מרעיון להמצאה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מרעיון להמצאה
הוספה למועדפים

מרעיון להמצאה

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

מרדכי טייכר

מרדכי טייכר הוא ממציא עצמאי ששמו מתנוסס על 72 פטנטים בארצות הברית. בעל ידע ותובנות שהצטברו בשלושה עשורים של עשייה בהמצאה, ביזמות ובהדרכת ממציאים.

תקציר

ממציאים מעדיפים להתמקד בטכנולוגיה ובמסחור של רעיונם, ולהעביר את ההגנה הפטנטית לטיפולו העצמאי של איש מקצוע, הרחק מעינם ומליבם. בגישה מרעננת וקולחת, הספר מאיר את השגיאה שבהדרת ההגנה הפטנטית, ומעודד את הממציא לחשיבה שבה ההיבט הפטנטי משפיע על היבטים טכנולוגיים ומסחריים ומושפע מהם.
הספר מעניק לממציא הדרכה מפורטת לקראת עבודתו המשותפת עם עורך פטנטים, מההכנות למפגש הראשון ועד לקבלת הפטנט. דוגמאות פשוטות השזורות בדיון מסייעות לקורא להתוודע לקשת רחבה של נושאים מורכבים ולהטמיע אותם בחשיבתו.
הספר מכוון למגוון קוראים ואינו מצריך ניסיון קודם בהמצאות או ידע מעמיק בטכנולוגיה. בעקבות קריאת הספר ממציאים צפויים להפיק המצאות איכותיות יותר, מהנדסים ידעו לזהות מתי הם ממציאים, מנהלים ישפרו את ניהול הרעיונות והקניין הרוחני בארגונם, ותאבי ידע כללי ילמדו להבחין מלכתחילה בין רעיון, המצאה ופטנט.
הספר נכתב על ידי מרדכי טייכר, ממציא עצמאי ששמו מתנוסס על 72 פטנטים בארצות הברית ושחולק כאן ידע ותובנות שהצטברו בשלושה עשורים של עשייה בהמצאה, ביזמות ובהדרכת ממציאים.
 

פרק ראשון

  פתח דבר
 
ממציאים הם אנשי המפתח של החדשנות, וחדשנות היא המפתח לכלכלה של מדינות מפותחות. מפתיע, אם כך, שקשה למצוא את המילה "ממציא" בכרטיסי ביקור, בקורות חיים או במודעות דרושים, ושמי שמציג את עצמו כממציא עשוי להיתקל בהרמת גבה. מי שיחפש הכשרה כממציא ככל הנראה לא ימצא קורסים אקדמיים להכשרת ממציאים ויופנה לקורסים בחשיבה יצירתית, ביזמות או בדיני פטנטים, אך הם לא יקדמו אותו כממציא במובנים שמדריך זה עוסק בהם.
המדריך מכוון לסייע לך – הממציא העצמאי, הממציא-היזם המקים סטארט-אפ או הממציא-המפתח בחברה קטנה – לקדם המצאות מוגנות פטנט הבאות להקנות יתרון תחרותי למוצר מנצח. בחברות גדולות, תפקידי הפטנטים והמנגנונים לקידומם עשויים להיות שונים מהמתואר כאן, ואם אתה ממציא במסגרת עבודתך בחברה גדולה, תוכל גם אתה להפיק תועלת רבה מהשימוש במדריך, אך אנא עשה את ההתאמות הנדרשות למציאות הסובבת אותך.
ניסיון קודם בפטנטים, או עומק מדעי וטכנולוגי, אינם נדרשים לצורך קריאת המדריך, אך הם גם לא יפריעו. איני משפטן והמדריך אינו עוסק בייעוץ משפטי ואינו מציע תחליף לייעוץ משפטי. המדריך נועד להאיר נושאים שממציאים צריכים להכיר, שהם מחוץ ומעבר להיבט המשפטי של הפטנטים, ושמשפטנים אינם מכירים כלל, אלא אם כן הם גם, במקרה, ממציאים מנוסים.
המדריך התגבש במשך שלושה עשורים של עשייה בהמצאה ובהדרכת ממציאים, ותוכנו מסכם את הידע ואת התובנות שהייתי מייחל לקבל בתחילת דרכי כממציא, בטרם עמדתי על ההבדל בין רעיון להמצאה. אם תמצא בתוכן עניין ותועלת, וגם תחפש בסקרנות את הידע החסר לך להשלמת התמונה, הרי שהמדריך השיג את מטרתו.
אני מאחל לך הנאה כקורא והצלחה כממציא.
מוטי טייכר
לשם מה נדרשת הדרכת ממציאים?
רעיון, המצאה ופטנט

בשפת הרחוב רעיון, המצאה ופטנט הם מילים נרדפות. בדיון שלנו, המצאה היא החידוש מוגן-הפטנט שטמון ברעיון.

אם יש לך רעיון ואתה או מעסיקך תרצו למצות ממנו המצאה, תזדקקו לשירות מקצועי של עורך פטנטים – אתה אחראי לרעיון ועורך הפטנטים אחראי לפטנט. נראה שכל אחד עושה את מה שהוא טוב בו, וזה מצוין – נכון? ממש לא!

הצורך בהדרכת ממציאים

הצורך בהדרכת ממציאים התחוור לי במהלך מתן ייעוץ בחברות, כשראיתי עוד ועוד פטנטים גרועים שנוצרו על ידי מהנדסים טובים שעבדו עם עורכי פטנטים טובים על רעיונות טובים.

הפטנט המצוי נוצר כיום בתהליך שבו ממציא מתאר רעיון, ועורך פטנטים מנסח בקשת פטנט המתארת את הרעיון ומבקשת הגנה פטנטית על החידוש המשוער שברעיון. התצפיות הרבות שערכתי על תהליכים כאלה הבהירו כי בין הממציא המצוי, שאינו בקי בפטנטים, לבין עורך הפטנטים, שאינו מתייסר בהמצאה, פעורה תהום, שבה נוטה ההמצאה לסטות מהדרך ולהתדרדר לשוליים. חיפשתי דרכים לגשר על-פני התהום, והגעתי למסקנה חותכת שניתן וצריך לעשות זאת על ידי העברת האחריות לזיהוי החידוש המשוער שבתוך הרעיון לממציא, עוד בטרם יפגוש את עורך הפטנטים.

