת תור הזהב

תקציר

משה אבן עזרא, משורר, פואטיקן ופייטן קנה את פרסומו הרחב בזכות ה'סליחות' הרבות שלו שנקלטו בספרי התפילה של קהילות ישראל בספרד וסביב הים התיכון, ואשר היקנו לו את כינויו 'הסלח'.

ולעומת הפייטנות הקדומה העושה שימוש בפעלולי צורה רבים, ולעומת שירי החול של משה אבן עזרא המצטיינים ברטוריקה מקושטת ומלוטשת, מתאפיינת שירת הקודש שלו בפשטות תבניתית ובישירות לירית. המשורר נוטל על עצמו את תפקיד שליח הציבור ונותן מבע לתחושות החטא של היחיד ולתקוות הגאולה של הכלל בפיוטים העשויים בשלל סוגים וצורות.

במהדורה מדעית זו למעלה משלוש מאות פיוטים. לצורך הכנתה נבדקו מקורות רבים: קבצי תפילה מספרד ומקהילות יוצאי ספרד, סידורים ומחזורים מכִּתבי יד ומדפוסים, וכן קטעי כתבי יד מגניזת קהיר המקדימים את העדות הטקסטואלית למאות השתים עשרה והשלוש עשרה.

בכרך א נכללו 'קדושתאות' מתוך ה'מעמד' הגדול של משה אבן עזרא ליום הכיפורים, ו'קדושתא' לחנוכה.

בכרך ב נכללו פיוטים לכל מועדי השנה, פיוטים ל'נשמת', פיוטי 'יוצר' ('מאורות', 'אהבות', 'גאולות'), ובעיקר 'סליחות' ו'תוכחות'. בסוף הכרך מדור פיוטים מסופקים, מפתחות ונספחים.

תוכן העניינים לכרך א

 +  מבוא לכרך א
חייו ויצירתו של משה אבן עזרא
דברי של משה אבן עזרא על הפיוט
כינוס פיוטיו של משה אבן עזרא
ממסורת חיה למהדורה
מגמות ודגמים בפיוט
על קדושתאות יום הכיפורים
על הקדושתא לשבת חנוכה

 +  קדושתאות ליום הכיפורים
קדושתא לשחרית: מארץ שפלנו
קדושתא למוסף: אלוהים למשפטיך
[סדר עבודה]
קדושתא למנחה: אנושי לב
קדושתא לנעילה: אדון היושב

 +  קדושתא לשבת חנוכה: אז חוזה ראה

לקרוא עוד...

פרק ראשון

מתוך קדושתא לנעילה | ב. מחיה

החתימה: בר יעקב.
המשקל: נוטה לעשר הברות בטור.
הצורה: מחרוזות דו־טוריות בחריזת
א/ב. א/ב. וכו', עם סיומות מקראיות.

בִּבְכִי יוֹנַת אֵלֶם תִּתֵּן קוֹלָהּ
רוֹעֶדֶת וְלִבָּהּ יִדְכֶּה יָשֹׁחַ
יְגֵעָה יְחֵפָה כִּי הֵן לְכַף רַגְלָהּ
עַד נְטוֹת הַיּוֹם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ

קַבֵּל שַׁוְעָהּ כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ
בְּטֶרֶם בָּא הַיּוֹם וְעַד שֶׁיָּפוּחַ

כַּנַּת סְלִיחָה כִּי טוֹב צִלָּהּ
שָׁמָּה יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

1 יונת אלם – כינוי לכנסת ישראל; מלשון "למנצח על יונת אלם רחֹקים" (תה' נו:א), ומדרשו "לשבָחָא על כנִשתא דישראל דמתילא ליונה שָתוֹקָא בעִדן די מתרחקין מן קִרְוֵיהון" (תרגום יונתן שם). | 2 ידכה ישח – יהא נדכא ושפל רוח (תה' י:י). | 4-3 לכף רגלה וגו' – עפ"י האמור על היונה ששלח נוח מן התיבה .בר' ח:ט). | 5 שועה – זעקתה. כי… לה – מל"ב ד:כז. | 6 בא היום – שקע. ועד שיפוח – מלשון "עד שיפוח היום ונסו הצללים" (שה"ש ב:יז); ופירש ראב"ע: "עד שיפוח – רוח היום". | 7 כנת – נטע, צמח (עפ"י תה' פ:טז); נ"א: רבה, ואולי צ"ל (בהתאמה למשקל): "רבֵּה כנת סליחה" – הצמח וטפח את צמח הסליחה. | 8 ינוח… כח – איוב ג:יז.

