רוח משוחררת

הקדמה
 

"ומעל הכל: היה שלם עם עצמך; והיוצא מזה, כצאת היום מלילה, שלא תוכל להיות כוזב לזולתך"
ויליאם שייקספיר¹

מילותיו האלמותיות של פולוניוס לבנו לַאֶרטֶס במערכה הראשונה של "המלט" ברורות וחד־משמעיות. הן אומרות לנו, שכדי להיות כנים ביחסינו עם הזולת עלינו להיות בראש ובראשונה שלמים עם עצמנו. אלא שאילו היה לארטס כן עם עצמו לחלוטין, הוא היה מבין שאביו יכול היה באותה מידה לומר לו לרדוף אחרי הרוח. כי עם איזה עצמי אנחנו אמורים להיות שלמים? עם זה שמופיע כשאנחנו במצב רוח רע, או עם זה שנוכח כשאנחנו לומדים בענווה מהטעויות שלנו? עם זה שמדבר מעמקי לבנו כשאנחנו מדוכאים או כעוסים, או עם זה שצץ באותם רגעים חטופים שבהם החיים נראים קלילים ומלאי דמיון?

השאלות הללו מלמדות אותנו שהמושג עצמי חמקמק יותר מכפי שנדמה לנו. אילו היתה ללארטס האפשרות לפנות אל הפסיכולוגיה המסורתית, היא היתה שופכת אור על הסוגיה. פרויד, אבי הפסיכולוגיה, חילק את הנפש לשלושה חלקים: איד, אגו וסופר־אגו. הוא ראה באיד את הטבע החייתי, הראשוני ביותר שלנו; בסופר־אגו הוא ראה את המערכת השיפוטית שהחדירה בנו החברה; ובאגו הוא ראה את נציגנו בעולם החיצוני, שנאבק על שמירת האיזון בין שני הכוחות החזקים האחרים. אבל זה בהחלט לא היה עוזר ללארטס הצעיר. כי עם איזה משלושת הכוחות הללו עליו להיות שלם?

שוב אנחנו נוכחים לדעת שהדברים אינם תמיד פשוטים כפי שהם נראים. אם נעז להביט אל מעבר לפני השטח של המונח עצמי יעלו שאלות שרבים מעדיפים לא לשאול: "האם כל הצדדים הרבים שבי הם חלק מהאני שלי במידה שווה, או שיש רק אני אחד? ואם יש רק אחד, אז איזה, איפה, איך ולמה?"

בפרקים הבאים נצא למסע לחקר העצמי, אבל לא נלך בדרך המסורתית. לא נבקש את עזרתם של פסיכולוגים וגם לא נפנה אל הפילוסופים החשובים. לא נשווה ולא נבחר בין תפיסות דתיות מסורתיות, ולא נפנה לסקרי דעת קהל. נפנה אל מקור אחד ויחיד, שאוצר ידע ישיר ומדהים בנושא הזה. נפנה אל מומחה אחד בלבד, אשר בכל רגע של כל יום בחייו אסף את הנתונים הנחוצים לפתרון מלא של הסוגיה הזו. והמומחה הזה הוא אתם.

אבל לפני שתתלהבו מדי, או לחלופין תחליטו שאינכם יכולים לעמוד במשימה, נבהיר שהשקפותיכם ודעותיכם בנושא אינן מעניינות. גם לא אילו ספרים קראתם, מה למדתם ובאילו סמינרים השתתפתם. אותנו מעניינת רק החוויה האישית האינטואיטיבית שלכם על מהות העצמי. איננו מחפשים את הידע שלכם, אלא את החוויה הישירה שלכם. כלומר, אצלנו אי אפשר להיכשל, כי העצמי הוא מה שאנחנו בכל זמן ובכל מקום. עלינו רק להבין אותו, כי לפעמים הוא אכן מבלבל.

פרקי הספר הזה הם למעשה מראות להתבוננות בעצמי שלכם מזוויות שונות. ואף על פי שהמסע שאנחנו עומדים לצאת אליו הוא פנימי, הוא ייגע בכל היבטי החיים. הדבר היחיד שנדרש מכם הוא נכונות להתבונן בעצמכם באופן הטבעי והאינטואיטיבי ביותר. זכרו, אם אתם מחפשים את שורש העצמי אתם למעשה מחפשים את עצמכם.

תוך כדי קריאה תגלו שאתם יודעים יותר ממה שחשבתם על כמה סוגיות עמוקות מאוד. העובדה היא שאתם כבר יודעים כיצד למצוא את עצמכם, אלא שדעתכם הוסחה והלכתם לאיבוד בדרך. ברגע שתשובו לריכוז תבינו שלא זו בלבד שאתם יכולים למצוא את עצמכם, אלא שאתם גם יכולים לשחרר את עצמכם. ההחלטה אם להשתחרר או לא היא רק שלכם. אבל לאחר שתסיימו את המסע לאורך פרקי הספר לא יהיו עוד בלבול, היעדר העצמה והאשמת הזולת. אתם תדעו בדיוק מה יש לעשות. ואם תבחרו להתמסר למסע המתמיד של הגשמה עצמית, תפתחו כבוד עצום כלפי מי שאתם באמת. העיקר שתלמדו להעריך את המשמעות העמוקה הטמונה בעצה "ומעל הכל: היה שלם עם עצמך".