נקודת הפתיחה שבה עורך הפטנטים צריך להתחיל את עבודתו היא הגדרה ברורה של המצאה, שהממציא זיהה בתוך רעיונו, רוצה לקבל עליה פטנט ומבין היטב למה. כאשר עורך הפטנטים מתחיל ברעיון וממשיך משם עצמאית, כפי שבדרך כלל קורה, אזי הפטנט, אם אכן יתקבל, עשוי לכסות חלק אקראי, ותכופות חסר חשיבות, מתוך הרעיון. בהמשך הדיון נכיר טוב יותר את ההבדל בין נקודות הפתיחה, ונבין כיצד הוא משפיע על איכות הפטנט.

מה צריך ממציא לדעת על פטנטים?

כממציא השואף למוצר מנצח, עליך לדעת מהו פטנט וכיצד ניתן להשתמש בו כדי ליצור ולבסס יתרון תחרותי. הטמעה של ידע כזה תעצב אצלך בהדרגה חשיבה טכנולוגית-מסחרית-פטנטית, שבה שיקולים פטנטיים ישפיעו על מאפייני המוצר ועל האסטרטגיה לקידומו. חשיבה כזו גם תנתב את הכנת החומר עבור עורך הפטנטים, ותאפשר לך להבחין בין מה שחשוב לך במוצר לבין מה שחשוב לך בפטנט.

מוצר מנצח מסמן מטרה למעתיקים, ולעיתים גם נוגס בפלחי שוק של שחקנים קיימים. אלה וגם אלה ינסו לעקוף את הפטנט ו/או לערער על תקפותו. עליך להכיר את נקודות התורפה המהותיות בפטנטים ואת תפקידך המרכזי, כממציא, בסילוקן ובצמצומן.

עורך הפטנטים שתבחר, או שמישהו אחר יבחר עבורך, יערוך את בקשת הפטנט וינהל את המיקוח אל מול בוחן במשרד הפטנטים. אם תכיר את עבודתו של עורך הפטנטים, תוכל לסייע לו רבות וגם להשגיח שלא יסטה מהדרך ושלא יחסיר משהו חשוב, שכן לא יהיה מישהו שיעשה זאת במקומך.

השימוש בדוגמאות

בדיון שבהמשך נעשה שימוש בדוגמאות כדי להאיר עקרונות חשובים ולהקל את ההבנה של מושגים ומנגנונים בעולם הפטנטים. הדוגמאות הן ברובן דמיוניות, וגם דוגמאות אמיתיות מובאות בפישוט יתר, כדי להתמקד בעקרונות ולהימנע מפרטי-פרטים מייגעים של המצאות שלאו דווקא מעניינות אותך.

הדוגמה הטובה ביותר תוצע לך במציאות, על ידי המצאה שלך שתקדם לקראת הגנה פטנטית, ואז, עקרונות פשוטים יהפכו לאתגרים מורכבים, סוגיות תאורטיות תהפוכנה לעיקר מוחשי ואתה תקודם מרעיונאי לממציא.

המצאות ופטנטים

מושגי יסוד בהמצאות ובפטנטים

פטנט הוא זכות שמקנה החוק לממציא, או למי שהממציא המחה לו את זכותו, כגון מעסיקו של הממציא, לאסור על אחרים לנצל המצאה, כלומר לאסור על אחרים לייצר, לייבא, להציע למכירה, למכור או להשתמש בהמצאה. מי שעושה לפחות אחד מן הדברים שברשימה ללא רשות בעל הפטנט, נחשב כמפר הפטנט, ובעל הפטנט רשאי להגיש נגדו תביעה אזרחית ולדרוש פיצוי כספי, בתוספת צו מניעה האוסר את המשך ההפרה.

פטנט אוסר על אחרים, אך אינו מקנה רשות לבעליו לנצל את ההמצאה, כיוון שמוצר המממש את ההמצאה עלול להפר פטנטים של אחרים.

הפטנט שואב את כוחו מחוק הפטנטים שמחוקק בית המחוקקים. יש מכנה משותף בין חוקי הפטנטים במדינות השונות, אך יש גם הבדלים. הדיון במדריך זה נערך בהשראת חוק הפטנטים בארצות הברית, אך מוכל בעיקרו במכנה המשותף בין חוקי הפטנטים השונים, ולכן מכסה גם מדינות נוספות.

למה אנו זקוקים לפטנטים

חשיבותם של הפטנטים עבורנו נובעת מכך שהחוק מתיר להעתיק רעיונות ושכלולים, לרבות תוך שימוש בכלים מתוחכמים של Reverse engineering לחשיפת הסודות המסתתרים במוצר שלך. אולי הדבר אינו צודק בעיניך, אך חוקי זכויות היוצרים, שמקנים לך אוטומטית ובחינם הגנה מפני העתקת שירים שכתבת, איורים ששרבטת ותמונות שצילמת, אינם מספקים הגנה אפקטיבית לתכנונים הגאוניים שלך, אלא אם כן תגן עליהם בפטנטים. אנו חיים בשוק גלובלי וחסר רחמים שרעב להזדמנויות, ואם אתה ממציא עצמאי, יזם בתחילת הדרך או מפתח בחברה קטנה, ולא תגן על המוצר שלך בפטנטים, כולם ימתינו בשקט כל עוד תתייסר ותשקיע בפיתוח, בשיפור המוצר ובהחדרתו לשוק, ואז ההצלחה של המוצר תהרוג את המיזם, כי אחרים יצטופפו לפתע לצידך ויציעו העתק של מוצרך, באותה האיכות ובשליש המחיר.

האם אין תחליף לפטנטים? ובכן, יש כמה תחליפים שאני מכיר. האחד הוא לכוון נמוך, על ידי בחירת נושא שהוא צנוע בגודל השוק וברווחים, ואז, אם תספק מוצר איכותי ושירות נאמן, תוכל לפרנס ברווחה עשר משפחות לשנים רבות, ואף אחד לא יטרח להעתיק את מה שאתה עושה. התחליף האחר הוא לשמור את התכנון הגאוני שלך בסוד. תוכל לעיתים לעשות זאת במספר קטן של תחומים, שהם עמידים יחסית בפני Reverse engineering, ובפרט בכימיה, בביוטכנולוגיה ובתוכנה המוסתרת בצ'יפ או בשרת מאובטח, ואז תחיה בפרנויה מתמדת מפני פורצים מבית ומחוץ, או ממישהו שימציא את סודך מחדש. התחליף השלישי מכונה אפקט הרשת (Network effect), שחל על מיעוט זעיר של המיזמים, ועל פיו עסק שהצליח לתפוס מסה קריטית של נוכחות בשוק לפני שאחרים הבינו מה קורה, יוכל לגדול ללא הפרעה, כי לאחרים יהיה קשה להקים רשת משתמשים חדשה מאפס. נתקלתי ברבים שאינם רוצים להסתבך עם פטנטים, ומצביעים על אפקט הרשת כאלטרנטיבה, אף שזו כלל אינה רלוונטית לרעיון שלהם. יש תחליף רביעי לפטנטים, העומד לרשות חברות גדולות ודומיננטיות שהקונים מעדיפים את מוצריהן בזכות מוניטין והשקעות עתק בפרסום. עד שלא תהיה גדול באמת, התחליף הזה אינו מספיק לך, ומי שיציע לך הגנה על שם מסחרי או על סימן מסחרי כתחליף לפטנט, אינו שוחר את טובתך.