מתוך אדון היושב | ד. תוכחה

החתימה: משה קטן.
המשקל: שתים עשרה הברות בכל טור 6/6() .
הצורה: מחרוזות דו־טוריות בחריזת
אא/בב. גג/דד. וכו',
עם סיומות מקראיות המכילות
תיבה משורש ש'כ'ר'.

מְצַעֵק מֵעֲלוֹת שַׁחַר / גְּרוֹנוֹ בְקָרְאוֹ נִחַר
וְעֵינָיו אֶל תַּגְמוּלו / כְּשָׂכִיר יְקַוֶּה פָּעֳלוֹ

מִתְוַדִּים בְּצַעֲקָתָם / וִיגֵעִים בְּאַנְחָתָם
אוּלַי יִהְיֶה גְמוּלָם / שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם

שׁוֹכְבִים בֵּין שְׁפַתַּיִם / וְלֹא מָצְאוּ יָדַיִם
אַל נָא יִכְבַּד עֲלֵיכֶם / כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם

הוֹמֶה מִבּוֹר גָּלוּת / וּמִבֵּית כֶּלֶא וְדַלּוּת
כְּפִי גֹּדֶל מִשְׁבַּרְתּוֹ / תְּהִי שְׁלֵמָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ

קָרֵב יֶלֶד נִבְזֶה / בְּרִגְבֵי יְגוֹנָיו הוֹזֶה

גרונו… נחר – עפ"י תה' סט:ד. | 2 תגמולו – שכרו; כשכיר וגו' – עפ"י איוב ז:ב. | 5 שוכבים בין שפתים – כינוי לישראל שקדרו ושהשחירו במצוקתם (עפ"י תה' סח:יד ופירוש ראב"ע שם(, והשוו לקדושתא לשחרית, לעיל, פיוט כ"ג, טור 4). ולא מצאו ידים – שלא עמד להם כוחם ולא נמצאה להם עזרה. | 6 כי שכר וגו' – במ' יח:לא. ומפרש להלן. | 8 משברתו – שברו. ואולי צ"ל: מִשְׁבַּתּוֹ (עפ"י איכה א:ז). | 9 קרב – פנייה לאלהים. ילד נבזה – כינוי לישראל שהכל מבזים אותו; ברגבי יגוניו – שכמו קבור ביגוניו; ואולי הכוונה לעומד בתפילה.

לקרוא עוד...

משה אבן עזרא

רבי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא (1055 - 1140 בערך), היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד. נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים בכל הזמנים.

ישראל לוין

ישראל לוין מאוניברסיטת תל-אביב הוא חתן פרס ישראל לספרות לשנת תשס"ט. בין ספריו: 'שמואל הנגיד, חייו ושירתו' (1963), 'אברהם אבן עזרא, חייו ושירתו' (1963), 'חי בן מקיץ לאברהם אבן עזרא' (1983), 'ילקוט אברהם אבן עזרא' (1985), 'הסוד והיסוד: מגמות של מיסתורין בשירתו של אבן גבירול' (1986), 'כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול' (2005). ישראל לוין הוא גם העורך המדעי של הסדרה 'שירת תור הזהב', בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב, ומהדיר של ספרי ריה"ל, רשב"ג, ראב"ע וטודרוס אבולעפיה שראו אור בסידרה זו .

טובה רוזן

טובה רוזן היא פרופסור לספרות עברית בימי הביניים. לימדה באוניברסיטת תל אביב ומלמדת באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מספריה: 'יצירה מחוכמה: עיון בשירי שמואל הנגיד' (עם עדי צמח, 1983),' לאזור שיר: על שירת האזור העברית בימי הביניים' (1985), 'שירת החול העברית בימי הביניים' (1997),Unveiling Eve: Reading Gender in Medieval Hebrew Literature (2003), 'ציד הצבייה: קריאה מגדרית בספרות העברית מימי הביניים' (2006), 'שמואל הנגיד: שירים' (2006). כן תרגמה את 'הגיטרה הכחולה ושירים אחרים' מאת המשורר האמריקני וואלאס סטיבנס (1985).

