לא תעשה לך
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
לא תעשה לך

לא תעשה לך

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: רסלינג
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2020
  • קטגוריה: עיון, יהדות
  • מספר עמודים: 265 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 25 דק'

יוסי חקלאי

ד"ר יוסי חקלאי היה מרצה במכון שכטר למדעי היהדות. עיקר עיסוקו בחינוך הלא-פורמלי והפורמלי, בהכשרת מורים בתחומי היהדות ובהדרכת מדריכים לנוער בהדרה; שנים רבות ניהל מערכת חינוכית בקהילות יהודיות באירופה הפרנקופונית.

תקציר

ספר זה מבקש לדון במשמעותה ובתפקידה של היצירה האומנותית, להבין את מקומה מבעד לעיני גדולי המחשבה היהודית. בעוד שברקע מרחף צילו של הדיבר השני המפורסם "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", העיון המוצג כאן מבוסס על מקורות מתקופת המקרא, המשנה, התלמוד והספרים החיצוניים. כמו כן, הספר עוסק בחיבורים של הוגים ומשוררים מימי הביניים, עד הקבלה בצפת. בניתוח האומנויות בבית המקדש, בעבודת האומנים כבצלאל, בהצבת פסלי הכרובים בקודש הקודשים מעט לאחר פרשת העגל מתחילים להתגלות היחסים המורכבים של הטקסטים והמחשבה היהודית ביחס להיתרים המוגבלים לעשיית יצירות אומנות. תוך כדי התמודדות עם פלישת התרבויות הוויזואלית, בעיקר היוונית והרומית, יתבהר שמחד גיסא קיים ניסיון להסתגר, ומאידך גיסא מתפתחת הבנה וקבלה של היופי מהאומנויות החזותיות.

הפילוסופים והמשוררים של ימי הביניים יעמיקו בשאלת מקורות וסיבות ההשראה והיצירה בחיבוריהם על התבונה, החושים וההתגלות. הם ימשיכו את הדיון על היחסים והקשרים בין חומר לצורה וההתאמות ביניהם. הקבלה תפתח צוהר אל האנתרופומורפיזם, אל עולם השרטוטים, צורת האותיות, הצבעים, והסמלים. למעשה, היצירה המושלמת, הבלתי ניתנת להעתקה, היא בריאת העולם על ידי האומן העליון – הבורא. האדם מנסה לחקות חלקים מהטבע הנברא, לחדש, להוסיף, לשמר את החולף, למצוא פן חדש, בבחינת "בריאה על ידי אדם", יצירה. ובכן, מה מכונן את תכונותיו וצרכיו של היוצר, השראתו, עבודתו ומעמדו? מהם התהליכים בעיצוב היצירה? כיצד מכוּננים היחסים בין היצירה למאמינים ולמתבוננים בה? ומה בין ייצוג לסמל? ההגות היהודית, על היבטיה הרבים, לא התעלמה מהאומנות וממושג היופי – ספר רב ערך זה יבקש לפענח את יחסיה המגוונים והסבוכים  ביחס אליהם.

ד"ר יוסי חקלאי היה מרצה במכון שכטר למדעי היהדות. עיקר עיסוקו בחינוך הלא-פורמלי והפורמלי, בהכשרת מורים בתחומי היהדות ובהדרכת מדריכים לנוער בהדרה; שנים רבות ניהל מערכת חינוכית בקהילות יהודיות באירופה הפרנקופונית.

פרק ראשון

מבוא


לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי (שמות כ', ג־ה).

וַיַּעַשׂ שְׁנֵי כְרֻבִים, זָהָב; מִקְשָׁה עָשָׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה; מִן הַכַּפֹּרֶת עָשָׂה אֶת הַכְּרֻבִים, מִשְּׁנֵי קְצוֹתָיו (שמות ל"ז, ח־ט).

 

מדוע אסרו מחברי המקרא על עשיית "פסל וכל תמונה"? האם ניתן להסיק מאיסור זה כי אומנות חזותית שקולה לעבודה זרה? השאלות הרבות שעלו לאורך הדורות ביחס לפסוקים אלה משקפות את יחסן המורכב של ההגות וההלכה היהודית אל האומנות החזותית. יחס זה משקף בעיקרו חשש מפני החלפת האל הנשגב, ש"אין לו דמות הגוף ואין לו גוף" ביצירה החזותית, המוחשית והסופית.

עבודה זרה היא מהעבירות הקשות והחמורות ביהדות, הכלולה בשלושת איסורי "ייהרג ואל יעבור", לצד שפיכות דמים וגילוי עריות (תוספתא, שבת ט''ז, י''ד; בבלי, סנהדרין ע''ד, ע''א). בעוד שהכתובים אינם אוסרים על אומנויות שימושיות המסייעות לאדם, דחייתם של הפסל והתמונה טבועה עמוק בנשמת היהדות. אך האם גם האומנות החזותית נכללת באיסור העבודה הזרה?