זהו, סיימנו לדבר על תחליפי פטנטים, ונחזור לדון בפטנטים.

התנאים לקבלת פטנט

ממציא מקבל פטנט על המצאה שהיא דבר מועיל, חדש – כלומר שלא תואר מעולם בשום מקום בעולם באופן הנגיש לציבור – ושבמהותו ניתן להגן עליו בפטנט. יש דברים כגון תוכן ציור או העוויה מצחיקה, שבמהותם אינם כשרים לפטנט, ולכן לא ייחשבו המצאה, גם אם הם חדשים לחלוטין. באופן כללי, חפצים פונקציונליים ומנגנונים, מכניים או חשמליים, לרבות כאלה שמחשב מפעיל אותם, שיטות לעשייה ולהפעלה של דברים פיזיים, חומרים חדשים וכל מיני נושאים בביוטכנולוגיה, הם במהותם בני הגנה פטנטית, ואילו דברים רוחניים ואסתטיים, כמו גם חוקי טבע, אינם בני הגנה פטנטית. בין שתי הקבוצות משתרע תחום אפור, שבו הכללים משתנים ממדינה למדינה, מזמן לזמן, מבוחן לבוחן ומשופט לשופט. כדי להימנע מהסטה של תשומת הלב לשולי הדיון הנוכחי, נניח שהרעיון שאתה רוצה להפוך להמצאה אכן ראוי להגנה פטנטית, דבר שבסיכוי גבוה הוא נכון, ונותיר לך לחפש מידע או לקבל ייעוץ כדי לאמת זאת.

מקרה נוסף שאינו זכאי לפטנט הוא כאשר הרעיון אומנם חדש, אך לא חדש מספיק. לדוגמה, מכונית שגובה השמשה הקדמית שלה הוא 98.76 סנטימטר בדיוק, עשויה להיחשב כחדשה כיוון שהבוחן במשרד הפטנטים לא הצליח למצוא ידע קודם המתאר מכונית כזו, אך לא מספיק חדשה, ולכן לא תזכה לפטנט. למשהו חדש שאינו חדש מספיק קוראים, בשפה הפטנטית האמריקאית, מובן מאליו (Obvious), ובשפה הפטנטית העברית והאירופית, מכנים אותו חסר התקדמות המצאתית (Lacking inventive step).

כיוון שאין דרך לדעת באופן מושלם מהו הידע הקיים בעולם, אזי כל פטנט מוענק על תנאי על המצאה שהבוחן במשרד הפטנטים לא הצליח להראות שאינה חדשה או שאינה מספיק חדשה. פטנט תקף ניתן לביטול בכל עת, בהליך פרוצדורלי או משפטי, אם מישהו מצליח להצביע על ידע קודם שמראה בדיעבד שההמצאה לא הייתה חדשה או מספיק חדשה בעת הגשת בקשת הפטנט.

ידע שהיה נגיש לציבור, במקום כלשהו בעולם, לפני הגשת בקשת פטנט, נקרא ידע קודם (Prior art). די שידע המתאר את המצאתך פורסם יום אחד לפני הגשת בקשת הפטנט, כדי שההמצאה שלך תיחשב כלא חדשה ובקשת הפטנט תידחה. בקשת פטנט של מישהו אחר, שהוגשה לפני שאתה הגשת את בקשת הפטנט שלך, ופורסמה או תפורסם מתישהו על ידי משרד הפטנטים בארצות הברית, נחשבת בארצות הברית כידע קודם נגדך מיום הגשתה ולא מיום פרסומה. ידע שאתה עצמך מפרסם לציבור עומד נגדך ברוב מדינות העולם מיום שפרסמת, ובארצות הברית יש לך, בעיקרון, שנת חסד, שבה ידע שאתה פרסמת אינו עומד נגדך ואפילו עומד לצידך, אך יש סיבות משפטיות טובות לא לסמוך על כך ולהקפיד על כלל מוחלט: לא לפרסם דבר בטרם הוגשה בקשת פטנט.

תנאי נוסף וחשוב לקבלת פטנט הוא עמידה קפדנית בכללים פרוצדורליים, הנוגעים לתוכן בקשת הפטנט, למילוי טפסים, ללוחות זמנים ולגילוי פרטים, כגון זהות הממציאים. צריך גם לשלם אגרות הגשה וקבלה, כמו גם אגרות אחזקה בכל כמה שנים.

תהליך קבלת פטנט

יש לך רעיון, ואתה מתאר אותו לעורך פטנטים (Patent agent), שהוא בעל תואר בהנדסה או במדעים ושהוכשר והוסמך לערוך פטנטים. אם עורך הפטנטים הוא גם עורך דין, קוראים לו עורך דין פטנטים (Patent attorney). עורך הפטנטים מכין מסמך בקשת פטנט, ומגיש אותו לבחינה במשרד הפטנטים הממשלתי (Patent Office) בטריטוריה שבה בחרת, למשל בארצות הברית.

משרד הפטנטים מצרף את הבקשה לתור ארוך. אחרי שנה וחצי מתפרסמת הבקשה במלואה לידיעת הציבור כ-Patent application publication. אחרי שנתיים-שלוש מתאריך ההגשה, מגיע תורה של הבקשה, והיא מועברת לבוחן פטנטים (Patent examiner) המועסק במשרד הפטנטים, שהוא בעל תואר בהנדסה או במדעים ושהוכשר לבחון פטנטים. הבוחן בודק אם ההמצאה שאתה מבקש בגינה פטנט אכן כשירה לפטנט, על ידי כך שהוא מחפש נימוקים לכך שהיא אינה כשירה לפטנט. הדבר העיקרי שהבוחן מחפש הוא ידע קודם (Prior art), בדמות פרסומים שתאריכם קודם למועד בקשת הפטנט ושמעידים שההמצאה אינה חדשה או שאין בה התקדמות המצאתית. הידע הקודם יהיה כמעט תמיד בדמות מסמכים פטנטיים, וזאת בעיקר בגלל נוחות החיפוש והוודאות שלא מדובר בזיוף. למאמר בעיתון, לקטלוג מסחרי, לדיון בספר או לפרסום מדעי יש תוקף דומה לזה של מסמך פטנטי, כשמדובר בידע קודם.

