צְלָפִים הֲכִי יָפִים
צְלָפִים,
הֲכִי יָפִים.
דַּוְקָא,
לֹא כְּמוֹ כֻּלָּם,
בְּלַהַט הַקַּיִץ,
מוּל חַרְבוֹנָם שֶׁל הַשְּׁאָר,
מַתְרִיסִים בְּצַחוּת לָבְנָם,
בַּחֲבוּרָה הַמְּלֻכֶּדֶת
שֶׁל אַרְגְּמַן אַבְקְנֵיהֶם.
מגיל צעיר נמשכה גילת חסין אל המרחבים, והטבע על שלל תופעותיו היווה מקור עניין, שהיה וחקירה בעבורה.
בהמשך השנים פנתה ללימודים בתחום הביולוגיה ,עסקה בהוראה וכן במחקר בתחום זה .
ספר שיריה הראשון "כל יום מחדש" הוא תיאור מסע.
מסע בעולם הפיזי בנופי הארץ המרוחקים ,פינות חמד ביערות ובמדבריות והן בנופים הקרובים, המצויים מתחת לאף ואינם זוכים למבטם של העוברים ושבים הטרודים בענייניהם.
וכן הוא תיאור מסע בנבכי הנפש.
מנקודת פתיחה של כאב גדול ובדידות מייסרת אל הבחירה המודעת בחיים ובתקווה.
המסע הזה כולל תהפוכות נפש שונות ומעברים קיצוניים לעתים בין שיח כן ונוקב עם הבורא ,בו מוצגים הכאבים נוכח החסרים הגדולים לבין רגעי התרגשות ,התפעמות והודיה נוכח כל היש-בעולם ,בבריאה ובחיים הפרטיים.
הספר נכתב מתוך החוויה האישית פרטית ,אך נוגע בחוויות אנושיות אוניברסליות שעל כן יוכל לשמש כפה לכל החווים אותן.