הספר יבקש לדון במשמעותה ובתפקידיה של היצירה האומנותית ולהבין את מקומה מבעד לעיני גדולי המחשבה היהודיים. חקירה זו מבוססת על מקורות מתקופת המקרא, התלמוד והספרים החיצוניים. הספר יעסוק גם בחיבורים של הוגים ומשוררים מימי הביניים ועד הרנסנס. כל אחד מהפרקים ממוקם על ציר זמן, ציר המתחיל במקרא, במשנה ובתלמוד, ומתסתיים בהגות ימי הביניים ובספרות המיסטיקה הקבלית.

השאלות המרכזיות שיתבררו בפרקים נוגעות ליחסים בין עבודה זרה לאומנות חזותית: מהי תכליתה של היצירה החזותית? מהו מעמדו של האומן ביחס לאומנותו? מה מכונן את תכונותיו וצרכיו של היוצר, השראתו, עבודתו ומעמדו? מהם התהליכים שעומדים בבסיס היצירה? מהו מקומם של החושים והתבונה בעשייה האומנותית? כיצד מכוננים היחסים בין היצירה למאמינים ולמתבוננים בה?

ההגות היהודית, על היבטיה הרבים, לא התעלמה מהאומנות וממושג היופי. ספר זה יבקש לפענח את יחסה המורכב אליהם.

 

יוסי חקלאי

ד"ר יוסי חקלאי היה מרצה במכון שכטר למדעי היהדות. עיקר עיסוקו בחינוך הלא-פורמלי והפורמלי, בהכשרת מורים בתחומי היהדות ובהדרכת מדריכים לנוער בהדרה; שנים רבות ניהל מערכת חינוכית בקהילות יהודיות באירופה הפרנקופונית.

עוד על הספר

  • הוצאה: רסלינג
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2020
  • קטגוריה: עיון, יהדות
  • מספר עמודים: 265 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 25 דק'
לא תעשה לך יוסי חקלאי

מבוא


לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי (שמות כ', ג־ה).

וַיַּעַשׂ שְׁנֵי כְרֻבִים, זָהָב; מִקְשָׁה עָשָׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה; מִן הַכַּפֹּרֶת עָשָׂה אֶת הַכְּרֻבִים, מִשְּׁנֵי קְצוֹתָיו (שמות ל"ז, ח־ט).

 

מדוע אסרו מחברי המקרא על עשיית "פסל וכל תמונה"? האם ניתן להסיק מאיסור זה כי אומנות חזותית שקולה לעבודה זרה? השאלות הרבות שעלו לאורך הדורות ביחס לפסוקים אלה משקפות את יחסן המורכב של ההגות וההלכה היהודית אל האומנות החזותית. יחס זה משקף בעיקרו חשש מפני החלפת האל הנשגב, ש"אין לו דמות הגוף ואין לו גוף" ביצירה החזותית, המוחשית והסופית.

עבודה זרה היא מהעבירות הקשות והחמורות ביהדות, הכלולה בשלושת איסורי "ייהרג ואל יעבור", לצד שפיכות דמים וגילוי עריות (תוספתא, שבת ט''ז, י''ד; בבלי, סנהדרין ע''ד, ע''א). בעוד שהכתובים אינם אוסרים על אומנויות שימושיות המסייעות לאדם, דחייתם של הפסל והתמונה טבועה עמוק בנשמת היהדות. אך האם גם האומנות החזותית נכללת באיסור העבודה הזרה?

הספר יבקש לדון במשמעותה ובתפקידיה של היצירה האומנותית ולהבין את מקומה מבעד לעיני גדולי המחשבה היהודיים. חקירה זו מבוססת על מקורות מתקופת המקרא, התלמוד והספרים החיצוניים. הספר יעסוק גם בחיבורים של הוגים ומשוררים מימי הביניים ועד הרנסנס. כל אחד מהפרקים ממוקם על ציר זמן, ציר המתחיל במקרא, במשנה ובתלמוד, ומתסתיים בהגות ימי הביניים ובספרות המיסטיקה הקבלית.

השאלות המרכזיות שיתבררו בפרקים נוגעות ליחסים בין עבודה זרה לאומנות חזותית: מהי תכליתה של היצירה החזותית? מהו מעמדו של האומן ביחס לאומנותו? מה מכונן את תכונותיו וצרכיו של היוצר, השראתו, עבודתו ומעמדו? מהם התהליכים שעומדים בבסיס היצירה? מהו מקומם של החושים והתבונה בעשייה האומנותית? כיצד מכוננים היחסים בין היצירה למאמינים ולמתבוננים בה?

ההגות היהודית, על היבטיה הרבים, לא התעלמה מהאומנות וממושג היופי. ספר זה יבקש לפענח את יחסה המורכב אליהם.