אם הבוחן אינו מוצא אפילו נימוק אחד נגד כשירות ההמצאה לפטנט, וזה אירוע די נדיר, ישלח הבוחן לעורך הפטנטים שלך אישור על הענקת הפטנט (Notice of allowance), ואחרי תשלום אגרה ייכנס הפטנט לתוקף ויתפרסם כ-Issued patent.

במקרה הנפוץ, הבוחן ימצא נימוקים מדוע הבקשה אינה כשירה לפטנט, וישלח דו"ח בחינה (Office action) לעורך הפטנטים שלך. עורך הפטנטים ילמד את הדו"ח ויסיק מסקנות בהתייעצות איתך. במקרים מסוימים הבוחן צודק ולא המצאת כלום, ואז נהוג לא להשיב לדו"ח, ולתת לבקשה לפקוע בתום שישה חודשים מיום שנשלח דו"ח הבחינה. במקרים אחרים, מצרים את התביעות שבבקשת הפטנט כדי לחמוק מהידע הקודם שהבוחן הצביע עליו, או שמוצאים שהבוחן טעה בנימוקיו, ומכינים נימוקי נגד והסברים, ועורך הפטנטים שולח לבוחן מסמך תגובה (Response). לעיתים ישתכנע הבוחן ויאשר את הפטנט. במקרים אחרים הבוחן יאשר חלקית, או שיתמיד בהתנגדותו. עורך הפטנטים ואתה עשויים להסכים לקבל את מה שהבוחן נתן ולוותר על מה שלא נתן, או לצאת לסבב בחינה נוסף, או לערער.

בתהליך שתואר לעיל, עורך הפטנטים הוא שחקן מרכזי, בכך שהוא זה שעורך ומגיש את בקשת הפטנט, ומנהל את המיקוח אל מול בוחן הפטנטים. חשוב שתדע ותפנים שעורך הפטנטים מייצג אותך, כל מה שהוא אומר מחייב אותך כאילו אתה אמרת, ולא תוכל להחזיר שום גלגל לאחור בטענה של אי-הבנות בינך לבין עורך הפטנטים. לכן, עליך להיות מעורב מקרוב בתהליך, מהכנת החומר ואישור תוכן בקשת הפטנט לפני הגשתה, ועד להחלטות על מה אתה מוכן לוותר כדי לקבל את הפטנט מהר, לעומת על מה תתעקש להיאבק, כי הדבר חשוב לך. מסיבות מהותיות, שתתבהרנה בהמשך, המעורבות שלך נחוצה, גם כאשר עורך הפטנטים שלך הוא אלוף עורכי הפטנטים, והיא חשובה עוד יותר אם עורך הפטנטים הוא בן אנוש שעלול לשכוח או להחמיץ משהו, ואין מישהו אחר, מלבדך, שיבדוק מקרוב מה הוא עושה.

אם אתה מועסק בחברה, היכולת שלך להשפיע על איכות הפטנט ועל עבודת עורך הפטנטים עשויה להיות מוגבלת על ידי נהלים הנהוגים בחברה ועל ידי בעלי תפקידים המופקדים על הפטנטים. אתה, מצידך, עשה את המיטב עבור החברה, ובה בעת למד כמה שיותר כדי לפתח מיומנויות כממציא.

חופש הפעולה לייצר ולמכור (Freedom to Operate)

עד עתה תיארנו פטנט שלך כמשהו שעשוי לסייע לעסקיך, ועתה נזכיר כי פטנט של מישהו אחר עלול להפריע לעסקיך, ולאו דווקא מפני שהעתקת משהו ממישהו, אלא פשוט מפני שהפטנט קיים ותקף.

אם תייצר מוצר המכוסה על ידי פטנט תקף במדינה שבה אתה פועל, תייבא אותו, תציע אותו למכירה, תמכור אותו או תשתמש בו, תפר את הפטנט ותהיה חשוף לתביעת הפרה על ידי בעל הפטנט. העובדה שלא ידעת על קיום הפטנט, לא תזכה אותך במשפט.

רק מוצר או תהליך יכולים להפר פטנט. פטנט אחר או כתבה או דיבור אינם מפרים פטנט. לכן, כל עוד אינך מייצר או מציע למכירה או מוכר, אינך מפר. לקראת פיתוח ההמצאה, כמוצר או כתהליך, תוכל לבצע חיפוש פטנטים תקפים בטריטוריות היעד, כדי לבדוק אם המוצר שלך צפוי להפר משהו, ואת מה. יש יתרון בלמצוא פטנטים כאלה בשלב מוקדם, אם מציאת הפטנטים תאפשר לך לתכנן את המוצר שלך באופן שלא יפר את הפטנטים (Design around). יש לעיתים קושי בחיפוש, שכן ההפרה עלולה להסתתר בפרטים שוליים במוצרך, שאינך שם אליהם לב, למשל האופן המתוחכם של ריתוך הפינות.

בחברות גדולות, היועצים המשפטיים עשויים להתנגד לכך שהמהנדסים יתעניינו בפטנטים של אחרים, שכן במקרה שהחברה תיתבע על הפרת פטנט, הפרה מודעת נקנסת בבית המשפט בפיצויים מוגדלים, ועדיף שלא תדע כלום. שמעתי סיפורים לא בדוקים על מהנדסים המועסקים בחברות ומחפשים ידע קודם בסתר ולא מתכתבים על כך ולא מתעדים בשום מקום. אם תגיע להתלבט בנושא, התייעץ בפרטיות עם מי שצריך.