עוד על הספר

נושאים

חגי ישראלשירה דתיתשירה עבריתשירת ימי הביניים

הספר מופיע כחלק מ -

סדרת שירת תור הזהב
סדרת שירת תור הזהב
שירי הקודש של משה אבן עזרא כרך א' משה אבן עזרא, ישראל לוין, טובה רוזן

מתוך קדושתא לנעילה | ב. מחיה

החתימה: בר יעקב.
המשקל: נוטה לעשר הברות בטור.
הצורה: מחרוזות דו־טוריות בחריזת
א/ב. א/ב. וכו', עם סיומות מקראיות.

בִּבְכִי יוֹנַת אֵלֶם תִּתֵּן קוֹלָהּ
רוֹעֶדֶת וְלִבָּהּ יִדְכֶּה יָשֹׁחַ
יְגֵעָה יְחֵפָה כִּי הֵן לְכַף רַגְלָהּ
עַד נְטוֹת הַיּוֹם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ

קַבֵּל שַׁוְעָהּ כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ
בְּטֶרֶם בָּא הַיּוֹם וְעַד שֶׁיָּפוּחַ

כַּנַּת סְלִיחָה כִּי טוֹב צִלָּהּ
שָׁמָּה יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

1 יונת אלם – כינוי לכנסת ישראל; מלשון "למנצח על יונת אלם רחֹקים" (תה' נו:א), ומדרשו "לשבָחָא על כנִשתא דישראל דמתילא ליונה שָתוֹקָא בעִדן די מתרחקין מן קִרְוֵיהון" (תרגום יונתן שם). | 2 ידכה ישח – יהא נדכא ושפל רוח (תה' י:י). | 4-3 לכף רגלה וגו' – עפ"י האמור על היונה ששלח נוח מן התיבה .בר' ח:ט). | 5 שועה – זעקתה. כי… לה – מל"ב ד:כז. | 6 בא היום – שקע. ועד שיפוח – מלשון "עד שיפוח היום ונסו הצללים" (שה"ש ב:יז); ופירש ראב"ע: "עד שיפוח – רוח היום". | 7 כנת – נטע, צמח (עפ"י תה' פ:טז); נ"א: רבה, ואולי צ"ל (בהתאמה למשקל): "רבֵּה כנת סליחה" – הצמח וטפח את צמח הסליחה. | 8 ינוח… כח – איוב ג:יז.

מתוך אדון היושב | ד. תוכחה

החתימה: משה קטן.
המשקל: שתים עשרה הברות בכל טור 6/6() .
הצורה: מחרוזות דו־טוריות בחריזת
אא/בב. גג/דד. וכו',
עם סיומות מקראיות המכילות
תיבה משורש ש'כ'ר'.

מְצַעֵק מֵעֲלוֹת שַׁחַר / גְּרוֹנוֹ בְקָרְאוֹ נִחַר
וְעֵינָיו אֶל תַּגְמוּלו / כְּשָׂכִיר יְקַוֶּה פָּעֳלוֹ

מִתְוַדִּים בְּצַעֲקָתָם / וִיגֵעִים בְּאַנְחָתָם
אוּלַי יִהְיֶה גְמוּלָם / שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם

שׁוֹכְבִים בֵּין שְׁפַתַּיִם / וְלֹא מָצְאוּ יָדַיִם
אַל נָא יִכְבַּד עֲלֵיכֶם / כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם

הוֹמֶה מִבּוֹר גָּלוּת / וּמִבֵּית כֶּלֶא וְדַלּוּת
כְּפִי גֹּדֶל מִשְׁבַּרְתּוֹ / תְּהִי שְׁלֵמָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ

קָרֵב יֶלֶד נִבְזֶה / בְּרִגְבֵי יְגוֹנָיו הוֹזֶה

גרונו… נחר – עפ"י תה' סט:ד. | 2 תגמולו – שכרו; כשכיר וגו' – עפ"י איוב ז:ב. | 5 שוכבים בין שפתים – כינוי לישראל שקדרו ושהשחירו במצוקתם (עפ"י תה' סח:יד ופירוש ראב"ע שם(, והשוו לקדושתא לשחרית, לעיל, פיוט כ"ג, טור 4). ולא מצאו ידים – שלא עמד להם כוחם ולא נמצאה להם עזרה. | 6 כי שכר וגו' – במ' יח:לא. ומפרש להלן. | 8 משברתו – שברו. ואולי צ"ל: מִשְׁבַּתּוֹ (עפ"י איכה א:ז). | 9 קרב – פנייה לאלהים. ילד נבזה – כינוי לישראל שהכל מבזים אותו; ברגבי יגוניו – שכמו קבור ביגוניו; ואולי הכוונה לעומד בתפילה.