נשארתי עם הלב ביד
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
נשארתי עם הלב ביד

נשארתי עם הלב ביד

5 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

ליאור בן ארויה

ליאור בן ארויה התחיל לכתוב כבר בגיל 10. הוא היה ילד דחוי ולא מקובל. במקום להיפגש עם חברים ולצאת לטיולים השנתיים, הוא נשאר בבית וכתב. הוא מצא בכתיבה נחמה ומפלט.

תקציר

אני כבר לא יודע עלייך כלום – לא מתי את מתעוררת בבוקר, לא מתי את קמה, לא מתי את מסירה מעלייך את השמיכה ואת בגדי השינה ולא מתי את שוטפת את הפנים, לא מה היו החלומות שלך בלילה ולא מה התקוות שלך להמשך היום.
מהאיש שידע עלייך הכול הפכתי לזר. אותו בחור שפעם אהב אותך, נשאר עכשיו עם הלב ביד.

נשארתי עם הלב ביד הוא אוסף אנקדוטות מן החיים הכתובות בכנות ובגילוי לב. בפשטות ובחן נפרשים בפנינו רגעים אישיים הנוגעים לכולנו – רגעים מלאי כאב ותקווה, אכזבות וחלומות, בגידה ואהבה.
בין וידויי אהבה, זיכרונות ילדות והתבגרות, השלמה עם פגיעה, מחשבות למגירה – ניכרת רגישות רבה, מכאיבה לעיתים, ועימהּ גם אופטימיות והֶעָזה להמשיך הלאה.

ליאור בן ארויה התחיל לכתוב בגיל צעיר, ומאז ומעולם חלם לפרסם את יצירותיו, לגעת, לרגש ולסחוף. זהו ספרו הראשון, ורובו נטווה בחמש השנים האחרונות מאז שירותו הצבאי. חלקים מן הספר עוסקים בקשרים ובאירועים אמיתיים, ונכתבו בזמן אמת מתוך רגשות וכאב אותנטיים.

פרק ראשון

חלומות במגירה

לכל אחד מאיתנו יש חלומות במגירה, מעין רגשות שהוא מחביא בארון הקסמים שלו, כאלה שמחכים לפרוץ החוצה, כאלה שאתה יודע שיבוא יום שבו תשב עם עצמך ותחשוב עליהם – על כל האכזבות, על האהבות שאיבדת. אתה תראה איך האכזבות נעשות קשות יותר מיום ליום; אתה תביט בעצמך בראי בסוף היום ותראה איך הכאב נעשה אט-אט קמט בפניך; אתה תרגיש ריקני שוב ותחפש את המשמעות לחיים שלך. ובדיוק אז – ברגע הכי כואב, כשלא תדע מאיפה זה בא – אז ורק אז אתה תמצא את התשובות שאתה מחפש לעצמך. והן נמצאות רק בליבך, בידך בלבד ולא אצל אף אחד אחר...

ליאור בן ארויה

ליאור בן ארויה התחיל לכתוב כבר בגיל 10. הוא היה ילד דחוי ולא מקובל. במקום להיפגש עם חברים ולצאת לטיולים השנתיים, הוא נשאר בבית וכתב. הוא מצא בכתיבה נחמה ומפלט.

עוד על הספר

נשארתי עם הלב ביד ליאור בן ארויה

חלומות במגירה

לכל אחד מאיתנו יש חלומות במגירה, מעין רגשות שהוא מחביא בארון הקסמים שלו, כאלה שמחכים לפרוץ החוצה, כאלה שאתה יודע שיבוא יום שבו תשב עם עצמך ותחשוב עליהם – על כל האכזבות, על האהבות שאיבדת. אתה תראה איך האכזבות נעשות קשות יותר מיום ליום; אתה תביט בעצמך בראי בסוף היום ותראה איך הכאב נעשה אט-אט קמט בפניך; אתה תרגיש ריקני שוב ותחפש את המשמעות לחיים שלך. ובדיוק אז – ברגע הכי כואב, כשלא תדע מאיפה זה בא – אז ורק אז אתה תמצא את התשובות שאתה מחפש לעצמך. והן נמצאות רק בליבך, בידך בלבד ולא אצל אף אחד אחר...