מה בכל זאת תוכל לעשות כדי לצמצם את הסיכוי שהמוצר שלך יפר פטנט? ובכן, נזכור שהמוצר שלך מבוסס על המצאה שלך. בפרק הבא נבין מתי יש לך סיכוי טוב שההמצאה שלך אכן חדשה לחלוטין, ומכאן שבחלק המוצר הממוקד בהמצאה כזו גדלים הסיכויים שאינך מפר פטנטים של אחרים, כיוון שכנראה הגעת לשם ראשון. במקרה אחר, ההמצאה שלך היא שיפור של המצאה מוגנת בפטנט קודם ותקף של אחר, ואתה יודע מראש שמוצרים המבוססים על המצאתך צפויים להפר את הפטנט הקודם, ומבין, כך אני מקווה, מדוע אתה הולך לשם. בכל מקרה, כמעט תמיד המוצר שלך חורג מגבולות ההמצאה שלך, וכאן דווקא ככל שתהיה יותר שמרן, ותשתמש ברכיבי מדף ובשיטות נפוצות, כך תקטין את הסיכוי שתדרוך על פטנט של מישהו אחר. במילים אחרות, הימנע מלהיות חדשן-למחצה ולהתחכם בתכנון שלא לצורך.

 

מרדכי טייכר

מרדכי טייכר הוא ממציא עצמאי ששמו מתנוסס על 72 פטנטים בארצות הברית. בעל ידע ותובנות שהצטברו בשלושה עשורים של עשייה בהמצאה, ביזמות ובהדרכת ממציאים.

עוד על הספר

מרעיון להמצאה מרדכי טייכר
  פתח דבר
 
ממציאים הם אנשי המפתח של החדשנות, וחדשנות היא המפתח לכלכלה של מדינות מפותחות. מפתיע, אם כך, שקשה למצוא את המילה "ממציא" בכרטיסי ביקור, בקורות חיים או במודעות דרושים, ושמי שמציג את עצמו כממציא עשוי להיתקל בהרמת גבה. מי שיחפש הכשרה כממציא ככל הנראה לא ימצא קורסים אקדמיים להכשרת ממציאים ויופנה לקורסים בחשיבה יצירתית, ביזמות או בדיני פטנטים, אך הם לא יקדמו אותו כממציא במובנים שמדריך זה עוסק בהם.
המדריך מכוון לסייע לך – הממציא העצמאי, הממציא-היזם המקים סטארט-אפ או הממציא-המפתח בחברה קטנה – לקדם המצאות מוגנות פטנט הבאות להקנות יתרון תחרותי למוצר מנצח. בחברות גדולות, תפקידי הפטנטים והמנגנונים לקידומם עשויים להיות שונים מהמתואר כאן, ואם אתה ממציא במסגרת עבודתך בחברה גדולה, תוכל גם אתה להפיק תועלת רבה מהשימוש במדריך, אך אנא עשה את ההתאמות הנדרשות למציאות הסובבת אותך.
ניסיון קודם בפטנטים, או עומק מדעי וטכנולוגי, אינם נדרשים לצורך קריאת המדריך, אך הם גם לא יפריעו. איני משפטן והמדריך אינו עוסק בייעוץ משפטי ואינו מציע תחליף לייעוץ משפטי. המדריך נועד להאיר נושאים שממציאים צריכים להכיר, שהם מחוץ ומעבר להיבט המשפטי של הפטנטים, ושמשפטנים אינם מכירים כלל, אלא אם כן הם גם, במקרה, ממציאים מנוסים.
המדריך התגבש במשך שלושה עשורים של עשייה בהמצאה ובהדרכת ממציאים, ותוכנו מסכם את הידע ואת התובנות שהייתי מייחל לקבל בתחילת דרכי כממציא, בטרם עמדתי על ההבדל בין רעיון להמצאה. אם תמצא בתוכן עניין ותועלת, וגם תחפש בסקרנות את הידע החסר לך להשלמת התמונה, הרי שהמדריך השיג את מטרתו.
אני מאחל לך הנאה כקורא והצלחה כממציא.
מוטי טייכר
לשם מה נדרשת הדרכת ממציאים?
רעיון, המצאה ופטנט

בשפת הרחוב רעיון, המצאה ופטנט הם מילים נרדפות. בדיון שלנו, המצאה היא החידוש מוגן-הפטנט שטמון ברעיון.

אם יש לך רעיון ואתה או מעסיקך תרצו למצות ממנו המצאה, תזדקקו לשירות מקצועי של עורך פטנטים – אתה אחראי לרעיון ועורך הפטנטים אחראי לפטנט. נראה שכל אחד עושה את מה שהוא טוב בו, וזה מצוין – נכון? ממש לא!

הצורך בהדרכת ממציאים

הצורך בהדרכת ממציאים התחוור לי במהלך מתן ייעוץ בחברות, כשראיתי עוד ועוד פטנטים גרועים שנוצרו על ידי מהנדסים טובים שעבדו עם עורכי פטנטים טובים על רעיונות טובים.

הפטנט המצוי נוצר כיום בתהליך שבו ממציא מתאר רעיון, ועורך פטנטים מנסח בקשת פטנט המתארת את הרעיון ומבקשת הגנה פטנטית על החידוש המשוער שברעיון. התצפיות הרבות שערכתי על תהליכים כאלה הבהירו כי בין הממציא המצוי, שאינו בקי בפטנטים, לבין עורך הפטנטים, שאינו מתייסר בהמצאה, פעורה תהום, שבה נוטה ההמצאה לסטות מהדרך ולהתדרדר לשוליים. חיפשתי דרכים לגשר על-פני התהום, והגעתי למסקנה חותכת שניתן וצריך לעשות זאת על ידי העברת האחריות לזיהוי החידוש המשוער שבתוך הרעיון לממציא, עוד בטרם יפגוש את עורך הפטנטים.

נקודת הפתיחה שבה עורך הפטנטים צריך להתחיל את עבודתו היא הגדרה ברורה של המצאה, שהממציא זיהה בתוך רעיונו, רוצה לקבל עליה פטנט ומבין היטב למה. כאשר עורך הפטנטים מתחיל ברעיון וממשיך משם עצמאית, כפי שבדרך כלל קורה, אזי הפטנט, אם אכן יתקבל, עשוי לכסות חלק אקראי, ותכופות חסר חשיבות, מתוך הרעיון. בהמשך הדיון נכיר טוב יותר את ההבדל בין נקודות הפתיחה, ונבין כיצד הוא משפיע על איכות הפטנט.

מה צריך ממציא לדעת על פטנטים?

כממציא השואף למוצר מנצח, עליך לדעת מהו פטנט וכיצד ניתן להשתמש בו כדי ליצור ולבסס יתרון תחרותי. הטמעה של ידע כזה תעצב אצלך בהדרגה חשיבה טכנולוגית-מסחרית-פטנטית, שבה שיקולים פטנטיים ישפיעו על מאפייני המוצר ועל האסטרטגיה לקידומו. חשיבה כזו גם תנתב את הכנת החומר עבור עורך הפטנטים, ותאפשר לך להבחין בין מה שחשוב לך במוצר לבין מה שחשוב לך בפטנט.

מוצר מנצח מסמן מטרה למעתיקים, ולעיתים גם נוגס בפלחי שוק של שחקנים קיימים. אלה וגם אלה ינסו לעקוף את הפטנט ו/או לערער על תקפותו. עליך להכיר את נקודות התורפה המהותיות בפטנטים ואת תפקידך המרכזי, כממציא, בסילוקן ובצמצומן.

עורך הפטנטים שתבחר, או שמישהו אחר יבחר עבורך, יערוך את בקשת הפטנט וינהל את המיקוח אל מול בוחן במשרד הפטנטים. אם תכיר את עבודתו של עורך הפטנטים, תוכל לסייע לו רבות וגם להשגיח שלא יסטה מהדרך ושלא יחסיר משהו חשוב, שכן לא יהיה מישהו שיעשה זאת במקומך.

השימוש בדוגמאות

בדיון שבהמשך נעשה שימוש בדוגמאות כדי להאיר עקרונות חשובים ולהקל את ההבנה של מושגים ומנגנונים בעולם הפטנטים. הדוגמאות הן ברובן דמיוניות, וגם דוגמאות אמיתיות מובאות בפישוט יתר, כדי להתמקד בעקרונות ולהימנע מפרטי-פרטים מייגעים של המצאות שלאו דווקא מעניינות אותך.

הדוגמה הטובה ביותר תוצע לך במציאות, על ידי המצאה שלך שתקדם לקראת הגנה פטנטית, ואז, עקרונות פשוטים יהפכו לאתגרים מורכבים, סוגיות תאורטיות תהפוכנה לעיקר מוחשי ואתה תקודם מרעיונאי לממציא.

המצאות ופטנטים

מושגי יסוד בהמצאות ובפטנטים

פטנט הוא זכות שמקנה החוק לממציא, או למי שהממציא המחה לו את זכותו, כגון מעסיקו של הממציא, לאסור על אחרים לנצל המצאה, כלומר לאסור על אחרים לייצר, לייבא, להציע למכירה, למכור או להשתמש בהמצאה. מי שעושה לפחות אחד מן הדברים שברשימה ללא רשות בעל הפטנט, נחשב כמפר הפטנט, ובעל הפטנט רשאי להגיש נגדו תביעה אזרחית ולדרוש פיצוי כספי, בתוספת צו מניעה האוסר את המשך ההפרה.

פטנט אוסר על אחרים, אך אינו מקנה רשות לבעליו לנצל את ההמצאה, כיוון שמוצר המממש את ההמצאה עלול להפר פטנטים של אחרים.

הפטנט שואב את כוחו מחוק הפטנטים שמחוקק בית המחוקקים. יש מכנה משותף בין חוקי הפטנטים במדינות השונות, אך יש גם הבדלים. הדיון במדריך זה נערך בהשראת חוק הפטנטים בארצות הברית, אך מוכל בעיקרו במכנה המשותף בין חוקי הפטנטים השונים, ולכן מכסה גם מדינות נוספות.

למה אנו זקוקים לפטנטים

חשיבותם של הפטנטים עבורנו נובעת מכך שהחוק מתיר להעתיק רעיונות ושכלולים, לרבות תוך שימוש בכלים מתוחכמים של Reverse engineering לחשיפת הסודות המסתתרים במוצר שלך. אולי הדבר אינו צודק בעיניך, אך חוקי זכויות היוצרים, שמקנים לך אוטומטית ובחינם הגנה מפני העתקת שירים שכתבת, איורים ששרבטת ותמונות שצילמת, אינם מספקים הגנה אפקטיבית לתכנונים הגאוניים שלך, אלא אם כן תגן עליהם בפטנטים. אנו חיים בשוק גלובלי וחסר רחמים שרעב להזדמנויות, ואם אתה ממציא עצמאי, יזם בתחילת הדרך או מפתח בחברה קטנה, ולא תגן על המוצר שלך בפטנטים, כולם ימתינו בשקט כל עוד תתייסר ותשקיע בפיתוח, בשיפור המוצר ובהחדרתו לשוק, ואז ההצלחה של המוצר תהרוג את המיזם, כי אחרים יצטופפו לפתע לצידך ויציעו העתק של מוצרך, באותה האיכות ובשליש המחיר.

האם אין תחליף לפטנטים? ובכן, יש כמה תחליפים שאני מכיר. האחד הוא לכוון נמוך, על ידי בחירת נושא שהוא צנוע בגודל השוק וברווחים, ואז, אם תספק מוצר איכותי ושירות נאמן, תוכל לפרנס ברווחה עשר משפחות לשנים רבות, ואף אחד לא יטרח להעתיק את מה שאתה עושה. התחליף האחר הוא לשמור את התכנון הגאוני שלך בסוד. תוכל לעיתים לעשות זאת במספר קטן של תחומים, שהם עמידים יחסית בפני Reverse engineering, ובפרט בכימיה, בביוטכנולוגיה ובתוכנה המוסתרת בצ'יפ או בשרת מאובטח, ואז תחיה בפרנויה מתמדת מפני פורצים מבית ומחוץ, או ממישהו שימציא את סודך מחדש. התחליף השלישי מכונה אפקט הרשת (Network effect), שחל על מיעוט זעיר של המיזמים, ועל פיו עסק שהצליח לתפוס מסה קריטית של נוכחות בשוק לפני שאחרים הבינו מה קורה, יוכל לגדול ללא הפרעה, כי לאחרים יהיה קשה להקים רשת משתמשים חדשה מאפס. נתקלתי ברבים שאינם רוצים להסתבך עם פטנטים, ומצביעים על אפקט הרשת כאלטרנטיבה, אף שזו כלל אינה רלוונטית לרעיון שלהם. יש תחליף רביעי לפטנטים, העומד לרשות חברות גדולות ודומיננטיות שהקונים מעדיפים את מוצריהן בזכות מוניטין והשקעות עתק בפרסום. עד שלא תהיה גדול באמת, התחליף הזה אינו מספיק לך, ומי שיציע לך הגנה על שם מסחרי או על סימן מסחרי כתחליף לפטנט, אינו שוחר את טובתך.

זהו, סיימנו לדבר על תחליפי פטנטים, ונחזור לדון בפטנטים.

התנאים לקבלת פטנט

ממציא מקבל פטנט על המצאה שהיא דבר מועיל, חדש – כלומר שלא תואר מעולם בשום מקום בעולם באופן הנגיש לציבור – ושבמהותו ניתן להגן עליו בפטנט. יש דברים כגון תוכן ציור או העוויה מצחיקה, שבמהותם אינם כשרים לפטנט, ולכן לא ייחשבו המצאה, גם אם הם חדשים לחלוטין. באופן כללי, חפצים פונקציונליים ומנגנונים, מכניים או חשמליים, לרבות כאלה שמחשב מפעיל אותם, שיטות לעשייה ולהפעלה של דברים פיזיים, חומרים חדשים וכל מיני נושאים בביוטכנולוגיה, הם במהותם בני הגנה פטנטית, ואילו דברים רוחניים ואסתטיים, כמו גם חוקי טבע, אינם בני הגנה פטנטית. בין שתי הקבוצות משתרע תחום אפור, שבו הכללים משתנים ממדינה למדינה, מזמן לזמן, מבוחן לבוחן ומשופט לשופט. כדי להימנע מהסטה של תשומת הלב לשולי הדיון הנוכחי, נניח שהרעיון שאתה רוצה להפוך להמצאה אכן ראוי להגנה פטנטית, דבר שבסיכוי גבוה הוא נכון, ונותיר לך לחפש מידע או לקבל ייעוץ כדי לאמת זאת.

מקרה נוסף שאינו זכאי לפטנט הוא כאשר הרעיון אומנם חדש, אך לא חדש מספיק. לדוגמה, מכונית שגובה השמשה הקדמית שלה הוא 98.76 סנטימטר בדיוק, עשויה להיחשב כחדשה כיוון שהבוחן במשרד הפטנטים לא הצליח למצוא ידע קודם המתאר מכונית כזו, אך לא מספיק חדשה, ולכן לא תזכה לפטנט. למשהו חדש שאינו חדש מספיק קוראים, בשפה הפטנטית האמריקאית, מובן מאליו (Obvious), ובשפה הפטנטית העברית והאירופית, מכנים אותו חסר התקדמות המצאתית (Lacking inventive step).

כיוון שאין דרך לדעת באופן מושלם מהו הידע הקיים בעולם, אזי כל פטנט מוענק על תנאי על המצאה שהבוחן במשרד הפטנטים לא הצליח להראות שאינה חדשה או שאינה מספיק חדשה. פטנט תקף ניתן לביטול בכל עת, בהליך פרוצדורלי או משפטי, אם מישהו מצליח להצביע על ידע קודם שמראה בדיעבד שההמצאה לא הייתה חדשה או מספיק חדשה בעת הגשת בקשת הפטנט.

ידע שהיה נגיש לציבור, במקום כלשהו בעולם, לפני הגשת בקשת פטנט, נקרא ידע קודם (Prior art). די שידע המתאר את המצאתך פורסם יום אחד לפני הגשת בקשת הפטנט, כדי שההמצאה שלך תיחשב כלא חדשה ובקשת הפטנט תידחה. בקשת פטנט של מישהו אחר, שהוגשה לפני שאתה הגשת את בקשת הפטנט שלך, ופורסמה או תפורסם מתישהו על ידי משרד הפטנטים בארצות הברית, נחשבת בארצות הברית כידע קודם נגדך מיום הגשתה ולא מיום פרסומה. ידע שאתה עצמך מפרסם לציבור עומד נגדך ברוב מדינות העולם מיום שפרסמת, ובארצות הברית יש לך, בעיקרון, שנת חסד, שבה ידע שאתה פרסמת אינו עומד נגדך ואפילו עומד לצידך, אך יש סיבות משפטיות טובות לא לסמוך על כך ולהקפיד על כלל מוחלט: לא לפרסם דבר בטרם הוגשה בקשת פטנט.

תנאי נוסף וחשוב לקבלת פטנט הוא עמידה קפדנית בכללים פרוצדורליים, הנוגעים לתוכן בקשת הפטנט, למילוי טפסים, ללוחות זמנים ולגילוי פרטים, כגון זהות הממציאים. צריך גם לשלם אגרות הגשה וקבלה, כמו גם אגרות אחזקה בכל כמה שנים.

תהליך קבלת פטנט

יש לך רעיון, ואתה מתאר אותו לעורך פטנטים (Patent agent), שהוא בעל תואר בהנדסה או במדעים ושהוכשר והוסמך לערוך פטנטים. אם עורך הפטנטים הוא גם עורך דין, קוראים לו עורך דין פטנטים (Patent attorney). עורך הפטנטים מכין מסמך בקשת פטנט, ומגיש אותו לבחינה במשרד הפטנטים הממשלתי (Patent Office) בטריטוריה שבה בחרת, למשל בארצות הברית.

משרד הפטנטים מצרף את הבקשה לתור ארוך. אחרי שנה וחצי מתפרסמת הבקשה במלואה לידיעת הציבור כ-Patent application publication. אחרי שנתיים-שלוש מתאריך ההגשה, מגיע תורה של הבקשה, והיא מועברת לבוחן פטנטים (Patent examiner) המועסק במשרד הפטנטים, שהוא בעל תואר בהנדסה או במדעים ושהוכשר לבחון פטנטים. הבוחן בודק אם ההמצאה שאתה מבקש בגינה פטנט אכן כשירה לפטנט, על ידי כך שהוא מחפש נימוקים לכך שהיא אינה כשירה לפטנט. הדבר העיקרי שהבוחן מחפש הוא ידע קודם (Prior art), בדמות פרסומים שתאריכם קודם למועד בקשת הפטנט ושמעידים שההמצאה אינה חדשה או שאין בה התקדמות המצאתית. הידע הקודם יהיה כמעט תמיד בדמות מסמכים פטנטיים, וזאת בעיקר בגלל נוחות החיפוש והוודאות שלא מדובר בזיוף. למאמר בעיתון, לקטלוג מסחרי, לדיון בספר או לפרסום מדעי יש תוקף דומה לזה של מסמך פטנטי, כשמדובר בידע קודם.

אם הבוחן אינו מוצא אפילו נימוק אחד נגד כשירות ההמצאה לפטנט, וזה אירוע די נדיר, ישלח הבוחן לעורך הפטנטים שלך אישור על הענקת הפטנט (Notice of allowance), ואחרי תשלום אגרה ייכנס הפטנט לתוקף ויתפרסם כ-Issued patent.

במקרה הנפוץ, הבוחן ימצא נימוקים מדוע הבקשה אינה כשירה לפטנט, וישלח דו"ח בחינה (Office action) לעורך הפטנטים שלך. עורך הפטנטים ילמד את הדו"ח ויסיק מסקנות בהתייעצות איתך. במקרים מסוימים הבוחן צודק ולא המצאת כלום, ואז נהוג לא להשיב לדו"ח, ולתת לבקשה לפקוע בתום שישה חודשים מיום שנשלח דו"ח הבחינה. במקרים אחרים, מצרים את התביעות שבבקשת הפטנט כדי לחמוק מהידע הקודם שהבוחן הצביע עליו, או שמוצאים שהבוחן טעה בנימוקיו, ומכינים נימוקי נגד והסברים, ועורך הפטנטים שולח לבוחן מסמך תגובה (Response). לעיתים ישתכנע הבוחן ויאשר את הפטנט. במקרים אחרים הבוחן יאשר חלקית, או שיתמיד בהתנגדותו. עורך הפטנטים ואתה עשויים להסכים לקבל את מה שהבוחן נתן ולוותר על מה שלא נתן, או לצאת לסבב בחינה נוסף, או לערער.

בתהליך שתואר לעיל, עורך הפטנטים הוא שחקן מרכזי, בכך שהוא זה שעורך ומגיש את בקשת הפטנט, ומנהל את המיקוח אל מול בוחן הפטנטים. חשוב שתדע ותפנים שעורך הפטנטים מייצג אותך, כל מה שהוא אומר מחייב אותך כאילו אתה אמרת, ולא תוכל להחזיר שום גלגל לאחור בטענה של אי-הבנות בינך לבין עורך הפטנטים. לכן, עליך להיות מעורב מקרוב בתהליך, מהכנת החומר ואישור תוכן בקשת הפטנט לפני הגשתה, ועד להחלטות על מה אתה מוכן לוותר כדי לקבל את הפטנט מהר, לעומת על מה תתעקש להיאבק, כי הדבר חשוב לך. מסיבות מהותיות, שתתבהרנה בהמשך, המעורבות שלך נחוצה, גם כאשר עורך הפטנטים שלך הוא אלוף עורכי הפטנטים, והיא חשובה עוד יותר אם עורך הפטנטים הוא בן אנוש שעלול לשכוח או להחמיץ משהו, ואין מישהו אחר, מלבדך, שיבדוק מקרוב מה הוא עושה.

אם אתה מועסק בחברה, היכולת שלך להשפיע על איכות הפטנט ועל עבודת עורך הפטנטים עשויה להיות מוגבלת על ידי נהלים הנהוגים בחברה ועל ידי בעלי תפקידים המופקדים על הפטנטים. אתה, מצידך, עשה את המיטב עבור החברה, ובה בעת למד כמה שיותר כדי לפתח מיומנויות כממציא.

חופש הפעולה לייצר ולמכור (Freedom to Operate)

עד עתה תיארנו פטנט שלך כמשהו שעשוי לסייע לעסקיך, ועתה נזכיר כי פטנט של מישהו אחר עלול להפריע לעסקיך, ולאו דווקא מפני שהעתקת משהו ממישהו, אלא פשוט מפני שהפטנט קיים ותקף.

אם תייצר מוצר המכוסה על ידי פטנט תקף במדינה שבה אתה פועל, תייבא אותו, תציע אותו למכירה, תמכור אותו או תשתמש בו, תפר את הפטנט ותהיה חשוף לתביעת הפרה על ידי בעל הפטנט. העובדה שלא ידעת על קיום הפטנט, לא תזכה אותך במשפט.

רק מוצר או תהליך יכולים להפר פטנט. פטנט אחר או כתבה או דיבור אינם מפרים פטנט. לכן, כל עוד אינך מייצר או מציע למכירה או מוכר, אינך מפר. לקראת פיתוח ההמצאה, כמוצר או כתהליך, תוכל לבצע חיפוש פטנטים תקפים בטריטוריות היעד, כדי לבדוק אם המוצר שלך צפוי להפר משהו, ואת מה. יש יתרון בלמצוא פטנטים כאלה בשלב מוקדם, אם מציאת הפטנטים תאפשר לך לתכנן את המוצר שלך באופן שלא יפר את הפטנטים (Design around). יש לעיתים קושי בחיפוש, שכן ההפרה עלולה להסתתר בפרטים שוליים במוצרך, שאינך שם אליהם לב, למשל האופן המתוחכם של ריתוך הפינות.

בחברות גדולות, היועצים המשפטיים עשויים להתנגד לכך שהמהנדסים יתעניינו בפטנטים של אחרים, שכן במקרה שהחברה תיתבע על הפרת פטנט, הפרה מודעת נקנסת בבית המשפט בפיצויים מוגדלים, ועדיף שלא תדע כלום. שמעתי סיפורים לא בדוקים על מהנדסים המועסקים בחברות ומחפשים ידע קודם בסתר ולא מתכתבים על כך ולא מתעדים בשום מקום. אם תגיע להתלבט בנושא, התייעץ בפרטיות עם מי שצריך.

מה בכל זאת תוכל לעשות כדי לצמצם את הסיכוי שהמוצר שלך יפר פטנט? ובכן, נזכור שהמוצר שלך מבוסס על המצאה שלך. בפרק הבא נבין מתי יש לך סיכוי טוב שההמצאה שלך אכן חדשה לחלוטין, ומכאן שבחלק המוצר הממוקד בהמצאה כזו גדלים הסיכויים שאינך מפר פטנטים של אחרים, כיוון שכנראה הגעת לשם ראשון. במקרה אחר, ההמצאה שלך היא שיפור של המצאה מוגנת בפטנט קודם ותקף של אחר, ואתה יודע מראש שמוצרים המבוססים על המצאתך צפויים להפר את הפטנט הקודם, ומבין, כך אני מקווה, מדוע אתה הולך לשם. בכל מקרה, כמעט תמיד המוצר שלך חורג מגבולות ההמצאה שלך, וכאן דווקא ככל שתהיה יותר שמרן, ותשתמש ברכיבי מדף ובשיטות נפוצות, כך תקטין את הסיכוי שתדרוך על פטנט של מישהו אחר. במילים אחרות, הימנע מלהיות חדשן-למחצה ולהתחכם בתכנון שלא לצורך.